ראשון 18 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    איור: גילה קפלן
    24 שעות • 27.10.2018
    פתוח!
    כשאייל מספר על הבחורה ששכב איתה לא מזמן באוהל על שפת הים, אשתו משתעממת כי שמעה כבר את הסיפור הזה. לאמן איתי זלאיט נראה מוזר לשכב עם אותה אישה 50 שנה. ואחרי שעידן גילה שאשתו בוגדת בו, הוא החליט שעדיף שגם הוא ישכב עם אחרות בהסכמה במקום להתגרש. זוגות שחיים במערכת יחסים פתוחה מספרים על היתרונות, הכשלונות והקנאות. כתבה שלישית ואחרונה בסדרה על המהפכה שמאיימת לשנות את כל מה שאנחנו יודעים על אהבה ונישואים
    איתי אילנאי | איור: גילה קפלן

    בזמן שאייל משחזר את מפגשיו המיניים האחרונים, אשתו רוני מלקטת שקדים מהקערה שמונחת על שולחן הסלון (השמות בדויים). אייל מספר על הרווקה שדרשה ממנו רכות, על האישה הנשואה שחיפשה "סקס חסר עקבות כי סקס רגיל יש בבית", ואפילו על ההיא שנפגש איתה באוהל על שפת הים, כי צימר זה יקר. ורוני? לועסת שקדים בנחת. "אני כבר מכירה את כל הסיפורים האלה", היא אומרת באדישות.

     

    אנחנו נפגשים בשעת ערב מאוחרת בביתם בשכונה בורגנית בירושלים. הקטנטנים, בני חמש ושלוש, כבר מזמן ישנים. שניהם אקדמאים שעוסקים במחקר, מגדירים עצמם כבני מעמד הביניים, ואת אחד מהם אולי אפילו יצא לכם לראות בטלוויזיה כפרשן בתחומו. הם נישאו לפני שש שנים, ומאז מנהלים נישואים פתוחים: יש ביניהם אהבה, זוגיות ומשפחה שצריך לדאוג לה. הם גם שוכבים זה עם זו, ואפילו לא מעט. אבל במקביל, הם מעודדים אחד את השנייה לשכב גם עם אחרים. כשזה קורה, הם אפילו רוצים לשמוע פרטים.

     

    "בגלל שאין לי ספק שאייל אוהב אותי, אני לא מקנאה כשאני שומעת על הנשים שהוא היה איתן", מסבירה רוני, בזמן שזרועו של אייל כרוכה סביב כתפה. "אני יודעת שהוא רוצה להיות איתי. בגלל זה אני לא מפחדת, ופחד הוא מרכיב מרכזי בקנאה".

     

    אם אתם אוהבים, למה לפתוח את מערכת היחסים?

     

    אייל: "הדגש ביחסים פתוחים הוא לא בהכרח על המילה 'פתוחים', אלא דווקא על המילה 'יחסים'. העניין הוא להיות אדם שנמצא במערכת יחסים מחייבת, עם כל מה שכרוך בזה, ובתוך כך גם להמשיך לחוות חוויות מיניות חדשות".

     

    רוני: "זה לא אומר שאני מחפשת כל הזמן סקס בחוץ. בין הילדים לעבודה גם אין לי כל כך הרבה זמן לזה. אבל אם אני פוגשת מישהו, ויש התאמה וכימיה, חבל לי לא ללכת על זה".

     

    כשאת פוגשת מישהו כזה, את מספרת לאייל?

     

    רוני: "בהתחלה לא סיפרנו. גם כאשר ישנה ההסכמה התיאורטית אתה עדיין חושש לשמוע מה בדיוק עושה הצד השני. אבל לאט־לאט השיח נהיה פתוח, ועכשיו אנחנו מספרים כמעט הכל".

     

    רק ביום שלישי

     

    איטס קומפליקייטד. כל מערכות היחסים מסובכות, לכל זוגיות הדינמיקה המורכבת שלה, התן וקח, העשה ואל תעשה, הטקסט והסאבטקסט. בהיבט הזה למונוגמיה יש יתרון: בכל הקשור למין היא מגדירה היטב את הכללים. החתונה היא סוף פסוק, הצהרה חד־משמעית: מהיום אנחנו שוכבים רק זו עם זה. אלא שהיתרון המונוגמי הוא גם חיסרון. נכון, יש זוגות מונוגמים ששוכבים בלי סוף, או לפחות כך מספרים. אבל ברוב המקרים, בשלב מסוים הופך הסקס לפעילות מכנית, שגרתית. עד שהגיעו הנישואים הפתוחים.

     

    הנישואים הפתוחים הם זירה רחבה, שבה כל זוג מגדיר את גבולות הגזרה. יש כאלה שאצלם מותר לשכב עם אחרים רק בחו"ל, יש כאלה שרק ביום שלישי. יש שנוקטים בגישת ה"אל תשאל, אל תספר", ויש שרוצים לאשר כל מפגש מיני של האחר. ישנם זוגות שמחליטים לפתוח את היחסים בעקבות בגידה שנחשפה, וישנם כאלה שמצהירים על כך בראשית דרכם. אבל רובם מסכימים על עיקרון משותף: הנישואים הפתוחים אינם באים על חשבון הנישואים והמשפחה.

     

    למרות שלאחרונה היחסים הפתוחים מגיעים יותר ויותר לשיח הציבורי — באמצעות וידויים מתוקשרים של סלבס, קבוצות פייסבוק פעילות והסדרה "תאוות נדודים" בנטפליקס — הם עדיין נתפסים כטאבו. העובדה שמוסד הנישואים המסורתי נראה כאילו הוא עומד לקרוס בקרוב, לא משנה זאת. "מדהים אותי עד כמה אנשים פתוחים, ליברלים וסובלניים, לא מסוגלים לתאר את עצמם בסיטואציה כזו", אומר אחד המרואיינים בכתבה. "אפילו אנשים שבוגדים לא מצליחים לחשוב על נישואים פתוחים כמשהו הגיוני. אני לא אומר שכולם צריכים לעבור עכשיו לנישואים פתוחים, אבל זו בהחלט צריכה להיות אופציה".

     

    אז החלטנו לדבר על זה. שמענו על הקשיים וההצלחות, הכשלים והפתרונות, החשש להיחשף מול החברים והמשפחה, והפער בין הנפש שרוצה בלעדיות וביטחון לגוף שמבקש חופש וגיוון.

     

    סגור לרגל שיפוצים

     

    אייל ורוני הירושלמים הם כנראה נערי הפוסטר של הנישואים הפתוחים. "לא פתחנו את מערכת היחסים כדי לפצות על בעיה או לצאת ממשבר", מבהיר אייל. "שנינו מאמינים בזה כדרך חיים. החלטנו גם מההתחלה שזה לא יבוא על חשבוננו, שהזוגיות הפתוחה צריכה לתת לנו עוד, וברגע שהיא גורעת מהחיים המשותפים שלנו, אנחנו אומרים 'סטופ'".

     

    לדבריהם הם זוג טוב, חזק. "אני רואה את החברים המונוגמים שלי, שמרגישים תקועים, מתוסכלים מינית, שלא עושים סקס אחד עם השנייה", אומרת רוני. "אני לא אומרת את זה כביקורת על המונוגמיה, אלא כביקורת על אנשים שחיים בדרך שהם לא מרוצים ממנה בלי לנסות לשנות אותה".

     

    אייל: "סגנון החיים שלנו מצביע על הצורך שלנו לחיות, עכשיו. נכון, הסגנון הזה מצריך אותנו לתת דין וחשבון לעצמנו, כל הזמן, וזה לא קל. אבל היה נחמד אם גם אנשים מונוגמים היו מנסים לפתח מודעות לצרכים שלהם ושל בת הזוג. אולי בגלל שאנחנו זוג מתקשר אנחנו גם טובים ביחד. למרות היחסים הפתוחים, ואולי בגללם, אנחנו שוכבים אחד עם השנייה לפחות שלוש־ארבע פעמים בשבוע".

     

    הנישואים הפתוחים מסייעים לשיפור הקשר המיני ביניכם?

     

    אייל: "כשאתה במונוגמיה הסקס הוא אותו שטנץ. ברגע שאתה עושה סקס מחוץ לזוגיות אתה לומד טריק נוסף, ג'סטה חדשה, וחוזר איתם הביתה".

     

    רוני: "מדליק גם לראות את בן הזוג שלך כמישהו שנחשק בידי אחרות".

     

    תספרו לילדים?

     

    רוני: "אף ילד לא רוצה לדעת יותר מדי על חיי המין של הוריו, אבל כשיגדלו, נספר להם".

     

    איתי זלאיט | צילום: צביקה טישלר
    איתי זלאיט | צילום: צביקה טישלר

     

    לא תמיד הנישואים הפתוחים הם דרך ששזורה בשושנים. האמן איתי זלאיט בן ה־39 התפרסם כשיצירתו "קינג ביבי", פסל מוזהב של ראש הממשלה, הוצבה בכיכר רבין והכתה גלים בכל העולם. את רעייתו הכיר לפני 12 שנה והיום יש להם שני ילדים קטנים. "יש בינינו אהבה חזקה, אנחנו רוצים להיות אחד עם השנייה ומוכנים להילחם על זה", הוא אומר.

     

    ובכל זאת פתחתם את מערכת היחסים.

     

    "כשהכרתי את אשתי היה לי ברור שזו האישה שאני רוצה להתחתן איתה ולעשות לה ילדים. אבל אחרי כמה חודשים היה נראה לי מוזר שזו גם האישה היחידה שאני הולך לשכב איתה ב־50 השנים הבאות. שיתפתי אותה בזה, עברנו ביחד תהליכים ועשינו ניסיונות. פעם אחת, למשל, טסתי לאמסטרדם וקיבלתי ממנה אישור להיות שם עם מישהי אחרת. לצערי כל השבוע ירד גשם ולא קרה כלום. כשחזרתי שאלתי אותה אם אפשר לקבל זיכוי".

     

    בהמשך הם החליטו לפתוח לחלוטין את מערכת היחסים. "זו הייתה תקופה של אופוריה", מספר זלאיט. "אכלנו מהפרי האסור ונפתח לפנינו אזור חדש בתודעה שלא היה חשוף קודם. יש בזה באמת הרבה כוח, אבל זה מציף המון קשיים".

     

    למשל?

     

    "בהתחלה עשינו מסגרת כדי לא להתפזר. החלטנו שמותר לנו רק קשר חד־פעמי, כדי לא לפתח רגשות. אבל מצאתי את עצמי עובד בטינדר, וזה לא התאים לי. אחרי שהחלטנו שמותר גם קשר ארוך טווח, גיליתי שאני נכנס לעוד קשר זוגי, וזה עוד יותר לא התאים לי. קשר אחד זה די והותר עבורי".

     

    אחרי כשנה החליטו לסגור את מערכת היחסים ולוותר על הפירות האסורים בשביל הפרי הטעים והמוכר. "אם בזוגיות יש לפעמים גלים, נישואים פתוחים מכניסים לך צונאמי. כמה שניסינו לדבר על הכל, זה פשוט בלתי אפשרי. בסוף מדובר ברגשות, ואתה לא יודע לאן זה יכול להגיע. מבחינה רציונלית הבנו שאנחנו רוצים את זה, אבל ברמה הרגשית זה מחלחל פנימה".

     

    מה הסטטוס שלכם עכשיו?

     

    "סגורים לרגל שיפוצים".

     

    ומה הבנת מכל התקופה הסוערת הזו?

     

    "שהמונוגמיה שייכת לעידן הישן, זה כבר לא עובד וזה ברור. היום הכל בו־זמני, משולב, זמין ופתוח. הכל אפשרי. אבל אנחנו, כבני אנוש, חיים עם רגל אחת בעבר. כדי שיחסים פתוחים יצליחו באמת זה צריך לבוא ממקום אמיתי של שחרור, ודורש עבודה פנימית ארוכה שמנקה את כל האזורים הנמוכים של קנאה וכו'. רובנו עדיין לא נמצאים שם".

     

    "החזרתי את הכבוד האבוד"

     

    במקרה של עידן (שם בדוי), בן 50, נשוי ואב לשלושה, הנישואים הפתוחים נולדו ממשבר. "זה היה מטלטל מאוד לגלות שאני נבגד בידי אשתי", הוא מספר. "התחלתי לראות איך אני מחזיר לעצמי את האגו האבוד, והפתרון היה לבגוד בעצמי. אחרי כמה חודשים הבנו שמה שכל אחד מאיתנו מחפש בחוץ זה משהו שכבר הרבה זמן לא קיים אצלנו בבית — תשוקה, רומנטיקה. אלה דברים שהלכו לאיבוד, וברגע שהם נעלמים, עם כל הצער, אי־אפשר לשקם אותם".

     

    איך אתם מגדירים את הנישואים שלכם עכשיו?

     

    "הבנו שהסיפור של מונוגמיה נידון לכישלון בהקשר של המיניות, אבל לא במה שנוגע לחברות ושותפות. החלטנו להשאיר את התא המשפחתי כמו שהוא אבל לקיים מערכות זוגיות נוספות מחוץ לנישואים. לכל אחד ואחת יש מקום נוסף ללכת אליו. זה יכול להיות קבוע או מתחלף, אבל בסופו של דבר יש מיטה אחת שחוזרים אליה בסוף היום. ההסכם הוא שלא מגיעים למצב שהקשר הרומנטי הנוסף משמעותי יותר מהחיבור של שנינו".

     

    איך אפשר לשלוט בזה?

     

    "בהרבה מאוד מקרים, כשאתה במערכת פתוחה אתה מוצא זוגיות עם אנשים שנמצאים במערכות דומות. ואז לכל אחד יש את הסייגים שלו, את הסדין האדום. המטרה העליונה שלנו היא להמשיך ולקיים את הבית, שלילדים יהיה את הביטחון שאנחנו ביחד. בינתיים זה עובד. יש מתחים וקנאה ומקומות שפחות נוח בהם, אבל לא היינו רוצים לחזור למה שהיה לפני".

     

    למה לא להתגרש?

     

    "הפתרון של גירושים אולי מתאים לבני זוג שלא סובלים אחד את השני. אני ובת זוגי אוהבים להיות ביחד. אנחנו אוהבים את היומיום שלנו ומסופקים בקטע הזה. מה שלא מסופק זה האנרגיות המיניות".

     

    הילדים יודעים?

     

    "לא, אבל לא בגללם כמו בגלל שאני לא רוצה שהחברים שלהם יסמנו אותם או יתייחסו אליהם אחרת. אני לא מרגיש שאני צריך להתבייש, אבל גם לא עובד בליחצן את הנישואים הפתוחים. אנחנו מספרים לאנשים שאנחנו בוטחים בהם ויודעים שהם פתוחים להבין אותנו".

     

    במידה מסוימת, החלפתם הסתרה אחת באחרת.

     

    "ההסתרה הקודמת, הבגידה, יש בה הרבה יותר רגשות אשם. עכשיו אני לא מרגיש שאני חוטא למישהו במשהו. הפסקנו לעשות דברים מאחורי הגב ואנחנו מאוד כנים אחד עם השני".

     


    פרסום ראשון: 27.10.18 , 20:39