כל היפות אצלי
שי אביטל גדל באשדוד ובכלל חלם להיות כדורגלן או מציל בים, אבל החיים חשבו אחרת, ואביטל חתום על הגילוי של אסתי גינזבורג, רותם סלע, נטע אלחמיסטר, אגם רודברג, יובל שרף, מורן אטיאס, קורל סימנוביץ', דנה זרמון ועוד רשימה בלתי נגמרת של דוגמניות. אז מה הפלא שהוא נחשב לאחד האנשים הכי חזקים בתעשייה? לסמדר שיר הוא מספר למה הוא עדיין רווק ואיזה חלומות הוא עוד רוצה להגשים
על סוכן הדוגמניות שי אביטל אפשר להגיד שכל היפות אצלו, וזו לא תהיה סיסמה. כאשר עוברים על הפרזנטוריות שרשומות בסוכנות של מי שנולד באשדוד לאמא עקרת בית ואבא עובד עירייה וחלם להיות או כדורגלן או מציל בים ("במציאות החיים שלי לא הכרתי אופציות אחרות"), מבינים שמדובר באחד הגופים הכי חזקים בתחום היופי בישראל.
"הסוכנות שלי מתנהלת כמו משפחה ואני דואג שכולן יהיו חברות של כולן. אני משקיע ביחסים ביניהן, מטיס אותן לחופשות משותפות כדי שיתחברו ויתמכו זו בזו. למזלי כל אחת מהן מובילה שלושה או ארבעה קמפיינים בשנה, אז אין תחרות וסצנות של קנאה. לספר על כל אחת?" הוא מנסה להתחמק, "חסר לי שמישהי מהן תקופח".
בשני משפטים, בבקשה.
"עם אסתי גינזבורג אני מאז שהייתה בת 14 והיא כמעט ולא השתנתה עם השנים. ידעתי שהיא תהפוך לאחת הדוגמניות המוכרות ביותר בעולם. היא הכניסה לסוכנות, וגם לחיי האישיים, המון אור. יש לי שתי אחיות גדולות ואסתי היא כמו אחותי הקטנה. נטע אלחימיסטר, עם מיליון וחצי העוקבים שלה, היא הדור הבא. אני קורא לה 'רובוט' מפני שבראש שלה יש רק עבודה־עבודה־עבודה. אין לה דרישות מיוחדות, אין לה אגו ואין לה פוזה. גם בר זומר היא קסם של ילדה. תני לה לעבוד 24 שעות ביממה והיא תבקש עוד. קורל סימנוביץ' היא שילוב של יופי ואופי והיא קורעת אותי מצחוק. גם את בעלה, סרג'יו רוברטו, אני מייצג, רק בישראל. בחור משכמו ומעלה. כשאת לידו לא תרגישי שהוא כוכב. חוה מונד שמרה במשך כל השנים על העקרונות והערכים והאמונה הפרטית, מעולם לא הצטלמה בהלבשה תחתונה ובבגדי ים, למרות שקיבלה הצעות רציניות, והצליחה למרות המגבלות. יערה בנבנישתי קרובה לליבי מפני שאנחנו ביחד כבר 14 שנה. היא מעולם לא התפשרה. היו לה אינספור הצעות לתוכניות טלוויזיה וריאליטי שהיו עוזרות לה להתפרסם יותר מהר, אבל היא לא ויתרה על הדרך שלה. ההצלחה הגדולה עוד לפניה".
אין לי זמן להתחתן
ואם חשבתם שזה הכל, תחשבו שוב - כי יש כמובן גם את אסתי גינזבורג ורותם סלע ושרון גניש ומורן אטיאס, ויובל שרף ודנה זרמון וליהי אלון – כולן תגליות שלו ועליהן ידבר בהמשך.
מי הדוגמנית הישראלית הכי מצליחה בעולם?
"לירז דרור. היא שלי, אבל היא חיה בניו־יורק ועובדת בשקט, בלי יחסי ציבור".
דלת הסוכנות סגורה בפני גברים?
"לא. הדוגמן היחיד שלי הוא ערן זהבי, שבעיניי הוא סמל למצוינות. הוא בנאדם צנוע ברמות על. שעה אחרי שהחתמתי אותו סגרתי לו חוזה לג'ינס. גם ניימאר אצלי, אבל לא בבלעדיות. היכרתי אותו בלונדון, בהשקה של 'טומי', הושיבו אותנו אחד ליד השני, התיידדנו מאוד. את הסילבסטר אחגוג איתו בברזיל. אגב, את יודעת מה המכנה המשותף בין כל הבנות שלי?"
לא!
"חיתנתי את כולן ואני מאושר בשבילן. גם נטע ובר אוטוטו מתחתנות".
רק אתה עדיין רווק.
"מה לעשות?" הוא נאנח. "בעשר השנים הראשונות הייתי עסוק בהישרדות ובהתבססות כלכלית. תל־אביב היא עיר קשה וברגע שהעיניים שלך נפקחות אין כבר דרך חזרה. היא משכיחה ממך את השורשים שלך ואת הדברים החשובים. אבל מיציתי את חיי הרווקות, אין משהו שלא ראיתי ולא ניסיתי ולא עשיתי, ועכשיו אני מוכן לשלב הבא. אישה ומשפחה. הבעיה היא שהעבודה לא נגמרת. תראי", הוא מציץ בשעון ומתחזה למזועזע, "עשר וחצי בלילה ועוד לא עברתי במשרד".
זה היה חלום חייך? לעבוד כמו מטורף?
"לא היה לי בראש חזון מרחיק לכת מפני שגדלתי באשדוד, מול הים, עם אמא עקרת בית, אבא עובד עירייה, והשאיפות שלי לא היו מעבר למה שהעיניים שלי ראו בסביבתי הקרובה. בשכונה הייתה חוות סוסים שבה העברתי את הילדות שלי. טיפלתי בהם, האכלתי אותם ורכבתי עליהם, אבל לא בניתי על סוסים כפרנסה. לא הייתי חולה על לימודים, השקעתי רק במה שצריך, כמו מתמטיקה ואנגלית, וידעתי שיש לי רק שתי אופציות לעתיד: להיות כדורגלן או מציל בים".
אז איך הפכת בגיל 25 לבעלים של סוכנות "עלית מודלס?"
אביטל נע בכיסא כמי שיושב על גחלים. למיטב זיכרונו, זו הפעם הראשונה שהוא מתראיין לפרינט, וזה לא מקרי. כרווק שעדיין מחפש את האחת והיחידה קשה לו לחשוף את העובדה שהוא כבר חצה את גיל 40. הפרט הזה עלול להרתיע את אביה של בת זוגו הנוכחית, שחייבת לטפס על סולם כדי לראות את יום הולדתה ה־30.
"הדרך שלי לעולם היופי הייתה מקרית", הוא מספר. "גמרתי 12 שנות לימוד, התגייסתי לתותחנים והתמזל מזלי – תוך כדי שירות הכרתי את רוברט בן־שושן, שכבר היה בעניינים. הוא הגיע לאשדוד, חבר משותף הכיר בינינו ונוצר חיבור קוסמי. קליק מהיר. הוא זה שפתח לי את הדלתות".
איך מצאתן את הדוגמניות?
"ברחוב, באירועים והשקות, ככה אספנו את הבחורות הכי יפות: את שרון גניש גילינו במועדון באשקלון, את רותם סלע דגנו בחיפה, את אגם רודברג פגשתי באודישן אצל מלהקת, כשבאתי לשם כמלווה של ליהי אלון. גם יובל שרף ומורן אטיאס חתמו אצלנו והאופק נראה ורוד, עד שהכנסנו לעסק שותף שלישי במטרה להתרחב לאפיקים נוספים ופתאום נוצרו המון חילוקי דעות. לרוברטו ולי הייתה זווית ראייה זהה, של אנשים שבאו מלמטה, אני מאשדוד והוא מבת־ים, וכשהתחילו מריבות עם השותף העדפתי לפרוש ולצאת לדרך חדשה".
אין פרידות שמחות.
"נכון. נפגעתי רגשית, רוברטו היה בשבילי כמו אבא וזה הכאיב. עד היום אני מוקיר לו על ההתחלה. למזלי, קשר החברות בינינו לא נפגע. כשמצאתי את עצמי לבד, בגיל 25, כבר לא פחדתי מחלומות שלא מתגשמים. חלמתי להביא את סוכנות 'עלית' לישראל".
כיוונת גבוה.
"זה המוטו שלי בחיים. הכרתי מישהי שמקושרת לאחת המנהלות של הסוכנות בפריז. במקצוע שלי מילת הקסם היא קשרים. טסתי לפגישה עם ז'ראלד מארי, אחד הסוכנים הגדולים בעולם ונשיא החברה. לא ידעתי מילה בצרפתית, רק אנגלית, אבל הרזומה שהבאתי דיבר במקומי כולל הרזומה של היפות הישראליות. בגישה הזו נכנסתי לפגישה ואחרי כמה שעות יצאתי עם הזיכיון של הסוכנות הכי גדולה בעולם. מהר מאוד הסוכנות תפסה תאוצה ואז הטלפון צילצל ואמא של אסתי גינזבורג הביאה אותה לפגישה. זה היה לפני 14 שנה, כשאסתי הייתה בת 14 ומאז היא הביאה לי המון ברכה לעסק".
לא הצעת לה להמיר את שם משפחתה במשהו יותר קליט?
"עד כאן. אני לא מחפש לשנות מישהי. לעולם לא אגיד לדוגמנית 'תצבעי את השיער', 'תרדי במשקל' או 'אל תצאי עם מישהו בגלל שהוא כך וכך'. אני לוקח את מה שאני רואה. הדוגמניות שלי עושות איתי קילומטראז'. אם הן לא היו מרוצות הן לא היו נשארות".
איך לוקחים בחורה יפה אך אלמונית והופכים אותה לכוכבת?
"בעבודה קשה. אין קיצורי דרך".
מה זה עבודה קשה בעיניך?
"לעשות כל מה שאפשר כדי שהקמפיין יצליח והלקוח יהיה מרוצה. אם סיכמו איתך על שמונה שעות צילום, ומשהו התעכב, אני מצפה ממך להישאר בסט עוד ארבע שעות, עם חיוך ואהבה. כשאת יוצאת לחופשה פרטית בחו"ל, אני מצפה ממך להעלות סטורי עם בעלך ותמונות עם בגד הים או המשקפיים שאת מובילה, ובטח שלא עם פריטים של חברה מתחרה".
האמהות דוחפות לאודישנים
ולא לחינם הוא מתעקש. הרי הרצינות הזו היא שהביאה אותו למקום שבו הוא נמצא. מבחינתו, וזה גם מה שהוא מסביר לכל מי שחתומה בסוכנות, "דוגמנות זה לא לבוא ליום צילום וללכת. זה לתת עבודה, להרביץ תפוקה ולכבד את הלקוח שמשקיע בך המון המון כסף. כיום כבר קל מאוד לזהות מי דוגמנית שלי ומי דוגמנית של סוכנות אחרת".
אתה עדיין מקבל דוגמניות חדשות?
"אני מקבל אלפי פניות בשנה – באינסטגרם, בפייסבוק, במייל, דרך חברים – ויש הרבה יפות, אבל אני לא מוצא בחורות שמגיעות לרמה של הדוגמניות שחתומות אצלי. האחרונה שהחתמתי הייתה נטע אלחימיסטר, היכרתי אותה דרך ידיד, היא בכלל לא ידעה אם בא לה להיכנס לעולם הזה, ומאז כבר טסו להן שלוש שנים. ממש לאחרונה צירפתי למשפחה את דנה זרמון ואלין כהן, שאיתן אני לא מתחיל מאפס. דנה היא חיית עבודה, זה מתאים לי, היא שומרת על המיתוג שלה ואני מתכנן להוסיף לה את נפח הדוגמנות שבזכותו היא תהפוך לאחת הטאלנטיות הגדולות בישראל. אלין כהן, בת ה־14, התחילה להתאפר כדי להסתיר את הצלקת בראשה והקימה מותג איפור שנמכר בצורה בלתי רגילה. היא מתאימה לי כי היא סוגרת את הפינה של הנוער. מבחינתי, היא ההוכחה שאם לא מוותרים משיגים גם את הבלתי אפשרי".
ואם מדברים על חלומות, אז תתפלאו אבל החלום שלו זה בכלל לא להיות דוגמן. איך הוא יודע? כי כאשר נבחר באחרונה להשתתף בקמפיין של ג'יפ קומפאס, תחת הסיסמה "הדרך שלי להצלחה", אביטל אומר שנהנה בצילומים, אבל שיותר מרתק אותו לסגור חוזים שמנים מסביב לעולם.
ולא מפריע לך שאתה תורם לכך שחלומה של כל ילדה הוא להיות מפורסמת?
"זה מפריע לי מאוד, אבל לא הן אשמות, אלא ההורים. בעיקר האמהות שמפגיזות אותי בתמונות. 'הילדה שלי בת שבע, מה אפשר לעשות איתה?' בחייאת דינק, רק לפני דקה סיימת להחליף לה חיתולים. שבי איתה ותבדקי שהיא עשתה שיעורים".
עוד נשארו לך חלומות?
"מלא. בעתיד הקרוב אפתח סוכנות בוטיק בלונדון, נעבוד ישירות מול הלקוחות הגדולים ונספק לדוגמניות שלי הרבה עבודה. האושר שלי הוא לחזור בערב לבית הוריי, מרים ודוד. אבא שלי שבר את הקרסול, עבר ניתוח, אני מטפל בהם כמו בשני תינוקות וזו המתנה הכי גדולה. כשאני לוקח את אבא לפיזיותרפיה או לבריכה אני מודה לו בלי מילים על החינוך והחום והאהבה. זה כאילו שחזרתי לבטן של אמא שלי, אבל יותר חזק".
לפנייה לכתב/ת 
