"אין לנו הרתעה בכלל"

ארבעה הרוגים באתרי בנייה בשבוע שעבר העירו את אנשי משרד העבודה והרווחה למבצע בזק. ארבעה אתרים גדולים נסגרו ביום הראשון למבצע כי לא נמצא בהם אפילו מנהל עבודה. שלוש שעות אחרי שעזבו מפקחי משרד העבודה, כך גילו המצלמות באחד מהאתרים, האתר כבר חזר לעבודה מלאה. אם יש ג'ונגל במשק הישראלי, הרי שהוא נמצא בהיעדר הפיקוח והאכיפה על אתרי הבנייה. מספר ההרוגים והנופלים שובר שיא עולמי, ותקציב האגף, הממונה על 13 אלף אתרים ברחבי הארץ באמצעות בקושי 20 מפקחים מקצועיים, הוא 5.8 מיליון שקל. כך הגענו ל־36 הרוגים ומאות פצועים, כולל פצוע טרי באתר בנייה באשדוד אתמול.

נדמה שלא היה מעולם ראיון שבו הממונה הממשלתי על גוף כה חיוני נראה כל כך חסר אונים, כמו במקרה הזה. מוטי אלישע, ממונה זרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה, הוא האיש שנמצא תחת גלי הביקורת הקשים של תופעת הפועלים הנופלים. "אין לי משאבים", אומר אלישע בתסכול, "אני מתמודד עם מצב לא הגיוני. גידול של 350% בעובדים פלסטינים מ־2010, יותר הרוגים, ואין שינוי במשאבים".

מערכת מחשוב בת 30 שנה

בגלל המצוקה, ל־18 המפקחים צורפו לאחרונה עשרה מפקחי בטיחות מהתעשייה. ההכשרה שלהם חלקית, אבל עדיפה על כלום. בינתיים בתעשייה יש 65 אלף מפעלים לפיקוח, גידול במספר ההרוגים והפצועים, ולמרבית המחדל, נותרו שם כעת 21 מפקחים במקום 31. "המצב בכי רע רע ורע", אומר אלישע, ומשווה לבריטניה, שם מפקח אחד על כל 28 אלף עובדים ואצלנו מפקח על 79 אלף עובדים. שם הרוג אחד על 215 אלף עובדים. אצלנו הרוג על 65 אלף. באוגוסט האחרון, אלישע שולף דו"ח לדוגמה, לאחר שפועל נפצע קשה בתאונת עבודה, התגלו באתר שני עגורנים לא תקניים, ושני מפעילי עגורנים עם תעודות מזויפות, אחד מהם קטין. האתר נסגר ליום־יומיים בקושי, וטרם הוגש כתב אישום נגד הקבלן, וכנראה גם לא יוגש בשנים הקרובות. סיפורים כאלה יש בלי סוף.

השר חיים כץ | צילום: אוהד צויגנברג

"אחרי שהמפקחים יחזרו לתעשייה נשאר שוב עם 18 מפקחים. ואולי 17, כי אחד עזב אתמול", אומר אלישע, "אבל אף אחד לא מתעורר, כל אחד זורק סיסמה. בינתיים שיעור סדר התביעות מביטוח לאומי על נפגעים הוא 4.7 מיליארד שקל בשנה, ואנחנו עם תקציב מצחיק של 5.8 מיליון שקל. נשמע לך הגיוני? המדינה מפסידה מיליארדים ולאיש לא מזיז".

מי שכן התעורר לאחרונה, בעקבות ריבוי ההרוגים ואיום השבתת המשק של ההסתדרות, הוא ראש מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה והרווחה, ארז מימון, שהודיע על התפטרותו חצי שנה בלבד אחרי שמונה לתפקיד. מכתב ההתפטרות שלו מטיח האשמות כלפי אלישע בטענה שהוא "מתערב בתהליכים שלא נוגעים לתחום אחריותו ללא ידע, סמכות והכשרה מתאימים, דבר שפוגע בתפקוד המינהל ובאינטרס המרכזי של שלום הציבור".

אלישע מפתיע בתגובתו ומסכים עם מימון: "בלתי אפשרי לעבוד בתנאים האלה, אבל באוצר לא מקצים משאבים. היחידים שמנסים למצוא פתרונות ולתת מענה זה אנחנו - לא האוצר ולא השיכון - וזה למרות שאנחנו 'חדשים בתפקיד', רק ב־2016 הנושא עבר ממשרד הכלכלה אלינו".

אז איזו בעיה פותרים קודם?

"יש הרבה בעיות, אבל כולם מסתכלים על מספר המפקחים. גם הנפקת דו"ח בטיחות גוזלת זמן יקר כי מערכות המחשב פותחו לפני 30 שנה ולא השתנו מאז. לא מספיק שמפקח אחד יושב על 5,000 אתרים, הוא גם נתקע שעות במחשב אחר כך. שדרוג המערכות יעלה 55 מיליון שקל".

שר העבודה חיים כץ מאשים את הקבלנים.

"לפעמים יזם לוקח קבלן שלוקח קבלן משנה שחסרים לו פועלים, אז הוא אוסף אותם בקרן הרחוב בלי שום הכשרה. עובדים רבים לא מקצועיים ולא עברו הכשרות גובה. כן, הקבלנים אשמים. חברה קבלנית אמורה לדרוש נורמות של הכשרה, ולא להפיל אחריות מאחד לשני".

אז מה עושים?

"הקבלנים צריכים לדרוש סף בטיחות, וצריך גיבוי של משרד המשפטים באמצעות שינוי חקיקה שמטיל אחריות גם על היזמים. בנוסף, החל מהשבוע הבא נסגור אתרים עם ריבוי ליקויים בלי מגבלת זמן עד לתיקונם".

אלישע מבין את התסכול באגף. הוא שולף מסמך שהכין מימון ובו צוין שב־1,775 ביקורי פיקוח ניתנו 1,681 הודעות על כוונות עיצום והוטלו קנסות בסך 45 מיליון שקל, מתוכם שולמו כחצי מיליון שקל. "יש סוללות עורכי דין על כל עיצום, ולנו יש רק שני יועצים משפטיים בנושא בטיחות".

מילא כסף, איך ישנים כשפועלים נופלים?

"זה עושה לי לא טוב, אני מבין את ארז שעזב. אין מתסכל מזה. מעל 60% ממקרי המוות הם נפילה מגובה. רק עכשיו החלטנו לשלוח מפקחים בזוגות כדי שיעלו גם לקומות גבוהות, כי שם עיקר בעיות הפיגומים. הייתי לאחרונה בסיור עם מנכ"ל משרד השיכון חגי רזניק, וראינו פועל בקומה גבוהה בלי ציוד בטיחות. דרשנו שיירד. לקח 20 דקות ועד שהגיע אלינו כבר היה לבוש מדוגם. אבל אין כח אדם לאכיפה".

"פועלים נופלים כמו זבובים"

גם יחידת החקירה המיוחדת של המשטרה מתפקששת לכם.

"ישבתי עם תת־ניצב אלי אסייג, ראש היחידה לפשעים כלכליים, והתרשמתי מהרצינות שלו. הקציתי שלושה מפקחים שלנו להקמת היחידה. יש לנו גם סמכויות חקירה אבל אין לנו תקנים לחוקרים. אין הרתעה בכלל".

אז אין ואין ואין. מה יש?

"יש שר עבודה שיוצא נגד הקבלנים שמגישים עררים על הקנסות".

כדי לגייס מפקחים, במכרזים האחרונים השר העלה את המשכורת ל־12 אלף שקל, אך בניגוד למפקחים, "רוב הפועלים מקבלים שכר מינימום ונופלים כמו זבובים", אומר לנו אלישע, שבניגוד לשר כץ, שמח שאבי ניסנקורן, יו"ר ההסתדרות, הצטרף למאבק.

אבל בהסתדרות מאשימים גם אתכם.

"הבעיה העיקרית היא הקבלן שאין לו אינטרס כלכלי לשמור על בטיחות העובד. הפיצוי מגיע בכל מקרה מהביטוח הלאומי, ובכל המקרים של הרג ופגיעה היזם אפילו לא בלופ. קבלנים חייבים להבין שחיי העובדים באחריות שלהם".

והאחריות שלכם?

"ברורה. אנו עובדים על פי חוק ופועלים במלוא המשאבים המצחיקים שלנו, מנסים כל מה שאפשר. למשל, תוכנית לימודית בשיתוף משרד העבודה הגרמני".

אלקטרה עומדת בראש טבלת צווי הבטיחות, אבל אין עיצום נגד אף אחד ממנהליה.

"נעלה פה הילוך. נושא האחריות האישית זה עוד אחד מהכלים שנפעיל, אבל אל תשכח שאנחנו עובדים על עררים מימין ומשמאל בכוחותינו הדלים. מקווה שמישהו באוצר יקרא את זה".

המצב היה שונה אם ההרוגים לא היו בעיקר ערבים וזרים?

"לא יכול להתייחס לזה".

נשיא התאחדות בוני הארץ, רוני בריק, מסר: "קבלני ישראל כואבים כל פגיעה בעובדים שלהם. יש לפעול לשיתוף עובדים בתחום הבטיחות במקום לרדוף אחרי מי שבונים את הארץ. הגיעה השעה שהשר כץ יודה בטעותו ויחשב מסלול מחדש. בזמן שהוא מתעלם מחובתו לתקן את הטיפול במניעת תאונות, נהרגים פועלים".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "למשרד הרווחה עשרות תקנים תוספתיים פנויים והוא מוזמן לעשות בהם כראות עיניו".

ארז מימון מסר בתגובה: "הגעתי לתפקיד מתוך שליחות ואמונה שיש בידי להוביל את תחום הבטיחות למחוזות אחרים. במכתב התפטרותי, שהודלף ללא ידיעתי, מופיעות סיבות התפטרותי, שהתנגשו עם היושרה ותפיסת העולם המקצועית שלי. אין קשר לפרסומים בתקשורת שהגיעו מפי 'גורם בכיר'. אבקש שלא לדון בסיבות התפטרותי בתקשורת, יש דרכים מקצועיות ומכובדות אחרות".