yed300250
הכי מטוקבקות
    לבד בטבע הפראי, מול איתני הטבע. איסלנד
    מסלול • 11.10.2018
    לגלות את איסלנד
    איסלנד, אי של 300 אלף אנשים, מציעה נופים שכמו נלקחו מכוכב אחר מגע בלתי אמצעי עם הטבע - מקרחונים ומפלים אדירים ועד הרי געש, שדות לבה, גייזרים ומערות בזלת • אם תיסעו קצת מחוץ לעונת התיירות, תזכו לחוויה ראשונית • רוצים לטייל לבד באיסלנד? לפניכם מדריך מדוקדק לטיול בן 11 ימים
    נווית זומר | צילומים: שרי כרמל

    אחרי 11 יום באיסלנד ברכב שכור השלמנו את הנסיעה לאורך הכביש המקיף את האי, והתחושה הייתה כאילו ערוץ נשיונל ג'אוגרפיק רץ לנו מול העיניים בפאסט־פורוורד: מפלים אדירים, הרי געש, גייזרים, שדות לבה בתצורות מפלצתיות, קרחונים, לגונות. בחלקו הגדול הנוף נראה כמו מכוכב אחר. חלק מהסצנות ב"משחקי הכס" צולמו כאן, למשל בהר החרוט, וגם במערה שבה ביקרנו, ובה צולמה סצנת הסקס הראשונה של ג'ון סנואו וייגריט בת הפרא.

     

    מדובר במדינה גדולה עם מעט תושבים, 300,000 בלבד, מחציתם בעיר הבירה, מה שמאפשר חוויה טיולית ייחודית שהולכת ונעלמת בעולמנו המתויר: האפשרות, במיוחד מחוץ לחודשי התיירות יולי־אוגוסט, להימצא לבד לגמרי בטבע הפראי מול איתני הטבע. במהלך נסיעה ארוכה בין ערביים בנוף בראשיתי, שכלל הרים שחורים לצד נהר שוצף ומרחבי לבה אינסופיים, ללא רמז לציוויליזציה קרובה, ללא עמוד חשמל אחד - התחושה היא כאילו היינו בני האדם הראשונים שדרכו בארץ השוממה, או לחלופין האחרונים שנותרו.

     

    הנוף ה"חייזרי" נובע מהעובדה שאיסלנד היא אי געשי, מהצעירים בעולם מבחינה גיאולוגית, שכוחות הטבע, העליונים והתחתונים, המעצבים את טופוגרפיית כדור הארץ לא סיימו בו עדיין את מלאכתם. מתחת לקרקע מבעבעת הלבה, מעל פני הקרקע מתפרצים גייזרים, וגם הרי הגעש עדיין פעילים. וכך מצאנו עצמנו יום אחד מול קרחון אדיר, ולמחרת טובלים בבריכת מים חמים הנובעים מבטן האדמה.

     

    שלא לדבר על הזוהר הצפוני. כדי לעקוב מתי והיכן הוא צפוי להיראות נעזרנו באפליקציה בשם Aurora Forecast, ובעיקר בקבוצת פייסבוק בשם Aurora Hunters Iceland, שחבריה מדווחים בזמן אמת ובמיקום מדויק.

    צילום: שרי כרמל
    צילום: שרי כרמל
     

    מתי לנסוע?

     

    מאז שחברת הלואו־קוסט האיסלנדית WOW מפעילה טיסות ישירות מישראל לעיר הבירה רייקיאוויק, איסלנד נמצאת במרחק 7 שעות טיסה בלבד. החברה הודיעה כי החודש תפסיק את הטיסות לישראל, ואולי תחדש אותן בקיץ. יולי־אוגוסט הם תקופת התיירות הרשמית של איסלנד. הימים ארוכים, השמש שוקעת בחצות באופן לא מלא וזורחת שוב בשלוש לפנות בוקר, מזג האוויר נוח, אבל זאת גם הבעיה: אוטובוסי התיירים מציפים את המדינה, התורים ארוכים והמחירים בשיא. אנחנו בחרנו לנסוע בתחילת ספטמבר, בשולי עונת התיירות, כשהשמש שוקעת כבר בסביבות 8־9 בערב. מזג האוויר היה טוב, ומתברר שטמפרטורות של 10־12 מעלות עם שמיים בהירים וללא רוחות, זה ממש נעים. והעיקר: כמות התיירים פחותה בהרבה, בעיקר מחוץ ל"טבעת הזהב" הקרובה לרייקיאוויק, וכך היו אתרים שבהם היינו לבדנו. למעט אזור רייקיאוויק וטבעת הזהב, את כל מקומות הלינה הזמנו מהיום למחר באינטרנט, וקיבלנו מחיר נמוך יותר מאשר בעונה.

     

    למה צריך לפחות עשרה ימים?

     

    אורכו של הכביש ההיקפי של האי (במפות הוא מסומן ככביש 1) הוא כ־1,330 ק"מ, והוא הבסיס לטיול. אליו מתווספים עוד קילומטרים רבים בסטייה לדרכים צדדיות כדי להגיע לאתרים שונים, ולכן בפועל כדי לבצע את ההקפה בקצב סביר של כ־300 ק"מ ליום, עם ממוצע של ארבע עצירות ביום בארבעה אתרים, כולל ירידה מהכביש הראשי לשבילי עפר או הליכה רגלית לאתרים - חובה לפחות עשרה ימים להשלמת המסלול. בשום אופן אל תסתפקו בטבעת הזהב הקרובה לרייקיאוויק, עיר של 127 אלף תושבים שאין צורך להקדיש לה יותר מיממה, וידועה בחיי הלילה שלה.

    צילום: שרי כרמל
    צילום: שרי כרמל

     

    איך מתכננים טיול עצמאי באיסלנד?

     

    רוב התיירים הישראלים העצמאים שפגשנו בדרך (קהל מבוגר ומבוסס) רכשו את כל שירותי התיירות מראש: השכרת רכב, מלונות ומסלול טיול מחברת Another Iceland של הישראלי גיא גוטרימן שחי באיסלנד. אנחנו בנינו את הטיול בעצמנו, בעזרת גוגל־מפות, המלצות של חברים וחיפוש באינטרנט. מהכביש ההיקפי סטינו לחצי האי סנייפלסנס (Snaefellsnes), לחצי האי טרולאסקאגי (Trollaskagi), לפיורדים המזרחיים ולעיירות דיג קטנות. בשלב התכנון כדאי להסתכל גם על מפה טופוגרפית ולבחור דרכים צדדיות חווייתיות יותר, למשל כאלה שעוברות בוואדי.

     

    גם את חברת השכרת הרכב בחרנו לבד. מקומות לינה לא רצינו להזמין מראש כדי לא להיות כבולים למסלול מסוים, ולא רצינו לישון במלונות אלא בבתים שהזמנו ב־Booking או ב־Airbnb.

     

    הנהיגה בכביש ההיקפי קלה, התנועה דלילה עד שוממת. שאר הדרכים המסומנות הן דרכי עפר ברמה טובה (בקיץ). האגדה האורבנית שלפיה אין היכן לעצור לקפה ואוכל אינה נכונה. כשרצינו לעצור חיפשנו בגוגל־מפות מסעדה, קפה או סופר באזור, ומצאנו (על טיב האוכל בסעיף נפרד), לפעמים במרחק שעה־שעתיים בהמשך המסלול, לפעמים בסטייה קלה לעיירה סמוכה.

    צילום: שרי כרמל
    צילום: שרי כרמל
     

    כמה זה עולה?

     

    טיול עצמאי של 12 לילות יעלה בין 7,000 ל־10,000 שקל לאדם, תלוי בסוג הרכב ששוכרים, אם לנים בבתים - שיקרים יותר - או במלון, ואם אוכלים במסעדות או לא. ויש כמובן אטרקציות שהן יקרות מאוד: שיט לווייתנים, שלוש שעות בסירה - כ־300 שקל לאדם. שיט בלגונת הקרחונים, 45 דקות - כ־300 שקל לאדם. טיול אופניים של שעה על הקרחון - כ־800 שקל לאדם. ביקור בלגונה הכחולה, בריכה מלאכותית של מים תרמיים - 300 שקל לאדם.

     

    הנחמה היא שאין באיסלנד סעיף שופינג, כי אין איפה ומה לקנות, לכן ההוצאה מתרכזת ברכב השכור (כולל ביטוח ודלק), באוכל, שהוא מרכיב חשוב, ובלינה. האוכל יקר מאוד ויהווה חלק לא מבוטל בהוצאה, וברוב המקרים המטבח בסיסי ולא מלהיב. בניגוד למצופה מארץ שהדיג הוא מענפי היצוא העיקריים שלה, במסעדות האיסלנדים משתמשים בדגים קפואים או מיובשים, לצד הרבה תפוחי אדמה, והבשר הפופולרי הוא כבש, שגדל על תזונה של עשב ומי קרחונים. יש כמובן המבורגרים ונקניקיות, בעיקר במסעדות של רשת תחנות הדלק הגדולה באיסלנד N1. רשת מקדונלד'ס לא פועלת באיסלנד. בעיר הגדולה יש KFC וטאקו בל. ארוחה ממוצעת במסעדה תעלה לפחות 100 שקל לאדם, בדרך כלל יותר, ולא מדובר בגורמה. את המצרכים לארוחות הבוקר והערב שהכנו רכשנו בסופרים לאורך הדרך, והם יקרים יותר מאשר בארץ. מומלץ בכל זאת לשתות את הבירות האיסלנדיות המקומיות. לחובבי הבירות בעבודת יד צפויה חוויה של גילוי.

     

    הרכב, אחד המרכיבים החשובים בהצלחת הטיול

     

    גודלו של תא המטען הוא קריטריון חשוב, שלא תמיד נלקח מראש בחשבון. שני זוגות חברים שנוסעים יחד יצטרכו מקום לפחות לארבע מזוודות, מה שיחייב רכב גדול, גם אם צורכי הדרך לא מחייבים זאת. בדקו עם חברת ההשכרה אם המושבים האחוריים מתקפלים. אנחנו היינו שלושה, קיפלנו מושב אחד, וכך יכולנו להסתפק ברכב קטן יחסית - סוזוקי ויטרה, 4x4, אוטומטי, שהוכיח את עצמו.

     

    חברת ההשכרה הזולה ביותר שמצאנו באינטרנט הייתה חברה איסלנדית בשם procar. בניגוד לחברות הגדולות, לחברה אין סניף בשדה התעופה, אבל שירות שאטל יביא אתכם אל משרדיה. הרכב שלנו עלה 750 דולר ל־12 יום. חשוב: לא לבטח בחברת ההשכרה מעבר לביטוח הבסיסי, מומלץ לעשות ביטוח נוסף בשם excess שיכסה השתתפות עצמית. בגלל פני השטח, יש סיכון שהגחון של הרכב ייפגע. אנחנו עשינו אותו דרך חברת הביטוח האינטרנטית rental car.

    צילום: שרי כרמל
    צילום: שרי כרמל
     

    טיפ חשוב מהמפגשים עם ישראלים בדרך: אם אתם ו/או הפרטנר/ית שלכם לנהיגה לא מיומנים בנהיגה בג'יפ גדול כמו לנדקרוזר וכו' ובנהיגה אתגרית שכרוכה בחציית אפיקי מים סוערים ומעבר על סלעים, ותרו על אזור ה־Highlands שבלב האי. כדי לחצותו נדרשת נהיגת שטח אתגרית ארוכה מאוד.

     

    לינה: לאורך המסלול יש בתי מלון פשוטים למטיילים הכוללים גם חדרים משפחתיים עם חמש מיטות. מלונות בוטיק על הדרך יש מעטים ביותר, והם גובים כ־2,500 שקל ללילה, בעוד מלון דרכים עולה 415־530 שקל ללילה (המחירים משתנים כל הזמן לפי התפוסה, והאתרים מיידעים על כך).

     

    אנחנו, שלושה מבוגרים, לנו בבתים עם שני חדרי שינה, סלון ומטבח, וסעיף הלינה בטיול הפך לחוויה מהנה בפני עצמה. הבתים באיסלנד מכוסים, להגנה מפני שלג, בפאנל של פח גלי, שלנו הישראלים נראה כמו צריף של הסוכנות, אבל אל דאגה, זה לא מעיד על מה שבפנים.

     

    אם אתם במצב הרוח המתאים, תבחרו מקומות אקזוטיים ללינה, גם אם מדובר בסטייה קטנה מהמסלול. לנו, אחרי יום שלם יחדיו ברכב, הבתים נתנו ספייס, פנימי וחיצוני, עם גינה, חדר אוכל וסלון (אל תצפו לאמבטיות מפוארות) תמורת כ־850 שקל בממוצע לילה.

     

    המסלול שלנו

     

    קשה להעביר במילים ואפילו בתמונות את עוצמת הטבע באיסלנד. יש אתרים שלא היינו בהם, אבל לא הייתי מוותרת על אף אתר מבין אלה שכן ביקרנו בהם.

     

    נחתנו ב־2 בספטמבר אחר הצהריים ברייקיאוויק שבדרום מערב האי, קיבלנו רכב, והתחלנו בנסיעה צפונה בכביש המקיף. העצירה הראשונה הייתה במפלי þórufoss - לא המרשימים ביותר באיסלנד, אבל הראשונים שלנו, ובעיקר התפעלנו מכך שהיינו לגמרי לבדנו. משם המשכנו בנסיעה לאורך הפיורד Foraging Hvalfjord כשנופים מדהימים נשקפים מהמכונית. את הלילה העברנו בעיירה לקסרבקי (Laxarbaki) השוכנת ליד נהר.

     

     היום השני: חצי האי סנייפלסנס (Snaefellsnes)

     

    חצי האי סנייפלסנס מלא באוצרות ובחוויות: מצוקי Gerðuberg המעוצבים בצורת משושים מבזלת - אחת התופעות המרשימות באיסלנד; מושבת כלבי הים ב־Ytri-Tunga, ערוץ ראופדלדג'ה (Rauðfeldsgjá Gorge) - נקיק צר שהולכים בו בתוך מים, מכתש Saxhólar Crater שבו עולים 360 מדרגות לתצפית מרהיבה מהפסגה; חוף דיופלונסאנדור (Djúpalónssandur) - חוף שחור, אחד המרשימים שראינו, זרוע בסלעי לבה ענקיים עם צורות תפלצתיות שגם הדרך אליו יפה מאוד; Kirkjufell - "הר הכנסייה" - הר בצורת חרוט עם מפל עוצר נשימה, כמו כל מפלי איסלנד שבהם זורמים מים רבים בעוצמה גדולה ומפלסים צורות מעניינות בסביבתם.

     

    ליד העיר אולפסוויק (Olafsvik), שיש בה מפעל לעיבוד שרימפס, עצרנו להתבונן במגוון ציפורים שנאספו על החוף, ואת הלילה בילינו בקוטג' מקסים בעיירה בודארדאלור (Búðardalur) שעל הים.

     

    היום השלישי: נסיעה צפונה וחצי האי וטסנס (Vatnsnes)

     

    תחנה ראשונה - קניון קולוגליופור (Kolugljúfur Canyon), מפל יפהפה בראש נקיק, שלפי האגדה המקומית נחצב על ידי טרול. אחר כך בורגרווירקי (Borgarvirki) - מבצר ויקינגי הבנוי על "צינור" לבה עתיק, ומשם לוויטרסקור (Hvítserkur) - לתצפית לעבר סלע לבה ענקי בעל צורה מוזרה בתוך הים. צהריים אכלנו במסעדת Geitafell למאכלי ים, שבה שתינו את מה שנחשב למרק הדגים הטוב באיסלנד (הכל יחסי כמובן). את היום סיימנו בבית בחווה ליד העיירה ורמהליד (Varmahlíð), שהיה בו ג'קוזי טבעי, ולקחנו לנו זמן להבין איך זה שהמים רותחים כשהג'קוזי לא מחובר בשום צורה לחשמל.

    אחד מענפי הייצוא של המדינה. סוסים באיסלנד
    אחד מענפי הייצוא של המדינה. סוסים באיסלנד
     

     היום הרביעי: חצי האי טרולסקאגי (Trollaskagi)

     

    בחצי האי הזה ביקרנו ב־Víðimýrarkirkja - כנסייה איסלנדית עתיקה ברוח ובסגנון ויקינגיים (מאז שראינו את הסדרה "ויקינגים" הנושא קרוב לליבנו), ובמוזיאון תקופת ההרינג (Herring Era Museum) שבעיירת הנמל סיגלופיורור (Siglufjörður). אל תחמיצו אותו. מי שזוכר את חביות העץ עם הדגים המלוחים במכולות של פעם - רובן הגיעו מהעיירה הזאת, שעיסוקה היה דיג הרינגים ועיבודם. בשנות ה־70, עקב דיג יתר, הושמדה כל אוכלוסיית ההרינגים, והדיג הופסק. המוזיאון מקסים, כולל שחזור של התקופה - מאוניות הדיג ועד מגורי העובדים.

     

    בעיירה, שבה בילינו שעות, נמצא גם מוזיאון למוזיקה איסלנדית, וליד הנמל יש בית קפה מקסים ששמו Kaffi Rauðka.

     

    הפעילות האחרונה לאותו יום הייתה טיול ליד נחל Héðinsfjarðará בכביש המנהרות - בין המון פרחים, יבחושים, זרזיפי מים, בריכות קטנות ושיחי אוכמניות בר. אכלנו במסעדה Strikid בעיירה אקוריירי (Akureyri), מסעדה נחשבת עם נוף לים, וישנו בדירה קטנה וחמודה בלב העיר, מול הים.

     

     היום החמישי: לווייתנים ומתפנקים

     

    המשכנו מזרחה בחלק הצפוני של האי אל מפל האֵלים, Godafoss, שאין מילים לתאר את יופיו, ואחר כך לשיט תצפית על לווייתנים ב־Husavik. חובה לבקר ב־Geosea Husavik - ספא ובריכות גיאותרמיות עם נוף לים. מדובר באתר חדש בעיצוב מודרני מאוד עם בריכות "שנשפכות לים". 150 שקל לאדם, ובעיניי חווייתי יותר מהלגונה הכחולה עמוסת התיירים והממוסחרת.

     

    את הלילה בילינו באחוזה כפרית ישנה ב־Lundarbrekka, בקצה עמק Bárðardalur, שבו צולם הסרט "איילים".

     

     היום השישי: אזור אגם מיוואטן (Mývatn)

     

    התחלנו את היום בנסיעה לאורך העמק היפה עד החווה שבה צולם הסרט (שניתן לצפות בו ב־VOD של הוט). התחנה הבאה הייתה מפל אלדייארפוס (Aldeyjarfoss) שבעמק, המחייב רכב 4x4 כדי להגיע אליו, אבל אל תחמיצו. בעיניי זה המפל היפה ביותר שראינו - בגלל הטבע הפראי מסביבו, שכולל צוקים, קירות משושים וקניון שחצבו המים.

     

    חזרנו לאגם מיוואטן ועשינו טיול קטן על גדותיו באזור שנקרא הופדי (Höfði). משם נסענו לדימו־בורגיר (־Dimmuborgir), פארק עם תצורות לבה מוזרות, ובקצהו מה שהאיסלנדים מכנים "כנסיית הטרולים", עוד פארק שכולו תצורות לבה מפלצתיות, ולפי האגדה זוהי הכנסייה שבה הטרולים התפללו.

     

    עוד ביקרנו ב־Grjótagjá - מערה עם נביעה תת־קרקעית של מים חמים שבה צילמו את אחד הפרקים של "משחקי הכס", וב־Hverir, אזור של פעילות גיאותרמית, אדמה מבעבעת, סילוני קיטור שניתזים בצד הכביש, ונוף חללי־גיהינומי. עוד מפל, דטיפוס (Dettifoss) - סוער, שוצף, פראי ואפור (כתוצאה מכל החול והמינרלים שבתוך הקרחון הקפוא, שמהווה מקור למי המפל), שהגיח לעינינו אחרי הליכה של קילומטר בין סלעי בזלת.

     

    איפה ישנו הלילה? בבקתה ב־Vallanes.

     

    ממצוקים ועד אחוזות כפריות. מראות אופייניים באיסלנד
    ממצוקים ועד אחוזות כפריות. מראות אופייניים באיסלנד

     

     היום השביעי: לאורך הפיורדים המזרחיים

     

    היום הזה הוקדש לנסיעה לאורך הפיורדים של החוף המזרחי של האי. אחד המקומות הנחמדים לעצירה הוא עיירת האמנים סיידיספיורדור (Seyðisfjörður), הממוקמת על שפת פיורד, בקצהו. טיילנו גם בפארק העירוני של העיירה איילסטאדיר (Egilsstaðir). עצרנו לקפה ועוגה בבית הקפה והמלון של ה־French Museum בעיירת הנמל הקטנה 'Fáskrúðsfjörður, גם היא לחופו של פיורד. בית הקפה יושב על המים, והנוף מושלם.

     

    היום השמיני: יום הקרחונים (אין להחמיץ אף תחנה)

     

    תחנה ראשונה - שיט ברכב אמפיבי וביקור בלגונת הקרחון יוקולסורלון (, Jökulsárlón Glacier Lagoon). משם לחוף היהלומים, Diamond Beach - חוף ים שחור שחתיכות קטנות של קרחונים, כמו קריסטלים, שרועות עליו, וכלבי ים שוחים לאורכו. הבא בתור - טיול בעוד לגונת קרחונים "סודית", קטנה יותר, בשם Fjallsárlón. ראינו אותה מרחוק, גילינו מין שביל עפר בשדה, ירדנו אליו, התקרבנו עם האוטו (כדאי שיהיה 4x4), ואחר כך בהליכה בשדה אזוב בצבע ירוק זרחני - עד שהתגלה לנו אחד המראות עוצרי הנשימה בטיול, הלגונה שבה משייטים שברי קרחון, ומולה קרחון סקפטפל (Skaftafellsjökull) הענק, ואנחנו לגמרי לבד.

     

    במרחק נסיעה קצרה נמצא הפארק הלאומי של הקרחון, שבו טיילנו בהליכה בין פרחים ולצד מצוק עד שהגענו לקרחון עצמו. המשכנו לנסוע דרום־מערבה לאורך הכביש ההיקפי, ואת הלילה בילינו בבית בסגנון הסבנטיז בחווה ששמה Prestsbakki, בחלקו הדרומי של האי.

     

     היום התשיעי: לאורך קו החוף הדרומי

     

    אלדרון (Eldhraun) הוא שמו של שדה גושי לבה המספק מראה מהיותר־מוזרים וחלליים באיסלנד - גושי הלבה מכוסים כולם באזוב בצבע ירוק זרחני, והשדה נראה כאילו טרולים הקיאו על כולו. משם המשכנו לחוף שחור ייחודי עם צוקים, תצורות משושים, מערות בזלת, סלעים שחורים וגם גלים מסוכנים, ליד העיירה רייניספארה (Reynisfjara). יפהפה. חובה לבקר גם במעיין או בריכה חמים שנמצאים בתוך נקיק טבעי בסליאבאלאלאוג (Seljavallalaug) - טובלים, ומסביבכם טבע פראי.

     

    כר ושמיכה מצאנו במלון צנוע וחמוד בשם Hótel Hvolsvöllur בעיירה הבולסבולור (Hvolsvöllur). לקראת חצות, ועל פי המידע של קבוצת הפייסבוק, יצאנו לגבעה חשוכה מחוץ לעיירה בציפייה לראות את הזוהר הצפוני, שלא נכזבה. לאחר שעה של המתנה בחושך, קטני אמונה, התחלנו לראות קרניים מרצדות. בתמונות שצילמנו הן נראות בירוק זוהר בעוד במציאות הוא יותר ירקרק־חלבי, אבל המראה עדיין מרהיב.

     

     היום העשירי: טבעת הזהב

     

    התחלנו את היום בטבעת הזהב, האזור המתויר ביותר באיסלנד. האטרקציה הראשונה הייתה מתחם הגייזרים, שמדי מספר דקות משחררים קיטור ואז מתפרצים לגובה שישה מטרים. משם נסענו למפלי גולפוס. את הפסקת הצהריים עשינו במחלבות אפסטידלור (Efstidalur), חווה עם בית קפה, שידועה בגלידה מתוצרת עצמית שלה. בית הקפה־מסעדה צמוד לקיר הרפת, ואפשר לבהות בפרות דרך החלונות תוך כדי ליקוק גלידה. כיוון שבלי עוד "נוף מים" אי־אפשר, נסענו מסביב לאגם שבפארק ת'ינגווליר (Thingvellir National Park). את היום קינחנו בביקור כמעט לילי ב־Blue Lagoon. המקום מפוצץ בקבוצות תיירים, וחובה להזמין לפחות יום מראש. הבריכה הענקית, והמבנים המודרניים שבצידיה - מסעדות, מלתחות, אולמות וכו' - פוגמים בחוויה הטבעית. משם המשכנו לדירה המקסימה ששכרנו במרכז רייקיאוויק.

     

     היום ה־11: רייקיאוויק

     

    כאמור, מספיק יום אחד, שבו תערכו סיור רגלי במרכז העיר, תבקרו במוזיאון הלאומי של איסלנד (Pjodminjasafn)

     

    ובמוזיאון לאמנות. אחר הצהריים לקחנו סיור אוכל של חברת."Reykjavik Excursions (Food Walk)" החברה מתמחה גם בטיולי כוכב לאטרקציות שמחוץ לרייקיאוויק. במסגרת הסיור מבקרים בהליכה בחמש נקודות אוכל בעיר - ממסעדת הדגים המשובחת Messinn, דרך דוכן נקניקיות כבש מיתולוגי שגם הנשיא ביל קלינטון ביקר בו (ויש תמונה כמובן), מסעדה מסורתית שמגישה מרק כבש טעים, ועד Café Loki מול הכנסייה המפורסמת של רייקיאוויק, שמגיש קינוח מפתיע של לחם שיפון איסלנדי עם גלידה. מדובר בכארבע שעות סיור, עם מדריך מקסים, שמעניק ידע רב על העיר ועל המסורת האיסלנדית, וזה היה היום היחיד שבו אכלנו ממש טוב. וכמו אקורד סיום, חצי שעה משדה התעופה, שוב על פי המידע מקבוצת ציידי הזוהר הצפוני, זכינו לראות אותו שוב, רגע לפני שאומרים שלום.

     


    פרסום ראשון: 11.10.18 , 20:02
    yed660100