רביעי 21 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    תושבי כפר שלם. "רוצים לזרוק אותנו לרחוב, בדיוק כמו שזרקו את הערבים"
    ממון • 18.10.2018
    נראה אתכם חיים פה
    כל מי שמגיע לשכונת כפר שלם בדרום תל–אביב נדהם מההזנחה • רבין קרא לה ג'באליה • עכשיו רוצים לפנות שם בתים לטובת הרכבת הקלה, בפיצוי זעום • 93 תושבים תבעו: מה הסיכוי שלהם, והאם העברת תוואי הרכבת בשטח של אוכלוסייה מוחלשת זו שיטה
    עופר מתן | צילום: דנה קופל

    התגובה של כל מי שמגיע לראשונה לשכונת כפר שלם בדרום תל־אביב היא, "אני לא מאמין שיש מקום כזה". הנסיעה מזרחה על שדרות ההגנה נראית תמימה, ואז מתחיל הכאוס. סבך של סמטאות, פחונים, דרכים לא סלולות שמדי פעם נחצות על ידי תרנגולת עם שיירת אפרוחים, קירות של ברזל חלוד וגדרות לבנים שקרסו. פה חיים אנשים.

     

    המבקר הנדהם הכי מפורסם הוא יצחק רבין ז"ל, שסייר כאן ב־93' אחרי שנכנס לתפקיד ראש הממשלה. "אני זוכרת אותו יורד מהרכב, מביט מסביב ונכנס לשוק", אומרת אביבה עומרי (63), ילידת השכונה. "הוא אמר שהוא לא מאמין שיש בישראל מקום כזה, ושהוא יתקן את זה". רבין אמר באותו ביקור עוד משפט: "אני לא רוצה לראות פה את ג'באליה". הדמיון למחנה פליטים פלסטיני בעזה לא נגמר במראה. גם כפר שלם זה מקום שישראל מדחיקה כבר 70 שנה, במקום להתייחס לתושביו בכבוד הראוי, אלא שבניגוד לג'באליה, פה מדובר בשכונה שיושבת על קרקע מהיקרות והמבוקשות במדינה.

     

    ביום שני התכנסו אצל יהודה בכר (73), תושב כפר שלם מ־48', כ־10 תושבים שחשו כעס, עלבון ודאגה. כולם חברים בוועד שהוקם בצפון השכונה כדי להתמודד עם צרה חדשה שנפלה עליהם: ההחלטה להעביר את הקו הסגול של הרכבת הקלה במקום שבו עומדים בתיהם. בכר סיפר שנולד ליד הים, סמוך למסגד חסן בק, ושב־48' הורה דוד בן־גוריון למשפחות באזור "ללכת לתפוס בתים בכפר שלם", שנקרא אז סלמה. זה היה כפר פלסטיני שתושביו גורשו במלחמה, וישראל רצתה לאכלס את בתיו ביהודים. בכר גדל בלי חשמל, מים זורמים או מערכת ביוב, והרגיש שהמדינה רואה בו אזרח סוג ב'. לצידו בסלון ישבה דנה שיתיאת (39), ילידת השכונה. אחרי שהשבוע חשף "ממון" את התארגנות התושבים נגד הפקעת בתיהם לטובת הרכבת, היא קראה טוקבקים לידיעה - והשתגעה. "אנשים בטוחים שאנחנו לא משלמים מסים וארנונה וחשמל וזה שטויות", היא כועסת. "כל החיים שילמנו חשבונות למרות ששנים זרם פה ביוב ברחובות, אבל בגלל שהמדינה קוראת לנו 'פולשים', אנשים קונים את זה. אני רוצה לראות את מי שקורא לנו 'פרזיטים' חי פה חודש, בלי זכויות בנכס ועם חשש שיפנו אותו".

     

    העניין החל בתחילת 2018. החברה הממשלתית נת"ע, זרוע של משרד התחבורה שאחראית על פרויקט הרכבת הקלה בתל־אביב, שלחה מכתבים ל־85 מתושבי כפר שלם. נכתב שם שהקו הסגול אמור לעבור בשטחם, ושעד יוני 2019 עליהם להתפנות מבתיהם, לטובת הריסתם.

     

    נת"ע דרשה זאת מתוקף פקודת הקרקעות, שמתירה להפקיע קרקע מאזרחים בפיצוי הולם, אלא שלתושבי השכונה אין בעלות בטאבו על השטח והבתים, והתדיינויות משפטיות בנושא נמשכות כבר עשורים. כך יצא שהפיצוי שנת"ע הציעה היה נמוך בהרבה משווי הדירות בשוק, שהוא הפיצוי שמשולם למי שכן מחזיק בזכויות מסודרות על הקרקע. תושב כפר שלם שגר בדירת 4 חדרים בת 100 מ"ר, למשל, אמור לקבל מנת"ע רק כ־450 אלף שקל, כשדירה באותו גודל ברחובות הסמוכים, עולה סביב 2.5 מיליון.

     

    תושבי השכונה החליטו להתאגד ולתבוע את נת"ע. לטענתם, המשמעות של פיצוי כזה היא השלכתם לרחוב. הם לא מתנגדים לעצם הרעיון של הרכבת הקלה, אבל דורשים פיצוי הולם. הם שכרו את משרד עוה"ד הרצוג, פוקס נאמן, והגישו למחוזי בתל־אביב תביעה בשם 93 אנשים - 72 שביתם צריך להיהרס עבור התוואי (58 בתים), ועוד 21 שהרכבת תחצה את החלקה שלהם, או תעבור מטרים בודדים מחלון ביתם.

     

    ידיעות אחרונות
    ידיעות אחרונות

     

    בתביעה שתי טענות עיקריות נגד נת"ע: ראשית, שהסכום לא הוגן ולא יאפשר למצוא דיור חלופי; ושנית, שלפני כשנה וחצי, בדיונים על הסדר לפינוי מאות מתושבי השכונה, בלי קשר לפרויקט הרכבת, הגישה המדינה תצהיר לבג"ץ בו הכירה בזכותם של תושבי כפר שלם על הקרקע. המדינה ביקשה לגבש קריטריונים חדשים לפיצוי התושבים, אבל מאז לא הגישה אותם לבג"ץ. לאור זה, נטען, נת"ע חייבת לפעול לפי הקריטריונים החדשים שהמדינה הבטיחה לנסח.

     

    "קורה פה דבר לא ייאמן", טוען עורך הדין של התושבים, גלעד וקסלמן. "המדינה מודיעה על הפסקת פינויים בשכונה עד לגיבוש הקריטריונים, ובינתיים נת"ע, זרוע שלה, שולחת מכתבי הפקעה כאילו לא היה דיון בבג"ץ. בחוצפתה נת"ע כינתה אותם 'פולשים', ואמרה שההצעה העלובה שלה היא 'לפנים משורת הדין, כי כפולשים לא מגיע להם כלום'. המדינה גרמה להם להיות בלי זכויות על הבית, ועכשיו מנצלת את היותם מוחלשים".

     

    כשוקסלמן אומר שהמדינה גרמה לתושבי כפר שלם להיות חסרי זכויות, כוונתו לכך שבניגוד לקבוצות אחרות שנשלחו למקומות אסטרטגיים ברחבי ישראל בראשית ימיה - קיבוצים, מושבים, ועוד שכונות פלסטיניות ריקות כמו טלביה בירושלים - אנשי כפר שלם, כמו בגבעת עמל ושכונות נוספות בתל־אביב, מעולם לא קיבלו בעלות רשמית על בתיהם. בשנות ה־90', בימי ממשלת רבין, בוצע פינוי של מאות משפחות מהשכונה, שעברו לשיכונים חדשים שנבנו באזור או קיבלו קרקע לבנות עליה בית חדש. במקום לברר את קורותיו של כל תושב, הממשלה קבעה אז שכל מי שגר בשכונה ברציפות לפני 87' זכאי לפיצוי. אבל מאז עברו הרבה שנים, רבים מאלו שהגיעו ב־48' נפטרו, והקריטריונים לפיצוי שגובשו בשנות ה־90' הפכו ללא מעודכנים. התושבים עתרו, ואז החל ההליך המשפטי. ההתפתחות האחרונה שלו היא אותה הצהרה מהמדינה לבג"ץ לפני שנה וחצי, לפיה לתושבים יש זכות על הקרקע, והיא עובדת על ניסוח קריטריונים חדשים.

     

    מה בעצם הציעה נת"ע? החברה הסכימה לתת שווי של דירה חלופית באזור תמורת בית שייהרס, רק למי שחי בשכונה לפני 1970 - 28 איש בלבד מתוך 93 התובעים. לשאר היא מציעה פיצוי רק על מבנה הדירה ותכולתה, בלי הקרקע, ועוד 25% למתפנים מרצונם. בנת"ע טוענים שכיוון שעורכי הדין של התובעים הורו להם לא להכניס לבתיהם שמאים מטעמה, הם לא יודעים את השטח והתכולה של כל דירה, וקבעו סכום של 3,500 שקל למ"ר. לפי החישוב הזה, מי שגר בדירת 100 מ"ר יקבל רק 437,500 שקל, סכום שלא מספיק לדירת חדר – בשכונה עצמה ובשאר גוש דן. בכפר שלם טוענים כי נציגי נת"ע רמזו לעורכי הדין שלהם, בישיבה בין הצדדים, כי משרד התחבורה הוא זה שהעביר להם את הקריטריונים האלו. בינתיים, מבין אלו שצריכים להתפנות בשביל תוואי הרכבת, הגיעה נת"ע להסדר עם תושב אחד בלבד - שלדברי התובעים כלל לא גר בשכונה אלא משכיר שם בית שקנה לפני 20 שנה, ולכן שמח לקבל כל פיצוי שהוצע לו.

     

    ומה רוצים התושבים תמורת פינוי השטח? אפשרות אחת היא שווי של דירה מקבילה באזור. דירת 4 חדרים בת 100 מ"ר בשדרות משה דיין, למשל, עולה כ־2.5 מיליון שקל; אם כל 93 התובעים יקבלו סכום כזה, זה יעלה לנת"ע כ־232 מיליון. כיוון שהתקציב הכולל שלה לקווים הסגול, הירוק והאדום הוא כ־46 מיליארד שקל, מדובר בכחצי אחוז בלבד. בנת"ע מסרבים לומר כמה שילמו על הפקעת קרקעות באזורים אחרים בגוש דן, או כמה תקציב הוגדר להפקעות בכפר שלם.

     

    הצעה שנייה של התובעים, היא דירה חדשה בגודל זהה בפרויקט פינוי־בינוי שהם מנסים לקדם בשכונה. כ־300 תושבים, שמיוצגים בידי עו"ד גיל הירשמן, נפגשו עם כמה יזמים, והשיגו הבנות עם חברת אשדר. הרעיון הוא לקחת את חלקי השכונה שטרם פונו או נבנו עליהם פרויקטים חדשים, ולהקים רבי־קומות שיספקו דירות לכל המפונים – וגם יאפשרו ליזם להרוויח. מדובר ב־300 דונם, כולל ה־11 שנת"ע רוצה להפקיע.

     

    כיוון שרוב הקרקע היא של חלמיש, חברה בבעלות הממשלה ועיריית תל־אביב, עם "איים" של בעלות פרטית, היזם יצטרך לרכוש אותה מכמה רשויות. "אנחנו מתעסקים בזה כבר תקופה, מחתימים תושבים על הסכמה", אומר הירשמן, "ופתאום צץ עניין הקו הסגול. ניתן לפתור את שני הדברים במקביל, ואז במקום שהמדינה תשלם לתושבים על דירה חלופית, היזם הפרטי ייתן להם דירה. כיוון שהבניין לא יהיה מוכן עד יוני 2019, הוא גם ישלם להם שכר דירה עד תום הבנייה. זה מורכב לתפור הכל יחד, אבל זה אפשרי ובעיקר צודק, כי לתושבים מגיעה דירה ראויה, תל־אביב צריכה להיבנות לגובה, והרכבת צריכה להיבנות".

     

    נת"ע מתייחסת בחשדנות לרעיון, ובעיקר למעורבות של אשדר בנושא. לטענתה, זו מבטיחה לתושבים דברים שאינה יכולה לקיים. זאת קרקע של המדינה, הם אומרים, ואז באה אשדר וחושבת שאם תשים מקלות בגלגלים של פרויקט לאומי, זה יקדם את פרויקט הפינוי־בינוי שהיא רוצה.

     

    בנת"ע טוענים שאשדר עוזרת לתושבים במימון עורכי הדין. לפי יובל תעיזי, מראשי המאבק, "זה ממש לא נכון. קיבלנו קצת עזרה עבור הייצוג המשפטי, אבל לא מאשדר". והירשמן מוסיף: "כל מגזר שהמדינה רצתה לפנות - מתנחלים, בדואים - הפעיל לחץ והגיע להישגים. תושבי כפר שלם אינם קבוצת לחץ, וכשהם כבר שוכרים משרד עורכי דין חזק, המדינה שואלת 'מי מממן אתכם'".

     

    המסר הכפול של נת"ע

     

    נת"ע מדברת כאן בשני קולות. מצד אחד, מתייחסת לתושבים כאל פולשים וטוענת שחלק מהגידול בשכונה נבע מאנשים שהגיעו מבחוץ. לטענתה הוטל עליה לארגן את הקרקע לרכבת, וכבר שנים השטח הזה מוגדר "לצורכי ציבור ודרך". כיוון שהתושבים לא רשומים כבעלי הקרקע, אומרים שם, החוק מתיר פיצוי על הבית ותכולתו, ללא הקרקע. נת"ע מדגישה שאם בעתיד המדינה תכיר בזכויות המפונים על הקרקע הם יקבלו מהחברה את היתרה, אך לא יודעים לומר אם נשמר תקציב לשם כך. בחברה גם סבורים שהפיצוי מספיק ל־10־15 שנות שכירות, ולכן לא זורקים אנשים לרחוב. מצד שני, יש תחושה שנת"ע נשלחה על ידי המדינה להפקיע קרקעות בכפר שלם בידיעה שנושא הבעלות תלוי בבג"ץ, כמעין זרוע של הממשלה שעושה עבודה שהיא־עצמה מעדיפה לא לעשות. לדברי התובע וקסלמן, נציגי נת"ע אמרו לו, "שמע, אתה צודק, אבל יש חוק שמחייב אותנו ואנחנו לא יכולים לתת יותר". לדברי גורם אחר שנכח בישיבות בין התושבים ונת"ע, התחושה הייתה ששר התחבורה ישראל כץ נהנה מכך שהעבודה המלוכלכת נעשית בידי חברה ממשלתית - וכך הפינוי לא רשום על שמו. "הוא בורח מזה כמו מאש", טען הגורם. "כפר שלם זה אזור של מצביעי ליכוד, ונוח לו להסתתר מאחורי נת"ע".

     

    בסופו של דבר, הסיפור הוא יותר פוליטי וחברתי מאשר משפטי. מדיניות השיכון בראשית ימי המדינה הושפעה מהזהות האתנית של כל קבוצה. מזרחים שלא היו מקורבים לשלטון, לא רק נשלחו לנגב ולגליל, אלא גם הושמו בכפרים פלסטינים ריקים במרכז, מבלי שזכויותיהם על הקרקע והבית הוסדרו. האפליה דאז של תושבי כפר שלם מופנית כעת נגדם, כנימוק לכך שלא מגיע להם פיצוי הולם. היחס הזה גורם לאביבה עומרי להזדהות עם הפלסטינים שגרו בעבר בבית הישן שבו גדלה. "רוצים לזרוק אותנו לרחוב בדיוק כמו שזרקו אותם", היא אומרת. "אם זה יקרה, אני אוכל להגיד שאני מבינה את הערבים ולמה הם לא מוותרים על האדמה שלהם. זו שכונה שכל הילדות שלי לא יכולנו לצאת לשחק בה בחוץ בגלל השלוליות, אפילו לגן לא הלכנו לפעמים, אבל אני אוהבת אותה. התרגלתי אליה".

     

    מה הסיכוי שלהם?

     

    לעו"ד עודד ישראלי יש ניסיון רב בייצוג מי שהמדינה רוצה להפקיע את ביתו. לפני עשור אף טיפל בהפקעות מול נת"ע. "בדרך כלל היא ושאר הרשויות נזהרות מהפקעת בתים, כי החוק מחייב דיור חלופי וזה יקר", הוא אומר, "לכן כבר בשלב התכנון צריך לנסות להימנע מכך". לדבריו, המחיר שנת"ע מציעה על הפקעת כ־60 בתים בכפר שלם נמוך מאוד. "שוב ושוב הפיצוי שלה לפינוי בתים בתוואי הרכבת, נמוך ממה שהם משלמים בסוף. תמיד אלה פרויקטים בתקציבי ענק, שסכומי הפיצוי שלהם מוערכים בחסר. אני לא חושב ששופט יאפשר מצב שבו על בית בן 100 מ"ר יציעו 450 אלף שקל. אי־אפשר למחוק הצהרות של המדינה לבג"ץ לגבי הסדרת הזכויות בשכונה ולזרוק תושבים לרחוב, ולא צריך להיות מומחה בהפקעות ושמאות כדי להבין שזה לא צודק.

     

    "עוד דבר שחוזר בכל פרויקט הרכבת הקלה, הוא שבכמה מקרים, התוואי עובר דווקא באזור של אוכלוסייה מוחלשת, שיש לה פחות נגישות לעורכי דין יקרים לעומת נת"ע. זה קרה גם בבני־ברק, וגם בבת־ים וביפו זה ככה. להערכתי, עד היום נת"ע לא הוציאה מעל כמה עשרות מיליוני שקלים על הפקעות בכל הפרויקט. הם משקיעים בעורכי דין כדי לשלם פחות לאזרחים. נת"ע, חברה ממשלתית, מתנהלת בכל הקשור להפקעות כמו חברה פרטית, ומנסה למזער עלויות. לצערי, ככה מתנהגים עוד גופים ציבוריים שעוסקים בהפקעות".

     

    נת"ע: "פועלים על פי חוק"

     

    מנת"ע נמסר כי היא "מקימה את קווי הרכבת הקלה עבור מאות אלפי תושבי גוש דן. ההפקעות מבוצעות על פי חוק ותוכניות שאישרה הממשלה, והפיצוי נקבע לפי בדיקה פרטנית של כל נכס".

     

    עיריית תל־אביב מסרה: "אנשי כפר שלם צריכים לקבל פיצוי הוגן לפי קריטריונים מרחיבים שקבעו חלמיש ורשות מקרקעי ישראל, או כפי שיקבעו הכנסת או כל גוף מוסמך. הם לא אמורים לקבל פחות רק כי מדובר ברכבת הקלה. פנינו כמה פעמים בנושא לנת"ע ולמשרד התחבורה".

     

    משרד התחבורה מסר: "אין לנו כל קשר לקריטריונים המנחים את נת"ע בנושא".

     


    פרסום ראשון: 18.10.18 , 16:32