רביעי 21 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    בלוך בביתה אתמול. "תהיה לי קואליציה רחבה וגדולה שתכיל את כלל הגוונים באוכלוסייה"
    המוסף לשבת • 01.11.2018
    "את מה שעשינו כאן ילמדו בהיסטוריה של החברה הישראלית"
    לעליזה בלוך לא הפריע שתמונתה נעדרה מכרזות הבחירות שלה ברחובות החרדיים של בית–שמש. לא הפריע לה שכדי לשכנע תלמידי ישיבה להצביע עבורה היא נאלצה לשבת מאחורי מחיצה. ולא הפריע לה שהרבנים שתמכו בה בטלפון סירבו לצאת בגלוי למענה | כל אלו היו רק אמצעים בדרכה לעשות את הבלתי ייאמן: להפוך לאישה הראשונה שעומדת בראש העיר המזוהה כל כך עם הדרת נשים | עכשיו היא מתכוננת להתמודדות עם מועצה בעלת רוב חרדי, ומבטיחה: "בית–שמש יוצאת לעידן חדש"
    יפעת ארליך | צילום: עמית שאבי

    הרגע המרגש ביותר השבוע מבחינתה של ד"ר עליזה בלוך דווקא לא היה רגע ההכרזה על בחירתה לראשות עיריית בית־שמש, אתמול לפנות בוקר. "זה היה עוד ביום שלישי בלילה, אחרי שכבר היה ברור שלא יהיו לנו תוצאות סופיות בקרוב", היא מספרת. "ובכל זאת, אלפים נשארו ערים במטה שלי, ורקדו. לראות מעגלים של חילונים וחרדים שרוקדים יחד, היה בזה משהו יוצא דופן, מרגש. בחלק מהמעגלים אפילו רקדו נשים וגברים יחד. ראיתי בזה הוכחה לכך שכשיש רעיון משותף, אנשים מוכנים ללכת יחד – והרגשתי שכל המסע הזה היה שווה רק בשביל לראות את הריקודים האלה כאן, בבית־שמש, שאוטומטית מתויגת כמשוסעת ומפולגת".

     

    המסע של בלוך הוכרע לבסוף על חודם של קצת יותר מ־500 קולות: 22,464 מתושבי העיר בחרו בה כראשת העירייה החדשה שלהם, על חשבונו של ראש העירייה המכהן משה אבוטבול שקיבל 21,931 קולות. התהליך היה מורט עצבים, והסתיים רק אתמול לפנות בוקר, אחרי ספירת המעטפות הכפולות עם קולות החיילים, האסירים והקלפיות הנגישות. אבל בסופו, נרשמה היסטוריה בעיר בעלת הרוב החרדי שמזוהה בציבור הרחב בעיקר עם מקרי הדרת נשים ועימותים על רקע דתי: לראשונה, בית־שמש בחרה אדמו"רית.

     

    קראו עוד: סוד הניצחון | איתי אילנאי ואתי אברמוב

     

    המנהלת הותיקה שעשתה היסטוריה כשנבחרה לראש העיר הראשונה בתולדות בית שמש

     

    את המהפכה שביצעה בלוך בעיר ניתן היה לזהות בקלות, במבט אחד על אלפי התומכים והפעילים שהמתינו להכרזת התוצאות מחוץ לרחבת העירייה: ערב רב של מגבעות לצד ראשים גלויים, ליטאים וחסידים, ספרדים ואשכנזים, חילונים ודתיים. "בית־שמש מתעוררת לבוקר חדש, לתקווה חדשה", קראה לעברם ראשת העירייה הנבחרת, ונענתה בשאגות שמחה. "בית־שמש החליטה לבטל את החומות והמחיצות. עד היום השיח כאן נוהל על ידי הקצוות, שיצרו לעיר תדמית של מלחמה ומנעו מאיתנו לראות בני אדם. אבל עכשיו בית־שמש אומרת: 'יש פה חברה אחת מאוחדת – בית־שמש היא עיר אחת'. ניצחנו כי שמנו בצד את הפערים בינינו".

     

    כמה שעות לאחר מכן, בביתה, בלוך מתחילה לעכל את ההישג, ומדגישה שהקרב הוכרע לבסוף בזכות קולות המצביעים החיילים. "זה פרט טכני, אבל יש בזה משהו מרגש כשזה קורה בעיר כמו בית־שמש", היא אומרת. "במשך שנים ניהלתי את תיכון 'ברנקו וייס' בעיר, והקולות הללו הגיעו מחיילים שהיו תלמידים שלי, שהביעו תמיכה אישית. בסופו של התהליך, מי שהכניס אותי לראשות העירייה אלה התלמידים שלי".

     

    בין הגלוי לסמוי

     

    היא גדלה בקריית־גת, ילדה חמישית מבין שבעה אחים במשפחת בן חמו שעלתה ארצה ממרוקו. במהלך שנת השירות שלה בטבריה פגשה את אהרון בלוך, השניים נישאו, ולפני 26 שנה בחרו להתגורר בבית־שמש – סמוך לעבודתו כרופא בבית־החולים הדסה עין כרם, שבו הוא מנהל כיום את מחלקת הדיאליזה. היא, מצידה, עסקה מגיל צעיר בחינוך פורמלי ובלתי פורמלי, ולאחר שניהלה בהצלחה את בית הספר התיכון "ברנקו וייס" בבית־שמש מונתה לעמוד בראש הרשת כולה. כיום היא כבר עומדת בראש התוכנית להכשרת מנהלים במכללת לוינסקי בתל־אביב. היא כתבה ספר שבו הציגה את תפישתה החינוכית־חברתית, בשם "לבנות את הגשר הזה", ואת עבודת הדוקטורט שלה הקדישה להתפתחות החינוך העל־יסודי בעיירות הפיתוח. בנוסף, בלוך הייתה פעילה במשך שנים בתנועת בני עקיבא – כמדריכה, כרכזת, ובהמשך כמקימת המחלקה לקליטה ויוזמת "פרויקט השחר" להעצמת עולי אתיופיה. לה ולבעלה – שמתואר כאיש השתקן והתומך שמאחורי האישה המצליחה, ומי ששמר על היציבות במהלך סערת הבחירות – יש ארבעה ילדים: חייל משוחרר, חיילת ושני תיכוניסטים.

     

    כבר לפני חמש שנים תיכננה בלוך לרוץ לראשות עיריית בית־שמש, ואפילו זכתה למשך זמן קצר לתמיכתו של יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט, אולם מהר מאוד נזנחה לטובת המועמד אלי כהן. היא ספגה מכה מוראלית ופוליטית, אבל התאוששה. הריצה שלה בבחירות 2018, עם זאת, החלה כיוזמה של כמה חרדים מודרניים בעיר – מה שמכונה, "חרדים עובדים" – שהתלוננו על ההזנחה והלכלוך ברחובות העיר ועל היעדר התשתיות ומבני הציבור. "הם הרגישו שחייבים לעשות שינוי, והציעו לי לרוץ", היא מספרת. "בהתחלה חשבתי שזה רחוק ממני, אבל ביום העצמאות האחרון הסתובבתי בעיר ולא עזבה אותי התחושה שמשהו לא חגיגי פה – שבית־שמש משדרת דיכאון והולכת לאיבוד. לא היה טקס או איזשהו אירוע לציון יום העצמאות, משהו שאני כאזרחית ישראלית אוכל להתחבר אליו, והרגשתי שיש צימאון למשהו אחר. כולם אמרו אז שאבוטבול סגר דיל עם המפלגות החרדיות והוא ייבחר גם השנה, גם ב־2023 וגם ב־2028, ואין שום סיכוי לשינוי. אני הבנתי מזה שמישהו פה צריך לקחת אחריות, ולנסות להשפיע על המציאות – ויצאתי לדרך. בהתחלה אמרו לי שזה חסר סיכוי, אבל לאט־לאט המהלך תפס, ומעגל המאמינים הלך וגדל".

     

    מתי שיתפת את בעלך ברעיון לרוץ?

     

    "מיד. והתגובה הראשונה שלו הייתה כמו תמיד: אם תרצי לעשות את זה, אז כולנו אחרייך. אנחנו כל השנים שותפים לניהול הבית, גם בתקופות העמוסות יותר שלו או בתקופות העמוסות יותר שלי. זו שותפות עמוקה וארוכת שנים".

     

    המילים "שותפות", "חיבורים" ו"גשרים" מככבות בדבריה של בלוך, אתמול ולאורך הקמפיין כולו. היא ספגה לא מעט השמצות לאורך ההתמודדות, כולל ניסיונות להציג אותה כלא־דתייה וכמי שתהפוך את בית־שמש לחילונית, אולם היא ואנשי הצוות שלה – ובראשם האסטרטג רוני רימון ומנהל הקמפיין אסף פסי – העדיפו להדגיש דווקא את המאחד והחיובי, ולנסות להתחבר דווקא לחצרות חסידיות ולישיבות הנחשבות לקיצוניות.

     

    "זו הייתה חוויה מאוד מיוחדת", נזכרת בלוך. "היו לא מעט רבנים ודמויות ציבוריות במגזר החרדי שמאוד רצו שינוי, אבל היה מאוד קשה בהתחלה לגרום להם לצאת בגלוי ולתמוך בי. הרגשתי שאני מנהלת שני עולמות בקמפיין הזה, סמוי וגלוי. המנהיגים החרדים המקומיים פחדו לצאת נגד הממסד. לא היה פשוט לראות אנשים חזקים ועוצמתיים שבכל זאת מעדיפים לשתוק, לשמור על עצמם, ולהישאר תומכים רק מאחורי הקלעים – אבל לצד זה, היו רגעים מאוד מרגשים שבהם כמה מפורצי הדרך אמרו בגלוי, שלמרות שהממסד קבע משהו אחר, להם יש עמדה עצמאית".

     

    היו כאלה שסירבו בכלל להיפגש איתך?

     

    "היו רבנים שבהתחלה אמרו שאין טעם להיפגש איתי. לאחד הרבנים הבולטים מרמת בית־שמש היה מאוד חשוב לתהות על קנקני, אז הוא שלח את העוזר שלו, שנפגש איתי כמה פעמים וביקש חומרים שלי. ואז, רק אחרי שהקרקע הבשילה, הוא הסכים לקבל ממני שיחות טלפון, ואמר לי: 'אני אתמוך בשתיקה'. היה גם רב אחר שהזמין אותי לפגוש את התלמידים שלו, ונפגשנו בלילה בישיבה, בחדר סגור, מאחורי מחיצה".

     

    את הסכמת לשבת מאחורי מחיצה?

     

    "לא התלבטתי בכלל, הסכמתי מיד – לא מפני שיש לי רגשי נחיתות כאישה, אלא דווקא ממקום של כוח. אני מרגישה מאוד חזקה כאישה, ומתוך החוזק הזה אני יכולה לבחור לעצמי באילו חזיתות להילחם. ובסופו של דבר, הרב הזה היה אתמול לפנות בוקר במטה, ורקד עם התלמידים שלו עם כל החילונים יחד. כנראה שלפעמים צריך לבוא צעד אחד קדימה בשביל לעזור לקדם תהליכים".

     

    היו עוד לבטים ובחירות לא קלות במהלך הקמפיין?

     

    "קיבלתי במסע הזה הרבה החלטות שנועדו ליצור אפשרות אמיתית לשיח. למשל, בחרתי לעשות חוגי בית נפרדים לגברים ונשים, וזו החלטה שלא הייתה לי טבעית. גם ההחלטה לא לשים תמונה שלי בשלטי החוצות ברוב הרחובות של בית־שמש לא באה ממקום של חולשה אלא מעמדת כוח – בחרתי לא להתעסק בזה, ובחרתי שידברו על תפיסת העולם שלי ולא על המראה שלי".

     

    הופתעת מהתמיכה החרדית?

     

    "לא, אבל אנשים אחרים הופתעו. אני ידעתי שבסתר יש לי הרבה תומכים, שאולי לא ידברו על זה בגלוי אבל כן יצביעו לי בקלפי. ובכלל, בעיניי כל השיח שהתנהל בתוך החברה החרדית – האם מותר לצאת נגד מוסכמות, האם זה לגיטימי להצביע למישהו ממגזר אחר – היה חדשני וחשוב, בלי קשר לתוצאות הבחירות. עצם המפגשים בין סוגים שונים של פעילים הוא חלק גדול מהתפקיד של המסע הזה. בלילה שלפני הבחירות עשיתי פגישה במטה החרדי שלנו, ואמרתי לפעילים: 'תקשיבו, תהא התוצאה אשר תהא, הקבוצה שיושבת כאן היא קבוצה של פורצי דרך'. התהליך שהם עברו יילמד בהיסטוריה של החברה הישראלית".

     

    "כל המפלגות מדברות איתי"

     

    בלוך עשתה את הבלתי ייאמן והפכה לראשת עירייה של עיר בעלת רוב תושבים חרדי – אלא שזהו רק חלקו הראשון של האתגר שניצב בפניה. כעת היא תצטרך להפוך את הבטחותיה למציאות בשטח, ולממש את חזונה מול מועצה בעלת רוב חרדי – ככל הנראה 12 חרדים מתוך 21 חברי מועצה. היא, מבחינתה, מתכוונת ללכת לקואליציה רחבה, חילונים וחרדים גם יחד. "מאז יום שלישי אני מקבלת טלפונים והצעות לפגישות", היא מספרת, "גם ממי שהיו היריבים שלי לאורך הקמפיין הזה".

     

    פגישות מאחורי מחיצה?

     

    "לא, לא, לא, ממש לא", היא צוחקת. "פגישות בתוך הבית, הכל בסדר. הקואליציה כבר נרקמת. אנשים רוצים להצטרף לעשייה, והיה לי ברור שזה מה שיקרה אם אני אנצח. אני יכולה לומר שכל המפלגות מדברות איתי, וזו תהיה קואליציה רחבה וגדולה שתכיל את כלל הגוונים באוכלוסייה. זהו, בית־שמש יוצאת לעידן חדש".

     

    גם ראש העירייה היוצא אבוטבול כבר הספיק להתקשר, לברך אותה על ניצחונה ולאחל לה הצלחה. "המשימות הן רבות והאתגר הוא עצום", הוא כתב במכתב שפירסם. "קבענו שבימים הקרובים נערוך חפיפה מסודרת להעברת השרביט להמשך דרכה המוצלחת".

     

    הנה, ניצחת. עכשיו, מה הדבר הראשון שאת הולכת לטפל בו?

     

    "בית־שמש תהיה עיר נקייה. היא חייבת להתחיל מזה. אני חושבת שמקום נקי משדר לתושבים שלמישהו אכפת מהם. אני מאוד רוצה להתעסק גם בסוגיית התעסוקה, בנוער וברווחה. בניתי צוות למאה הימים הראשונים, שבראשו עומד רענן דינור שהיה מנכ"ל עיריית ירושלים ומשרד ראש הממשלה, וכבר הפצנו את ראשי הפרקים של תוכנית העבודה שבנינו. צריך יהיה לטפל בתקציב של העיר, שכבר כמה שנים לא מאושר על ידי משרד הפנים, וצריך להחזיר את הצעירים שעוזבים. אבל אנחנו נשנה את התדמית של העיר – בית־שמש תהפוך לעיר שמחה". 

     


    פרסום ראשון: 01.11.18 , 18:07