שבת 30 במאי 2020
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
הכי מטוקבקות
    צילום: שאול גולן
    7 ימים • 24.10.2018
    אחרי הקול
    צרור עצות לראשי הערים והמועצות שיזכו בשבוע הבא בבחירות
    חנוך דאום

    אדוני ראש העיר, אתה שעומד להיבחר, נדמה לי שזה זמן טוב, ארבעה ימים לפני הבחירות לרשויות המקומיות, לפנות אליך באופן אישי ולהציע כמה דברים. אבל ראשית, ברכות. ברכות לך כי ניצחת וברכות לנו על שזה נגמר. כי המרחב שלנו, אדוני ראש העיר הנכנס, זה שהפך למוכה שלטים והתהדרות עצמית חסרת השראה שלכם המועמדים, יחזור סוף־סוף להיות שלנו. הפרצופים שלכם יוסרו מקירות חיינו. ולא נתגעגע.

     

    אני חייב להודות בצער כי באופן אישי לא ראיתי באף עיר ובאף מודעה או שלט חוצות איזו אמירה מקורית, איזו סיסמה שהציתה אצלי איזה ניצוץ, אפילו הבטחה כבדת משקל באמת לא מצאתי. כולם לעסו את אותה נוסחה מוכרת ועייפה: שלט גדול עם פרצופם המגולח"צ (בדרך כלל התמונה הסריחה ממאמץ ופוטושופ), ומשפט לא מחייב שמדבר על "עיר חזקה", "להמשיך עשייה" או משהו כזה. נו שוין. הנה זה נגמר. זמן ההבטחות תם, הגיע העת לקיים. אז הנה, ברשותכם, כמה עצות לראש העיר הנכנס.

     

    נצלו את 100 הימים הראשונים שלכם. אל תבזבזו אותם על ״לימוד החומר״. ללמוד ולהתכונן הייתם צריכים לפני שנכנסתם לתפקיד. עכשיו הזמן לעבוד. הניצחון שלכם טרי, האנשים המקצועיים שמיניתם עודם רעננים, האשראי שקיבלתם מהציבור חרות בזיכרון. זה הזמן להסתער. את הדברים הגדולים והמורכבים לביצוע - ובכל עיר יש דברים גדולים ומורכבים שלפעמים קל יותר להימנע מהם - עשו מיד בהתחלה, כשאתם במלוא עוזכם.

     

    השקיעו פחות במופעי ראווה שעולים מיליוני שקלים אבל מתפוגגים בערב אחד, ויותר בפתרון בעיות שמציקות לתושבים ביומיום. זה נכון שלתקן מעגל תנועה שמעכב אנשים בבוקר זה פחות נוצץ מלשאת דברים בפני חמשת אלפים שבאים לשמוע את עומר אדם בפארק העירוני בחול המועד, אבל ראויים אנשי העיר שלכם שתטפלו בפקק שמעיק עליהם בוקר־בוקר, גם אם זה אומר שביום העצמאות תביאו להקת ילדים מקומית, שתוכיח שיש גם כישרון מקומי בעיר שלכם.

     

    דאגו גם לאלה שלא בחרו בכם. המצביעים שקל לסמן אותם ככאלה שהצביעו למועמד אחר, ולא משנה אם הם חרדים או עולים או תושבי שכונה מבוססת שהריצו מועמד סרק נגדכם. היום שאחרי הבחירות הוא היום שהפכתם להיות כתובת גם עבורם. והנה משהו שראש הממשלה שלנו, אדם שבאופן אישי אני מאמין שמנהל מדיניות נכונה בנושאים ביטחוניים וכלכליים, דווקא פחות מבין: זו אחריות שלכם לגרום להם להרגיש חלק. זה משהו שמוטל עליכם. אי־אפשר להתחבא מאחורי טענה שהם בזים לכם או מבקרים אתכם יתר על המידה. תהיו כאב הדואג לילדיו גם אם בעיניכם הם לעיתים לא ראויים לכך. זכרו: זכותם להתנגד לכם. חובתכם לדאוג להם. ומכל הלב.

     

    תהיו שם בשביל החלש, בשביל השקוף, בשביל אלה שאין להם. תתורו אחריהם. העסקנים יודעים את הדרך ללשכתכם, עם בעלי ההון אתם נפגשים בארוחות צהריים. וזה בסדר. עיר צריכה שיהיו בה עסקים חזקים ושתהיה בה בנייה. אבל הקבלנים וסוחרי הנדל"ן כבר יגיעו אליכם. תפקידכם להגיע לאלה שבחיים הרגילים לא יפגשו את ראש העיר, ולא יזכו לספר לו מה מציק להם. אלה שאם יש להם ילד בחינוך מיוחד שלא מקבל הסעה, אין להם את הגישה לווטסאפ של מנהל הלשכה שלכם, הם לא יודעים להגיע אליו (אתם מכירים את זה הרי, הוא מרים טלפון רק לבדוק מה קרה והופ הבעיה נפתרה). הם אמנם לא תרמו כסף לקמפיין שלכם (אין להם), אבל ביקשתם את קולם, וכעת הזמן גם להקשיב לו.

     

    אל תחששו מקבוצות לחץ אובססיביות. אל תהססו להיות לא־פופולריים. הדבר הכי גרוע בשופטים בספורט זה שהם טועים ואז מנסים לתקן עם טעות לצד השני. התחושה ברגע הזה היא שאין בעל בית, וגם ראש עיר צריך להיזהר מסיטואציה כזו. זו תקופה כזו שבה לכל אחד יש מה לומר והוא נוהג להגיד את זה גם בפייס וגם באינסטה, ואז להעתיק את דבריו ולהדביק בקבוצה הסגורה של תושבי השכונה שלו. ולפעמים, נניח, צריך לסלול איזה כביש לרווחת כולם ומאתיים אנשים שזה לא נוח להם יוצאים מגדרם ומפגינים ועושים רעש. ואז יש איזה רגע שיותר קל לוותר, לבחון את הדברים מחדש, כי מי רוצה להתעסק עם כמה בעלי עניין שמוציאים לך שם רע. אבל מנהיג זה אדם שמקבל גם החלטות קשות, וראש עיר יודע לעיתים לשעוט קדימה לטובת העיר ולקבל גם החלטות שיש מי שייפגעו מהן. ובסוף זה משתלם.

     

    תדאג שלא יעלה לך. הלשכה והטקסים והעוזרים והטייטל; בוא, אתה ראש מועצת מעלה־כרישה, לא ראש עיריית ניו־יורק. ויש לי גם טיפ חשוב, הרי לך הדרך הטובה ביותר להבטיח שלא יעלה לך: שמור על ההומור העצמי. אל תיקח את עצמך ברצינות רבה מדי, וכשצוחקים עליך אל תברח (להפך, תצטרף). אגב, זה לא באמת משנה אם יש בעיר שבראשה אתה עומד מאתיים אלף תושבים או שזו מועצה מקומית עם שמונת אלפים איש בלבד - זכור שאתה שליח ציבור, במובן היהודי של המושג. קרא מדי פעם את תפילתו של שליח הציבור בימים הנוראים. זכור את שפלות הרוח. את ההבנה שאתה עני ממעש ועליך להיות נרעש ונפחד מפחד יושב תהילות ישראל.

     

    ותעשה. ותצליח.

     

    daum30@gmail.com

     


    פרסום ראשון: 24.10.18 , 21:48