לא רוצים ילדים

אנחנו זוג צעיר (30, 31), נשואים כשנתיים וחיים יחד כמה שנים עם כלב חמוד שאנחנו מאוד אוהבים. כעת אנחנו מתלבטים לגבי השאלה של הבאת ילד. בעצם התחתנו כדי לגרום נחת להורים, אחרי שהיינו חברים כמה שנים והרגשנו שמישהו שם מתחיל להילחץ. לא היה לנו שום מעצור מיוחד לגבי נישואים, כי ידענו שאנחנו רוצים לחיות יחד ושהבחירה שלנו אחד בשני היא ברורה. גם הרגשנו, כל אחד לחוד ושנינו יחד, שבמקרה הכי גרוע שלא נרצה להיות נשואים יש רבנות שבאמצעותה אפשר להפוך את עצמנו ללא־נשואים, ולכן ההחלטה להתחתן הייתה לא כזאת קשה.

אבל הבאת ילד זה כבר סיפור אחר. לידת ילד היא מעשה בלתי הפיך לגמרי והאמת – אנחנו שנינו, כל אחד לחוד וביחד, לא כל כך מבינים את ההיסטריה של הילודה הגבוהה מסביבנו, גם בחברה החילונית. מה הרעיון בעצם? למה צריך את זה? אני לא רואה שהורינו כל כך מאושרים מזה שהביאו אותנו או את האחים שלנו לעולם. הם רצו לתת לנו את הטוב ביותר והתישו את עצמם מבחינה כלכלית. הם לא צברו מספיק כסף כדי להבטיח את העתיד שלהם (רק שיהיו בריאים ויחיו הרבה שנים). הם גם מודאגים וגם לא לגמרי מרוצים מאיתנו.

אנחנו גרים בדירה שכורה עם משכורות/ הכנסות בינוניות וחוששים שתינוק יקרקע אותנו, לא נוכל להמשיך ללמוד, לבלות, לטייל או לנדוד בעולם לאן וכמה שיתחשק לנו, כפי שאנחנו יכולים כיום. נצטרך לחיות בחיסכון מתמיד. אני אישית גם יודעת שבעולם הפראי והמטורף שבו אנחנו חיים לא אעצום עין מרוב דאגה שמשהו יקרה לילד שלי. ויש עוד הרבה נימוקים. רצינו לדעת מה דעתך. את חושבת שאנחנו עלולים להתחרט?

לי אישית ברור שהבאת ילד זאת אחת מההרפתקאות המרתקות והמסעירות והמשמעותיות שקיימות עבור בני אדם. בין אם אנו מתוכנתים גנטית לרצות להתרבות ובין אם מדובר בלחץ חברתי או סיבות אחרות, אנשים שונים חווים את העולם ואת משמעות הקיום באופן מאוד שונה. לדעתי ומניסיון חיי ניתן להמשיך להתפתח גם במקביל לגידול ילד/ים. אבל אין טעם ליישם את השקפתי על ייעוץ במסגרת זו. קשה לצפות מראש מה תרגישי ומה ירגיש בן זוגך בעוד שנים. הדבר שחשוב לציין הוא שקיים הבדל משמעותי גדול בינך לבין אישך. אם ישנה את דעתו בעוד 20 שנה, הוא יוכל להביא ילד כנראה ללא קושי, ואילו זמן הפריון המיטבי שלך מוגבל לשנים הקרובות פחות או יותר.

משום כך יש לי עבורך עצה אחת, שנראית כדרך ביניים שתפטור אותך מהתלבטויות רבות מדי בשלב זה. בערך בעוד כמה שנים, אם עדיין לא תרצי להרות ועדיין תתחבטי בחשש להתחרט, תתענייני יחד עם בן זוגך באפשרות של הקפאת ביציות. זה הליך שהולך ומשתכלל, ובעוד מספר שנים בוודאי יאפשר הניסיון בתחום זה לנשים מתלבטות כמוך, או רווקות, לדחות את הקץ. הוא יאפשר לך לשנות את דעתך אם תחפצי להיות אמא כאשר הפוריות שלך כבר לא תהיה במיטבה. הבחירה בהליך כזה תאפשר לך לרכוש סוג של "ביטוח" ‑ אמנם בערבון מוגבל ‑ וכך תקבלי תקופה ארוכה יותר של שליטה במצב ושקט נפשי.

ולגבי שאר הצדדים של הסוגיה הענקית הזאת ‑ קטונתי!