אולי תחליטו?

הרקע: המלון, השוכן על חורבות בית החולים הצרפתי הישן שפעל ביפו במאה ה־19, שופץ במימון איש העסקים היהודי־אמריקאי אייבי רוזן בהשקעה דמיונית של מאות מיליוני דולרים, וכיום הוא אכן אחד היפים מסוגו בארץ, אם לא בעולם. במהלך השיפוץ נוספו למבנה המקורי אגף חדש, בריכת שחייה חיצונית ושתי מסעדות. הראשונה היא דון קמילו האיטלקית. השנייה היא גולדה'ס, המוגדרת כמעדנייה ושואבת את השראתה ממעדניות ניו־יורקיות נודעות כמו ה"קרנגי" המיתולוגית (שנסגרה בינתיים), "כ"ץ" הוותיקה בלואר איסט־סייד (שבה צולמה הסצנה המפורסמת שבה מג ראיין מזייפת אורגזמה ב"כשהארי פגש את סאלי"), או "מייל אנד" החדשה יחסית ברחוב בונד. בכל אחת ממוסדות מזון אלה התפריט מבוסס על כריכים ענקיים של פסטרמי, קורנד־ביף ובשר הודו, מרקים לוהטים (בעיקר קניידלך, אטריות ואפונה), וכן מעדנים אשכנזיים כמו קוגל, קישקע, לביבות (לטקעס), בלינצ'ס, סלט ביצים וכבד קצוץ.

מה אכלנו: אחרי קנקן של מים קרים, קפה ומיץ תפוזים (שנסחט במקום והיה טעים מאוד), התחלנו בסלט יווני (64 שקל) שהיה למעשה סלט ירקות שהוגש עם זיתי קלמטה וגבינת פטה. המשכנו בכריך שכונה כאן "רובנו" (56 שקל) – אולי כמחווה לכריכי הרובן עתירי הפסטרמה או הקורנד־ביף שהאירים הביאו איתם לניו־יורק. הכריך שלנו היה למעשה סוג של טוסט נקניק שהורכב מלחמניית לחם לבן והכיל כמה סוגי נקניק ואפילו נקניקיית עוף אחת, והיה כמעט צה"לי באופיו הספרטני־משהו. אחריו הופיע אומלט סלמון (54 שקל) גדול מאוד. הביצים הוקצפו היטב עד שקיבלו מרקם אוורירי מאוד, טוגנו עם בצל והוגשו כשהן עטויות בשכבת סלמון דקה. אומלט זה לא היה, אבל טעים דווקא כן.

גם כריך של סלט ביצים (56 שקל) הפתיע. הוא הורכב משתי פרוסות של בריוש עתיר חמאה, אבל במקום סלט הביצים שהוזמן הופיעה בו מעין חביתה שנחרכה מבחוץ אבל הייתה רכה מאוד מבפנים, וטוגנה גם היא בריבואות של חמאה. כריך עם סלט ביצים, שהוא אחד מעמודי התווך של כל מעדנייה המכבדת את עצמה – זה לא היה. אבל גם פה, לא היו לנו תלונות.

מנה נוספת הייתה ספיחה (42 שקל) – מאכל סורי במקור, אח לפידה התורכי או לבורקס הבולגרי, שגם עיקרם בשילובים של בצק ובשר טחון. כאן הוגשו שני ריבועים של בצק עלים, שבתוך כל אחד מהם הונחה קציצת בקר קטנה וחביבה. לצד המנה – שני חצאים של ביצה רכה וקערית של טחינה. זו הייתה מנה שנוכחותה בתפריט של דלי אינה ברורה עד הסוף, אבל הייתה נחמדה מסוגה. קינחנו בכדורי מלון קרירים שהוגשו עם קרעי נענע, ובשני מילקשייקים גדולים, וניל ותות, שהילדים גמעו בשקיקה.

לסיכום: גולדה'ס מסעדה מוזרה אך חביבה; מעין וריאציה ים־תיכונית שרבית של מעדנייה ניו־יורקית מהסוג היהודי, שכאילו נגררה עם העכבר ואז ננטעה במפתיע בחצר של מלון יפואי, שהייתה חמה למדי גם בבוקר שבת של אמצע אוקטובר. מבחינת האווירה והאופי, וגם בחלקים גדולים מהתפריט, אין לה כמעט שום קשר להמולה העירונית הלחוצה־ובכל־זאת־אמהית־משהו של דלי ניו־יורקי אמיתי. באשר למחירים, זוג יוכל לסגור פה עניין ב־150 שקל לארוחת בוקר מפנקת, במקום יפהפה.

• גולדה'ס, מלון ג'אפה, יפת 36 יפו. 7785660־03. פתוח כל יום 11:00־23:00