החליפה של האיומים

תושבי עוטף עזה היקרים, בקשה קטנה: הביטו לרגע מבעד לחלון. הנה תבנית נוף מולדתכם נשקפת לכם, והיא מוזרה עד מאוד. אין בה לא אש ולא תמרות עשן. אם אש אתם רואים, זה כנראה כנס החירום של ארגון להב"ה סביב נישואי לוסי אהריש. ואם עשן אתם מריחים, אל דאגה: אלה רק שאריות מסטלני פסטיבל אינדינגב שננעל שלשום. נכון לרגע כתיבת שורות אלה, השמיים בהירים והחיטה צומחת שוב, והכל בזכות שר האפסנאות והביטחון ליברמן, ומחמם מקום ראש הממשלה נתניהו, שאיימו אתמול על חמאס.

אכן, איימו. אילו איומים? מרומזים, זה הכי סקסי. בנימין "נמוטט את החמאס" נתניהו המתיק: "בחמאס כנראה לא הבינו את המסר... אנחנו קרובים לפעילות אחרת בעזה". איזה "מסר" בדיוק שלחה אדישותה של הממשלה הימנית בתולדותינו לקרקס האש שמציג שם זה חודשים ארוכים? ומה זה "פעילות אחרת"? זה כמו "סקס אחר" של יונה וולך? האם עומדת לפרוץ מלחמה? הביאוה לכאן ונדעה. האם עומד על הפרק כיבוש עזה? בואו נדבר גלויות, יש או אין? כי כבר אנחנו עייפים מאוד, כמאמר השיר.

ומה רמז אביגדור "48 שעות" ליברמן? "בחודשים האחרונים עשינו כל מאמץ, הפכנו כל אבן, והשלב הזה של אין ברירה מאחורינו", אמר אתמול השר באולפן ynet. מה אתה שח, "כל מאמץ"? שמע, זה לא נראה ככה, ואם זה כל המאמץ שצה"ל הגדול וזרועות הביטחון המתוחכמות מסוגלים לו – ובכן, אנחנו בצרות גדולות אפילו יותר משחשבנו. ומה בדיוק ליברמן מציע? עוד עמימות. "הגענו לרגע שחייבים להנחית מכה הכי קשה שאפשר על חמאס".

"הכי קשה" זה פצצת גרעין. קצת פחות קשה: החרבת הרצועה עם הפצצות שטיח וקמצוץ נפל"ם. הבא ברמת הקושי: כיבוש הרצועה מחדש והתבוססות מדממת בבוץ העזתי לכך וכך שנים. ויש עוד די הרבה פתרונות צבאיים לפני שמגיעים ל"הכי קשה". הבעיה היא שליברמן ונתניהו, והקבינט הביטחוני הימני ביותר בתולדות מדינת ישראל, נמנעו עד כה מלהנחית על חמאס אפילו מכה קלה על היד. צלפים על הגבול אמנם הורגים לפעמים נערים, אבל ראשי חמאס? הם יושבים בבטחה ושותים תה עם מרווה.

רגע. אל תרוצו לממ”ד. אתמול בערב התהפכו היוצרות, כשהקבינט החליט “לתת עוד סיכוי לרגיעה” בעזה. למה? מה התחדש? רציתם לאיים בבוקר ולא לקיים בלילה, כי באופק המעושן מתאבכות בחירות? הבנו. מעכשיו יפריחו בו בלוני סיסמאות ועפיפוני הבטחות, שגם הם יצנחו על שדותינו עם היוודע תוצאות האמת.

בסרט "גבעת חלפון אינה עונה" ביקש ויקטור חסון מבתו שתכין לו "את החליפה של האיומים". אבל הוא, בניגוד לצמד חמד שלנו, רדף אחר אויבו המר סרג'יו קונסטנצה עד סיני.