נולדנו זה לזו
לא, זו אינה טעות דפוס, אנחנו בני זוג נשואים שגם חולקים את אותו יום ההולדת ואולי אפילו, אפשר לומר, איזה חיבור קוסמי מיוחד ובלתי מוסבר, שהביא אותנו זה לזרועות זו. זוג משמיים? לא נכחיש זאת ‑ הנה, תבדקו את התאריך שלנו
יום אחד, לפני 22 שנה, ישבה במעגל חבורת בני 16, מתנדבים ב"קו לחיים", ודנה עמוקות בסוגיה מי מחבריה יהיה הראשון לזכות ברישיון הנהיגה הנכסף, או במילים אחרות ‑ מי הכי מבוגר מביניהם. זה היה הרגע שבו אריאל ותמר לביא הבינו להפתעתם שנולדו בדיוק באותו היום ואפילו באותו בית חולים - שערי צדק.
"זה היה מצחיק", משחזרת תמר. "כשאריאל אמר שנולד ב־ג' אלול קפצתי בהתלהבות, כי זה מעניין לגלות שמישהו נולד בדיוק ביום שלך. לא היה בינינו שום עניין רומנטי. לפחות זה מה שאני טוענת. אריאל חושב שזה התחיל כבר אז. מיד התקשרנו לאמהות שלנו וסיפרנו על המקריות הנדירה וחידדנו את ההתערבות - אמרנו אחד לשני שמי מאיתנו שיעבור ראשון טסט, יצטרך לקנות לשני פיצה".
כעבור מספר חודשים, כשהיו בני 17 וקצת, תמר קיבלה רישיון ובניגוד לסיכום המוקדם ‑ גם פיצה. "מאז המשכנו הלאה", מספר אריאל. "סיימנו תיכון, הלכתי ללמוד בישיבה בעתניאל, תמר עשתה שירות לאומי ב'קו לחיים' וזה מה שאיפשר את המשך הקשר, כי המשכתי להתנדב שם. כמובן שתמיד ציינו את יום ההולדת המשותף ביחד. יום אחד הודעתי לחברה של תמר שאני בעניין שלה ושתעזור לקדם את זה".
תמר, לעומתו, לא הייתה בעניין כלל וכלל. "אמרתי, נכון שנולדנו באותו יום, אבל לא צריך לעוף על זה. לא מצאתי שאנחנו בכלל קשורים זה לזו. אבל הוא התמיד והתמיד ושיכנע ולאחר חודשיים, בדיעבד אני יכולה להוסיף שבניסי ניסים, הסכמתי. לפני 18 שנה התחתנו".
הם נולדו באותו היום, אך לא באותה השעה. "נולדתי ב־12בצהריים, אז אני גדולה ממנו בכמה שעות. הוא נולד ממש בשעה גבולית שבין ב' ל־ג' באלול ומסתבר שבאותו יום היה דיון אם זה נחשב כבר היום שאחרי, בגלל הברית, ולבסוף הכריעו שזה היום שלי. כשדובר על תאריך לחתונה מיד אמרתי, 'רק לא בחודש אלול', שקצת נרווח את החגיגות. אלול מספיק עמוס".
כיום אריאל עובד ב"מפעלות הרב גרוסמן" ואילו תמר מזכירה באולפנה וסטייליסטית, הם הורים לארבעה בנים ומתגוררים בנוף איילון. השנה הם חגגו יחד את יום הולדתם ה־38. "יש משהו מאכזב בזה שאף פעם לא חוגגים רק לי", מודה תמר. "זה מרגיש קצת כמו עוד יום נישואים, ובכל שנה אני מוצאת את עצמי מכינה עוגה לי ולו. כשקלטתי שאם זו המציאות אז צריך להיות יצירתיים, התחלנו לקנות מתנות אחד לשני. המצחיק זה שאחרי כמה שנות נישואים נולדו לנו תאומים, אז יוצא שארבעה מאנשי הבית חוגגים רק יומיים בשנה".
לאושרו של אריאל, הוא לעולם לא ישכח את יום ההולדת של אשתו. "זה מעולה, אבל לא שזה פוטר אותי ממשהו - אני כן צריך לזכור את יום הנישואים ואני תמיד מפנק ביום האהבה, בימי שישי, תמיד יש סיבה לתת מתנה. זה כן חוסך לילדים, כי הם יכולים להפתיע אותנו ביחד".
אבל לתמר יש טענות. "מצאתי את עצמי מארגנת לעצמי את ימי ההולדת", היא מתמרמרת. "כל אחד רוצה שמישהו אחר יארגן לו משהו. גם ההורים היו נותנים מתנה משותפת ולא מתנה ייחודית. אבל כמובן שזה מיוחד וכיף והעיקר שחוגגים. ויש עוד משהו מגניב - מספרי תעודת הזהות שלנו כמעט זהים. אנשים לא מבינים איך אני שולפת מהמותן את המספר של אריאל ועוד יותר מתפלאים כשהוא יודע את שלי. רוב הבעלים לא זוכרים".
כמו תאומים
גם רונית ואורי ביטון (בני 49) גילו שנולדו באותו יום בדיוק, 27.1.69, שנים רבות לפני שהפכו לזוג. "יש לנו חברה משותפת בשם רחלי, היא חברה שלי עוד מימי הצבא ויצאה במשך תקופה עם החבר הכי טוב של אורי", מספרת רונית. "פעם היא סיפרה לי כקוריוז שהחבר של החבר שלה חוגג יום הולדת בדיוק איתי. ופעם גם הייתה מסיבה והראו לי אותו מרחוק, אבל בקושי שמתי לב, כי הוא היה עם בת זוג אחרת ולא ממש התמקדתי בו".
אבל כשאורי נפרד מזוגתו, העניינים החלו להתחמם. "היינו כבר בני 24", הוא מספר. "גרתי בדירה שכורה בגבעתיים. החבר של רחלי בא לבקר וכשרחלי, שהייתה בחברתה של רונית, התקשרה, הצענו להעביר את הערב ביחד. אני תמיד אומר שרונית נכנסה אצלי בדלת ומאז לא יצאה. כבר באותו ערב התעניינתי אצל רחלי אם היא פנויה וקבענו לצאת. השאר היסטוריה. היה שם קליק מההתחלה ואחרי שלוש וחצי שנים עמדנו תחת החופה".
כיום רונית היא יועצת אסטרטגית ומומחית לרשתות חברתיות ואילו אורי הוא שמאי רכב וחוקר תאונות. הם הורים לשלושה ומתגוררים בתל מונד. "אני מרגישה שאנחנו מאוד דומים, כמו תאומים", אומרת רונית. "יש לנו גם רקע דומה ‑ גדלנו בדרום, עם ערכי משפחה זהים ממש, אבל אין לי ספק שיש קשר לקרבה של זמן הלידה, הוא גדול ממני ברבע שעה בלבד. אני נולדתי בסורוקה והוא באשקלון".
ימי ההולדת המשותפים, לעומת זאת, לא מוצאים חן בעיניה. "אני חייבת לומר שמבחינת החגיגות יש בזה משהו לא הוגן, שנים שאנחנו מקבלים מתנה משותפת, אין לך את תשומת הלב הזו שצריכה אישה. סביב יום ההולדת דיברו איתנו בלשון רבים - מה קונים לכם? איך חוגגים לכם? ‑ ואני שואלת, מה ההבדל בין יום הולדת ליום הנישואים אם כך? ומתי יהיה קצת פוקוס עליי? אבל זה ממש בהומור, כי אני נמצאת תמיד בהודיה ובהערכה לכל מה שיש. התייתמתי מהוריי כשהיו צעירים והם מאוד אהבו את אורי, וכל חגיגה במשותף איתו היא חגיגה גדולה".
אורי: "הבדיחה הידועה מספרת שגבר שוכח רק פעם אחת את יום ההולדת של אשתו, כי אחרי שזה קורה היא כבר דואגת שלא ישכח יותר. אבל אני צלחתי את שנות הנישואים בלי לשכוח".
רונית: "זה אפילו סוג של גימיק בזוגיות שלנו. לחשוב שאנחנו נשמות תאומות שנפגשו ונשארו ביחד".
לפנייה לכתב/ת 
