מי אני: "זוכה 'מאסטר שף' 2016, כיום שף ובעלים של מסעדת 'קוקו במבינו' והמבורגריה בשם 'פאט קאו' בתל־אביב. מגיש את תוכנית הבישול 'מתכון לדרכון' ברשת 13. בן 30, רווק, גר בתל־אביב, 1.75 מ', שוקל 72. בתקופות של טעימות אני יכול להגיע ל־76 קילו".
יום העבודה שלי: "הולך לישון בשתיים־שלוש לפנות בוקר ומשתדל לקום לפני תשע, אבל לפעמים זה לא עובד. כשאני מסיים את העבודה אני חייב בערך שעה של טלוויזיה לפני השינה, לנקות את הראש, שעובד כל הזמן: אני משחזר מנה שחזרה, לקוח שהתלונן, טעמים חדשים. זה רץ לי בראש, אני לוקח את זה איתי הביתה ולא נרדם. בהקמה של ה'קוקו במבינו' ישנתי אולי שעתיים בלילה, עכשיו לאט־לאט ישן יותר טוב, מתרגל לשגרה הלא־שגרתית. בבקרים אני הולך לחדר כושר ומשם להמבורגריה כדי לראות שדברים עובדים כמו שצריך. יש פגישות שותפים, ישיבות תקציב, מטבח. בארבע אני מסיים שם, נח שעה וחצי ויוצא לקוקו.
"הזכייה ב'מאסטר שף' הייתה לפני שנתיים, אבל נשארתי בתודעה כי אני פּוּשֶׁר, יש לי המון תשוקה - לא הפסקתי לדחוף את עצמי לכל מקום, כולל עסקים וכולל טלוויזיה. מתוך עשייה גם הפידבק מגיע. אני אולי נראה בליין של השעות הקטנות, אבל אני לא יוצא למועדונים ולא מבלה. מדביקים לי שמועות ורומנים שאינם נכונים.
"להיות שף נשמע זוהר, אבל זה מקצוע סיזיפי עם שגרה של מסעדנות, אתה חייב כל הזמן לשמור על איכות, בכל מנה. יש לי מקום ליצירתיות, בעיקר בספיישלים, בתפריטים חדשים, צִלְחוּת, אני קשור לקריאייטיב ולמיתוג של המסעדה.
"סופי שבוע נראים אותו דבר, אין שישי־שבת, אני עובד. נח בין ארבע וחצי לשבע בערב, לא מצליח להירדם, הרגל קופצת כשאני יושב רגע".
התזונה שלי: "המקרר שלי בבית ריק. אין לי תזונה מסודרת, אני פשוט נמנע מדברים. בדרך כלל לא אוכל בבוקר ולא אוכל בבית. אני נעשה רעב לקראת הצהריים ולוקח מה שיש בלי פחמימות וללא גלוטן. לאחרונה הייתי בלונדון, אז אכלתי כמו חזיר, אבל נסיעות לחו"ל מבחינתי זה לפתוח ראש, לטעום מנות שאני לא מכיר, ללמוד קוקטיילים. בארץ אני משתדל לאכול לפני שאני מגיע למסעדה, כי בעבר הייתי מגיע רעב והיד הייתה קלה, הייתי אוכל מה שבא ליד בכמויות בלי לשים לב. אני משתדל לעשות צום מבוקר של מעל 13 שעות. הייתי מתחיל משמרת עם שלושה משקאות אנרגיה ונגמלתי, עברתי לשתות מים בכמויות. הפסקתי לעשן, עברתי לאלקטרונית. אצלי יש מאבק פנימי בין מה שאני עושה לאיך שאני רוצה להיות.
"אני אוכל המון ירקות, בשר, עוף, דגים, הולך להרבה מסעדות טבעוניות. בתקופת ההקמה של ה'קוקו' הייתי אוכל בלי הכרה בלי להתאמן ועליתי שמונה קילו, ירדתי אותם בזכות ניקוי שעשיתי. מאז הצבא אני סובל מ'קלאסטר הד־אייק', כאב ראש מצררי, כשאני נכנס לתקופות כאלה אני צריך להזריק לעצמי משככי כאבים. מדובר בכאבי ראש ברמת עיוותים שאי־אפשר לשאת. התחלתי טיפולים אלטרנטיביים ואחת המטפלות הכניסה אותי למשטר נקי: בלי פחמימות, אלכוהול, סוכרים, ביצים ומוצרי חלב. כל מה שהוא אלרגן. ירדתי בחודש וחצי כל מה שעליתי. איבדתי מצבורי שומן בצדדים, פשוט נעלם. הטריגר הכי חזק למיגרנות זה אלכוהול ולכן הוויתור הוא קל ופשוט. קלטתי שאין אצלי בחיים באמצע, אני לא מסתפק בכוס יין, אז עדיף לשתות צ'ייסרים עם מים. אחרי הניקוי חזרתי לשתות, אבל ההרגשה לא לשתות בזמן עבודה היא הכי טובה שיש, אני חד".
כושר: "אני משתדל להתאמן כל בוקר, לפחות ארבע פעמים בשבוע, אני משלב בין אימונים פונקציונליים, TRX, אגרוף, פילאטיס מכשירים וקרוספיט. ספורט תמיד היה דבר מרכזי בחיים שלי, הייתי קרוספיטר ברמה תחרותית חמש שנים. עברתי פציעות כמו שחיקה בברך ודלקת בכתף ושברי מאמץ, הורדתי הילוך ובאותו זמן נכנסתי ל'מאסטר שף', אז צריכת האוכל עלתה במקביל. אני לא רץ ולא עושה כוח, לא מחפש לגדול".
טיפוח: "שיער זה האובססיה שלי, אחד הפחדים שלי זה להתקרח. אני מסתפר פעם בשבועיים, משתמש בתכשיר בין חֵמר לג'ל שמעצב לי את השיער, לא הולך לישון עם חומר על השיער, אוהב ללכת עם כובעים אבל מוריד מדי פעם, כדי שהשיער יישאר על הראש. אני מגדל זקנקן מאז הצבא והוא תמיד מטופח עם שמן וקונדישינר. אני כוסס ציפורניים, צריך לעשות מני־פדי. יש לי קעקועים על היד, הגב, צידי הגוף, הייתי מתחת למחט בערך 40 פעם ועוד לא סיימתי. יש משהו בשליטה על המראה של הגוף שעושה לי את זה. הכל עם משמעות".
לנפש: "הייתי ילד ריטלין והפסקתי, כי זה עשה לי לא טוב. אני היפראקטיבי וניסיתי מדיטציות, אבל אני מגיע למצבים שזה עושה לי עצבים. כשהקול במדיטציה אומר לי לסרוק את הגוף אני מקבל רטטים בגוף מעצבים, וזה כואב לי פיזית. אני עושה שיטת גרינברג עם כל השותפים במסעדה, אבל מה שבאמת מרגיע אותי זו עשייה, כשאני פועל אני לא חושב יותר מדי, כשאני עובד אני נכנס לזון, אני עמוק בתוך זה.
"אני בנאדם עצבני מטבעי ופעלתי בעבר מתוך כעס. הרבה מהשיקולים לפתוח מסעדה היה מתוך כעס, 'להראות מה זה' לכל המלעיזים ונראה אותם אומרים שזה היה משחק מכור. היום אני מנסה לנקות מעצמי את הכעס, הקנאה, האגו. כמעט אין לי חברים, הכל קשור לעסק. אני מאוד אגוצנטרי, לא ממקום רע, מרוכז בעשייה שלי, זה הזמן שאני יכול לחוות בדידות ולהיות בסדר עם זה. זוגיות כרגע קצת רחוקה ממני בגלל הלו"ז שלי והמחשבות הלאה. אני לא רוצה להתמסד, לא מרגיש שזה פייר להכניס מישהי ללופ כרגע. אין לי מה לתת במערכת זוגית, אני בעיקר אקח, כי אני עסוק בעבודה שלי ואף בחורה לא רוצה רק עשרה אחוז מהפרטנר שלה. אני קצת אטום רגשית, מאוד לא אמפתי, אולי כי זה כאב שאני לא רוצה לחוות. מעדיף כאב של קעקועים".
שורה התחתונה: "אני שואף גבוה, רץ, ומשלם את המחיר על זה בבדידות, בעייפות, בעצבות. מצד שני, אני ממלא את כל השאיפות שלי".
מה אומרים המומחים
רקפת אריאלי, דיאטנית קלינית וספורט, המרכז לרפואת ספורט שערי צדק:
"לטום מודעות לאורח חיים בריא, אך נראה ששגרת היום העמוסה פוגעת בשמירה על שגרת שינה ותזונה איכותית. הוא אימץ מספר הרגלים חשובים מאוד כמו הפסקת עישון, הורדה של משקאות אנרגיה ואלכוהול, אך יש עוד כמה דברים שכדאי לתת עליהם את הדעת. שמירה על משקל יציב חשובה לבריאות ולכן מוטב למצוא איזון בין תקופות שבהן הוא אוכל באופן לא מבוקר, לבין התקופות שבהן הוא מקפיד על אכילה מבוקרת.
"טום עשה דיאטת 'ניקוי' לטובת כאבי הראש. בדיאטה זו הוא איבד הרבה ממשקלו, אך איבוד מהיר במשקל יהיה לרוב איבוד של מסת שריר ולא מסת שומן, ולכן אינו מומלץ. מעבר לכך שאין הצדקה בהגבלות של פחמימות מזינות, ביצים ומוצרי חלב.
"טום צם באופן עקבי במשך 13 שעות ביום. נכון לעכשיו אין תמימות דעים לגבי יתרונות וחסרונות השיטה, שכן המחקר בתחילת דרכו. אם טום חש בנוח עם דפוס אכילה זה ומתפקד טוב, ניתן להמשיך תוך כדי הקשבה לגוף, מעקב ובדיקות".
יואב אבידר, מנהל הג'ימנסיה, בית הספר להסמכת מדריכי כושר ותנועה מקבוצת הולמס פלייס:
"להיות קרוספיטר תחרותי אומר להיות במסגרת תובענית מאוד, תחת עומס גדול על הגוף. כדי לעמוד בדרישות הקשות הללו נדרשים ניטור של העומסים, תזונה מוקפדת וטיפולים משלימים. כשלא מחברים את כל הפאזל כראוי מגיעים, כמו טום, לפציעות. הוא מעיד על עצמו כי הוא חווה עליות ומורדות, וזה מה שהיינו רוצים למנוע.
"היום טום מתאמן ארבע פעמים בשבוע, שזה מינון מעולה, משלב מגוון של אימונים וגם זה מומלץ. האימונים הפונקציונליים TRX, נותנים מענה הן לפן האירובי והן לחיזוק - ובנושא טווחי תנועה, הפילאטיס הוא מצוין. טום סובל מהתקפים של כאב ראש מצררי (cluster headache). אצל אנשים מסוימים ידועים גורמים המעוררים את כאב הראש, לרבות עלייה קיצונית בחום הגוף לאחר ביצוע פעילות גופנית במזג אוויר חם".
ד"ר להבית אקרמן, מומחית לרפואת עור:
"טום משקיע הרבה בטיפוח השיער והזקן, כולל תכשירי שימון ועיצוב, וזה בסדר לאור העובדה שהוא מקפיד להסירם לפני השינה. הייתי ממליצה לו בנוסף לשטוף גם את הפנים עם סבון פנים לפני השינה. טוב עושה טום שמשתמש על בסיס קבוע בתכשירי הזנה לשיער - זה חשוב לאור החפיפות התכופות. כסיסת ציפורניים מזיקה ודווקא מניקור לא מומלץ באופן תכוף לכוססים, כיוון שחשוב לשמור על שלמות העור מסביב לציפורן".
צביה חי־אל, מנחה, מאמנת, מנהלת מרכז מעגלים:
"החיים של טום מלאים בעשייה, בשאיפות ובמטרות ובפסגות לכבוש - ובהצלחה, אבל גם בהמון המון רעש ובלגן ועומס. היה לי קשה ואפילו קצת עצוב לקרוא על מחיר ההצלחה, על הבדידות, על הקושי להירדם בלילה, על העצבות. לפעמים כדאי לעצור קצת את המרוץ ולו לרגע, כדי להסתכל על התמונה הגדולה יותר, מה שמאוד יכול לעזור בקבלת החלטות טובות ונכונות יותר. החלטות מתוך המרוץ להצלחה ולכיבוש הן החלטות שלטווח הקצר יכולות להיראות מועילות, אבל לטווח הרחוק עשויות להיות הרסניות.
"הדבר הכי בולט בחיים של טום זה שאין אמצע. אין כמעט, ליד, אולי. יש שחור או לבן. כן או לא. הצלחה או כישלון. קצוות. וזה בעייתי כי זה קשוח וזה בעייתי כי בסופו של דבר, החיים שלנו הם הרבה יותר גוונים של אפור מאשר שחור ולבן. ואיכשהו הם גם שואפים לשם, לגוונים ולא לקצוות. היכולת לראות את הגוונים של החיים ולחיות אותם, היא תוצאה של תהליכי התבגרות והתפכחות. כשאנחנו מתבגרים אנחנו מבינים שגמישות ופשרה הן יכולות קריטיות למי שרוצה לרוץ ריצות למרחקים ארוכים. אם טום רוצה להמשיך ולהצליח, הוא יהיה חייב ללמוד את המיומנויות האלה לחייו.
"בהקשר הזוגי, אין בעיה עם חוסר הרצון להתחייב כרגע, אבל כן יש עניין עם מהות הבחירה לא להיות בזוגיות בעקבות המחשבות על 'הלאה' - 'הלאה' תמיד יהיה, תמיד יהיו עוד ועוד מטרות עתידיות ובדרך כלל, ככל שהעומס עולה כך הוא יטריד ויעסיק אותנו יותר. לא בגלל זה אדם צריך לבחור להישאר בבדידות ועצבות, אלא בדיוק להפך, כדאי לפנות מקום לזוגיות טובה ולחברות מהותית, שתהיה בסיס טוב כדי להתמודד עם המרוץ. יש משפט מקסים שאומר, 'אם אתה רוצה ללכת מהר - תלך לבד, אבל אם אתה רוצה ללכת בגדול - לך ביחד'. הייתי ממליצה לטום לשנן את המשפט הזה, כי יחד זה כוח. ואני חושבת שזה מקום שהכי כדאי ושווה לו לעשות עבודה פנימית אמיתית כדי לפתור אותו". •
