ביבי מסייע לחמאס

קטאר היא מדינה תומכת טרור המסייעת לחמאס. ללא תמיכתה הכספית והפוליטית, חמאס היה קורס זה מכבר. חמאס רצח בעשור האחרון כ־100 מאזרחינו וחיילינו, יותר מכל ארגון טרור אחר. ישראל ידועה במלחמתה בהעברת כספים לחמאס. אבל לפני ימים אחדים נפל דבר: ישראל, בראשות נתניהו, הפכה למתווכת בהעברת כספים מקטאר לחמאס. לראשונה, הכסף מקטאר הגיע לידי ישראל, והממשלה מימנה בו דלק שסופק לחמאס.

דוברי הממשלה מיתממים ואומרים שהדלק נועד לשמש את תחנת הכוח העזתית לייצור חשמל לתושבי הרצועה. ייתכן, ואולי באופן חלקי. אנחנו בעלי ניסיון עשיר באספקת חומרים אסטרטגיים לחמאס. ישראל סיפקה לעזה בשנים האחרונות מאות אלפי טון חומרי בנייה, וחלק משמעותי מהם שימש לבניית מנהרות התקיפה של חמאס, כולל ה־15 שצה"ל חשף השנה. כך יקרה גם עם חלק מהדלק: הוא ישמש לצרכים הצבאיים של הטרור החמאסי.

לעומת זאת, הרשות הפלסטינית בהנהגת אבו־מאזן פועלת נגד שלטון חמאס בעזה. אבו־מאזן הטיל סנקציות כלכליות על חמאס, ומסרב לממן הכנסת חומרים אסטרטגיים לרצועה. האמת המרה היא שנתניהו עוזר להנייה וחבורתו לחזק את חמאס, ומחבל במאמצי אבו־מאזן להחליש את חמאס. כאן ראוי להזכיר שהרשות נלחמת יחד עם ישראל נגד טרור החמאס ביו"ש. האחראי על מנגנוני הביטחון הפלסטיניים חוסיין א־שייח' נפגש לעיתים קרובות עם ראש השב"כ נדב ארגמן לתיאום המאבק המשותף. ממש בימים אלה משתתפים כוחות אבו־מאזן במצוד אחרי הרוצח הנתעב מברקן. לעומתם, פעילי חמאס רקדו ביום הרצח בחוצות חאן־יונס. מבולבלים? בוודאי.

אלא שמאחורי האבסורד יש היגיון – ההיגיון של נתניהו. הוא מבין שהאלטרנטיבה המעשית היחידה לשלטון חמאס בעזה היא הרשות הפלסטינית. אבו־מאזן תובע בתוקף לחזור לשלוט שלטון מדיני, מינהלי וצבאי בעזה. אבל חמאס "הסכים" בשיחות ההסדרה במצרים שאבו־מאזן יהיה אחראי לניקיון ולביוב ולשאר שירותים, ומתנגד בתוקף להתפרק מנשקו (כפי שתבעה בעבר ישראל). וראו זה פלא: נתניהו מתעלם מדרישת הרשות, תוקף אותה על הסנקציות הכלכליות שהטילה על חמאס ומאיים שיקצץ מכספי המסים שישראל גובה עבור הרשות ויעביר אותם ישירות לחמאס.

הסיבה ברורה: נתניהו מתנגד לחזרת הרשות לעזה, כי זה יאיים על הסטטוס־קוו וישבור את הקיפאון המדיני. בעיניו, אבו־מאזן אויב הרבה יותר מסוכן ממוחמד דף וממשיכיו. הסטטוס־קוו מנציח את המצב הקיים, שבו הרשות אינה מייצגת את כל הפלסטינים. רבים בימין רואים בעזה שבידי חמאס את המדינה הפלסטינית בפועל, ולפיכך אין מקום למדינה פלסטינית נוספת בגדה. לכן העניק ביבי חסינות לחמאס ולמנהיגיו, שפועלים זה כחצי שנה נגד יישובי עוטף עזה, שורפים את שדותיהם, מרעילים את האוויר ומפזרים מטעני חבלה ללא חשש שיבולע להם. הם מבינים שביבי מעדיף את שלטונם על שלטון אבו־מאזן.

ישראל היא המדינה היחידה המתנגדת לחזרת אבו־מאזן לרצועה. מצרים, סעודיה, רוב מדינות המפרץ, ואפילו ארה"ב, תומכות בסילוק חמאס, הנתמך על ידי איראן, ורוצות בחזרת הרשות לעזה. אין ספק שכל עוד חמאס שולט ברצועה, הדיבורים על סיוע הומניטרי לטובת תושבי עזה חסרי יסוד: אי־אפשר לשקם את עזה בלי להכיר בשלטון חמאס. כמובן, איני מציע שישראל תכבוש את הרצועה ותשלוט בה. אני מציע – בניגוד לנתניהו – שישראל תחבור לעולם ולארצות ערב המתונות, ובראשן מצרים וירדן, במאמץ משותף להחזיר את אבו־מאזן והרשות לעזה.

ראוי שתושבי הדרום ידעו שנתניהו מוכן שהם ייחנקו בעשן וישאפו את רעל הצמיגים שמבעיר חמאס, העיקר שהרשות לא תחזור לעזה. ברור שהוא מנסה להסוות את מדיניותו ולהסתירה מעיני הציבור. האופוזיציה הייתה חייבת להציג את העובדות הללו ולהילחם במדיניות נתניהו. אבל, כידוע, אין אופוזיציה. √