yed300250
הכי מטוקבקות
    צילום: אלכס קולומויסקי
    24 שעות • 27.10.2018
    על חוט השערה
    מסמך: 10 שאלות מרכזיות בתיק תאיר ראדה שמטילות ספק בהרשעה של רומן זדורוב. מהווידויים של א"ק כי היא הרוצחת, ועד השערה שמתאימה כביכול לא"ח, טביעות הנעל הזרות שנמצאו בתא השירותים והעובדה שאף ראיה פורנזית לא קושרת ישירות את רומן זדורוב לזירה. מדריך מפורט שעושה סדר בכל התהיות וסימני השאלה בפרשה שמסעירה את המדינה
    נעם ברקן

    השערה הזאת גרמה לסערה שמטלטלת את הציבור ומערכת אכיפת החוק מאז יום חמישי בערב. בדיקת די־אן־איי שנערכה באיחור של 12 שנה מאיימת לפתוח מחדש את תיק הרצח תאיר ראדה, ומטילה סימני שאלה על הרשעתו של רומן זדורוב בפרשה שלא יורדת מהכותרות במשך שנים. אז על מה כל המהומה? מה בעצם גילו תוצאות הבדיקה החדשה? איך זה שלמרות שרומן זדורוב הורשע שלוש פעמים בשתי ערכאות — רבים בציבור מאמינים שהוא זכאי? מהם סימני השאלה שנותרו פתוחים בתיק שאמור להיות סגור ונעול? לפניכם מדריך שינסה להסביר, להציף ולרדת לעומקן של כל הסוגיות הבוערות בתיק הרצח הכי מדובר בישראל. עשר שאלות מרכזיות שנותרו פתוחות.

     

    1. השערות שנמצאו על חולצתה של תאיר ראדה.

     

    סיפורן של שלוש השערות שנמצאו על חולצתה של תאיר החל כבר בשנת 2006, זמן קצר לאחר הרצח. אז נשלחו תשע שערות שנמצאו ללא שורש למעבדה בארצות־הברית לצורך בדיקת די־אן־איי מיטוכונדריאלי — בדיקה שבזמנו לא ניתן היה לבצע במכון לרפואה משפטית בישראל. בבדיקה נתבקשו החוקרים להשוות את השערות אך ורק לתאיר או לרומן זדורוב.

     

    כפי שפירסמנו בעבר ב"ידיעות אחרונות" — לאחר בדיקה של חמש מהשערות נמצא ששתיים מהן שייכות לתאיר וכי שלוש האחרות אינן שייכות לתאיר או לרומן זדורוב. בשלב זה ביקשה המשטרה מהמעבדה בארצות־הברית להפסיק את הבדיקות, משום שהן לא התאימו לקו החקירה לפיו רומן זדורוב הוא הרוצח. כך כתבה חניתה גרנט, מהמחלקה לזיהוי פלילי במטה הארצי בירושלים בחוות דעתה: "לאחר ביקור בזירה ובהמשך, משהתברר שרומן זדורוב הוא החשוד היחידי, הנחתי את חברת mitotyping לעצור את הבדיקות של הדי־אן־איי המיטוכונדריאלי. החשוד, רומן זדורוב, בג"ח (בעל גישה חופשית) בבית הספר ועבד בקרבת מקום לזירה שבה נמצאה המנוחה תאיר ראדה, ולכן אין חשיבות להימצאות שערות של החשוד בזירה". אלא שלשלוש שערות אלה יש חשיבות מכרעת בתיק. אף גבר אינו "בעל גישה חופשית" לחולצתה של נערה בת 14.

     

    הקרב על הראיה | כתבי ידיעות אחרונות

     

    כעת נשאלת השאלה מדוע בשנת 2012, כשהמכשור כבר היה קיים בישראל, ונעצרה חשודה נוספת בתיק, א"ק — לא התבצעה הבדיקה המיטוכונדריאלית שוב ולא הושוותה לא"ק או לבן זוגה א"ח, שטען שבת הזוג התוודתה בפניו כי לבשה את חולצתו בזמן הרצח? רק עכשיו - שש שנים לאחר שאותו צעיר שמכונה בתקשורת א"ח (שמו המלא אסור בפרסום) הגיע למשטרה והצביע על חשודה אפשרית נוספת ברצח - נעשתה סוף־סוף הבדיקה במכון לרפואה משפטית. חשוב לציין כי גם הבדיקה החדשה והמתבקשת לא נעשתה ביוזמת הפרקליטות, אלא רק לאחר בקשה של עו"ד ירום הלוי, פרקליטו של זדורוב. תוצאות הבדיקה מטלטלות: התגלה כי אחת השערות מתאימה לדי־אן־איי המיטוכונדריאלי של א"ח. העובדה הזו מתיישבת, לכאורה, היטב עם העדות של א"ח במשטרה. לטענתו, בת זוגו לשעבר, א"ק (שמה המלא אסור גם כן בפרסום), סיפרה לו זמן קצר לאחר הרצח של תאיר כי היא זו שעומדת מאחוריו וכי כדי להסוות את עצמה, לבשה את בגדיו של א"ח בזמן הרצח. חשוב להדגיש כי א"ח עצמו אינו חשוד ברצח בגלל שהוא מחזיק באליבי מוצק, לפיו היה הרחק מקצרין בזמן המעשה.

     

    תאיר ראדה ז"ל
    תאיר ראדה ז"ל

     

     

    2. מה משמעות הראיה החדשה?

     

    חשוב לציין כי השערות שנבדקו הגיעו למעבדה ללא שורש. לכן, הזיהוי של תוצאות הדי־אן־איי אינו מצביע רק על א"ח. הוא מצביע על מטען גנטי ששייך לשושלת המשפחתית של א"ח. עכשיו השאלה שנותרה פתוחה היא: כמה אנשים מלבד א"ח נושאים את אותו מטען גנטי. עו"ד ירום הלוי, פרקליטו של זדורוב, טוען כי מדובר באנשים בודדים, עד עשרות. לעומתו, "גורמים בכירים במערכת המשפט" מיהרו לצנן את ההתלהבות וטענו כי הממצא החדש נבדק על ידי מומחה גנטיקה ישראלי שקבע שהמטען הגנטי תואם לעשרות אלפי אנשים בישראל.

     

    לשאלה האם מדובר בעשרות אנשים או בעשרות אלפי אנשים משמעות קריטית. אם התוצאה מתאימה למספר מאוד מצומצם של אנשים, החולקים שושלת משותפת עם א"ח — זאת אכן ראיה משמעותית שמחזקת את הגרסה של א"ח כי א"ק לבשה את בגדיו בזמן הרצח. "אם התוצאה הייתה מתאימה לשושלת של רומן זדורוב, אף אחד לא היה אומר שיש עוד 40 אלף אנשים מתאימים. זה היה סוגר את התיק", אומרים גורמים המקורבים לפרשה.

     

    3. אף ראיה פורנזית לא קושרת את רומן זדורוב לזירה.

     

    למרות שלל הממצאים הפורנזיים בזירה, אף אחת מהן לא מתאימה לרומן זדורוב. העובדה הזו מעלה סימן שאלה משמעותי: איך יכול להיות שבזירת רצח כל כך סוערת ומדממת — מלאה בראיות פורנזיות — לא נמצאה אף ראיה, טביעת אצבע, דגימת די־אן־איי, הקושרת לזירה את האיש שהורשע ברצח.

     

    אולגה זדורוב ובנה לאון | צילום: אפי שריר
    אולגה זדורוב ובנה לאון | צילום: אפי שריר

     

    4. ממצאים פורנזיים רבים בזירת הרצח לא נבדקו, טופלו ברשלנות או אבדו.

     

    אף ראיה מהזירה שנבדקה לא העלתה התאמה לזדורוב. לעומת זאת, ישנן ראיות פורנזיות רבות שלא נבדקו והיו יכולות לכוון את החוקרים למישהו אחר, שאולי נכח בזירה בזמן הרצח. עיון מ עמיק בדוחות איסוף הראיות, בתוצאותיהן ובחוות הדעת שנכתבו עליהם מלמד שמלבד שלוש השערות שנבדקו כעת — ישנן ראיות רבות שלא נבדקו, שאבדו, או שהושוו אך ורק לרומן זדורוב.

     

    מלבד השערות שעומדות כרגע בלב השיח הציבורי — בדוח איסוף הראיות מזירת הרצח ניתן למצוא שערות רבות שלא נבדקו, חלקן אבדו; שבהן בין היתר שערות שנאספו מכף יד שמאל של תאיר, ולאחר שהתקבל פרופיל חלקי או לא התקבל פרופיל כלל — הן לא נשלחו לבדיקה משלימה; גם טביעות אצבע שהועתקו בתא שירותים מספר 2 ומספר 3 לא הושוו לחשודים נוספים בתיק, כולל א"ק; לכך מתווספות עוד ראיות פורנזיות שנאספו בתאי השירותים הסמוכים וגם דגימות די־אן־איי זכרי שנמצא בחתך חולצתה של תאיר ולא נבדק למי הוא שייך.

     

    שאלה נוספת היא מדוע הושמדו מבחנות עם דגימות שנאספו מתחת לציפורניה של תאיר ראדה עוד בשנת 2008, במהלך המשפט? במהלך איסוף הראיות, נדגמו ציפורניה של תאיר משתי הידיים, וכן נדגם חומר ביולוגי מתחת לציפורניה בעזרת מטושים (מקל עם צמר גפן בקצה — נ"ב). כעת, כשביקש עו"ד ירום הלוי, סנגורו של זדורוב, להשוות את הדגימות לא"ק — התברר כי המבחנות הושמדו כבר בשנת 2008. בבדיקה שהתבצעה בשנת 2006 אמנם לא נמצא די־אן־איי זכרי תחת ציפורניה. הפרופיל נמצא מתאים לתאיר ראדה ולא נמצאה אינדיקציה לפרופיל אחר. משהושמדו הראיות עצמן, לא ניתן לשלול את האפשרות שייתכן שבדיקות מתקדמות יותר שאפשריות כיום — יכולות היו לאבחן פרופיל של אישה אחרת.

     

    5. למי שייכות שלוש טביעות הנעל הזרות – שמשרטטות לכאורה את מסלול בריחתו של הרוצח?

     

    בולטת מעל כל השאלות הפתוחות בתיק — שאלת טביעות הנעל הזרות. שאלה זו הותירה ספק בליבו של שופט העליון בדימוס, יורם דנציגר, שזיכה את זדורוב בדעת מיעוט. בין הממצאים המטרידים ניצבת טביעת נעל שהוטבעה בדם על אסלת השירותים — ועליה סימני דם ניגר "טרי". טביעת נעל זו נוצרה בטרם נקרש הדם, ומשמעות הדבר שהיא הוטבעה ככל הנראה בסמוך לזמן הרצח. הוסכם על כל הצדדים בתיק שטביעת הנעל אינה שייכת לרומן זדורוב, אך לא נמצא למי הנעל כן שייכת. בהמשך לטביעת נעל זו נמצאו עוד שתי טביעות נעל, אחת על מתקן ההדחה והשנייה על הקורה שמפרידה בין תא מספר 2, שבו נמצאה תאיר, לתא הסמוך מספר 3. שלוש טביעות נעל אלו, משרטטות לכאורה נתיב בריחה מזירת הרצח לתא הסמוך.

     

    השופטים בערכאות השונות קיבלו את הסברה שטביעות הנעל נוצרו על ידי המחלצים שנכנסו לזירת הרצח לאחר מציאת גופתה של תאיר. אולם אם אכן היו אלה טביעות נעלי המחלצים — שהגיעו לזירה שעות ארוכות לאחר הרצח — הדם היה נקרש בשלב זה, וסביר להניח שטביעת הנעל הייתה נראית אחרת. בנוסף, על פי חומרי החקירה, הראשונים שהגיעו לזירה היו שני אזרחים שהשתתפו בחיפושים אחר תאיר. הגבר הראשון טיפס מעל התא וראה את תאיר מוטלת שם. השניים לא נכנסו בעצמם לתוך תא השירותים, ולאחר שאב הבית פרץ את הדלת, נכנסו פנימה שני פרמדיקים כדי לנסות לבצע פעולות החייאה. הם היו היחידים שנכנסו פנימה. איש מלבדם, כך על פי המזכרים וחומרי החקירה — לא נכנס לתוך תא השירותים עצמו. אפילו לרופא שהגיע כדי לקבוע את מותה של תאיר לא אישרו החוקרים להיכנס לתוך התא. ואף על פי כן, נעליהם של כמעט כל מי שנכחו במקום נבדקו, גם אם לא נכנסו לתא, ונשלל כל קשר בינן לבין טביעות הנעל על האסלה. שופט המחוזי, יצחק כהן, קבע כי עקבות אלה אכן אינן של הנאשם, ואף על פי כן, אין בכך כדי להוות ספק לזיכויו. ואילו שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר, טען כי יש בראיה זו כדי לגרוע ממשקל ההודאות.

     

    ביום עיון של לשכת עורכי הדין בדרום, שהתקיים לפני כשנה אמר השופט דנציגר: "יש בתא השירותים שלוש עקבות נעל שהן לא של זדורוב במסלול היציאה על הקיר. עכשיו, נניח שאני מסכים לקבל את ההנחה שמי שהטביע את העקבות הוא אולי מישהו מצוות החקירה או מעובדי בית הספר שנכנס, ראה ויצא. שלוש עקבות הנעל האלה נבדקות, המשטרה בודקת את כל מי שהיה בזירה. אף נעל של שוטר לא מתאימה לזה. אף נעל של עובד כלשהו בבית הספר לא מתאימה לעקבות האלה. אותי זה מטריד".

     

    הוריה של תאיר: שמואל ז"ל ואילנה | צילום: ערן יופי כהן
    הוריה של תאיר: שמואל ז"ל ואילנה | צילום: ערן יופי כהן

     

    6. מדוע השמיד ראש צוות החקירה את המכנסיים שייתכן ולבש זדורוב ביום הרצח?

     

    רומן זדורוב לא היה החשוד המיידי ברצח תאיר ראדה. אבל הוא היה החשוד המובן מאליו. ביום שבו נלקח לחקירה הוא שיתף מיוזמתו את החוקרים כי זרק את המכנסיים שלבש ביום הרצח, מה שכמובן הפנה מיד את החשדות כלפיו. המשטרה חיפשה, אם כי לאחר שיהוי לא מוסבר, אחר המכנסיים ואף מצאה מספר זוגות שתאמו את התיאור שמסר זדורוב, ואולם על אף אחד מהזוגות לא נמצאו כתמי דם השייכים לתאיר ראדה. משלא נמצאה הראיה המרשיעה נתן ראש צוות החקירה, רפ"ק יורם אזולאי, את ההוראה להשמיד את המכנסיים, מבלי שניתנה לזדורוב ההזדמנות לזהות אם אחד מהזוגות הוא הזוג שהשליך. הפרוטוקולים מגוללים את תחנוניו החוזרים ונשנים של זדורוב שיינתן לו למצוא את המכנסיים האבודים. לחוקר יוסי אמר: "זה עוד חוט שיכול להוציא אותי, להוכיח שאין שם עקבות של הדם של הילדה... הם באמת היו קטנים עליי ואני זרקתי אותם". ולמדובב בתאו אמר, "אני כבר ביקשתי כמה פעמים... תעשה לי טובה... תן לי שני שוטרים, לא צריך שהם יחטטו בתוך מזבלה, רק תורידו לי אזיקים מהידיים ועל הרגליים תשאירו. אני בעצמי אהפוך את המזבלה".

     

    7. מדוע התקשה רומן זדורוב לשחזר את הרצח במדויק?

     

    עיקר הרשעתו של רומן זדורוב מסתמכת על הודאתו בפני המדובב, בפני החוקרים ועל שחזור הרצח. קריאת תרגום שיחותיו של זדורוב עם המדובב לאורך ימי המעצר, ותמלול חקירותיו והודאותיו מעלה מספר שאלות. כך גם צפייה בשחזור המצולם. לדוגמה, זדורוב מתבקש לתאר כיצד יצא מתא השירותים לאחר הרצח. זדורוב מניח שתי ידיים על שתי הקורות המפרידות את תא 2 מהתאים הסמוכים. הוא מרים את גופו ומזנק מעבר לדלת, כשפניו קדימה. קפיצתו זו אינה עולה בקנה אחד עם שרטוט נתיב הבריחה אל תא מספר 3.

     

    חוקרי המשטרה שבחנו את זירת הרצח ייחסו חשיבות גם לשערות הרבות שנמצאו בזירה. בקלטת השחזור שנערך עם זדורוב כשבועיים לאחר הרצח, נדמה שהחוקרים לא הרפו עד לקבלת התשובה המיוחלת לגבי השערות. לאחר השחזור הראשוני שהודגם על שוטרת — ומשזדורוב לא אמר מילה על השערות — שאל אותו החוקר אנטולי שקלאר: "היא (תאיר) ניסתה לדחוף אותך איכשהו? אתה תפסת אותה במשהו? או שרק הכית אותה בעזרת הסכין?" רומן משיב: "לא, אני הכיתי, לא תפסתי". שקלאר מנסה שוב: "תפסת אותה בבגדים? במשהו?". רומן מביט בו ושואל: "בבגדים? אני לא תפסתי. ייתכן ששמתי יד". בשלב זה מסמן זדורוב לשוטרת שתתקרב אליו כדי שיוכל להדגים כיצד הניח את ידו על גבה, "ככה, שהיא לא תקפוץ עליי". שקלאר שואל: "בבגדים תפסת אותה? ממש בבגדים?" ורומן שולל. זדורוב מדגים על השוטרת כיצד הניח יד על הגב שלה אך לא תפס בבגדיה או בשערה. כששקלאר מבקש לסיים את השחזור ולעצור את ההקלטה, מורה האחראי על השחזור להחזיר את רומן לתא השירותים כדי שידגים כיצד קפץ מחוץ לתא.

     

    בהמשך השחזור שואל האחראי את שקלאר, "שאלת אותו לגבי שערות?" ושקלאר עונה, "שאלתי אם הוא בכלל תפס אותה במשהו".

     

    לאחר שחזרו לתחנת המשטרה ולאחר שביקשו מרומן לצפות בסרט השחזור המשיך שקלאר לשאול את רומן שאלות, הפעם הוא שואל באופן ישיר ומדויק, "תגיד לי, במקום הפשע נמצאו שערות שלה. האם היה רגע שתפסת אותה בשערות? משכת בשערות? החזקת בשערות שלה?" השאלות מבלבלות את רומן — "אני לא חושב שתפסתי. אני לא יודע". שקלאר מתעקש, "איך יכלו חתיכות שיער שלה להופיע בזירת הרצח?", בשלב זה רומן כבר אומר, "ייתכן שתפסתי. אני לא יכול להגיד", ובעקבות לחץ נוסף חוזר, "אני... אני כנראה לדעתי תפסתי אותה". "תראה עליי איפה תפסת", מקשה שקלאר, "ואיך תפסת? הרבה שערות? מעט שערות?" זדורוב משיב שמעט. החוקרים קיבלו את מבוקשם.

     

    8. מי הצעירה אותה ראתה אחת התלמידות בשירותים בסמוך לשעת הרצח?

     

    בסמוך לשעת הרצח נכנסו מספר תלמידות לחדר השירותים שבו נרצחה תאיר ראדה. רבות מהן דיווחו כי תא השירותים מספר 2, שבו אותרה גופתה — היה נעול. שתיים מהן תיארו כיצד דפקו על הדלת ושמעו מישהו אומר "תפוס" בקול של צעירה, או של בן המתחזה לבת. נ', בת כיתתה של תאיר, סיפרה בעדותה במשטרה ולאחר מכן בבית המשפט, שהגיעה לשירותים בסביבות השעה 13:30 — בסמוך לשעת הרצח המשוערת. "ספרי לנו על הילדה שראית, מתי היא נכנסה, מתי ראית אותה יוצאת"? נשאלת נ' בבית המשפט ומשיבה: "היא נכנסה לפניי, היא נעמדה לפני המראה, ראתה שנכנסתי והלכה, אני לא יודעת מי הילדה הזאת. היא באה מכיוון חדר המורים, ראיתי אותה נכנסת". נ' מעידה בחקירה הנגדית כי אינה מכירה את הילדה וכשהיא נשאלת על ידי הסנגור כיצד היא נראתה — היא עונה: "היה לה שיער מתולתל והיא חבשה משקפיים. הייתה לה חולצה שחורה של בית הספר, על החולצה היה סמל של בית הספר, היא לבשה מכנסי ג'ינס". נ' מוסיפה שהילדה הייתה גדולה ממנה: "שנה או שנתיים מעליי".

     

    9. מדוע סיפרה א"ק לשלושה אנשים שונים שהייתה מעורבת לכאורה ברצח תאיר ראדה?

     

    לפני שבועיים חשפנו כאן שאישה נוספת זומנה למסור עדות במשטרה ולספר את הידוע לה על מעורבותה, לכאורה, של א"ק ברצח תאיר ראדה. אותה אישה (המיוצגת גם היא, החל מהשבועות האחרונים על ידי עו"ד ירום הלוי, סנגורו של זדורוב), היא גורם שלישי בפניו מודה א"ק, לכאורה, כי הייתה מעורבת ברצח. סנגורה של א"ק וכן בפרקליטות — משוכנעים כי כל התוודות כזאת, אם אכן התרחשה, קשורה אך ורק למחלת הנפש ממנה היא סובלת. אותה עדה סיפרה כי הייתה משוכנעת תחילה שחברותיה של תאיר ביצעו את הרצח, וכי א"ק ניסתה לשכנע אותה כי היא הרוצחת האמיתית ואמרה לה: "מה, את חושבת שהחברות של תאיר היו מסוגלות לנשוך אותה ככה בצוואר?" אותה עדה סיפרה עוד כי הכינה את א"ק לעובדה שהסדרה "צל של אמת" תתמקד בה, ושכדאי לה לעבור בדיקת פוליגרף, אך א"ק אמרה לה לדבריה שהיא חוששת "שכולם יידעו שהיא רצחה".

     

    במקביל חשפנו ב"ידיעות אחרונות" כי א"ק עצמה אישרה בפני אישה נוספת בתצהיר, "זכור לי שבעקבות לחץ שהפעילה עליי ... אמרתי לה דברים על מעורבות שלי כביכול ברצח תאיר (דבר שכמובן מנותק מהמציאות), אך אינני זוכרת מה היה תוכן הדברים המדויק".

     

    א"ק טסה לאחר חשיפת "ידיעות אחרונות" לעיר הולדתה והיא עדיין שוהה שם.

     

    10. שאלת הסכין המשוננת.

     

    הסכין שבה בוצע הרצח מעולם לא נמצאה. זדורוב הודה כי רצח את תאיר בעזרת הסכין היפנית עימה עבד — סכין יפנית בעלת להב ישר. סוגיית הלהב הייתה אחת הסוגיות בלב המחלוקת בין הצדדים. חוות דעת שהביאה התביעה קבעה שהלהב היה ישר. ההגנה התעקשה כי הלהב היה משונן. כשהוחזר התיק לבית המשפט המחוזי לדון בסוגיה הוגשה חוות דעתה של ד"ר מיה פורמן, שקבעה כי להב הסכין שבה בוצע הרצח היה משונן. בית המשפט המחוזי אמנם העדיף את חוות דעתו של ד"ר זייצב וקבע שהסכין הייתה בעלת להב ישר, אך בבית המשפט העליון קבעו השופטים כי יש להעדיף את חוות דעתה של ד"ר פורמן, וכי להב הסכין היה משונן. "סוגיית להב הסכין מלמדת על חוסר התאמה בין הודאותיו של המערער לבין ממצא אובייקטיבי בתיק", קבע השופט דנציגר. בשנה שעברה, לאחר פרישתו אמר השופט בדימוס דנציגר: "האם זה אומר שזדורוב לא יכול היה להיות הרוצח? לא. זה לא אומר שאי־אפשר שהוא יהיה הרוצח. ברור שהרצח בוצע באמצעות סכין יפנית עם להב משונן. אבל זה מטריד, כי יכול להיות שיש עוד סכין שלא נמצאה, יכול להיות שיש עוד אדם שלא נמצא. זה הדבר, זה מעורר תהייה שלי לא נתנה לישון בשקט".

     

    *

    הראיות המרשיעות: הממצאים שתומכים בהרשעתו של רומן זדורוב

    למרות סימני השאלה הרבים, חשוב לזכור שזדורוב הורשע בשתי ערכאות שונות וכי ממצאים רבים כן קושרים אותו לרצח של תאיר ראדה

     

    רומן זדורוב הורשע ברצח הילדה תאיר ראדה שלוש פעמים בשתי ערכאות שונות. בבית המשפט המחוזי הורשע פעמיים פה אחד ובבית המשפט העליון נדחה ערעורו והוא הורשע בדעת רוב. השופטים התייחסו בהכרעתם להודאותיו של זדורוב בפני המדובב, בפני החוקרים ועל השחזור שביצע. מהודאותיו התרשמו השופטים כי היו עשירות בפרטים, בעלות היגיון פנימי ועקביות ברובן. הם התייחסו גם לאווירת הסוד שליוותה את ההודאה בפני המדובב בתא. כאשר דיבר על הרצח לחש, ובקול רם, לאוזני ההקלטה שסבר שישנה בתא, אמר כי אינו אשם. השופטים, בהם גם דנציגר שזיכה את זדורוב מחמת הספק, הדגישו את הפרטים המוכמנים שמסר זדורוב לחוקריו.

     

    הוא ציין במיוחד את העובדה שזדורוב ידע שיש פגם ספציפי במנעול של תא מספר 2 אותו לא ניתן היה לנעול מבחוץ, ואת העובדה שידע כי הרצח בוצע באותו התא. בסוגיית טביעות הנעל הזרות שמשרטטות לכאורה את מסלול בריחתו של הרוצח, סבר השופט יצחק עמית כי הן שייכות למי מהמחלצים הרבים שהגיעו לזירה, וסבר שעקבות נעל אלו כלל אינן משרטטות את מסלול היציאה מן התא. השופטים ציינו את שקריו של זדורוב במהלך חקירותיו בנוגע למכנסיים שלבש ביום הרצח, שאותם זרק והם מעולם לא נמצאו. השופטים הצביעו גם על שקרים נוספים.

     

    עוד חשוב לציין כי השופט זילברטל הצטרף לדעתו של השופט עמית והתרשם בעיקר מהתוודותו של זדורוב בפני המדובב בתאו.

     

     


    פרסום ראשון: 27.10.18 , 20:35
    yed660100