למיי פיינגולד נמאס כבר מהשאלות למה בחרה להשתתף בריאליטי "The Four", עשור אחרי שהעפילה לגמר "כוכב נולד". כשהסבלנות שלה פקעה, פירסמה פוסט לוחמני בעמוד הפייסבוק שלה: "ההה איזה יופי! כבר התחילה הטינופת לצוץ. דיבורים על זה שאני חוזרת לריאליטי אחרי שהקריירה שלי כשלה ואני מנסה להתניע אותה. ברגעים כאלה אני מברכת על כל הדברים הקשים שעברתי בחיים שלי שהצמיחו לי כזהההההההה זין. העיקר שכתבתם את השם שלי נכון".

"באחד הראיונות ברדיו דיברו על זה שאני חוזרת להתמודד בריאליטי, וכל אחד הביע את דעתו. הם קרעו אותי יופי־יופי", פיינגולד אומרת בלי להתרגש יותר מדי. "דיברו עליי כעל כמי שחוזרת כמתמודדת מהמניין, בלי להבין את הפורמט של התוכנית. אמרו שכנראה נמאס לי מתפקידונים בתיאטרון וכל מיני דברים אחרים לא מדויקים ולא נכונים. היו אפילו שאמרו, 'לא היינו מזהים אותה ברחוב אם היא הייתה עוברת לידנו'. כל מיני דברים כאלה. די, נשמות טהורות יש בכל מקום. בכל מקום שבו יש הצלחה, יש מרמור וכעס ועם זה צריך לחיות. אני אדם שאוהבים לשנוא בגלל שיש לי דעה נורא מוצקה על כל דבר ואני לא מפחדת לדבר. בחיים האישיים שלי אני אדם מאוד ביישן ומאוד נחבא אל הכלים, אבל כשאני על הבמה אני שורפת אותה, ואצל הרבה אנשים זה יוצר אנטגוניזם".

מה אלה שירדו עלייך לא הבינו?

"שמדובר בפורמט אחר לגמרי. אני באה מתחום הבידור. בשבילי הבמה היא המקום שאני צריכה להיות בו, לא משנה אם זה בטלוויזיה, בתיאטרון, או כזמרת. זה פריים־טיים, וזה נפלא. נותנים לך את הכלים הכי טובים שיש, את האנשים הכי מקצועיים לעבוד איתם, ואומרים לך, 'סע'. לי זה דווקא בא בעיתוי לא טוב כי סוף־סוף כתבתי חומרים משלי אחרי עשר שנים שלא כתבתי, והם לא רוקנרול, ונאלצתי לשים אותם בינתיים בצד. זה גם לא משהו שספציפית חיפשתי, אבל כשאתה מקבל הצעה להשתתף בתוכנית כזאת אתה לא מפספס את ההזדמנות. אתה אומר, 'אלוהים אדירים, אני חוטף את זה'. אם לא הייתי לוקחת את זה, הייתי טיפשה, ואני לא".

פיינגולד, שרצה בשנים האחרונות ממיוזיקל למיוזיקל, היא אחת מרביעיית הגמר של The Four, שעולה הערב ברשת, לצד שיר לוי, שרית אביטן, ויהונתן אבידני. גם ללוי ולאביטן יש היסטוריה משותפת בריאליטי — שניהם השתתפו באותה עונה של "חי בלה לה לנד" . יהונתן אבידני, 21, מגיע מעולם אחר. הוא כבר שייך לדור הבא, של אלה שפורצים באינטרנט, ומתחזק מעמד של כוכב רשת פופולרי במיוחד. הגימיק של The Four הוא שהתוכנית מתחילה מהסוף. רביעיית הגמר תיאבק במהלך העונה מול זמרים שיקראו עליהם תיגר וינסו לנשל אותם מהתוכנית.

תאקלים עם מאיה בוסקילה

שיר לוי, הוא אמנם הבן של ישי לוי, אבל כבר עשה כמה צעדים בקריירה שלו בזכות עצמו, וכבש מספר פעמים את הפלייליסט של גלגלצ. עם זאת הוא מודה: "באתי לתוכנית כדי לקבל חשיפה, כדי שיכירו את האישיות שלי, לא רק את השירים. אני בדרך כלל בנאדם מאוד סגור, מאוד ביישן, כל הזמן בפינה שלי, וכשאני רואה מצלמה אני בורח קילומטר ממנה, וזה מזיק לקריירה שלי".

התייעצת עם אבא שלך אם ללכת לתוכנית?

"לא, רק אמרתי לו, אבל הוא כבר הציע לי שאשיר שירים שלו בתוכנית", הוא מחייך.

שרית אביטן, זמרת ים־תיכונית, הוציאה בגיל 16 קאבר לשירו של שיר לוי "יום אחד תבקשי". היא שיתפה פעולה עם זמרים כמו עומר אדם, נאור אורמיה ואיציק קלה, אבל עדיין לא עשתה את הפריצה הגדולה כפי שכולם ציפו ממנה בתחילת הדרך. וכן, ב"חי בלה לה לנד" כולם ניסו להדביק לה רומן עם שיר לוי. "שרית הייתה כמו אחות שלי בתוכנית, למרות שההפקה ניסתה להפוך אותנו לזוג. הרגשתי צורך לשמור עליה, היה לה תאקלים עם מאיה בוסקילה".

אביטן: "היינו שתי עקרביות באותו חדר".

"מאיה עקרב עם יותר ניסיון ועקיצות", לוי מחייך. "היא מתאימה לתוכנית הזאת. זה כמו שתשלח אותי לתימניאדה".

אבידני, חובש הכיפה, הוא הצעיר ברביעייה. עד לפני כשנה היה חלק מהצמד המצליח עמית ויהונתן (מתמודדת "דה ווייס" לשעבר), ויחד יצרו קאברים לשירים מוכרים וזכו למיליוני צפיות ברשת. לפני כשנה וחצי, השניים — שהיו גם זוג בחייהם הפרטיים — הפרידו כוחות. "זאת הייתה פרידה קשה, אבל הקש ששבר את גב הגמל הוא העובדה שהיא התחזקה בדת, התחרדה", הוא אומר. "היא הפסיקה לשיר לגברים, ושרה רק לפני נשים מהמגזר הדתי והחרדי. היום אני מבין שהכל לטובה, כמו שאומרים הדוסים, ובסוף כנראה הייתי צריך לצאת עם המוזיקה שלי".

היום אפשר לפרוץ דרך הרשת לא פחות מאשר בתוכניות ריאליטי. למה אתה צריך את זה?

"הרשת היא דבר חשוב, אבל הקהל ברשתות הם בני נוער. אני מנסה עכשיו לפנות לקהל בוגר יותר. גם הטקסטים שלי בוגרים יותר. אני כותב על אהבות, על החיים, על דברים שהם טיפה יותר עמוקים. יש לי גם שירים על הפרידה מעמית, ועם כל הכאב והעצב, כל עוד יוצא מזה שיר, זה בסדר".

על דבר אחד כולם מסכימים. למיי פיינגולד ולשיר לוי יש — יותר מכולם — מה להפסיד בתוכנית, במיוחד אם יפסידו לזמרים אלמוניים שיתמודדו מולם. "אם למישהו אין מה להפסיד, זה לי", מתרעמת פיינגולד. "ההחלטה להגיע לתוכנית התקבלה קודם כל בישיבה משפחתית. הדבר הראשון שעשינו אני ובעלי ליאור (נורדמן) היה לשבת עם אמילי בת השבע, ולהגיד לה, 'הציעו לאמא ככה וככה'. פרסנו בפניה את כל התגובות הכי רעות שהיא עשויה לשמוע בבית הספר, אם יקרה משהו במהלך התוכנית. הבת שלי שאלה אותי, 'אמא, ומה אם תעופי על ההתחלה?' אמרתי לה, 'אז אני אהיה יותר בבית', והיא נורא שמחה. זו הפרופורציה בחיים.

"המעגל של המשפחה אצלי כל כך חזק, ואני גם לא באה לתוכנית כדי להשיג עבודה ופרנסה, טפו־טפו. אחד הדברים שאני הכי גאה בהם הוא שבעשור האחרון כל ההישגים שקצרתי התבססו על הכישרון והיכולות שלי, בלי להתחנף ולהתנחמד. גם אם התוכנית תיכשל, החיים שלי ייראו אותו הדבר. כבר הרווחתי הכל בחיים. הרי מה אנחנו מנסים להשיג כל החיים? מישהו להתעורר איתו, מישהו ללכת לישון איתו, ושהחיים שלנו יהיו מלאים בצחוק ואהבה וילדים. זו המהות של החיים".

שיר, אתה מסכים עם מיי?

"אני מאוד מפחד ולחוץ לעוף בתוכנית הראשונה, אבל מצד שני זה לא משהו שירסק לי את הקריירה. יהיה לי שבוע של קצת באסה, וזהו. אם אני אפסיד אני לא אהיה זמר יותר?! יגידו זמר חרא? לא".

אבידני: "גם לנו יש מה להפסיד. התווית של פליט ריאליטי זה לא הדבר הכי מחמיא שיש".

לוי: "אני קורא את כל הטוקבקים למרות שאני יודע שזה סתם שטויות. מישהו כתב עלינו: 'מי כל החבר'ה האלה בתוכנית? מי מכיר אותם בכלל'. שיהיה בריא".

"לאנשים שנמצאים אחרי מסך קל להיות גיבורים וחכמים", אומרת אביטן. "חבל שהם לא חושבים על מי שיושב מול זה וקורא".

אפשר להבין למה לוי לא לוקח ללב טוקבקים. הוא רגיל שהתקשורת מתעסקת בביוגרפיה הסוערת של אביו, ביחסים ביניהם, וגם עוקבת אחרי חייו הפרטיים. לפני מספר חודשים תועד ישי לוי רב עם אחד הצופים בהופעה שלו ומנסה לגרש אותו מהבמה. "אני יודע שזה נראה לא טוב, אבל הבנאדם הזה חבר ילדות של אבא שלי, וכשהוא שותה שתי כוסות אלכוהול הוא משתבש. הוא כבר הטריד את אבא קודם, כשאמר, 'תעלה את הזמר ותשיר את השיר הזה, ולמה שלא נצטלם'. בפעם החמישית שהוא עלה אבא שלי כבר לא יכול היה לסבול את זה, והגיב. סדנת עצבים".

כמה שנים קודם התעסקו גם במריבה שלך עם אשתך.

"זה חירטוט, אל תאמין למה שכתוב. התווכחנו. התעצבנתי, נתתי בעיטה לשולחן האוכל שעשוי מזכוכית, ונהיה רעש כאילו משאית נכנסה במשאית. השכנים הזמינו משטרה. לקחו אותי לתחנה, בבוקר עשו לי חקירה קצרה ושיחררו אותי רק כדי שהם יוכלו לפרסם את זה שאני חשוד".

"הגיע הזמן להתלונן"

הרבה לפני קמפיין MeToo# ו"לא התלוננתי", פיינגולד דיברה בגילוי לב על האונס שחוותה, שבעקבותיו נכתב השיר "מה נשתנה" — על בחורה צעירה שמותקפת במועדון תוך שהיא נתונה להשפעת סם האונס. "לכל אחד ואחת מגיע להתלונן על התקיפות וההטרדות המיניות שהוא עבר באופן שהוא בוחר. אני החלטתי לדבר על כך כשהתאים לי", היא אומרת. "אני מאוד שמחה שהבת שלי תגדל בעולם שבו היא יודעת מה הכבוד הראוי לה, איך גבר צריך להתייחס אליה ומה הגבולות. אני לא קיבלתי את החינוך של MeToo# בבית, והבת שלי כן מקבלת. באתי מבית ישן, עתיק. אמא שלי הייתה עקרת בית, ואבא שלי פירנס. כל העניין של נשים עצמאיות שיוצאות ועושות קריירה לא היה קיים אצלנו. הבית שלי הוא שוויוני. אנחנו מגדלים את הילדים שלנו בבית פמיניסטי. לבת שלי אני מרשה שני דברים בחיים — להיות מה שהיא רוצה ואיך שהיא רוצה".

שיר: "חשוב שתהיה מודעות לנושא. אני פעם הוטרדתי. מישהי באה באמצע ההופעה ותפסה לי באיבר המין. הייתי בהלם".