אופירה וברקו, "שמאלנים"

אפשר לראות את העימות בין אופירה אסייג ואיל ברקוביץ׳ למשפחת נתניהו כקוריוז, דלק לרשתות החברתיות, דלק לרייטינג של התוכנית ואפילו הסתה של הדיון מהמחדלים האמיתיים של ראש הממשלה והמדיניות שלו לשוליים של החדשות. אבל אבחנה כזו, מלווה בתנועות ידיים מזלזלות, תפספס את המהות: בנימין נתניהו איבד נקודות תמיכה יקרות במעוזים שעד היום היו שלו, כמעט אוטומטית. כי אופירה וברקו, כפי שהם מעידים על עצמם, הם הקולות הבטוחים של נתניהו, בדיוק כמו אורנה פרץ מקריית שמונה, בדיוק כמו חלק לא קטן מהתושבים בעוטף עזה הסובלים מדי יום מהרקטות.

עד לאחרונה הגרעין הזה נהג בדרך כלל לשתוק, גם אם לא הסכים עם ראש הממשלה, בדיוק כמו השרים. הרי ביבי הוא המלך, ומי שלא מיישר קו הוא שמאלני, נתמך על ידי הקרן החדשה, ושמאלני זו כבר קללה, לא עמדה לגיטימית. הרמת הראש של פרץ הייתה קריטית על המרקם העדין שבין תמיכה ללא סייג בשליט לבין זעקת הכאב בלי לחשוש להפוך ל״שמאלנית״ (ופרץ, לדבריה, אכן חווה קללות ואיחולי מוות מאז ששעממה את נתניהו).

גם המונולוגים של אופירה וברקו הם קריטיים. אפשר לומר עליהם המון דברים לא מחמיאים, אבל במדד של ״להרגיש את העם״, הם ידורגו בחלק העליון של הטבלה. אסייג צמחה בעבודה קשה מהפריפריה בדרום, ברקוביץ׳ הגיע מרגבה ומנהריה. שניהם מובילי דעה, שניהם קיבלו את המשבצת בשישי בערב כי בקשת חשבו שיוכלו לתרגם את העממיות גם לרייטינג, וצדקו. התוכנית של ברקו ואופירה לא גילתה נטיות ״שמאלניות״, אלא להיפך. מני נפתלי, אויבו של ראש הממשלה, עבר שם צליבה, גם רוני מאנה, עוד אויב של הנתניהוז, לא זכה ליחס חמים מהצמד. התוכנית אף הושעתה בצדק כתוצאה מגילוי דעת ימני קיצוני וגזעני, בהחלט לא לגיטימי, של ברקוביץ׳ נגד חברי כנסת ערביים. כלומר, מבחינת שרה, בנימין ויאיר נתניהו, התוכנית של ברקו ואופירה נקייה. לברקוביץ׳, התברר בסוף השבוע, יש אפילו קו ישיר לראש הממשלה בעצמו.

אבל כל זה לא עמד להם במבחן אמת, כשהתעסקו בסוגיית אורנה פרץ, כי בעידן נתניהו חייבים להיצמד במאה אחוז למשטר המלוכה מבלפור. יאיר נתניהו קרא לאסייג ״בהמה גסה״ רק כי סטתה לפתע מהנתיב ומירי רגב הגיעה עם ארטילריה על אסייג בישיבת הממשלה. די בלתי נתפס, אם חושבים על זה. אסייג עברה שבוע קשה של התקפות פרועות מימין, ובחרה הפעם לא לשתוק. במונולוג רהוט וכתוב מצוין היא הסבירה את הסכנות לדמוקרטיה בעריצות נתניהו, את ההרגשה שלה, הימנית, להפוך ל״שמאלנית״ בבת אחת. את האפקט שמאה נואמים מהשמאל לא היו יכולים לעשות, דווקא היא, הליכודניקית מהפריפריה, ביצעה מצוין.

בעידן שבו ראש הממשלה מנסה להצר את צעדיה של התקשורת ומקורביו מבקשים לבחוש בה ללא הפסקה - מהתאגיד ועד עיכוב מיזוג רשת וערוץ 10 - לא פשוט להעניק במה בערב שישי למונולוגים כאלה התוקפים את נתניהו והתנהלותו. בקשת ידעו לאפשר להם חופש ביטוי, מהלך לגמרי לא מובן מאליו בימים כאלה. מה ששלהם, שלהם.