יחידה, חילוץ
הם עוברים אימונים מפרכים, משתלשלים אל תוך נקיקים צרים, מסכנים את חייהם כדי להציל מטיילים שנתקעו במדבר — ורק הקשוחים ביותר מתקבלים • עכשיו רנא גבועה עשתה היסטוריה כשהפכה לאישה הבדואית הראשונה שמתנדבת ביחידת חילוץ של המשטרה • "אני רוצה לתרום למדינה ולמגזר שלי", היא אומרת, "אישה יכולה לעשות הכל לא פחות טוב מהגבר" | אילנה קוריאל
רנא גבועה (27) מהכפר אלפורעה שבנגב תמיד ידעה שהיא רוצה להציל חיים. באופן טבעי היא מצאה את עצמה כחובשת במד"א. אבל זה לא הספיק לה והיא חיפשה אתגרים נוספים. אחד החובשים שהכירה פנה אליה יום אחד בהצעה שקשה לסרב לה: להצטרף ליחידת חילוץ "ערד" של המחוז הדרומי במשטרה. גבועה לא חשבה פעמיים, אמרה כן, והיום היא האישה הבדואית הראשונה אי־פעם בישראל שמתנדבת ביחידת חילוץ.
מתנדבי יחידת חילוץ "ערד" חולשים על אזור מדבר יהודה. מדי שנה הם מעורבים בכ־70 חילוצים, רבים של מטיילים שנלכדו בנקיקים המסוכנים בתנאי מזג אוויר קשים. מדובר בעבודה מפרכת שדורשת כושר גופני גבוה, תושייה ויכולת עמידה בלחצים. לא רק שרנא היא הבדואית היחידה ביחידת החילוץ — היא גם האישה היחידה בה. כשהיא לא עסוקה בהתנדבות היא עובדת כמנהלת לקידום נוער במועצה האזורית אל־קסום.
גבועה מאמינה ששום דבר לא עומד בדרכן של נשים להגשים את החלומות והשאיפות שלהן — כולל נשים מהמגזר שלה. "החלטתי להתנדב כי תמיד רציתי לעזור לאנשים, להציל חיים. אני רוצה לתרום לקהילה שלי, למדינה ולמגזר שלי. אחרי שאחד החובשים שהכרתי במד"א סיפר לי על היחידה והציע לי להצטרף, אמרתי למה לא? עברתי ראיון, עברתי סדרת אימונים - סנפלינג, מסוקים — והתקבלתי".
חלק מאנשי המגזר היו קצת המומים כששמעו על התפקיד החדש שלה, אבל לרנא זה לא מפריע. "המשפחה שלי תומכת בי, וזה הכי חשוב", היא אומרת. "אבא שלי נותן לי גב. הוא אמר שהוא גאה בי, כי מבחינתו להציל חיים זה הערך הכי גבוה. ביחידה עצמה תומכים ועוזרים לי. נכון, אני הבחורה הבדואית הראשונה והאישה היחידה ביחידה, אבל יש עוד מתנדבים מהמגזר הבדואי".
רנא בהחלט מקווה שנשים נוספות ילכו בעקבותיה. "אני רוצה שנשים במגזר שלנו יתפתחו וילכו בעקבותיי. כל אישה יכולה לקחת אחריות ולהתפתח. יש לנו הרבה תאונות במגזר והרבה מקרי חילוצים. צריך שאנשים יתמכו ויעזרו לקהילה, ואני אומרת לנשים - אתן יכולות. העולם השתנה, אנחנו היום בשנת 2018, ואני מאמינה שאישה יכולה לעשות הכל, לא פחות טוב מהגבר. לאישה יש יכולות, יש לה כוח, יש לה שכל, אז למה שלא תעזור ותתנדב?"
מפקד המחוז הדרומי של המשטרה, מוטי כהן, אמר: "אני רואה כהתפתחות טבעית את השתלבותן של נשים מוכשרות בתפקידי פיקוד ושיבוצן בתפקידים ייחודיים וביחידות מיוחדות כגון יחידות חילוץ. אני בטוח שאלה רק הניצנים הראשונים של השתלבות נשים בתפקידים מעין אלה במחוז הדרומי ובמשטרת ישראל בכלל".
מברוכ, דוקטור
בגיל 26 מירא שלח היא האישה הראשונה מהמגזר הערבי עם תואר דוקטור במדעי המחשב • "יש תפיסה שלאישה קשה מאוד לשלב את המקצוע הזה עם חיי משפחה", היא אומרת, "אני מקווה שההצלחה שלי תסייע לשבור את תקרת הזכוכית” | תמר טרבלסי חדד
מירא שלח התחילה את דרכה באקדמיה כבר בגיל 15, במסגרת תוכנית "אתגר" לתלמידים מצטיינים. בגיל 19 היא השלימה תואר ראשון במדעי המחשב. עכשיו, בגיל 26, היא זוקפת לזכותה הישג מרשים: היא האישה הערבייה הראשונה, והיחידה, בישראל שיש לה דוקטורט במדעי המחשב.
שלח, שנולדה וגדלה בשפרעם, עשתה את הדוקטורט שלה בפקולטה למדעי המחשב בטכניון בהנחייתו של פרופ' גיל ברקת. "המסע שלי כבת למיעוט הערבי עד שהפכתי לאישה הראשונה מהמגזר שמשלימה דוקטורט במדעי המחשב בישראל לא היה מתאפשר ללא התמיכה והחינוך שקיבלתי ממוריי בבית הספר וממשפחתי", אמרה. “אני גאה להיות הראשונה”.
זה לא היה קל. "המשפחה שלי תמכה מאוד בלימודי התואר הראשון, אבל ההחלטה להמשיך לתואר מתקדם עוררה לא מעט חששות", היא אומרת. "אני דור ראשון באקדמיה, ואיש בסביבה הקרובה שלי לא למד לתואר מתקדם למדעים. במגזר הערבי התלמידים המצטיינים נוטים לבחור ברפואה, וגם בעניין זה הייתי קצת חריגה. לשמחתי, בסופו של דבר ההורים תמכו בי מאוד וכולם שמחו כשקיבלתי את תואר הדוקטור בטכניון".
שלח מודעת לכך שהיא פורצת דרך ביותר ממובן אחד — כאישה וכנציגת המגזר הערבי. "אני שמחה שהייצוג של סטודנטים ערבים בתארים מתקדמים במדע ובטכנולוגיה הולך וגדל", היא אומרת, ובמקביל מקווה שבשנים הקרובות ילכו נשים נוספות בעקבותיה ויבחרו בתחומי המדעים וההיי־טק. "אני מקווה לראות יותר דוקטורנטיות ערביות במוסדות בארץ שנחשבים למובילים בעולם. אני חושבת שהגיע הזמן. יש לא מעט מלגות שמטרתן לתמוך בדוקטורנטיות בכלל ובדוקטורנטיות ערביות בפרט. אני מקווה שההצלחה שלי תעודד אחרות לשבור את תקרת הזכוכית".
שלח נמצאת כרגע באוניברסיטת סטנפורד בארצות־הברית במסגרת פוסט־דוקטורט. יחד איתה נמצא בעלה, ד"ר אמיר עבוד, תאורטיקן במדעי המחשב שעובד בקבוצת המחקר של IBM בעמק הסיליקון. כמוה, גם עבוד למד בתוכנית "אתגר" באוניברסיטת חיפה. לאחר מכן הוא השלים תואר שני בטכניון ודוקטורט באוניברסיטת סטנפורד.
"בשנים האחרונות עומד שיעור הסטודנטיות בפקולטה למדעי המחשב בטכניון על 25 אחוז בלבד", מציין דיקן הפקולטה למדעי המחשב בטכניון, פרופ' דן גייגר. "חשוב מאוד שנעודד סטודנטיות מצטיינות ונפעל להגדלת חלקן של הנשים בציבור הסטודנטיות לתואר ראשון ולתארים מתקדמים".
