ראשון 20 באוקטובר 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום : ידיעות אחרונות
    חדשות • 16.10.2018
    כך חיסלנו את העוני
    יוסי דהאן

    היום מצוין ברחבי העולם היום הבינלאומי למאבק ברעב, בעוני ובמחסור. גם אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר תרם את תרומתו למיגור העוני בישראל כשהצליח לצמצם באורח פלא את מספר העניים באופן דרמטי בלי להגדיל באגורה אחת את תקציבי הרווחה. למרות שלפי החישוב של המוסד לביטוח לאומי שיעור משקי הבית העניים בשנת 2016 היה 18.5%, לפי סקירת האוצר השבוע ירד מספרם ביותר מחמישית - ל־14.6% בלבד.

     

    את המהפכה החברתית הרדיקלית הזו ביצע הכלכלן הראשי באבחה לשונית וסטטיסטית חדה. אבל הנס החברתי הזה הוא פשוט תוצאה של שיטת חישוב אחרת. המדד של המוסד לביטוח לאומי מגדיר משק בית כעני, אם הכנסתו הכספית נטו נמוכה ביותר מ־50% מההכנסה החציונית של כלל משקי הבית. באוצר לא מאמינים בשיטת החישוב הזו, ומציעים שיטת חישוב חלופית שלא מתבססת על מדידת הכנסותיהם של משקי הבית, אלא על מדידת הוצאותיהן. אחת ההנחות המרכזיות המובלעות בשיטת המדידה הזו היא שהעניים כנראה מעלימים הכנסות, שעוזרת הבית ועובדת הסיעוד "עובדות בשחור", ואינן מדווחות על מלוא הכנסותיהן. אלא שהנחה זו אינה מעוגנת בשום ראיה מחקרית.

     

    מה שכן מעוגן בראיות זה שרוב מעלימי המס אינם העניים, אלא דווקא העשירים. כך מחקרו של פרופ' גבריאל זוקמן, מאוניברסיטת ברקלי בארה"ב, מעריך שבמקלטי מס מסתתרים 7.6 טריליון דולרים, המהווים 8% מהעושר האישי הפיננסי הגלובלי. גם דורון ארבלי, מנהל רשות המסים לשעבר, מציין כי "80% מההון השחור בישראל נמצאים בתכנוני מס אגרסיביים, ו־20% הנותרים נמצאים בעסקים קטנים". גם אם נניח שחלק מהעניים לא מדווחים על הכנסותיהם, הם עושים זאת כדי שלא לאבד את זכאותם לקצבאותיהם הזעומות המאפשרות למשפחותיהם לשרוד בקושי רב.

     

    מבלי להיכנס לדיון על יתרונותיהן וחסרונותיהן של שיטות שונות למדידת עוני, חשוב לציין ששיטת המדידה שמציע האוצר (שאחת מתוצאות הלוואי שלה היא תיוגם של העניים כרמאים וכבלתי זכאים לסיוע ממשלתי) היא חריגה. המדידה לפי הכנסות נטו, הנהוגה על ידי המוסד לביטוח לאומי, היא השיטה המקובלת בעולם. כך נוהגים במדינות ה־OECD, באיחוד האירופי, באו"ם ובמקומות רבים אחרים. אם העוני בישראל היה נמדד לפי ההגדרה של האיחוד האירופי, שיעור העניים היה קופץ ליותר מ־30%, כמעט פי שניים מהערכת האוצר, ושיעור העניים היה גדול יותר מהשיעור הנוכחי בשיטת המדידה של פרופ' דניאל גוטליב, סמנכ"ל מחקר ותכנון במוסד לביטוח לאומי, המשלב ביחד מדדי הכנסות והוצאות.

     

    גם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, בראשות ח"כ אלי אלאלוף, תרמה השבוע את תרומתה למיגור העוני כשאישרה הצעת חוק לעידוד תרומות מזון. ההצעה נועדה להגן על תורמי מזון מהחשש שיישאו באחריות אזרחית או פלילית אם ייגרם נזק למישהו עקב המזון שנתרם. ח"כ אורי מקלב, מגיש הצעת החוק, אמר על תרומות המזון כי "לאור מציאות קשה שבה כל ילד שלישי בישראל הוא ילד רעב וכל אדם רביעי סובל מעוני, עם ישראל מתגלה ביופיו". לא עלה בדעתם של חברי הוועדה שאולי ראוי לשנות את המציאות המכוערת של חרפת הזדקקות למזון על ידי מאות אלפי אזרחים וילדים רעבים, שתלויים בחבילות המזון, במקום לטפוח לעצמם על השכם על אסדרה נזיקית של תהליך תרומות המזון.

     

    במקום לנסות למגר את העוני על ידי הגדלת קצבאות הביטוח הלאומי הזעומות, שהן מהנמוכות ביותר במדינות ה־OECD, העלאת שכר המינימום, הגדלת ההוצאה האזרחית הממשלתית לשירותים החברתיים המורעבים והסדרת ג'ונגל שוק העבודה של עובדי הקבלן, שרבים מהם עניים־עובדים, הסתפקו כאן השבוע באקרובטיקה סטטיסטית ואסדרת פילנתרופיה לרעבים. √

     


    פרסום ראשון: 16.10.18 , 22:58