"אני לא מעשנת. סיגריות מגעילות אותי. החזון שלי הוא עולם בלי מרלבורו"
קשה להאמין, אבל את הדברים האלה אומרת סגנית נשיא "פיליפ מוריס" העולמית, חברה שמוכרת מאות מיליארדי סיגריות בשנה | "אני בעולם הפוסט–סיגריה", מסבירה מריאן זלצמן בראיון ל"ידיעות אחרונות", וטוענת שהתחליף האלקטרוני שמשווקת ענקית הטבק פחות מזיק | רופאים העוסקים בתחום לא משתכנעים: "אין לזה שום הוכחה מדעית"
השלטים הקטנים בבניין מטה "פיליפ מוריס" בישראל לא מפסיקים להצחיק אותי: "משרד הבריאות ממליץ לא לדבר בסלולרי במעלית". חה. "בשעת שריפה אסור להשתמש במדרגות". חה־חה. והכי קורע, בכניסה למשרדים: "שומרים על סביבה ירוקה, מגבירים את המחויבות שלנו לאיכות הסביבה". חה־חה־חה.
אם לא הבנתם את הבדיחה, הנה היא: פיליפ מוריס אמנם נשמע כמו שם של מעצב שיער, אבל מדובר בחברת הטבק הגדולה בישראל, נציגות מקומית של חברת הטבק הגדולה בעולם ("מרלבורו", LM, "פרלמנט", "נקסט"). לפי הערכות, המוצרים של פיליפ מוריס תורמים למוות בטרם עת של מיליונים ברחבי העולם בגלל נזקים בריאותיים של הטבק – מחלות לב, שבץ, מחלות בדרכי הנשימה, סוכרת, וכמובן – מחלות הסרטן. אז מיחזור נייר וחיסכון במים? בדיחה מעולה.
מה לא כתוב כאן על השלטים? "בכל שנה מתים למעלה מ־8,000 ישראלים מעישון", או: "העישון יגרום למותם של חצי עד שני־שלישים מהמעשנים ויקצר את חייהם בכ־10 שנים", וגם: "בשנת 2015 הרוויחו שש חברות הטבק הגדולות 62 מיליארד דולר במשותף. הערכת התמותה מסיגריות בשנה זו עמדה על כ־6.4 מיליון בני אדם". מצד שני, תחשבו כמה לקוחות הם הפסידו בגלל כל המוות הזה.
וזו הבעיה הכי גדולה של חברות כמו פיליפ מוריס: בשני העשורים האחרונים יש ירידה משמעותית בכמות המעשנים במדינות המערב. בישראל של לפני 20 שנה היית נכנס לחדר ישיבות ורואה מאפרה באמצע השולחן, היום כבר אין לזה לגיטימציה. בשנות ה־90, כ־40 אחוז מהישראלים עישנו, היום מדובר על 20.5 אחוז. אבל למרות כל השלטים, האזהרות והמחקרים על מוות, מחלות, אימפוטנציה, התמכרות, פגיעה בעוברים, והכי מפחיד – הזדקנות מוקדמת של עור הפנים – אנשים ממשיכים לעשן.
אווירה של גוגל
בניגוד לתדמית הנוראית, האנשים שעובדים במשרדי פיליפ מוריס בארץ הם מהנחמדים, הבריאים, וכנראה גם מבעלי עור הפנים החלק בישראל. אני נכנס למשרדי החברה ברמת החייל בתל־אביב ובטוח שאני בגוגל, פייסבוק, או כל חברת היי־טק בסביבה. המשרדים חדשים ומעוצבים והאווירה היא מה שנהוג להגדיר "צעירה ודינמית". על הקירות אין פוסטרים שמעודדים עישון ואין אפילו חדר עישון. שאלתי, וכמעט אף אחד כאן לא מעשן, ובחגים לא מחלקים פקטים של מרלבורו למשפחה. אנשים חכמים. התחושה שקיבלתי במשרדי פיליפ מוריס: כאן מייצרים תוכנה שתציל את כדור הארץ.
לא סתם קיבלתי את התחושה הזו. למעשה, מה שחולמים עליו, לפחות באגף השיווק, הוא עולם נקי מעשן, Smoke Free קוראים לזה, והוא כולל קמפיין עולמי נגד סיגריות שמדגיש את נזקי העישון.
רגע, למה שחברה שהכניסה 75 מיליארד דולר מסיגריות רגילות רק בשנת 2016 תצא למאבק נגדן? הסיבה לכך היא הקמפיין החדש ל"אייקוס", הגביע הקדוש שלהם, הסיגריה האלקטרונית שמבוססת על חימום טבק ולא על שריפה שלו. בפיליפ מוריס הבינו שהסיגריה הרגילה בדעיכה, אז הם רוצים להעביר את המעשנים אבולוציה שתוריד אותם מהעץ ותוביל אותם לעולם חדש. איך הם עושים את זה? מכריזים שהמוצר הקודם הרסני הרבה יותר, וכך ממצבים את האייקוס כאלטרנטיבה מזיקה פחות. נכון, בפיליפ מוריס ממשיכים למכור באגרסיביות סיגריות בכל העולם, והטענה שלהם עדיין לא הוכחה כנכונה על ידי ה־FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי), אבל גם לחברות טבק יש חלומות.
מי שתמכור לנו את האייקוס היא מריאן זלצמן, סגנית נשיא פיליפ מוריס העולמית לתחום התקשורת, האישה הבכירה ביותר בשדרה הניהולית של החברה. וכמו בסיגריות – קודם אזהרה: זלצמן, יהודייה ניו־יורקית בת 59, היא לא מדענית ולא רופאה. במשך שנים עבדה כמנהלת בתחומי השיווק ויחסי הציבור בתאגידי פרסום אמריקאיים ענקיים ומכרה כל דבר לכל העולם. עכשיו היא יושבת מולי ומוכרת את החזון השיווקי של פיליפ מוריס. כמובן שהיא טובה בזה. "אני לגמרי נגד עישון", היא מכריזה. "אני לא מעשנת, אני חושבת שסיגריות זה מגעיל. אל תבקש ממני לשבת בחדר עם מישהו שמעשן. אני רוצה שכולם יפסיקו לעשן. למה שמישהו בכלל יתחיל לעשן? זה מעבר לבינתי. אבא שלי נפטר מסרטן ריאות אחרי שעישן כל החיים. אני ניצולה – פעמיים – מגידול במוח, ואחת הסיבות שאני משתקמת כל כך יפה מניתוחי מוח מסובכים היא שאני לא מעשנת. אני מבלה את כל החיים בכושר פיזי ושמירה על הבריאות, למרות שאכלתי הרבה מאוד עוגות מאז שהגעתי לישראל".
אבל עוגות לא הורגות כמו סיגריות, ולכן לראיון עם זלצמן מצטרפים גם ברייסון ת'ורנטון, סמנכ"ל תקשורת בפיליפ מוריס אינטרנשיונל, ושני יועצי תקשורת ישראלים. ליתר ביטחון.
זלצמן, שנולדה בניו־יורק וגדלה בפרברי ניו־ג'רזי, ביקרה לא מעט פעמים בישראל. לבעלה יש כאן משפחה. בילדותה הצילו אותה הסיגריות מלימודי עברית. "אבא שלי החליט שהבנות שלו ילכו לבית ספר לעברית. הוא הכריח אותי ללכת לשם שלוש פעמים בשבוע אחרי בית הספר, ושנאתי את זה. ניסיתי כל מיני דברים כדי שיעיפו אותי. הייתי אומרת: 'אצלנו בבית לא מאמינים באלוהים' וכו'. בסוף חברה אמרה לי שאם אעשן בבית הכנסת, יעיפו אותי. אז הלכתי לקנות חבילה של מרלבורו, ועישנתי בבית הכנסת. זה עבד".
התחלת לעבוד בפיליפ מוריס לפני שבעה חודשים. זה היה החלום שלך?
"לא. אם היית מבקש ממני לבחור 500 דברים שאני יכולה לעשות עם החיים שלי, זה לא היה ברשימה. אם הייתי פוגשת מישהו מפיליפ מוריס הייתי חושבת: 'מה לעזאזל לא בסדר עם הבן אדם הזה?' לפני יותר משנה צילצלה אליי מישהי מסוכנות השמה למנהלים ותיארה לי עבודה בחברה גדולה מאוד בתחום מוצרי הצריכה להמונים. רק אחרי 15 דקות בטלפון אמרו לי שמדובר בפיליפ מוריס. אמרתי, 'אני לא בעניין של נשק או טבק, אבל אולי אני יכולה למצוא אנשים אחרים שכן', ושאלתי את עצמי מי מהגברים שאני מכירה עובר גירושים יקרים וצריך את האקסטרה כסף".
אחרי כמה מחסומים שחצתה עם עצמה קיבלה זלצמן את הג'וב ועשתה רילוקיישן ללוזאן, שווייץ. "בעלי גר באריזונה, ארבעת הילדים שלו שגדלו איתי מפוזרים בכל העולם, לוזאן לא ממש הייתה ברשימת המקומות שהייתי רוצה לחיות בהם".
את מדברת על לגור בשווייץ, אבל מה עם קונפליקט בעניין עבודתך עבור חברה שמוכרת סיגריות?
"כשפגשתי אותם אישית החלטתי שמבחינה אתית הם האנשים הטובים ביותר שאי פעם הכרתי. מאוד אהבתי את יו"ר מועצת המנהלים, את המנכ"ל. עדיין לא אהבתי את החברה, אבל כבר הייתי יותר מעוניינת. אמרו לי שלא אעבוד על סיגריות דליקות, רק על Smoke Free. מעולם לא הייתי בפגישה שבה הסבירו לי מה מודל השיווק של מרלבורו. אם אתה שואל אותי מה שמות המותגים שלנו בסיגריות, אני לא יודעת. השאלות האתיות נענו".
החזון שלך הוא עולם ללא עשן.
"עולם שבו קוברים את משפחת מרלבורו".
אמרת שאת עובדת בשביל ה־Smoke Free. הביטוי הזה הוא המצאה של קופירייטר.
"אתה יכול לחשוב על הגדרה יותר טובה? אני לא מרגישה נוח עם Smoke Free, אבל אין לי משהו טוב יותר. מבחינתי אני עובדת בפוסט־סיגריות, עולם שבו יש אלטרנטיבות לעישון מסורתי".
זלצמן אולי עובדת בפוסט־סיגריות, אבל בשנת 2017 מכרה פיליפ מוריס 791 מיליארד סיגריות רגילות ורק 36 מיליארד יחידות טבק לחימום – ארבעה אחוזים מכלל הסיגריות שהיא מוכרת. המטרה המוצהרת היא ש־40 מיליון צרכנים של החברה יעברו לאייקוס ודומיו עד שנת 2025.
הזכרת קודם "שאלות אתיות". את יודעת שחברות הטבק, גם פיליפ מוריס, נתפסו בשקרים.
"באיזו שנה?" היא שואלת. התשובה שלי לכך יכולה להיות "תבחרי". לחברות הטבק יש היסטוריה ארוכה של שקרים, הסתרת מידע בריאותי חיוני ומניפולציות של מחקרים מדעיים. ב־2006, למשל, במשפט מפורסם נגד פיליפ מוריס, קבעה השופטת הפדרלית גלדיס קסלר כי תעשיית הטבק, "דיכאה, הסתירה וחיסלה מחקר מדעי". השופטת הוסיפה שחברות הטבק השמידו מסמכים, כולל דוחות ומחקרים מדעיים, ושהן השתמשו בטיעונים משפטיים מפולפלים ובאמתלות שונות כדי למנוע מתובעים בתיקי נזיקין ומגופים ממשלתיים נגישות לאלפי מסמכים חיוניים. "אני לא מכירה", אומרת זלצמן על פסיקת השופטת קסלר. "שמעתי על חברה שהייתה מגעילה בשנות ה־90. אבל כשנפגשנו חשתי שהם לחלוטין שקופים. הדבר הראשון שהם אומרים לך זה: 'אם אתה לא מעשן, אל תתחיל לעשן'. הם ביקשו ממני להפיץ את המסר כך שלמעשנים יהיו אפשרויות יותר טובות. אחרי שקראתי ולמדתי את הנושא אמרתי: 'אם אני יכולה לסמוך על כך שמה שאתם אומרים הוא נכון, ושהמדע הוא תקף, אז אני מרגישה לחלוטין בנוח לחלוק את המסר שלכם'".
האייקוס שמשווקת זלצמן נראה נקי, טכנולוגי, אסתטי. בעיניי זה קצת כמו שדאעש יחליטו לעבור לסכינים פחות חדות. אבל האם הסיגריה האלקטרונית הורגת יותר או פחות מסיגריה רגילה? באגודה למלחמה בסרטן טוענים בתוקף כי חזון ה־Smoke Free הוא מסך עשן, ושכמו עם הסיגריות הרגילות, יידרשו עשרות שנים כדי לדעת מה השפעתן האמיתית של הסיגריות האלקטרוניות.
"אין לנו שום עבודות ארוכות טווח שבדקו את השפעת הסיגריות האלקטרוניות על מודל אנושי", מסביר ד"ר דודי ביטון, מדריך הסברה בכיר באגודה למלחמה בסרטן. "אבל מחקרים קצרי טווח הראו נזקים של מחלות ריאה, מיגרנות, הפרעות קשב וריכוז, פגיעה ביכולת קבלת החלטות של בני נוער, נזקים להתפתחות העובר, סיכון מוגבר להתקפי לב, יתר לחץ דם. כנראה שלאורך זמן נהיה עדים לדברים נוראיים".
עד כאן דברי הרופא, אבל לזלצמן יש מחקרים ועובדות משלה. "מתחילות להצטבר ראיות מדעיות לכך שזה יותר טוב. אף אחד לא אומר שזה טוב לך, אבל אם אחד משבעה בני אדם מעשן עכשיו סיגריות ואני יכולה להיות חלק מהתנועה שתגרום להם להפסיק לעשן סיגריות – אני עושה אותם בריאים יותר".
"עושה אותם בריאים יותר" זו לא עובדה מדעית.
"תלוי איזה מדע אתה רוצה לקרוא. אני מרגישה נוח מהרמה של המדע העצמאי. יש תעשייה של אנשים שהם אנטי־טבק. מבחינתם מוטב שתעשן מרלבורו מאשר אייקוס כי זה לא עוזר לסיפור שלהם".
המסר של פיליפ מוריס הוא: אל תעשנו סיגריות, זה מסוכן! אבל אם אתם כבר מעשנים, אנחנו ממליצים לעבור למוצר החדש שלנו, כי לפי המחקרים שלנו הוא "עשוי להיות פחות מסוכן". אלא שזו הגדרה שיווקית שעברה בפילטר של ייעוץ משפטי, לא הגדרה רפואית. "כל מה שאני יכולה לומר לך זה שאנשים בריאים יותר כשהם מפסיקים לעשן", מבהירה זלצמן, "ועושה רושם שהם נעשים בריאים יותר כשהם עוברים מסיגריות דליקות לתחליפים".
כשאת אומרת "עושה רושם", למה את מתכוונת?
"יש לנו אתר בשם pmiscience.com, שבו חוקרים שלנו וחוקרים אחרים מפרסמים מחקרים שמוכיחים את זה".
pmi הם ראשי התיבות של פיליפ מוריס אינטרנשיונל. ואכן, רופאים ומדענים מפרסמים באתר מחקרים רבים על אייקוס וסיגריות אלקטרוניות. מה שווים המחקרים הללו מבחינה מדעית? "מה שהם קוראים: 'המדע של פיליפ מוריס' הוא לא מדע", טוען ד"ר חגי לוין, מזכיר איגוד רופאי בריאות הציבור ויועץ האגודה למלחמה בסרטן. "הם אנשי שיווק. האמת לא מעניינת אותם. מה הם עושים? נניח שחברת טבק כלשהי מממנת מאה מחקרים. והמחקר עצמו באמת בסדר גמור, לפי הפרוטוקול, אבל הטריק הוא שרק חלק קטן מתוך המאה ייתנו לך את התוצאה הרצויה. המדען שמגיש את הדוח לחברת הטבק עשה את עבודתו נאמנה. ואז – לפי עדויות שפורסמו – רוב המחקרים נגנזים ואנחנו לא שומעים מה היה בהם. רק המחקרים שהממצאים שלהם נוחים לחברת הטבק – יתפרסמו. חברות הטבק מגדירות את השאלות הנוחות להן ומפרסמות את מה שמתאים להן. מסמנות את המטרה סביב החץ. זה מה שהם עשו וזה כנראה גם מה שהם עושים היום".
מפיליפ מוריס נמסר בתגובה: "כל המחקרים שלנו ושל גורמים בלתי תלויים שנכללו בבקשה שהגישה החברה ל־FDA לשיווק אייקוס בארצות־הברית כמוצר מופחת סיכון, הם פומביים וניתן לעיין בהם באתר הרשמי של ה־FDA. אנו מציעים שחגי לוין יתרכז בדאגה לבריאות המעשנים. במקום זאת הוא בוחר להתעלם באופן קבוע מעשרות מחקרים בלתי תלויים שבוצעו על ידי גורמים שונים, לרבות גורמים ממשלתיים בגרמניה ובריטניה, המפורסמים בפומבי".
מלחמה נגד אורוגוואי
אנחנו חוזרים לזלצמן. אני מזכיר לה שהיא טענה שהחומרים באייקוס יכולים להיות פחות מסוכנים, ומיד היא מתקנת אותי. "אמרנו שהם 'עשויים להיות' פחות מסוכנים. הייתי אומרת לך 'הם פחות מסוכנים', אבל אני לא רוצה שבעוד ארבע שנים מישהו אחר יבוא ויצטט את זה. כמה מהמחקרים צריכים להיות לאורך זמן, ולא היה מספיק זמן".
"עשויים להיות" זו הגדרה משפטית, לא רפואית.
"אני חושבת שכך הרופא הראשי שלנו מרגיש הכי נוח שננסח את זה".
העבודה שלך לא אמורה לגרום לאנשים להפסיק לעשן סיגריות.
"המטרה הראשונה שלי זה לגרום לאנשים להפסיק לעשן", אומרת זלצמן, אבל לא מגבה זאת בעובדות. "המטרה השנייה זה לעבור למוצרי Smoke Free. מה שאנחנו עושים זה להעביר את האנשים מסיגריות דליקות מבלי לאבד את עסקי הטבק. פיליפ מוריס מחויבת לבעלי המניות להמשיך ולהיות עסק רווחי".
אם האייקוס עוזר לגמילה, למה אתם לא מגדירים אותו כמוצר גמילה?
"הוא לא. אבל לאורך זמן, כשאנשים מוותרים על הטקס של הסיגריה, זה כן הופך קל יותר לכמה מהם להפסיק לחלוטין, אז הם עוברים תהליך".
יש לך מחקרים שמוכיחים את זה?
"יש מחקר בעבודה שאנחנו לא יכולים לסכם עדיין".
אז אתם לא יודעים שזה באמת עוזר לגמילה.
"אנחנו לא יודעים שלא".
זלצמן חוזרת ואומרת שבחברה רוצים שאנשים יפסיקו לעשן, אבל רק לפני שנתיים הפסידה פיליפ מוריס בהליך משפטי שנקטה נגד ממשלת אורוגוואי, אחרי שזו החליטה לפרסם אזהרות גרפיות גדולות על חפיסות הסיגריות במדינה. שש שנים נמשך המאבק המשפטי והחברה השקיעה בו 24 מיליון דולר. "אני יודעת על התביעה הזאת רק כי קראתי עליה היום בטוויטר", מגיבה זלצמן.
ההליך המשפטי הזה לא סותר את החזון שלכם?
"לא. למה שאנשים שכן מעשנים ירגישו שהם דרג ב'? ואנחנו יודעים שאזהרות גרפיות לא ממש משנות את הרגלי העישון".
יש מחקרים שמראים אחרת.
"אני מקווה שהם צודקים".
אני לא מבין למה שחברה תיאבק משפטית נגד אזהרות מעישון.
"תזכור שהרווחים מסיגריות מממנים את הפיתוחים שיביאו אנשים להפסיק לעשן".
למה שלא פשוט תפסיקו למכור סיגריות?
"קודם כל, תחשוב מה יקרה לכלכלות בכמה מדינות באפריקה שהתושבים שלהן לגמרי תלויים בנו (מדינות שבהן מגדלים טבק – נ"ז). אבל הכי חשוב, אם נפסיק למכור, אחרים ימכרו. אף אחד לא יפסיק לעשן כי פיליפ מוריס הפסיקו למכור סיגריות".
פראיירים כן מתים
למרות שמכירת הסיגריות האלקטרוניות מוגבלת לגיל 18 ומעלה, הן מגיעות גם אל בני הנוער. אין נתונים על כמות בני הנוער בישראל המשתמשים בסיגריות אלקטרוניות, אבל בארה"ב הן הפכו למגפה בקרב בני נוער, שצורכים בעיקר את המתחרה הזעיר והמצליח שנקרא "ג'ול". כמה מצליח? צעירים בארה"ב לא אומרים עליו "smoking" אלא "jooling". הג'ול מגיע בין היתר בטעמים תפוח, מנטה, וניל ומנגו, וגם לגביו טוענת החברה המייצרת שמטרתו לשפר את חיי המעשנים בעולם. התוצאה אגב, היא שלאחרונה נפתחה בארה"ב חקירה פדרלית שבודקת האם ג'ול ניסתה למכור במתכוון את מוצריה לבני נוער. לארץ נכנס הג'ול מבלי שחלו עליו החוקים שמגבילים שיווק מוצר שמוגדר כסיגריה. בהמשך הוצא צו שהכריח את החברה לעבור ממכירת קפסולות של 5 אחוזי ניקוטין ל־1.7 אחוז בלבד, ומשרד הבריאות פועל להטיל עליה מגבלות ואיסורים נוספים.
זלצמן מנסה לבדל את האייקוס מהג'ול. "אנחנו חברה מאוד שונה עם רגישות מאוד שונה. לנו אין שום כוונה למכור את המוצר לצעירים ולמתבגרים. המוצר שלנו נראה כמו משהו שאם אתה מראה אותו לצעירים הם שואלים: 'למה את מבקשת ממני לעשן בדיקת היריון?' הסטטיסטיקה שלנו על משתמשי האייקוס מראה שהם די משעממים, גברים בני 35 עם ילדים, והם עושים זאת בעיקר כי הרגיזו את נשותיהם עם האפר של הסיגריות. זה לא פרופיל של רוקסטאר".
מה תגידי אם תמצאי את הילד עם אייקוס בבית?
"אין סיכוי שילד קוּל בן 21 יהיה עם המוצר הזה. זה נראה כאילו אתה מעשן את הטמפקס של אמא שלך".
החברות אכן לא פונות במישרין לצעירים אלא לקהל מבוגר, אבל בואו לא נשכח – אחד הדברים שצעירים הכי רוצים זה להיראות מבוגרים. "סיגריות אלקטרוניות הן שער כניסה לסיגריות רגילות", מסביר ד"ר חגי לוין. "הדבר החשוב ביותר זה למנוע מילדים, בני נוער וצעירים להיכנס למעגל ההתמכרות והמוות. והדבר החשוב ביותר עבור חברות הטבק זה למצוא פראיירים חדשים שייכנסו למעגל ההתמכרות". ד"ר ביטון מוסיף נתון מרתק: "המחקרים מראים שמעל 90 אחוז מהמעשנים התחילו לעשן מתחת לגיל 18, מעל 95 אחוז התחילו מתחת לגיל 21, ו־99 אחוז - מתחת לגיל 26. כלומר, אם הגעת לגיל 26 והצלחת להגן על עצמך, בגדול אתה מוגן. לכן משתלם להם לפנות לצעירים".
אחת הסיבות המכריעות לכך שעסקי הסיגריות עדיין קיימים הוא הניקוטין – הגורם הממכר בסיגריות, גם האלקטרוניות. אם רוצים להפחית או למנוע עישון, תמיד אפשר להוציא את הניקוטין מהסיגריות. לזלצמן זה לא נשמע כמו רעיון טוב. "אנחנו יכולים לעשות את כל הדברים האלה, אבל אנשים יקבלו את הניקוטין במקום אחר. הם ישתמשו במוצר של מישהו אחר. מה שיקרה זה שבעלי המניות שלנו יסבלו ואחרים ירוויחו, כי אחרים ימשיכו למכור ניקוטין. אני לא מדענית, אבל אני חושבת שניקוטין במידה זו לא בעיה כל כך גדולה".
ד"ר לוין לא מופתע. "אם יוציאו את הניקוטין המוצר יהיה לא ממכר ואז אנשים לא ישתמשו בו כל כך הרבה. המשמעות של להוריד את הניקוטין מבחינתם היא לצאת מהעסק".
אז מה השורה התחתונה, אני שואל את ד"ר ביטון, אם מעשן צריך להחליט האם מבחינה בריאותית כדאי לעבור מסיגריה רגילה לסיגריה אלקטרונית? "זה לבחור בין שבץ לסרטן ריאות, או בין סרטן השד לסרטן המעי הגס", הוא קובע. "מחקרי מעבדה כבר הראו קשר ישיר בין סיגריה אלקטרונית לבין סרטן. ככה זה התחיל עם סיגריות. היו פוסטרים עם תמונה של רופא מעשן וכיתוב: 'סיגריות מומלצות לבריאותך'".
את זלצמן זה כנראה לא ישכנע. "אני לא אומרת שאנשים לא ימשיכו לקנות סיגריות דליקות מאחרים. אבל אני מאמינה שכל התעשייה תעשה דרך כדי להיות הרבה יותר בריאה. היא תיתן לך את הניקוטין והטעם והריטואל, ותנטרל את מרבית הסכנות הבריאותיות".
פורסם שאנשים של פיליפ מוריס בישראל נפגשו עם סגן שר הבריאות ליצמן ואנשי משרדו פעמיים ואולי יותר. למה פגישות כאלה הן תמיד סודיות?
"הסודיות לא באה מצידנו. לפיליפ מוריס אין סודות. מעולם לא אמרנו שלא נפגשנו איתו ועם אנשים אחרים. הצוותים שלנו נפגשים עם האנשים האלה כל הזמן ומבקשים מהם להבטיח שנוכל להציג את החלופות הטובות יותר למעשנים במקום סיגריות".
סיפרתי לכמה אנשים שאני מראיין אותך וכמעט כולם אמרו לי: "תשאל אותה איך היא ישנה בלילה".
"אני ישנה הרבה יותר טוב מאשר בימים שבהם עבדתי בפרסום בתעשיית המזון המהיר. אז הייתי צריכה לפתות אותך לקחת סלט כשאתה מגיע למסעדת מזון מהיר, וזה לא היה ממש טוב ברגע ששמת את הרוטב".
סיפרת שאבא שלך מת מסרטן ריאות. מה הוא היה אומר אילו ידע שאת עובדת בשביל פיליפ מוריס?
"הוא עדיין היה מבוהל מהעבודות שנשים בדור שלי עושות", היא צוחקת, "בלי קשר לפיליפ מוריס".
סיפרת שהוא עישן כל חייו.
"אבא שלי חי שבע שנים אחרי שגילו לו סרטן ריאות והמשיך לעשן אחרי ש־40 אחוז מהריאות שלו הוסרו. כשעבר את ניתוח הריאות הראשון הוא התקשר אליי ואמר: 'אני שולח לך 30 אלף דולר, תשמרי אותם בשבילי לסיגריות, כי אחותך תיקח ממני את כל הסיגריות אחרי הניתוח'. הוא עבר את הניתוח והצליח להשיג סיגריות בעצמו. יש אנשים שאם תרצה לקחת להם את הסיגריות, הסיגרים או המקטרת, תצטרך להרוג אותם. וזה לא הרג אותו – הוא חי עד גיל 80, יושב בחוץ עם ההליכון שלו, מעשן עד הסוף. אני לא יכולה לדמיין שום דבר אחר שאנשים כל כך אוהבים".
לפנייה לכתב/ת 
