בין שתי ערים

62 שנים אחרי שהוקמה נצרת־עילית, העיר עומדת לעבור שינוי שם משמעותי ולהיפרד מהמילה נצרת. כך הפתיע אתמול רונן פלוט, ראש עיריית נצרת־עילית את חברי מועצת העירייה בישיבת המועצה הראשונה שהתקיימה לאחר הבחירות המוניציפליות.

ראש הממשלה הראשון, דוד בן־גוריון, היה המנהיג שעמד מאחורי הקמת נצרת־עילית ב־1956. בחזונו ראה עיר יהודית גדולה ומשגשגת לצד העיר נצרת. העיר הוקמה בשם "קריית נצרת" ולאחר תקופה קצרה הפך השם נצרת־עילית לשמה הקבוע. אולם, תושבי שני המקומות סובלים מהבלבול בשמות הערים הסמוכות.

כנסיית הבשורה בנצרת | צילום: אלעד גרשגורן

"נצרת היא העיר הערבית הגדולה בישראל, ונצרת־עילית היא העיר היהודית הגדולה בגליל. אנו חיים בשכנות מצוינת, אבל מדובר ברשויות נפרדות עם זהות וצביון שונים לחלוטין", מסביר פלוט. "אם 62 שנים אזרחי ישראל לא קלטו את ההבדל, אין מנוס אלא להחליף את השם. במקום לתקן את כולם כל הזמן, צריך לתקן את הטעות פעם אחת ולתמיד ולהעניק לנצרת־עילית שם שמבדל אותה מנצרת, שם שיתחבר למהפכת ההתחדשות שמתחוללת בעיר בשנתיים וחצי האחרונות, וימתג אותה בזהות חדשה".

בבחירות האחרונות לראשות העירייה לא התמודד אף תושב נגד פלוט, ובתום ספירת קולות החיילים הגיע ראש העירייה ל־98% תמיכה מבין המצביעים.

בעירייה ידעו לספר שלא פעם שרים שמגיעים לעיר ומברכים את הציבור טועים ומברכים את תושבי נצרת. פלוט הוסיף, "אני מקווה שחג המולד הקרוב יהיה החג האחרון שבו אני מקבל ללשכתי בנצרת־עילית זרי פרחים שמיועדים לעיר נצרת".

כדי לחזק את הטענה, פירסמו אמש מובילי המהלך מכתב ששלח בן־גוריון לראש העיר נצרת עילית, מנחם אריאב, בשנת 1963 ובו הוא כותב פעמיים את שמה של העיר ‑ “נצרת”.

אתמול בערב הודיע פלוט לחברי המועצה על כוונתו לשנות את שם העיר, ובקרוב יתחיל הקמפיין לבחירת שם חדש לעיר.

בנצרת־עילית חיים כ־51,000 תושבים ונוספו לה כ־2,000 תושבים בשנתיים האחרונות. עד לפני כשנתיים וחצי עברה סדרת טלטלות קשה כששיאה היה מאסרו של ראש העירייה לשעבר שמעון גפסו. מאז כניסתו של פלוט לתפקיד התווספו מאות מקומות עבודה לעיר ובין היתר נחנך פארק היי־טק ראשון. בשנים הקרובות צפוי מרכז השיקום הגדול של משרד הביטחון לעבור אליה וליצור 2,000 מקומות עבודה, בנוסף לפרויקטי הרכבת הקלה ולרכבל להר תבור הצפויים לשדרג את העיר.