3.3% מההורים לתלמידי כיתה א' מסרבים לתת לילדיהם את המנה השנייה של החיסון נגד חצבת. כך עולה מדו"ח של משרד הבריאות המסכם את כיסויי הבדיקות, החיסונים והחינוך לבריאות במערכת החינוך בשנת תשע"ח.
החיסונים הניתנים בגיל בית־ספר מהווים המשך ישיר של תוכנית החיסונים הניתנת בגיל הינקות בטיפות החלב. ככלל, החיסונים ניתנים לכל התלמידים, למעט אלה שהוריהם מתנגדים לכך.
מהדו"ח עולה כי בשנה שעברה 96% מכלל תלמידי כיתה א' קיבלו חיסון MMRV נגד חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח. שיעור ההתנגדות הגדול ביותר לחיסון הזה היה בקרב תושבי חיפה, שם 4.5% מההורים סירבו לתת לילדיהם את החיסון. בנתניה עמד שיעור ההתנגדות על 3.9%, ובתל־אביב על 3.7%. שיעור ההתנגדות הנמוך ביותר לחיסון היה באשקלון - רק 2% מההורים התנגדו שילדיהם יקבלו אותו.
בכיתה ב' ניתן לתלמידים חיסון dTap IPV נגד דיפתריה, טטנוס, שעלת ושיתוק ילדים, והחל מתשע"ז מקבלים בכיתה ב' גם חיסון נגד שפעת. מהנתונים עולה כי בעוד 95.2% מכלל תלמידי כיתה ב' קיבלו את החיסון המשולב, רק כ־50% קיבלו את החיסון נגד שפעת. מדובר בירידה בהשוואה לשנה שעברה, אז 55% מתלמידי כיתה ב' קיבלו את החיסון.
בין מתנגדי החיסון נגד שפעת יש רוב גדול לתושבי תל־אביב, שם 60% מההורים התנגדו למתן החיסון לילדיהם. באזור המרכז התנגדו 54%, ובצפון רק 40%.
החל משנת הלימודים הקודמת נוסף לשגרת החיסונים בבתי־הספר חיסון נגד שפעת גם בכיתה ג' (השנה יינתן החיסון לראשונה גם בכיתה ד'). על פי הדו"ח רק 41.8 מתלמידי כיתה ג' קיבלו את החיסון. מדובר בפחות ממחצית התלמידים, אבל לשם השוואה, לפני שהחלו לתת את החיסון בבתי־הספר שיעור המתחסנים בגיל הזה עמד על כ־10% בלבד. גם בכיתה ג' שיעור ההורים המתנגדים לחיסון היה גבוה בתל־אביב ובמרכז ונמוך יותר בפריפריה.
בכיתות ח' ניתנים לתלמידים שני חיסונים: חיסון Tdap נגד דיפתריה, טטנוס ושעלת, וחיסון נגד נגיף הפפילומה (HPV). על פי הדו"ח 48% מכלל תלמידי כיתה ח' קיבלו את החיסון נגד פפילומה, כשבצפון שיעור המתחסנים הוא הגבוה ביותר (71%) ואילו בירושלים הוא הנמוך ביותר (16.5%).
מלבד חיסונים כולל החינוך הבריאותי בבתי־הספר גם שיעורים לקידום אורח חיים בריא ומניעת התנהגויות מסכנות בריאות, וכן בדיקות שונות כמו גדילה וראייה. את החיסונים, הבדיקות והחינוך בדרום ובצפון מעניקות אחיות של משרד הבריאות, ואילו בחיפה ובירושלים עושה זו חברת נטלי, ובתל־אביב והמרכז חברת פמי.
הנושאים המועברים בשיעורי החינוך לבריאות נבחרים יחד עם הצוות החינוכי בבית־הספר וכוללים בין השאר תזונה נכונה, מניעת תאונות, פעילות גופנית וקיום יחסי מין מוגנים. מהנתונים עולה כי דווקא בפריפריה זוכים התלמידים לפחות שיעורים כאלה מתלמידי תל־אביב והמרכז. כך, בעוד בשנה שעברה 96.4% מתלמידי כיתות א' בתל־אביב קיבלו שיעורי חינוך לבריאות, רק 39.2% מתלמידי כיתות א' בדרום קיבלו שיעורים כאלה. האפליה נמשכת גם בחטיבת הביניים: בעוד 92.4% מתלמידי כיתות ט' בחיפה קיבלו שיעורים של חינוך לבריאות, באזור הדרום רק 3.3% זכו לאותם שיעורים.
ההבדלים בין תלמידי המרכז לאלה שבפריפריה בולטים גם בבדיקות גדילה ובבדיקות ראייה. כך, בעוד כ־95% מתלמידי תל־אביב עברו בדיקת גדילה בכיתה ז', בצפון רק 86.1% מהתלמידים עברו את אותה בדיקה ובדרום רק 85.4%. במשרד הבריאות מסבירים שהסיבה לכך היא מחסור חמור באחיות שיעבירו את השיעורים והקושי לאייש את המשרות האלו.
"אנחנו רואים בבריאות תלמידי ישראל ערך ראשון במעלה", אומר סגן שר הבריאות יעקב ליצמן. "אני שמח שהחיסונים מבוצעים באחוזים גבוהים, ונמשיך לפקח על ביצועים בשטח כדי להבטיח שהילדים שלנו מחוסנים מתוך אחריות לבריאותם ולבטיחותם. נוסיף לחזק את האחיות ולהרחיב את פיילוט חיסוני השפעת בתוך בתי־הספר, שמשנה לשנה הולך ונעשה מוצלח יותר".
