רביעי 21 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    איור: יונתן פופר
    7 ימים • 24.10.2018
    דילמת הפרוביוטיקה
    היא נחשבת לאחד מתוספי המזון הפופולריים בישראל ובעולם, נמכרת בסכומים אדירים ובעוד חמש שנים צפוי לה שווי שוק של מעל 66 מיליארד דולר. רבים מאמינים שהיא עשויה לחזק את המערכת החיסונית, למנוע מחלות ולסייע בהרזיה - אלא שמחקרים חדשים מטילים עתה ספק ביעילותה של הפרוביוטיקה ומזהירים שבמקרים מסוימים היא אף עלולה לגרום נזק. שאלת מיליארד החיידקים הטובים: הסיפור המלא
    שרית רוזנבלום | איור: יונתן פופר

    פרופ' ערן אלינב מהמחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן מתעמק כבר שנים באזור שרובנו מעדיפים להתעלם מקיומו: המעי הגס שלנו. אלינב, רופא וחוקר מוערך, עורך סדרת מחקרים שמסייעת לחשוף את צפונותיהם של חיידקי המעיים שלנו: מיליוני חיידקים שמתגוררים בתוכנו ומשפיעים על כל התפקודים הפיזיולוגיים שמתנהלים בגופנו, כולל תהליכי דלקת ומחלות כמו סוכרת וסרטן ועד מצב הרוח שלנו.

     

     

    יחד עם שותפו, פרופ' ערן סגל מהמחלקה למדעי המחשב ולמתמטיקה שימושית במכון, הוא גילה כי אנשים שונים מגיבים באופן שונה לסוגי מזון שונים, וכי השונוּת בתגובה שלנו למזון קשורה, לפחות בחלקה, לאוכלוסיית החיידקים המגוונת הזו. השניים גילו עוד כי כל אדם נושא בגופו הרכב ייחודי של חיידקים, שמשפיע על תגובותיו למזון. "חוסר איזון במבנה ובתפקיד החיידקים הללו יכול לגרום למגוון מחלות, החל בהשמנה וסוכרת וכלה במחלות דלקתיות במעי ובאיברים נוספים", הוא אומר. "אי לכך גם קיים פוטנציאל לשפר את בריאות האדם באמצעות השפעה על החיידקים ששוכנים בתוכו". 

     

    לפיכך החליטו השניים, שסדרת המחקרים שלהם כבר מעוררת עניין עולמי ואף הניבה פיתוח מסחרי, לבדוק אם צריכת חיידקים פרוביוטיים, המכונים "טובים" או "ידידותיים" ונמצאים במוצרי מזון ובתוספי תזונה שונים, משפיעה על אנשים בריאים שנוטלים אותם. "רצינו לדעת, למשל, מי מהחיידקים הללו מצליח לשרוד בתנאי מערכת העיכול, אם הם מסוגלים להתיישב לאורך המעי או שהם נשטפים החוצה, מה ההשפעה שלהם על שאר החיידקים השוכנים במערכת העיכול ואם פרוביוטיקה משנה את האופן שבו אוכלוסיית החיידקים משתקמת אחרי טיפול באנטיביוטיקה".

     

     

     

    פרופ' ערן אלינב מהמחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן | צילום: איתי בלסון מכון ויצמן
    פרופ' ערן אלינב מהמחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן | צילום: איתי בלסון מכון ויצמן

     

    כדי לחקור את השאלות האלה ניתחו אלינב וסגל, יחד עם פרופ' זמיר הלפרן, מומחה בעל שם עולמי לגסטרואנטרולוגיה ומנהל מעבדות המחקר בבית החולים איכילוב, וחוקרים נוספים דגימות חיידקים שנלקחו ממעמקי מערכת העיכול של מתנדבים, אשר נטלו תכשיר פרוביוטי נפוץ המכיל 11 זנים של חיידקים. "החיידקים הפרוביוטיים לא התיישבו באופן אחיד לאורך מערכת העיכול של כל המשתתפים", מספר אלינב. "ראינו שהנטייה של החיידקים הפרוביוטיים להתיישב או לא להתיישב לאורך מערכת העיכול תלויה בגורמים שונים, כגון הרכב החיידקים וכן תפקוד מערכת החיסון של מערכת העיכול לפני הטיפול".

     

    במחקר נוסף שבדק את השפעת הפרוביוטיקה לאחר מתן טיפול אנטיביוטי – אחת הסיבות העיקריות לשימוש בפרוביוטיקה – נחלקו המשתתפים לשלוש קבוצות: מקבלי פרוביוטיקה, משתתפים אשר הושתלו בהם החיידקים הטבעיים של מערכת העיכול שלהם שנאספו טרם נטילת האנטיביוטיקה, וקבוצת ביקורת שלא קיבלה כל טיפול וחיידקי מערכת העיכול שלהם השתקמו באופן טבעי. תוצאת המחקר הזה הייתה מפתיעה: חיידקי מערכת העיכול של מקבלי הפרוביוטיקה השתקמו לאט יותר מאשר שתי הקבוצות האחרות, ולעיתים לא חזרו להרכבם ההתחלתי גם חודשים רבים אחרי הטיפול האנטיביוטי.

     

    פרופ' זמיר הלפרן | צילום: ליאור צור יחסי ציבור
    פרופ' זמיר הלפרן | צילום: ליאור צור יחסי ציבור

     

     

     

    "מהממצאים של שני המחקרים שלנו ניתן להסיק שטיפול בחיידקים פרוביוטיים עשוי להשפיע על אנשים שונים באופן שונה, ועל כן ייתכן שגם ההשפעה שלהם על הבריאות תהיה שונה", אומר אלינב. "הממצא הזה יכול להסביר את הסתירות הקיימות בממצאים של מחקרים קודמים, שבחלקם נראה שפרוביוטיקה מסייעת לבריאות, ובאחרים נראה שאין לה השפעה. לגבי שימוש בפרוביוטיקה לאחר אנטיביוטיקה, נראה שאם מטרתנו היא חזרה מהירה להרכב החיידקים הקודם, הרי שפרוביוטיקה לא מסייעת לכך. להפך: היא אפילו עלולה לעכב או למנוע את התהליך. העובדה היא שבקבוצת הפרוביוטיקה הרכב חיידקי מערכת העיכול לא חזר למצבו הטבעי לאורך זמן לאחר הטיפול באנטיביוטיקה ומאפיינים נוספים שראינו בקבוצה זו נקשרו בעבר למצבי מחלה שונים. לכן יש מקום לבדוק אם יש להם משמעות קלינית מזיקה".

     

     

    על דופן המעי

     

    מיליוני אנשים ברחבי העולם נוטלים דרך קבע מוצרי מזון המועשרים בפרוביוטיקה: ממוצרי חלב וסויה עד שוקולד מריר מיוחד או תוספים ייעודיים – כדורים, אבקות ואפילו סוכריות גומי – המכילים חיידקים חיים. על פי האמונה הרווחת, פרוביוטיקה עשויה לחזק את מערכת העיכול ואת המערכת החיסונית, למנוע מחלות, לסייע בהרזיה ולתקן השפעות שליליות של אנטיביוטיקה.

     

    שוק הפרוביוטיקה העולמי גדל בשנים האחרונות גדל באופן דרמטי: נתונים שנאספו בארה"ב הראו כי צריכת מוצרים המכילים חיידקים ידידותיים גדלה בין 2007 ל־2012 פי ארבעה. חברת הייעוץ העסקי Grand View Research אמדה את שוק הפרוביוטיקה העולמי ב־2015 ביותר מ־35 מיליארד דולר, וצופה שהוא יגיע ב־2024 לסכום של 66 מיליארד.

     

    אולם המדע לא בהכרח מספק רוח גבית לנהייה העולמית הזו. המחקרים הישראליים, שהם הראשונים המראים כי התיישבות הפרוביוטיקה במעי האנושי והשפעתה שם הן עניין אינדיווידואלי, מצטרפים לשורת מחקרים מהעת האחרונה, המטילים ספק ביעילותו של אחד הטיפולים הטבעיים המבוקשים ביותר בשנים האחרונות, ולעיתים אף מייחסים לו נזק של ממש.

     

    מחקר שפורסם ביולי 2018 על ידי חוקרים מאוניברסיטת אוגוסטה שבמדינת מיין טען כי פרוביוטיקה עלולה לגרום לערפול מוחי. בחלק מהמקרים התסמינים שחוו הנבדקים היו כה חמורים עד שהם נאלצו להתפטר מהעבודה. החוקרים בחנו את דרכי העיכול של 30 משתתפים, שגם ענו על שאלות לגבי התזונה שלהם, תסמינים שמהם הם סובלים ואם הם צורכים פרוביוטיקה במאכלים או בתוספים. מתוכם, 22 נטלו פרוביוטיקה והתלוננו על בלבול, קשיים בריכוז, גזים במערכת העיכול ותחושת נפיחות. כל המשתתפים הללו דיווחו על צריכת פרוביוטיקה במשך שלושה חודשים עד שלוש שנים לפני המחקר, וחלקם צרכו שניים או שלושה סוגים כאלה.

     

    בבדיקות שנערכו להם התגלו מושבות של חיידקים "ידידותיים" במעי הדק, ורמות גבוהות פי שלושה מהרגיל של חומצה שעלולה להיות רעילה לתאים במוח. כאשר טופלו באנטיביוטיקה והפסיקו לצרוך פרוביוטיקה, דיווחו 85 אחוז מהם כי התופעות הללו נעלמו. החוקר הראשי במחקר, ד"ר סאטיש ראו, מנהל היחידה לנוירו־גסטרואנטרולוגיה באוניברסיטה, אמר בהצהרה לתקשורת: "יש להתייחס לפרוביוטיקה כמו תרופה, לא כמו תוסף מזון".

     

    שני מחקרים גדולים שפורסמו ב־2013 וב־2014 בשניים מעיתוני הרפואה החשובים בעולם, מצאו כי פרוביוטיקה לא הייתה יעילה יותר מפלצבו במניעת שלשול במבוגרים שטופלו באנטיביוטיקה. מחקר אחר, שפורסם במאי 2016 בדנמרק, בחן ממצאים של שבעה מחקרים קודמים שבדקו אם נטילת תוסף יומי של פרוביוטיקה משפיעה על הרכב החיידקים בצואה של מבוגרים בריאים. רק אחד מהם הראה שינויים כאלה.

     

    אחד החוקרים מאוניברסיטת קופנהגן אמר לעיתון הבריטי "הגרדיאן": "אין ראיה משכנעת להשפעה של הפרוביוטיקה שנבדקה על הרכב החיידקים בצואה במבוגרים בריאים". החוקר הראשי, אולוף פדרסן, הוסיף: "כדי לחקור את הפוטנציאל של פרוביוטיקה למניעת מחלות באוכלוסייה בריאה, יש צורך לערוך ניסויים קליניים גדולים בהרבה, מתוכננים ומבוצעים בקפידה".

     

    "כדי להביא תועלת כלשהי, החיידקים הפרוביוטיים צריכים להתנחל בדופן המעי, אחרת אין להם שום השפעה", אומר פרופ' הלפרן מאיכילוב, שהיה שותף למחקרים הישראליים של סגל ואלינב. "רק כאשר הם נצמדים לדופן הם משחררים חומרים שיכולים להשפיע על מצב הרוח, על הכבד, על המשקל ועוד. מהמחקר שערכנו התברר שאצל חלק מהאנשים החיידקים הפרוביוטיים לא נצמדים בכלל אלא מופרשים החוצה ביציאות. המסקנה היא שאין טעם לקחת פרוביוטיקה על עיוור. זה לא עובד במרבית המקרים, ובחלקם זה אפילו מזיק".

     

    יוגורט, הנחשב למקור טבעי לפרוביוטיקה. משרד הבריאות ממליץ "לצרוך מזונות כמו יוגורט כחלק מתזונה ים־תיכונית"
    יוגורט, הנחשב למקור טבעי לפרוביוטיקה. משרד הבריאות ממליץ "לצרוך מזונות כמו יוגורט כחלק מתזונה ים־תיכונית"

     

    איבר לכל דבר

     

    הרעיון מאחורי פרוביוטיקה – שם שמשמעו "בעד החיים" – נולד בתחילת המאה ה־20. התיאוריה שחיידקים מסוימים עשויים להועיל לבריאות קיבלה חיזוק עם ההבנה שמערכת היחסים עם טריליוני החיידקים שחיים דרך קבע בגופנו והרכבם הייחודי קובעת את התפתחותנו, מצב הבריאות ואפילו את ההתנהגות שלנו. חיזוק החיידקים ה"ידידותיים", שחלקם זהים לאלה המצויים באופן טבעי בגופנו, יסייע לנו, כך נהוג לחשוב, בכל אלה.

     

    "בני אדם הם סוג של גן חיות", אומר פרופ' הלפרן. "היום ידוע שיש לנו חיידקים בכמות גדולה פי עשרה מהתאים האנושיים. החיידקים האלה נמצאים בכל איבר בגוף, אבל המרכז הגדול ביותר שלהם הוא במערכת העיכול, שם יש מאסה של קילו וחצי חיידקים. החיידקים האלה פועלים בשתי דרכים: יש להם השפעה מקומית במעי, והשפעה מרוחקת על כל התהליכים בגוף, מפירוק מזון והמשקל שלנו ועד פעילות מערכת החיסון, אלרגיות ואפילו מצב הרוח".

     

    חיידקים פרוביוטיים נמצאים במזון, לדוגמה ביוגורט, ובתוספי תזונה, ולאחרונה הם מככבים במשחות וקרמים המיועדים לעור, ואפילו במוצרים לחיות מחמד. יתרונות בריאותיים מסוימים של חלקם הוכחו בעיקר במחלות של מערכת העיכול: במניעת שלשולים שנגרמים על ידי זיהומים או על ידי אנטיביוטיקה ובשיפור תסמינים של תסמונת המעי הרגיז. סקירה שפורסמה ב־2010 גילתה שאנטיביוטיקה מקצרת אירועי שלשול חריף שנגרם מזיהום, ושנה לאחר מכן נטען בקנדה כי מוצרים המכילים פרוביוטיקה מסוג מסוים עוזרים לטפל בשלשולים זיהומיים ובשלשולים שנגרמו בשל נטילת אנטיביוטיקה. סקירה שפורסמה ב־2012 ב־"Journal of the American Medical Association" מצאה כי פרוביוטיקה הפחיתה את הסיכון לשלשול שנגרם מאנטיביוטיקה ב־42 אחוז. סקירת מחקרים שפורסמה ב־2017 הראתה, כי פרוביוטיקה הפחיתה את הסיכון לקלוסטרידיום דיפיסיל, זיהום חיידקי אלים שגורם לשלשולים קשים בחולים מאושפזים המטופלים באנטיביוטיקה.

     

    "מטרת מתן הפרוביוטיקה לחולים המטופלים באנטיביוטיקה היא למנוע פלישת חיידקים גורמי מחלה, שחלקם עמידים לאנטיביוטיקה, למעי", אומר המיקרוביולוג פרופ' אורי גופנא מאוניברסיטת תל־אביב. "היו ניסויים קליניים רבים, שהראו שמתן פרוביוטיקה בזמן טיפול אנטיביוטי ואחריו מקטין את הסיכוי ללקות בשלשול". סקירות נרחבות, שמתבססות על אלפי חולים, הראו כי נטילת פרוביוטיקה בזמן הטיפול האנטיביוטי מקטינה את הסיכוי הזה במחצית".

     

    המיקרוביולוג פרופ' אורי גופנא | צילום: אוראל כהן
    המיקרוביולוג פרופ' אורי גופנא | צילום: אוראל כהן

     

     

    חיידקים מסתוריים

     

    אולם למרות שהמדע חוקר אותם כבר שנים, הנסתר עדיין רב על הגלוי. לפי המרכזים הלאומיים לבריאות בארה"ב, מגופי המחקר החשובים והרציניים בעולם, יתרונותיה של הפרוביוטיקה לא הוכחו באופן חד־משמעי. עדיין לא ברור בדיוק אילו סוגי חיידקים מועילים, ואיזו כמות מהם נדרשת על מנת להפיק מהם את התועלת הרצויה. "למרות שחלק מסוגי הפרוביוטיקה נראו מבטיחים במחקרים מסוימים, חסרה עדות מדעית מוצקה לגבי רוב המצבים הבריאותיים", כך לפי המכונים הלאומיים לבריאות.

     

    "שוק הפרוביוטיקה צובר תאוצה ומגלגל מיליארדי דולרים ברחבי העולם, למרות שמחקרים על פרוביוטיקה לא תמיד מצליחים להראות אפקט מיטיב לבריאות", אומר פרופ' אלינב. "למעשה החיידקים הפרוביוטיים שבהם משתמשים היום הם אותם זנים שבהם השתמשו לפני מאה שנה. הבחירה בהם מבוססת בעיקר על כך שהם נחשבים בטוחים לשימוש באדם לטווח הקצר וחסרי השפעה על טעם המזון".

     

    חוסר הוודאות בתועלת הטמונה במוצרים כאלה הביא את האיחוד האירופי למנוע, הלכה למעשה, את השימוש במילה "פרוביוטי" בשיווק, אלא אם מוצר מסוים מקבל אישור לטענה שהוא מועיל בריאותית. עד היום לא ניתנו אישורים כאלה. גם ה־FDA, מינהל המזון והתרופות האמריקאי, לא אישר עד היום אף מוצר פרוביוטי למניעה או לטיפול של מחלה כלשהי, ורוב המוצרים הללו נמכרים כתוספי מזון, מעמד שאינו דורש מהם להוכיח יעילות או בטיחות לפני השיווק.

     

    "בגלל שפרוביוטיקה נמכרת כתוסף מזון, היצרנים לא צריכים להוכיח שיש לה יעילות קלינית, שמה שנטען שהיא מכילה אכן נמצא בפנים ושהחיידקים שהוכנסו למוצר בכלל חיים", אומר פרופ' גופנא. "מדובר בטווח רחב מאוד של מוצרים, שמיוצרים על ידי חברות טובות יותר ופחות, בתהליכי ייצור לא אחידים. המוצרים שנמכרים לנו כיום מזכירים את האקמול אצל החובש הצבאי: לא משנה מה יש לך, קח כדור".

     

    מבחינה מחקרית, רוב המוצרים הפרוביוטיים נמצאו בטוחים לשימוש באנשים בריאים, למעט תופעות קלות, כמו גזים, אולם הידע הקיים לגבי בטיחות ארוכת טווח של שימוש בתכשירים כאלה מוגבל. בחולים במצב קשה התקבלו דיווחים על תופעות לוואי חמורות, בראשן זיהומים. בקבוצות הסיכון לפתח תופעות כאלה נמצאים גם אנשים שעברו ניתוחים, תינוקות חולים מאוד ואנשים שמערכת החיסון שלהם מוחלשת.

     

    סקירת מחקרים גדולה מצרפת, שפורסמה ביולי השנה במגזין היוקרתי "Annals of Internal Medicine", מעלה סימני שאלה מהותיים לגבי בטיחות השימוש בפרוביוטיקה. החוקרים מצאו כי דיווח על תופעות לוואי של פרוביוטיקה הוא לעיתים קרובות חלקי או בלתי מספק.

     

    "שליש מהמחקרים לא סיפקו כל מידע באשר לנזקים, ורק שני אחוזים דיווחו כיאות על רכיבי מפתח בטיחותיים", כתבו החוקרים. "לא ניתן להסיק באופן נרחב כי ההתערבויות הללו בטוחות מבלי לדווח על מידע בטיחותי", וסיכמו: "ייתכן שמסוכן להניח שנטילת כמויות של חיידקים, אפילו אם הם כביכול יעילים, בטוח לכולם בכל הנסיבות. נדרשת זהירות, בעיקר כאשר שוקלים התערבויות כאלה באנשים פגיעים או חולים מאוד".

     

    "יש זנים שהוגדרו כפרוביוטיים משום שהם בטוחים לאדם הבריא, אבל מאוד לא בטוחים לחולים במחלות מסוימות", אומר פרופ' גופנא. "חיידקים מסוימים יכולים לחולל דלקת אצל אדם שיש לו מראש נטייה לדלקות, ואחרים יכולים להיות מאוד מסוכנים בחולים שמערכת החיסון שלהם מוחלשת. הזנים המסוכנים לא נמכרים ברוב התערובות, אבל אין ספק שמי שיש לו בעיה במערכת החיסון או מחלה משמעותית אחרת, או שהוא קשיש מעל גיל שמונים, אסור לו לקנות פרוביוטיקה ברשתות הפארמה, אלא אחרי ייעוץ מקצועי מרופא או מדיאטנית, שבחנו את התכולה הספציפית של התרכובת הרצויה ווידאו שהיא בטוחה עבורו".

     

    ויש גם סוגיות מעשיות יותר: בדיקות מעבדה שנערכו בשנים האחרונות בארה"ב גילו כי חלק מהמוצרים שנמכרים כפרוביוטיים הכילו כמויות נמוכות יותר של חיידקים חיים מאשר נטען על התוויות. מחקר שפורסם ב־2016 ב־"Pediatric Research" הראה כי רק אחד מתוך 16 תוספי תזונה שהתיימרו להכיל את החיידק Bifidobacterium longum אכן הכילו את הזן שנרשם בתווית.

     

    "אין ספק שהתחום פרוץ לחלוטין, ובמצב הנוכחי הצרכן לא יכול להיות בטוח שמה שמוכרים לו ברשתות הפארם אכן יעזור לו, וכאן הספקנות מאוד נכונה", אומר פרופ' גופנא. "מצד שני, אנחנו יודעים היום שמערכת החיסון זקוקה כל הזמן לסיגנלים, איתותים מחיידקים, כדי לשמור על המעי הדק ובמידה פחותה גם על המעי הגס. חלק מהאיתותים האלה מתקבלים בכלל ממעטפת החיידק ויכולים להגיע גם מחיידקים מתים. לכן, גם במקרה שבו קניתי פרוביוטיקה שמכילה פחות חיידקים חיים ממה שנטען, בגלל שייצרו או ארזו אותה לא מספיק טוב, היא עדיין יכולה להועיל. אם היו מחלקים פרוביוטיקה בחינם, הייתי ממליץ לקחת תמיד. חשוב כמובן לקנות מחברה טובה, וצריך לקחת את הפרוביוטיקה בזמן, כבר במהלך הטיפול האנטיביוטי ולא רק אחריו. ברוב המקרים זה יותר טוב מכלום".

     

    פרופ' רענן שמיר
    פרופ' רענן שמיר

     

    תחלואה בילדים

     

    אחת מקבוצות הצרכנים הגדולות ביותר של מוצרים פרוביוטיים כיום היא ילדים. סקר שנערך בארה"ב בשנת 2012 הראה כי 300 אלף ילדים בגילאי 4 עד 17, כחצי אחוז מכלל הילדים בגילים האלה, צרכו פרוביוטיקה או פרה־ביוטיקה (מזונות עשירים בסיבים שמזינים את החיידקים הטובים - ש.ר.) בחודש הקודם.

     

    בעבר פורסמו מחקרים שהראו כי פרוביוטיקה מפחיתה זיהומים בפעוטות הלומדים במעונות יום וכי שימוש בחיידקים כאלה עשוי להיות בעל השפעה מיטיבה על מחלות של מערכת העיכול, ובמחלות אחרות כמו אטופיק דרמטיטיס (מחלת עור אלרגית) ועוד. אבל גם כאן הנתונים אינם חד־משמעיים: ביולי 2017 התפרסם בשבועון האיגוד האמריקאי לרפואת ילדים מחקר שהשווה בין תינוקות בגילאי 8 עד 14 חודשים שלמדו במעונות כאלה שקיבלו פרוביוטיקה, ובין תינוקות שקיבלו פלצבו. החוקרים השוו בין הילדים בשלושה תחומים: היעדרות מהגן, סימני מחלה וביקורים אצל רופא, ולא מצאו הבדלים משמעותיים.

     

    בנייר העמדה של האיגוד הישראלי לרפואת ילדים, בשיתוף החוג למחלות זיהומיות בילדים והאיגוד לגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים, מ־2015, נכתב כי "קיימים דיווחים על יעילות טיפול בזנים ספציפיים של פרוביוטיקה בהפחתת משך וחומרת התסמינים" – אולם אין המלצה חד־משמעית לשימוש בה בילדים הסובלים משלשול חריף. "הוועדה ממליצה לשקול לטפל בפרוביוטיקה בזנים שהוכחו כיעילים", מסכמים הרופאים.

     

    "פרוביוטיקה היא נושא מורכב ובעייתי, בין השאר משום שמדובר בשם רחב לקבוצה ענקית של חיידקים, שרק מיעוטם עמדו במבחן ההוכחה", אומר פרופ' רענן שמיר, מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה, תזונה ומחלות כבד במרכז שניידר לרפואת ילדים ונשיא החברה האירופית לגסטרואנטרולוגיה, מחלות כבד ותזונה בילדים. "בגלל שלא מדובר בתרופה, גם כאשר הוכח שחיידק מסוים מונע תחלואה, לא בטוח שתוסף המכיל אותו מתוצרת חברות שונות יניב את אותה תוצאה, וגם במקרים שבהם הוכחה יעילות במצבים מסוימים קשה לדעת שהיעילות המדוברת אכן תקפה לגבי מוצר שאתה קונה בבית טבע".

     

    אחת האינדיקציות הראשונות למתן פרוביוטיקה בילדים, הוא מספר, הייתה למניעת אלרגיה. "חוקרת מפינלנד הראתה ששימוש בפרוביוטיקה אצל האם בזמן ההיריון, ואחרי הלידה גם בתינוק, מונע אלרגיה. אבל כשחוקרים מאוסטרליה ניסו לבדוק את הממצאים הללו הם לא הצליחו להוכיח יעילות כזו. גם סקירת מחקרים נרחבת שפורסמה השנה לא הוכיחה כל השפעה כזו".

     

    כמו חלק גדול מהדברים ברפואה, אומר פרופ' שמיר, יש ראיות לכאן ולכאן. "עדיין לא יודעים מספיק על פרוביוטיקה, אבל בינתיים כולם מתפרנסים מזה".

     

    אז מה המסקנה?

     

    "לפנות לאיש מקצוע, רופא או דיאטנית, ולבקש המלצות רק על חיידקים שהוכחו כיעילים. בילדים, הרשימה מאוד מוגבלת".

     

    לקראת זנים חדשים

     

    לאור המחקרים האחרונים, כבר נשמעים בארה"ב ובאירופה קולות שדורשים להפוך את המוצרים המכילים חיידקים פרוביוטיים לתרופות. אם יוגדרו ככאלה, ייאלצו היצרניות לעמוד בתנאי ייצור מחמירים ולהוכיח בניסויים קליניים מבוקרים כי הם בטוחים ויעילים.

     

    בסדנה שהתקיימה לפני שבועיים בארה"ב ביוזמת מינהל המזון והתרופות ובהשתתפות נציגי המכונים הלאומיים לבריאות, נציגי התעשייה והצרכנים ומומחים שונים נידון הצורך ברגולציה של מוצרים המכילים חיידקים חיים. בהודעת ראש ה־FDA, ד"ר סקוט גוטליב, שפורסמה לפני הסדנה, נאמר: "עלינו לוודא שהמוצרים הללו מביאים תועלת ומצדיקים סיכונים פוטנציאליים. הדבר חשוב במיוחד משום שהם משמשים לטיפול בחולים פגיעים".

     

    למרות חוסר הוודאות האופף כיום את התחום, מומחים רבים מאמינים כי מחקר עתידי יאפשר לנו לעשות שימוש מושכל ומדויק יותר בחיידקים ידידותיים.

     

    "הזנים החדשים של החיידקים הפרוביוטיים מפותחים מתוך הבנה קלינית, אחרי שראו שהם גורמים לתגובה בבני אדם ובעכברים", אומר פרופ' גופנא. "גם התהליכים התעשייתיים שיכולים לשמור על חיותם של החיידקים האלה יותר טובים היום משהיו בעבר. החיסרון היחיד הוא שבגלל הליכי הפיתוח והייצור המורכבים והליכי רישוי מחמירים, מחיריהם של המוצרים הללו לא יהיו זולים".

     

    גם פרופ' אלינב, שהמחקרים האחרונים שלו דווקא עירערו עוד יותר את האמון המדעי בפרוביוטיקה, אופטימי: "עם התקדמות חקר הגנטיקה של החיידקים בגוף ועם ההבנה ההולכת וגוברת של הגורמים המשפיעים על יעילות הטיפול, על התיישבות החיידקים במערכת העיכול ועל השלכותיהם על מערכת החיסון, הטיפול בפרוביוטיקה ישתדרג ויהפוך, כך אנחנו מקווים, מתוסף תזונה ללא יעילות מוכחת באופן חד משמעי לטיפול רפואי שיותאם באופן אישי לאדם הנוטל אותו ולמצב הרפואי לשמו הוא ניתן".

     

    ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "נכון להיום העדויות העיקריות מצביעות על כך שזנים שונים של חיידקים פרוביוטיים עשויים לסייע לעיתים לחלק מהאנשים. לעומת זאת, לבעלי מערכת חיסון ירודה או לחולים במחלות שונות, חיידקים פרוביוטיים עלולים לגרום לנזקים.

     

    "ייחוס סגולות ריפוי למזון מחייב הוכחות מדעיות מבוססות עובדות. על פי החקיקה בישראל לא ניתן לייחס סגולות ריפוי למזון, לרבות מוצרים המכילים פרוביוטיקה.

     

    "המשרד אינו מאשר ייחוס סגולות ריפוי לתוספי תזונה בכלל, ולתוספי תזונה המכילים פרוביוטיקה בפרט. באישור תוספי תזונה מתייחס משרד הבריאות להיבטי בטיחות המוצר בלבד.

     

    "מזונות כמו יוגורט, לבן ומוצרים דומים אחרים מומלץ לצרוך כחלק מתזונה ים־תיכונית בריאה. לגבי שימוש בתוספי תזונה בכלל ובתוספי תזונה המכילים חיידקים פרוביוטיים – יש להיוועץ ברופא או בדיאטנית לפני תחילת השימוש".

     

    *

     

    פג בפגייה. בהודעת ה־FDA על שימוש בפרוביוטיקה בפגים נאמר: "תופעות לוואי רציניות דווחו,  ואנו מודאגים מאוד מהסיכונים"
    פג בפגייה. בהודעת ה־FDA על שימוש בפרוביוטיקה בפגים נאמר: "תופעות לוואי רציניות דווחו, ואנו מודאגים מאוד מהסיכונים"

     

    דילמת הפגים

    מומחים לטיפול בפגים דורשים לאפשר להם טיפול פרוביוטי למניעת סיבוך מסכן חיים. אבל אחרי מות פג בארה"ב, משרד הבריאות בישראל אוסר שימוש בפרוביוטיקה בפגיות

     

    בחודשים האחרונים עומדת הפרוביוטיקה במוקד ויכוח חריג בין הרופאים המומחים ברפואת פגים, שדורשים לאפשר טיפול פרוביוטי למניעת סיבוך שכיח ומסכן חיים בפגים, לבין משרד הבריאות. ב־ 2005 נערך בבית החולים שערי צדק מחקר שגילה כי פורמולה המכילה חיידקים פרוביוטיים מסייעת למנוע מחלת מעיים קטלנית, אנטרוקוליטיס נקרוטית, הגורמת לנמק בדופן המעי ולשיעור גבוה של תמותה בקרב פגים. הפורמולה הפחיתה, כך נטען, את התחלואה בקרב פגים ביותר מ־ 50 אחוז ואצל מי שטופל בה וחלה הייתה המחלה חמורה פחות. מחקרים אחרים שנערכו ברחבי העולם הניבו בחלקם תוצאות דומות, אולם גם במקרה הזה לא ברור אילו זנים של חיידקים, אם בכלל, מספקים את ההגנה הרצויה ואיזו כמות מהם נדרשת על מנת להשיג אותה.

     

    "מדובר במחלה קטלנית, שפוגעת בחמישה עד שבעה אחוזים מהפגים ומלווה בתמותה מאוד משמעותית, של 20 עד 400 אחוז, ובתחלואה נוירו־התפתחותית ארוכת טווח", או מרת פרופ' קטי המרמן, רופאה בכירה במחלקת יילודים בבית החולים שערי צדק. "מחקרים שנערכו ביותר מעשרת אלפים תינוקות הראו הפחתה משמעותית של 30 עד 50 אחוז בשכיחות המחלה ובחומרתה בפגים שטופלו בפרוביוטיקה. אין אף עבודה פרוספקטיבית שהראתה שזה עלול להיות מזיק. צריך לזכור שהמצב של פגים שונה ממבוגרים, כי הם נולדים לסביבה לא טבעית, עמוסה בחיידקים גורמי מחלות ולא ניזונים מכלכלה נורמלית. לא מדובר במקרה הזה בתוסף טיפולי אלא מניעתי בלבד. הפרוביוטיקה נועדה לסייע להם לבנות הרכב בריא של חיידקי מעיים, שיגן עליהם בפני בעיות בריאותיות".

     

    אלא שכאן העלילה מסתבכת; בשנת 2014 מת בארה"ב פג בן שמונה ימים שטופל באבקה פרוביוטית כתוצאה מזיהום פטרייתי נדיר במעיים. בעקבות החשד שהפטרייה הגיעה מהאבקה אסר משרד הבריאות בישראל כליל את המשך השימוש בפרוביוטיקה בפגיות.

     

    ה־FDA , שנדרש אף הוא לסוגיה המורכבת הזו, התייחס אליה באוגוסט 2018. "חשוב להבין אם השימוש בפרוביוטיקה לטיפול בפגים עשוי להיות בעל השפעות מיטביות משמעותיות, משום שתופעות לוואי רציניות דווחו בקרב האוכלוסייה הזו", נאמר בהודעת המינהל. "אנו מודאגים מאוד מהסיכונים הפוטנציאליים ועוקבים מקרוב אחר השימושים הללו". "עד היום לא הוכח שהתינוק שמת בארה"ב נדבק מהאבקה", טוענת פרופ' המרמן, "למרות זאת ישראל היא המדינה היחידה בעולם שבה יש איסור גורף על שימוש בפרוביוטיקה בפגים. יש הרבה אמהות שמבקשות ביוזמתן לתת פרוביוטיקה לפגים שלהן. היום אנחנו מנועים לעשות כך גם אם האֵם קונה את הבקבוק בעצמה. לא כל אחד מאמין בזה ויכול להיות שלא כל תינוק חייב לקבל את זה, אבל אי־אפשר להתעלם מהסטטיסטיקה".

     

    ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "פגים הם אוכלוסייה הרגישה במיוחד לזיהומים, ולכן בבחינת הצורך בטיפול בהם נדרשת התייחסות מיוחדת לבחירת זני החיידקים והתאמתם והקפדה על תנאי הייצור של המוצר. אנו סבורים כי קיימת הצדקה לשימוש בפרוביוטיקה בפגים, ופועלים בשיתוף עם איגוד הנאונטולוגים להגדיר תנאים שיאפשרו שימוש בפרוביוטיקות מסוימות, תוך מעקב צמוד".

     

     


    פרסום ראשון: 24.10.18 , 22:29