yed300250
הכי מטוקבקות
    צילום : ידיעות אחרונות
    חדשות • 23.10.2018
    המבחן של בן־סלמאן
    שמרית מאיר

    ”שמרנו על הנושא בראש סדר היום הבינלאומי“, ציין אתמול בסיפוק ארדואן בנאומו. ואכן, מכונת התעמולה של טורקיה וקטאר הצליחה לסחוף אחריה את התקשורת הבינלאומית, שמסרבת להוריד את רצח העיתונאי חאשוג'י מהכותרות. ומקבלי החלטות כמו טראמפ, מרקל ומקרון צריכים לענות כל יום על שאלות בפרשה שבמקום לגווע תופחת עוד ועוד עם כל חומר גרפי שהטורקים משחררים במנות קצובות ומחושבות, כאילו מדובר בבינג‘ של סדרת מתח.

     

    מהצד השני, יורש העצר הסעודי, מוחמד בן־סלמאן, מתאמץ מאוד לחזור לשגרה ולשדר לעולם שגם אם מדובר במשבר - הוא לא קיומי. אתמול הוא הופיע בוועידה הכלכלית בריאד ואף ניחם את בנו של חאשוג'י על מות אביו, סצנה שכאילו נלקחה מהגרסה הסעודית ל“סופרנוס“. ארשת פניו הרצינית תחילה התחלפה במהירות בחיוכים וסלפי עם מעריצים צעירים. למרות החיוכים, ניתן להעריך שגם אם בן־סלמאן יצלח את המשבר כשהוא עדיין יורש הכתר, הוא כבר לא יהיה אותו בן־סלמאן. גם סעודיה כבר לא תהיה אותה סעודיה.

     

    אחת מתוצאות המשבר הזה היא חשיפה של מעמדה הבינלאומי הגרוע של הממלכה הסעודית. אם פעם ניסו מדינות המערב לעטוף את הקשרים התועלתניים עם הסעודיה בדיבורים על תרומתה ליציבות האזורית, כעת המסכות הוסרו כמעט לגמרי. טראמפ, שמדבר במספרים, הוא דוגמה בוטה, אבל גם הצרפתים למשל מדברים במונחים של יחסים מבוססי אינטרסים בלבד, עם אפס יומרה לערכים משותפים.

     

    עם זאת, למעט גרמניה שהודיעה על הפסקת מכירת הנשק לסעודיה בגלל הרצח, שאר המדינות הרלוונטיות מעדיפות להשהות את ההחלטה ככל האפשר. לא מעטים ביטלו את הגעתם לוועידה הכלכלית בריאד, אבל רבים אחרים בחרו להגיע למרות הכל. ביניהם הרוסים, המשוחררים מדילמות של מוסר מול אינטרסים, שקפצו על ההזדמנות להראות סולידריות עם הסעודים בשעתם הקשה בתקווה שזה ישתלם להם בהמשך. בכל מקרה, מעט מאוד נשאר מהמהלך הענק למיתוג מחדש של סעודיה, כמרכז לרפורמות כלכליות וחברתיות בעולם הערבי, רק לפני חודשים ספורים. ניתן לטעון שהמקרה נפל כפרי בשל לקואליציה של מדינות בעייתיות באותה מידה, שעושות בו שימוש ציני, אבל זה לא משנה את הנזק העצום שהן הצליחו לגרום לסעודים.

     

    "הוא ילד, הוא מתחנך עכשיו, וסעודיה וממשל טראמפ משלמים את שכר הלימוד", אמר גורם אמריקאי על בן־סלמאן. וושינגטון סוערת, ואחד הנפגעים העיקריים מהפרשה הוא ג‘ארד קושנר, חתנו של טראמפ, שצוות השלום שהקים עסק באינטנסיביות בבנייה ותחזוק של יחסי ישראל־סעודיה, שהיו אמורים להיות תשתית ל"עסקת המאה". גם אם יתאושש פוליטית, ספק רב אם בן־סלמאן יעמוד מאחורי המהלך, מעל ראשם של הפלסטינים ומול מכונת התעמולה של האחים המוסלמים וקטאר, שתשמח על עוד הזדמנות לנגח אותו כמי שמכר את פלסטין לטראמפ ונתניהו.

     

    בן־סלמאן כבר אמר שלא ישכח מי עמד לצידו בשעת המשבר ומי הפנה לו את הגב. סביר להניח שישראל תהיה בצד הטוב של המשוואה הזאת, וטוב שכך. העמידה לצד א־סיסי, בעודו מתמודד עם ממשל אובמה העוין, הייתה אחד הדברים שאיפשרו את היחסים הקרובים בין ישראל למצרים היום. ולמרות זאת, אולי כדאי שלעת עתה היחסים בין ישראל לסעודיה יישארו בממד הפרקטי והחשאי שלהם. אם עד לא מזמן פגישה בין נתניהו לבין בן־סלמאן נחשבה למתנה הגדולה ביותר שישראל יכולה לקבל במסגרת משא ומתן להסדר מדיני, אחרי פרשת חאשוג’י מתבקש לשאול את עצמנו האם פומביות של היחסים (חלק חשוב במה שמכונה ״נורמליזציה״) צריך להיות עדיפות ישראלית. קשה לחשוב על מדינה אחרת בעולם שהייתה רוצה למתג את עצמה כחברה של השלטון הסעודי. ישראל לא צריכה להיות יוצאת דופן בעניין הזה. √

     


    פרסום ראשון: 23.10.18 , 22:59
    yed660100