רביעי 21 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    ביל קוסבי מובל למאסר לאחר מתן גזר הדין. השופט הגדיר אותו כ"טורף מיני אלים" | צילום: AP
    7 ימים • 24.10.2018
    ביל כליאה
    בגיל 81, עיוור, ממורמר ושואף לנקום, נכנס ביל קוסבי, מי שהיה מגה–סטאר מיתולוגי ועכשיו הוא עבריין מין סדרתי מורשע, בשערי בית הכלא החדיש והשמור "פיניקס" שבפנסילבניה, לרצות את עונשו. הימים הראשונים עברו עליו בבדידות מוחלטת, וכבר חודש שהוא חי בתא הקטן יותר מחדרי האמבטיה בביתו, בכפוף לסדר יום קפדני וקשיח, מנסה להסתגל לחיים בפנים. ציפי שמילוביץ יצאה בעקבות אסיר מספר NN7687 (ד"ר הקסטבל לשעבר)
    ציפי שמילוביץ, ניו יורק

    לפני שבועיים ביקרה תוכנית הסאטירה "סאטרדיי נייט לייב" את ביל קוסבי בכלא. בגרסת קינאן תומפסון, אחד החקיינים הטובים ביותר של קוסבי בכל הזמנים, האייקון בן ה־81 שנשלח לכלא לאחר שהורשע בתקיפה מינית חמורה, נראה מאושר מתמיד. הוא יושב בתאו על כורסת טלוויזיה נוחה, כשפרס האמי מונח על המדף לידו. הוא חופר מנהרה בקיר כמו בסרט "חומות של תקווה", אבל לא באמת מתכוון לברוח — "ככה אני לא צריך לראות את אשתי קאמיל". הוא ממשיך להטיף לגברים שחורים צעירים להרים את מכנסיהם השמוטים, אחרת יגמרו בכלא במקום להפוך לכוכבים כמוהו. ובקיצור, הוא כל כך מבסוט מעצמו עד ששותפו החדש לתא, קורא לסוהר ומבקש לעבור לצינוק מבודד.

     

    המציאות כמובן שונה. די בטוח שבתא הקטן בכלא בפנסילבניה אין לקוסבי כורסת טלוויזיה ומדף עם פרסי אמי, אבל בדיוק חודש אחרי שנשלח לבית הסוהר לשלוש עד עשר שנים, בגין סימום ותקיפה מינית של אנדריאה קונסטנד ב־2004, ביל קוסבי עסוק למדי. הוא כותב ספר, מפטר עורכי דין בכל שני וחמישי, נותן עצות חיים לאסירים ומתכנן את הנקמה הגדולה שלו. "הוא אומר שבסוף הוא ינצח כי הוא תמיד מנצח", מספר איש צוות שעובד בבית הסוהר שבו כלוא קוסבי, "לא יודע את מי הוא משכנע, אולי את עצמו".

     

    קוסבי. "הוא אומר שבסוף הוא ינצח כי תמיד הוא מנצח" | צילום: AP
    קוסבי. "הוא אומר שבסוף הוא ינצח כי תמיד הוא מנצח" | צילום: AP

     

    ספירת ראשים

     

    כלא SCI Phoenix, הסמוך לעיר קולג'וויל המרוחקת כ־45 דקות מפילדלפיה, הוא מתקן חדש וחדיש שהוקם בהשקעה של 400 מיליון דולר. הוא נבנה במשך שמונה שנים על שרידי כלא ישן מ־1929 ונפתח רק בחודש יולי האחרון. יש בו מקום ל־3,830 מיטות אסירים והוא מוגדר ככלא בעל אבטחה מרבית, מה שאומר שהאוכלוסייה שם מורכבת לא בדיוק מרואי חשבון ויועצי מס. המתחם המבודד מופרד מכל יישוב על ידי שני קילומטרים של חוטי תיל וגדרות אלקטרוניות.

     

    למקום הזה הגיע ביל קוסבי קצת אחרי השעה שש בערב 25 בספטמבר, שעות ספורות לאחר שהשופט הזועם, סטיבן או'ניל, לא היה מוכן אפילו לשמוע על האפשרות לשחרר אותו בערבות למעצר בית עד הדיון בערעורו. בחדר הקבלה המרכזי של הכלא הצטלם קוסבי, הפקיד את בגדיו, קיבל במקומם בגדי אסיר ונעליים, ובתוך שניות הפך מד"ר קליף הקסטבל – האבא המושלם, האיש שבשנות ה־80 ניקה את המצפון של אמריקה הלבנה וצייר לאמריקה השחורה פנטזיה לחלום עליה – לאסיר מספר NN7687.

     

    באותו לילה כבר ישן קוסבי לבדו על מיטה מתקפלת ממוסמרת לרצפה, בתא קטן יותר מכל אחד מחדרי האמבטיה בטירה שלו בפנסילבניה – שמונה מטרים מרובעים ותקרה בגובה שלושה מטרים, סמוך למרפאת הכלא. למחרת בבוקר יצא מהתא ונכנס לחדר אוכל, שיש בו מכשיר טלוויזיה. מלבדו היו שם רק שומרים. כל התאים האחרים באגף שבו הוא מוחזק היו ריקים, גם כי הכלא חדש כמעט לגמרי, וגם במכוון.

     

    את השבוע הראשון העביר קוסבי בבידוד כאמצעי זהירות, כי לרשויות לא ממש ברור איך להתנהל מול מי שבמשך עשרות שנים היה מודל נערץ לחיקוי, ועכשיו הוא אחד מעברייני המין המפורסמים ביותר בהיסטוריה של ארה"ב. היה חשש של ממש כי עצם פרסומו העצום יהווה סכנה לחייו בכלא. גם הביקורים אצלו הוגבלו בהתחלה לעורכי דין ויועצים רוחניים. "זה למעשה הבניין שלו", אמרה איימי וורדן, דוברת שירות בתי הסוהר של פנסילבניה. "הוא אסיר עם פרופיל מאוד גבוה ובטיחות היא הנושא החשוב ביותר בתוך הכלא. שילובו באוכלוסיית הכלא הכללית היא מטרה לטווח ארוך".

     

    קוסבי מטייל בחצר ועובר את התהליך הרגיל של ספירת ראשים ארבע פעמים ביום, או במקרה שלו, ספירת ראש. הוא אוכל לבדו שלוש ארוחות ביום, עם תפריט שכמו לקוח מכל סרט בתי כלא בינוני: כדורי בשר, מקרוני עם גבינה ואי־אפשר בלי ג'לי לקינוח. וורדן הדוברת מיהרה להבהיר לתקשורת כי הג'לי לא שייך לחברת O־Jell, לה עשה קוסבי פרסומת בעבר. "המילה 'O־Jell' עשויה להופיע בתפריט, אך זה אינו מוצר של חברת O־Jell". טוב שהבהרנו את זה.

     

    הרעיה קאמיל קוסבי | צילום: AP
    הרעיה קאמיל קוסבי | צילום: AP

     

     

    סדר היום של כלא פיניקס קפדני וקשוח. ארוחת בוקר בשבע בבוקר. לימודים מקצועיים בשמונה. תפילה בשמונה ועשרים. הפסקה מוחלטת של כל פעילות ב־12:25, ספירת ראשים חמש דקות לאחר מכן. אחר הצהריים מתפזרים האסירים לעבודה בספרייה, בכנסייה, במרפאה או במטבח תמורת שכר של בין 19 ל־42 סנט לשעה. זה כמובן לאסירים שלא קוראים להם ביל קוסבי.

     

    נכון לעכשיו, וכנראה גם לתמיד, קוסבי לא מתכוון לעבוד. הראייה שלו חלשה מאוד – פורמלית, הוא נחשב עיוור – הוא נעזר במקל הליכה, וגם אם היה בריא וצעיר יותר, ספק גדול אם היה הולך לעשות כביסה. אם להאמין ל"נשיונל אינקוויירר", קוסבי מוציא 10,000 דולר בשבוע על צוות מומחים הכולל שני רופאים, עורכי דין, מגדת עתידות וגאון אינטרנט המכונה "גוגלר", שתפקידו לנסות לעזור לו לעקוף את מערכת הכלא. הוא יכול להשתמש בטאבלט למוזיקה או משחקים ויכול לקבל ולשלוח אימיילים, אבל לא לגלוש באינטרנט. יש פעילות אחת בכלא שממנה לא יוכל להתחמק: הוא חייב להשתתף במפגשי ייעוץ לעברייני מין.

     

    "ברור שקוסבי זה מקרה מיוחד", אומר איש הצוות, "בשבועיים הראשונים אף אחד לא ראה אותו, הוא אכל, ישן והעביר את הזמן בפינה שלו. צפה לבד בטלוויזיה, קיבל כמו כולם ארבע שעות לטייל לבד בחצר הקטנה מחוץ לתא. היום הוא כבר מתחכך עם אנשים ומדבר איתם, אבל אף אחד לא חושב שהוא ילך לעבוד במטבח".

     

    קלף הגזע

     

    למעלה מ־60 נשים טענו בשנים האחרונות כי ביל קוסבי תקף או סימם אותן, או גם וגם. האירועים נפרשים על פני ארבעה עשורים וכמעט על כולם חל חוק התיישנות. רק במדינת פנסילבניה אפשר היה להעמיד אותו לדין פלילי על מה שקרה ב־2004, אבל הוא עדיין עומד מול שורה של תביעות אזרחיות. קונסטנד, 45, לשעבר מאמנת קבוצת כדורסל הנשים של אוניברסיטת טמפל שבפילדלפיה, שקוסבי נמנה עם חבר הנאמנים שלה, היא הראשונה מבין המתלוננות שחשפה את סיפורה. קונסטנד התלוננה על קוסבי כבר שנה אחרי התקיפה, אך אז העניין נסגר מחוץ לכותלי בתי המשפט, ודווח כי השניים הגיעו להסכם פשרה שבמסגרתו קוסבי פיצה אותה בסכום של 3.4 מיליון דולר.

     

    התיק נפתח מחדש לאחר שהתברר כי קונסטנד לא הייתה הקורבן היחידי של הקומיקאי המיתולוגי. במשפט טענה התביעה כי קוסבי התעלל בעשרות נשים וזימנה לדוכן חמש נשים שהעידו כי הוא ניסה לסמם אותן ואז אנס אותן. עוד בטרם נקבע גזר הדין הגדיר השופט או'ניל את קוסבי כ"טורף מיני אלים". קוסבי הורשע בשלושה סעיפים של תקיפה מינית – חדירה ללא הסכמה, חדירה במצב של חוסר הכרה וחדירה תחת השפעת סמים. השופט סירב לבקשת סנגוריו לשלוח אותו למעצר בית עד שיגיש ערעור.

     

    נפילתו הקולנית של קוסבי היא אחד הריקושטים הגדולים של תנועת MeToo#, שנוסדה ב־2006 על ידי אקטיביסטית שחורה בשם טראנה בורק, אך בימים אלה מציינת שנה לפריצתה למיינסטרים – אבל יש לה משמעות גם מעבר. קוסבי, מגה־סטאר שבמשך שנים נחשב לקומיקאי האהוב ביותר בארה"ב, הוא לא הארווי וויינשטיין או קווין ספייסי או לואי סי־קיי; הוא אמן פורץ דרך, שיש לו חשיבות תרבותית נרחבת מאוד בארה"ב.

     

    בשום שלב במהלך המשפט או אחריו לא הראה קוסבי רגשי חרטה. להפך, הוא בטוח שנעשה לו עוול נוראי. כמו או־ג'יי סימפסון בזמנו, גם קוסבי בנה את הקריירה שלו על הדחקת צבע עורו. סימפסון נהג לומר: "אני לא שחור, אני או־ג'יי", ואילו קוסבי אהב להטיף לגברים שחורים על שהם "לא מוכנים לעבוד קשה" כמוהו, "באים ממשפחות חד־הוריות" ו"הולכים עם מכנסיים שמוטים ובגלל זה אף אחד לא מקבל אותם לעבודה". כשסימפסון נעצר בחשד לרצח כפול של אשתו לשעבר ובן זוגה, הוא נזכר פתאום שהוא כן שחור, וקלף הגזע היה גורם מרכזי בזיכוי שלו. כשהגיע זמנו של קוסבי, שלף אף הוא את הקלף, אבל עידכן אותו עם אבקת דונלד טראמפ.

     

    שער "ניו יורק מגזין" עם 35 נשים שטענו כי קוסבי פגע בהן
    שער "ניו יורק מגזין" עם 35 נשים שטענו כי קוסבי פגע בהן

     

     

    היחצן של קוסבי, אנדרו וויאט, השתמש לכל אורך הדרך בספר ההוראות של טראמפ, לפיו קודם צריך להכחיש הכל, אחר כך צריך להכחיש הכל ובסוף צריך גם להכחיש הכל וגם להפוך את הקערה, להאשים את המאשימה ולצייר את עצמך לקורבן.

     

    מיד אחרי המשפט השווה וויאט את קוסבי לשופט ברט קוואנו, שמונה לבית המשפט העליון בסיום מאבק מלוכלך מאוד סביב האשמות בניסיון אונס, והוכיח כי אכן למד היטב את השיעור של טראמפ כשאמר בלי להסס: "ביל קוסבי עבר את המשפט הגזעני והסקסיסטי ביותר בהיסטוריה של ארה"ב! הוא אחד ממנהיגי זכויות האזרח הגדולים ביותר בהיסטוריה! הם רדפו גם את ישו! אנחנו יודעים מה המדינה הזאת עשתה לאנשים שחורים במשך מאות שנים!" לסיכום לא שכח להוסיף את הטאץ' הקסנופובי כשאמר על קונסטנד הקנדית: "כל המקרה הזה נבנה על מילה של אישה אחת, שהיא אפילו לא אמריקאית".

     

    היחסים המורכבים בין קוסבי לקהילה השחורה הבטיחו להוסיף עוד כאבי ראש למנהלי הכלא, שמרבית אוכלוסייתו, כמו בכל בתי הכלא באמריקה, שחורה. מצד אחד, לקוסבי יש הרבה מאוד אוהדים בקהילה. ג'ון ווטזל, האחראי על בתי הכלא בפנסילבניה, הוא מעריץ גדול ששלח בעבר ציוצים עם הגיגי חוכמה של קוסבי, כולל ממש לפני שהחל משפטו. גם הסוהרים הבכירים הם אוהדים. האסירים, לעומת זאת, מחבבים אותו הרבה פחות, גם כי הם מרגישים שהוא זוכה ליחס מועדף בכלא, שאמנם נפתח רק לפני כמה חודשים, אבל כבר היה בו מקרה אחד של מוות ושורה של תלונות על פשעי שנאה.

     

    אביו של אחד האסירים בכלא אמר לאתר הרכילות "רדאר אונליין": "הבן שלי הוכה, הותקף וירקו עליו, אבל אף אחד לא עזר לו או לאסירים עניים וחסרי אונים אחרים שאין להם קול כמו למר קוסבי. מאז שקוסבי הגיע המצב השתפר מעט, כי ההנהלה יודעת שעכשיו העולם כולו מכיר את הכלא והם חוששים מסקנדלים. הם נותנים לקוסבי, עבריין מין, יחס יותר טוב מאשר מקבלים חסרי בית שלא עשו שום פשע".

     

    כלא פיניקס, מבט מבפנים. הבידוד בימים הראשונים נועד להגן על חייו | צילום: AP
    כלא פיניקס, מבט מבפנים. הבידוד בימים הראשונים נועד להגן על חייו | צילום: AP

     

     

    ראשי שירות בתי הסוהר בפנסילבניה מכחישים כי קוסבי מקבל יחס מועדף. "כמה אנשים הוקצו לסייע לו במשך כמה שעות ביום", אמרה הדוברת איימי וורדן, "זהו הליך סטנדרטי לכל אסיר קשיש או חולה אשר זקוק לעזרה". אבל בתו של אסיר קשיש אחר בכלא אמרה ל"רדאר" כי "זה רחוק מאוד מהנוהל הסטנדרטי. אבא שלי בן 70 וחי בגיהינום. כששמעתי בחדשות שהם ינקטו אמצעי זהירות לביטחונו ורווחתו של קוסבי, חשבתי לעצמי: מה עם אבא שלי? איפה 'המדריך האישי' ו'העוזר' שלו? מה עם הטרנסג'נדר שנאנס באכזריות על ידי אסירים ולאחר מכן תקף אותו סוהר? מה איתנו, משפחות שלא קוראים להן קוסבי?"

     

    גורמים בכלא אמרו כי הם חייבים "לכסות את התחת כי מספיק שאסיר אחד יחליט שהוא רוצה להיות מפורסם על ידי חיסולו של ביל קוסבי, וזה הסוף של כולנו". או־ג'יי סימפסון, מומחה גדול לגרסת הווי־איי־פי של החיים בכלא, טען מיד אחרי ההרשעה של קוסבי כי אין שום סיכוי שהוא יוכל להשתלב כחלק מהאוכלוסייה בכלא. "הם יצטרכו לשים אותו קבוע בבידוד מוגן. הבעיה הגדולה שלו היא אופי הפשע, אנסים שנואים במיוחד בכלא", אמר סימפסון ל־"TMZ".

     

    "ברור שהוא מקבל יחס מועדף", מאשר איש הצוות, "זה לא בסדר, אבל זו המציאות לא רק במקרה של קוסבי. הוא מפורסם ועשיר וזה המצב. קצת לא הוגן לבקש מאיתנו לשנות את העולם, אנחנו רק רוצים לעשות את העבודה ולחזור הביתה בשלום. צריך לזכור שקוסבי מאוד מבוגר ולא בריא, וגם לא נמצא באיזה כלא של צווארון לבן. אני חושב שמנהלי הכלא מנסים למצוא את שביל הזהב, וזה לא קל".

     

    בימי הזוהר, ב"משפחת קוסבי". בנה את הקריירה על הדחקת צבע עורו | צילום: AP
    בימי הזוהר, ב"משפחת קוסבי". בנה את הקריירה על הדחקת צבע עורו | צילום: AP

     

    סוד גלוי

     

    לא קל הוא גם מצבה של קאמיל קוסבי, האישה הנאמנה שהפכה עם השנים לדמות מפורסמת בזכות עצמה. הם נישאו ב־1964 ונולדו להם חמישה ילדים. שניים מהם כבר לא בחיים. הבן, אניס, היה בן 27 כשנורה למוות בלוס־אנג'לס ב־1997 על ידי צעיר בן 18 במהלך שוד מזוין. הבת, אנזה, מתה בפברואר האחרון ממחלת כליות בגיל 44. נותרו להם שלוש בנות. קאמיל, 74, עמדה לצד קוסבי במשך עשרות השנים שבהן הבגידות התכופות שלו היו הסוד הכי גלוי בהוליווד. הם ביחד 54 שנה וקשה לראות אותה קמה והולכת. זה גם עניין דורי, נשים בגיל הזה חונכו להישאר ויהי מה, אבל אם להאמין לשמועות, קאמיל לכל הפחות שואלת את עצמה אם היא רוצה לסיים את חייה לצד עבריין מין מורשע.

     

    קאמיל לא הגיעה לבית המשפט ביום קביעת גזר הדין. גם שלוש הבנות נעדרו. למעשה, קוסבי היה שם כמעט לבד. בית המשפט הקצה שתי שורות למקורבי הנאשם, היה שם מקום ל־16 אנשים. בשורה הראשונה ישבו עורך דין, שני יחצנים וחבר ותיק אחד. השורה השנייה הייתה ריקה.

     

    קאמיל שתקה לא מעט אחרי שההאשמות הראשונות צצו באוקטובר 2014. היא התלוותה לבעלה רק פעם אחת לבית המשפט, חצי מחייכת אל אמצעי התקשורת ובקושי אומרת משהו. בחודש מאי האחרון פירסמה פוסט ארוך בפייסבוק, ובו טענה כי מדובר ב"משפט אספסוף". היא השוותה את מה שעושים לבעלה למקרה ההיסטורי מ־1955 של אמט טיל, נער שחור בן 14 שעבר לינץ' ונורה לאחר שאישה לבנה האשימה אותו כי החזיק בזרועה ונעץ בה "מבטי זימה".

     

    "רדאר אונליין" טען כי אחרי שקוסבי נכנס לכלא עזבה קאמיל את האחוזה ועברה לאחד הבתים האחרים של בני הזוג, במסצ'וסטס, שם היא גרה עם שף ונהג אישי, שוחה בבריכה אולימפית ומקבלת חברים שעולים אליה לרגל במצעד תמיכה. "הוא ממש לבד עכשיו", אמר מקור ל"רדאר", "הם רבים כל הזמן. היא רוצה להתגרש, אבל הוא מתחנן שתישאר. בינתיים היא אפילו לא הולכת לבקר אותו".

     

     

    לפי האתר, קאמיל מכרה את המטוס הפרטי של בעלה והסכם גירושים תיאורטי טומן בחובו פצצות מתקתקות רבות, כמו למשל מה לעשות עם אוסף המכוניות האגדי של קוסבי. היחצן הלוחמני, אנדרו וויאט, ביטל את השמועות: "שטויות, היא נמצאת עכשיו בבית בפילדלפיה בזמן שאנחנו מדברים, והיא מדברת עם מר קוסבי בטלפון כל יום".

     

    כלא פיניקס בפנסילבניה, ביתו לשנים הקרובות | צילום: AP
    כלא פיניקס בפנסילבניה, ביתו לשנים הקרובות | צילום: AP

     

    הערעור בדרך

     

    עד שקאמיל תחליט מה לעשות, אם בכלל, מנסה קוסבי להתרכז בבניית הערעור שלו, וכמובן שגם כאן לא חסרה דרמה. כיאה לאדם האימפולסיבי עם האגו העצום, מחליף קוסבי עורכי דין בקצב של סוודרים. האחרון שעזב אותו היה ג'וזף גרין ג'וניור, שנכנס לתפקיד בחודש יוני והגיש בסוף השבוע שעבר בקשה לבית המשפט לשחרר אותו מהייצוג. עורכי הדין שלו עכשיו, בריאן פרי וקריסטן וויסנברגר, הם הצוות העשירי שמייצג את קוסבי מאז נעצר ב־2015.

     

    בשבוע שעבר הם הגישו לבית המשפט בקשה לשקול שוב את העונש שהוטל על קוסבי ולקבוע משפט חדש. בין היתר הם טוענים כי השופט סטיבן או'ניל אינו אובייקטיבי בגלל יחסיו המעורערים עם אחד מעדי ההגנה המרכזיים, ברוס קסטור, מי שהיה התובע המחוזי ב־2005 וסירב אז להעמיד את קוסבי לדין בגין אותן ההאשמות.

     

    הסיכוי שהבקשות האלה יתקבלו הוא אפסי, וקוסבי יצטרך להגיש ערעור בדרכים המקובלות. איש אינו יודע בוודאות מתי זה יקרה. עד אז, לקוסבי לפחות יש זמן לתת עצות וטיפים לאסירים צעירים ולכתוב ספר.

     

    "אני לא צריך להיות כאן, אבל אני כאן אז לפחות אכתוב על זה", הוא אמר לחברים שביקרו אותו, "הם יכולים לשים אותך בכלא, אבל הם לא יכולים לקחת את הזיכרון שלך ואת ניסיון החיים שלך". למגינת ליבו, אף אחד גם לא יכול לקחת את הזיכרון של אנדריאה קונסטנד, שאמרה אחרי הרשעתו של קוסבי: "הוא שדד ממני את בריאותי וחיוניותי, את האמונה שלי בעצמי ובאחרים. הוא לקח את הרוח הצעירה, היפה והבריאה שלי וריסק אותה".

     


    פרסום ראשון: 24.10.18 , 22:16