בדרך לקלפי: בין המצביעים שיכריעו מי יוביל את תל־אביב־יפו בחמש השנים הקרובות יהיו גם לא מעט פליטים ועובדים זרים מדרום תל־אביב שלהם זכות הצבעה מתוקף היותם תושבים ארעיים או תושבי קבע.

קשה לאמוד את מספר המצביעים, אבל על פי ההערכות מדובר בכ־4,000 בעלי זכות הצבעה, כמות השווה ליותר ממנדט במועצת העיר. בסיעתו של אסף הראל מוצבת הפעילה החברתית שולה קשת במקום השני. היא מוכרת היטב כמתנגדת לגירוש וקיימה חוגי בית באזור בו חיזרו גם מועמדים נוספים אחרי קולות הזרים. בשונה ממערכות בחירות אחרות, הפעם, כשסכנת הגירוש מרחפת, ניכר כי חשוב לזרים לצאת ולהצביע.

פטריק קאפויה, שהגיע מקונגו ב־2004, הוא פעיל נמרץ בבחירות המוניציפליות. "אני רוצה שישמעו את הקול שלי", הוא אומר. "אני חושב שנכון שאקח חלק במערכת שלבסוף בוחרת מי ינהל את העיר שלי. חשוב לי שהילדים פה יקבלו חינוך טוב. שילמדו בחוגים ושילמדו את התרבויות של כולם. חשוב לשאוף לפחות התנגשות בין הישראלים לזרים ולחיות יחד באחווה".

תרזה רודריגז מקולומביה כבר נמצאת בישראל שלושה עשורים לסירוגין. "אני מאוד אוהבת את ישראל ואת תל־אביב ולכן ברור שאצא להצביע", היא אומרת. "אצטרף לשולה קשת כי אני יודעת שהיא בעד התושבים פה. חשוב לי שתהיה יותר אבטחה בתחנה מרכזית ועזרה לילדים ולבני נוער שלא יסתובבו ברחובות".

תרזה מקולומביה. צילום: טל שחר

מוחמד מוחמד ויעקב עבדול קארים הגיעו לפני עשור מסודן. שניהם יתייצבו בקלפיות. "צריך לשפר את התנאים שלנו", גורס מוחמד, "שייתנו לנו מה שמגיע לנו. שיסייעו בעבודות ובמגורים ראויים. כמובן גם עניין הגירוש הוא מהותי". מוחמד החליט להצביע לאסף הראל, יעקב ייתן את קולו לראש העיר רון חולדאי. "חשוב לי לדעת שיעשו בשביל דרום תל־אביב", הוא מסביר.

יש גם מי שמתנגד להתייצבות הפליטים בקלפיות. חברת המועצה סוזי כהן־צמח אמרה: "אנחנו יודעים מי בונה על הכוח של המסתננים כדי להיכנס למועצה ולשפוך את כל כספי הארנונה שלנו על בתי ספר וגנים למסתננים בלבד".