נרקוס, גרסת אל צ'אפו

חואקין (אל צ'אפו) גוזמן, ברון הסמים המקסיקאי הגדול ביותר בעולם, לא ראה אור יום כבר שנה וחצי מאז הוסגר לארה"ב בתחילת 2017. הוא יושב בבידוד מוחלט באגף השמור ביותר של כלא פדרלי במנהטן. האוכלוסייה סביבו מורכבת מחשודים בפיגועי טרור ורוצחים המוניים. האורות דולקים 24 שעות ביממה. מי שרזומה הפשעים שלו כל כך מרשים, יוצא מהתא לשעה אחת ביום, אבל לא לחצר. הפעמים היחידות בהן ראה משהו מהעולם שבחוץ היו כשיצא לדיונים בבית המשפט, ואז נסגר גשר ברוקלין כדי לפנות דרך לשיירה משטרתית של 12 רכבים.

יש אסירים שהיו רואים ביחס הזה מחמאה, בידיעה שהמדינה החזקה ביותר בעולם עם כמה מאנשי החוק הברוטליים ביותר במערב, כל כך פוחדת שהוא, הנמוך, אל צ'אפו ("הקטן"), יברח. אבל חואקין גוזמן־לוארה לא צריך את התהילה הזו. שום דבר לא יכול להפוך אותו לכוכב גדול יותר מכפי שהוא. מהבחינה הזו, המשפט שייפתח היום בברוקלין ויעמיד לדין את הפושע הגדול והמיתי ביותר של המאה ה־21, שכונה על ידי רבי מרצחים "חסר פחד" — כנראה ישלח את אל צ‘אפו לתא חשוך עד סוף חייו, אבל לא ישנה באמת את מציאות קרטלי הסמים הבוערת על אדמת מקסיקו.

רובין הוד של קרטלי הסמים

גם כשמדובר בהיסטוריה נוטפת הדם של מלחמות הסמים במקסיקו, זה עדיין מדהים משום שממשלת ארה"ב מתכוונת להציג במשפט — שייפתח היום בתזמון פלאי במקביל לעליית העונה החדשה של הסדרה "נרקוס: מקסיקו" — ראיות לכך שהמנהיג של קרטל סינלואה אחראי ללא פחות מ־33 מקרי רצח. אפילו עבור השופט בריאן קוגן, הממונה על התיק מתחילת הדרך ונראה סובל מכל רגע, זה היה יותר מדי. בדיון האחרון לפני המשפט, שנערך בשבוע שעבר, הוא הבהיר לתביעה כי אין לו שום כוונה לשמוע פרטים על 33 מקרי רצח. השופט בעל הקיבה הרגישה אפילו הזהיר את התביעה שאם הפרטים יהיו מחרידים מדי, הוא ידרוש ממנה לקצר. "זה תיק סמים שמעורבות בו רציחות", אמר קוגן, "לא אתן לכם להפוך את זה לתיק רצח שמעורבים בו סמים“.

כרזת הסדרה "נרקוס: מקסיקו" | צילום: נטפליקס

אבל אפילו 33 מקרי רצח ברוטליים לא מתקרבים לשקף את מלוא היקף שפיכות הדמים שהתובעים מתכננים להציג במשפט. לפחות 16 עדים משתפי פעולה — בעיקר בלדרים לשעבר של אל צ'אפו ויריבים שלו — צפויים לעלות על הדוכן, והתביעה גם מתכוונת לתאר כיצד חיסל או הורה על חיסולם של שוטרים וסוכנים פדרליים.

לא מפתיע שכמו כל דבר הקשור באל צ‘אפו, גם ההכנות למשפט נגועות בבומבסטיות אובר־דה־טופ. אחרי הכל, מדובר לא רק בפושע הגדול של המאה ה־21 אלא גם בנכס הוליוודי חשוב. איש נמוך ולא מרשים חיצונית, שעשה את הדרך ממכירת תפוזים בכפר עני בהרי מקסיקו ועד לרשימת מאה האישים החזקים בעולם של "פורבס". אדם שהקרטל שלו סיפק בשיאו 80 אחוז מהסמים שהגיעו לארה"ב והיום הוא שווה 3 מיליארד דולר.

חואקין גוזמן הוא בן 61 או 63, הדעות חלוקות. הוא נולד בהרי סינלואה, חבל בצפון־מערב מקסיקו. אביו היה בעל חווה לגידול בקר, כמו שקוראים שם לגידול אופיום, והתכשיט חואקין התחיל לעבוד איתו בגיל 9. בשאר הזמן מכר תפוזים. בראיון הידוע לשמצה שהעניק לפני שלוש שנים לשחקן שון פן ממחבואו לאחר שברח מהכלא סיפר אל צ'אפו כי "במקום שבו גדלתי סמים היו הדרך היחידה להתפרנס. מגיל צעיר מאוד הבנתי שאין שום דבר אחרת, אז זה מה שעשיתי".

ההמשך ידוע. אל צ'אפו גדל להיות מנהיג קרטל סינלואה, סוחר סמים אכזרי עם קשרים בצמרת הפוליטית הגבוהה ביותר במקסיקו. פוליטיקאים, שופטים, שוטרים וסוהרים היו בכיסו, הוא קרא היטב את המפה הפוליטית והעביר את המקסיקנים לצד שלו. אם לעניים אין מים נקיים זורמים ולממשלה לא אכפת, ואם אל צ‘אפו כן מתקן להם את הביוב — אז הוא גיבור לאומי. איך הוא משיג את הכסף וכמה אנשים הוא הורג בשביל זה? זה פחות חשוב. הוא הפך לגרסה מעוותת של רובין הוד: מכר סמים למכורים והשקיע כסף בעזרה לעניים. הוא מימן אוכל, כבישים וטיפולים רפואיים. לא פלא שהאנשים האלה גוננו עליו כל השנים ועזרו לו לברוח פעמיים מהכלא. הדרך למעמד של אגדה לאומית הייתה באמת קצרה.

שלטונות מקסיקו לא רצו להסגיר את אל צ'אפו לארה"ב. הם רצו שהוא ישב בכלא מקסיקני "300־400 שנה", כפי שאמר התובע הכללי, רגע לפני שהבין שאין במקסיקו בית כלא ממנו אל צ'אפו לא יוכל לברוח, ושלח אותו אל מעבר לגבול. יחד איתו הגיעה לארה"ב אשתו הרביעית, אמה קורונל־איספרו, מלכת יופי לשעבר בת 28, והאמא החורגת של 12 מילדיו, כמה מהם כמובן מבוגרים ממנה. הם התחתנו ב־2007 כשהיא הייתה בת 17, וכעבור ארבע שנים היא ילדה תאומות בקליפורניה. "היא לא סתם הצעצוע היפה התלוי על זרועו של הגבר היפה הרבה פחות", מקורבים לזוג סיפרו, "היא אצולה קרטלית אמיתית. אבא שלה גידל מריחואנה, אחד מאחיה עבד כטייס של אל צ'אפו, והדוד שלה היה אחד החברים הבכירים בקרטל עד שחוסל".

מאז נשלח בעלה לתא המבודד במנהטן משמשת קורונל־איספרו כפנים הציבוריות שלו. בשנה וחצי האחרונות היא התייצבה לכל דיון בבית המשפט והתלוננה שוב ושוב על התנאים בהם הוא כלוא. השופט קוגן דחה כמעט את כל הבקשות לאפשר לה לפגוש את בעלה. הוא דחה גם בקשות אחרות של אל צ‘אפו, שהתלונן בין היתר כי הסוהרים לא מאפשרים לו לבחור ערוץ בטלוויזיה ומכריחים אותו לבהות שוב ושוב בסרט דוקומנטרי על קרנפים.

אל צ'אפו יודע שהוא הולך לכלא אמריקאי לכל חייו, אבל הוא גם מטיח את האמת המרה בפנים של אמריקה. באותו ראיון שנתן לשון פן ופורסם ב"רולינג סטון" הוא אמר: "ברור שסמים הם הרסניים, אבל לא הייתה לי ברירה וכשאני התחלתי היו רק סמים קלים, לא הדברים הקשים של היום. אני עצמי לא נוגע בסמים כבר עשרים שנה. אנשים חושבים שאם אלך לכלא העסק הזה ייגמר. אבל העסק הזה לעולם לא ייגמר, הוא רק יגדל כל הזמן. אני לא הבעיה שלכם".

הוא לא טועה. המלחמה של ארה"ב בסמים, שהחלה עוד בשנות השבעים, נכשלה באופן מוחלט. היא עולה 25 מיליון דולר בשנה למשלם המסים והובילה למאות־אלפי הרוגים ולפריחה של עסקאות הסמים. היא גם זאת שהפכה את אל צ‘אפו מפושע אכזרי ומתועב לגיבור פולקלור. האמריקאים אולי חושבים ששליחתו של אל צ'אפו לכלא תשנה משהו, אבל העובדה היא שבשנה וחצי בהן הוא במרתפים במנהטן האלימות במקסיקו המשיכה להשתולל באותו קצב, וכך גם פעילות קרטלי הסמים. הבעיה הרבה יותר גדולה מאל צ'אפו, והוא עצמו כבר מותג, העסק יעבוד בלעדיו. ואל צ'אפו? הוא כבר הפך לאגדה בחייו, עם שירים וסרטים שנעשו אודותיו, המהללים אותו כמנהיג רחוב שסחף אחריו מאמינים, ממש כמו ישו.

אמן הבריחות

וכמו כל מנהיג עממי, גם אל צ'אפו מחזיק ברקורד עשיר של מאבק בשלטונות. בעבר הצליח לברוח מהכלא פעמיים. ביוני 1993 נמלט לגואטמלה, אבל נתפס ונידון לעשרים שנות מאסר. וחוץ מהעובדה שלא יכול היה לצאת החוצה, שום דבר לא באמת השתנה — אל צ'אפו המשיך לקבל אספקה שוטפת של דולרים, שיחד את כל הסוהרים ולא באמת הפסיק לנהל את הקרטל. אבל בשלב מסוים נמאס לו וב־2001 ברח מהכלא כשהוא מתחבא בתוך סל כביסה מלא סדינים מלוכלכים. הבריחה עלתה לו בשוחד של 2.5 מיליון דולר, ולא פחות מ־73 סוהרים נעצרו לאחר מכן בחשד שעזרו לו.

ב־2014 הצליחו לתפוס אותו שוב והוא נכלא בכלא השמור ביותר במקסיקו. שנה עברה, ובערב קיצי קפץ אל צ'אפו מהמיטה בתאו, פסע אל מאחורי מחיצת המקלחת וחמק החוצה דרך חור ברצפה. הוא עלה על אופנוע שחיכה לו, עבר למשאית שלקחה אותו לשדה תעופה מצפון למקסיקו־סיטי, ואחר כך אל מחבוא בהרים. זה היה יותר "חומות של תקווה" מחומות של תקווה — אבל הפעם החגיגה הייתה קצרה הרבה יותר. חצי שנה אחר כך נתפס שוב, ולא סתם נתפס, אלא ממש בביתו בסינלואה. הוא עוד ניסה לברוח דרך מנהרות הביוב מתחת לבית, אבל נעצר על ידי מאות חיילים מקסיקנים ששמחו להיפטר ממנו ולשלוח אותו לאמריקה.

את החודש האחרון העבירו עורכי דינו של אל צ'אפו בתלונות לשופט, שלפיהן התביעה המטירה עליהם בכוונה כמויות חומרים שאי אפשר לעכל: 117 אלף הקלטות אודיו ו־14 אלף דפי מסמכים. כדי להראות עד כמה הם קבורים בניירת, הם הביאו את המסמכים לבית המשפט והעמידו אותם על 23 קלסרים לבנים, מונחים זה על גבי זה, על השולחן. אבל השופט קוגן, שהסכים בעבר לשתי דחיות של המשפט, לא היה מוכן לשמוע. הוא אמר לעורכי הדין של אל צ'אפו כי הם היו צריכים להיערך להיקף מסמכים כזה, וכי בתיק שכזה כנראה אף פעם לא יהיה מספיק זמן להתכונן. קוגן גם אמר לשני הצדדים כי כדאי להם להירגע, שישתו תה קמומיל ויורידו את רמת החרדה שהם נמצאים בה, שמתבטאת, כמה נורא, בשיחות טלפון שהוא מקבל מהם אפילו בסופי שבוע. "תדאגו שהמשפט הזה יתנהל באופן ראוי", אמר להם, "לא אאפשר לזה להפוך לקרקס".•