רשת תחנות הטעינה המהירה יוצאת לדרך: בשבועות הקרובים יתחילו לפעול בארץ לפחות 9 עמדות המסוגלות לטעון 80% מקיבולת סוללה ריקה של מכונית חשמלית בתוך כחצי שעה בלבד, לעומת 4 עד 8 שעות בטעינה ביתית.

כפי שנחשף ב"ממון", את עמדות הטעינה מקימה חברת ג'ינרג'י, שזכתה בקול קורא שפירסם משרד האנרגיה. גם מינהלת תחליפי הנפט במשרד ראש הממשלה שותפה לפרויקט.

התקציב שהעמידה המדינה לפרויקט עומד על 4 מיליון שקל, לרכישת עמדות הטעינה היקרות, הצבתן והפעלתן. כל אחת עולה כמה עשרות אלפי יורו, ודורשת קווי חשמל רבי הספק.

בנוסף סוכם לאחרונה כי חלק מהתחנות יוקמו במתחמי תחנות דלק של חברת טן, כך שבזמן שהרכב נטען, יוכלו הנהגים והנוסעים עימם לערוך קניות בחנויות הנוחות של הרשת, ובחנויות שבמתחם. מבחינת חברות הדלק, העמדות יהוו מוקד משיכה להגדלת התנועה עבורן, גם מבלי שיזדקקו לבנזין או סולר. כך יהיה למשל באילת, בלהבים, בכפר־סבא ורומת אל הייב, על כביש 77.

הסכום שישלמו הנהגים ישתנה מתחנה לתחנה, בהתאם לשיטת התשלום הנהוגה במקום לחברת החשמל, וינועו 60 אגורות לקילווואט שעה לשקל אחד. כך שנהג ניסאן ליף מהדור הקודם, למשל, עם סוללת 24 קילווואט, יצטרך לשלם בין 14.4 ל־24 שקל במקרה של סוללה ריקה - מה שאמור להעניק לו לפי נתוני היצרן טווח של 200 ק"מ. משפחתית ממוצעת נזקקת לבנזין בשווי של כ־80 שקל לנסיעה דומה. כיום נעות בכבישי ישראל כמה עשרות מכוניות מדגם ליף.

לעומתן, מכוניות הרנו פלואנס ZE החשמליות ששווקו בידי בטר פלייס, ומכוניות הרנו זואי החשמליות, לא מותאמות לטעינה מהירה. עם זאת, קהל היעד העיקרי של הרשת החדשה, ושל ההרחבות שעוד יבואו, יהיו הדגמים החשמליים החדשים שיגיעו לארץ ב־2019, כמו יגואר i־פייס, אאודי e־טרון, יונדאי קונה ואיוניק, והדור החדש של הליף.

ג'ינרג'י, שפועלת מאז 2013, כבר מפעילה בארץ רשת ציבורית, לה 400 נקודות טעינה בכ־120 אתרים. החברה גם מפעילה 5,000 עמדות טעינה באירופה. רן אלויה, מנכ"ל ומייסד ג'ינרג'י: "מחירי הטעינה נמוכים כדי שנוכל להעביר ישירות לנהגים את ההטבה הכרוכה בעלויות החשמל".