מהפכה בים

למרות מסורת ההצלחות הנפלאה של גלישת הרוח בישראל – שלוש מדליות אולימפיות, כולל הזהב היחיד שהשיג גל פרידמן באתונה ב־2004, לצד הישגים בכל התחרויות הגדולות – הענף סובל מהידרדרות בגזרת הבוגרים בעשור האחרון, מאז הארד של שחר צוברי בבייג'ינג. בו בזמן, בגילים הצעירים ישראל המשיכה לייצר אלופי עולם בשרשרת, אבל המעבר של רובם מהנוער השתבש. המציאות הזו הביאה את איגוד השייט להוציא לדרך תוכנית חדשה שאמורה להחזיר את ישראל לטופ.

הצעד הראשון היה חזרתו לצוות המקצועי של המאמן המעוטר גור שטיינברג. תחת שטיינברג ניתן היה לראות התקדמות ראשונית, למשל באליפות אירופה בה יואב עומר סיים שני וצוברי שלישי. אבל באיגוד לא עוצרים שם: השבוע החלה נבחרת הגברים את ההכנות לקראת העונה הבאה, בה התחרויות יהפכו משמעותיות יותר לקראת טוקיו 2020, והמטרה שהוצבה היא זכייה במדליה אולימפית בעוד שנתיים. אלו עיקרי התוכנית:

מיקוד: שישה גולשים מתאמנים במסגרת הנבחרת בשדות ים, אך אחרי שישראל הבטיחה לעצמה כרטיס לתחרות האולימפית (נותר רק לקבוע מי יקבל אותו), שטיינברג צימצם את הרשימה לארבעה שמות: צוברי, עומר, יואב כהן (שישי באירופה) ואופק אלימלך, שהשיג לנבחרת את הכרטיס עם המקום ה־14 באליפות העולם האחרונה (רביעי באירופה).

תוספת לשעות האימונים ושיפורם: בנבחרת איתרו בעיה בכושר הגופני של הגולשים, ולכן שטיינברג הגדיל את כמות שעות האימון השבועיות מ־15 ל־28. בדרך זו מאמינים בנבחרת ששטיינברג יצליח לקדם את שלושת הצעירים כפי שעשה עם צוברי וגל פרידמן. מעבר לאימוני הים, הגולשים גם ישפרו את הכושר הגופני בשלושה אימוני כוח, שני אימוני שחייה ושני אימוני ריצה ארוכים בשבוע (חידושים בענף).

חיזוק לצוות: לכל השדרוגים הללו יהיה אחראי אריה ריינר, מי שהיה קצין הכושר של שייטת 13, שיעבוד צמוד עם הספורטאים. ההשפעה שלו, כך מקווים בנבחרת, לא תהיה מוגבלת לצד המקצועי: באיגוד בונים בנוסף על כך שהאיש שגידל לוחמים רבים יביא גם את השינוי המנטלי אצל הגולשים, בעיקר שלושת הצעירים שצריכים לעשות את המעבר מההצלחה בנוער למאבק בבוגרים.

ריינר לא יהיה איש המקצוע הבולט היחיד שיצטרף: במהלך תקופת ההכנה לקראת שנה וחצי של תחרויות מכריעות שטיינברג יקבל עזרה מאחד המאמנים הבכירים בגלישה העולמית, הצרפתי אלכס גידאר, האיש שמאמן את אגדת השייט מספרד מרינה אלבאו. הצרפתי יגיע ארצה כדי לסייע בהכנות.

מהפך בשיטת הניקוד: בקמפיינים האולימפיים הקודמים לקרבות על הכרטיס הבודד הייתה נטייה להפוך למכוערים בגלל היריבות בין הגולשים.

בשיטה ההיא נקבעה מראש רשימה של תחרויות מבחן, שהניקוד הפנימי בהן קבע מי ייצא לאולימפיאדה. אך בנבחרת הבינו שהפערים בניקוד (למשל בין מדליית ארד למקום רביעי) גדולים מדי, והובילו לניסיונות של המתחרים הישראלים לפגוע במיקום זה של זה.

לכן, באיגוד הוחלט כי בקמפיין הזה הגולשים יצברו ניקוד ממקום שמונה ומעלה תוך כדי מתן משקל לרמת התחרות.

מעבר לכך, הפעם הוגדרו שלוש תחרויות מטרה בלבד שבסיומן ייקבע מי יטוס ליפן: אליפות אירופה בספרד במארס 2019, אליפות העולם באיטליה בספטמבר 2019 ואליפות העולם בניו־זילנד בפברואר 2020. מי שיזכה במדליה בתחרות הקדם־אולימפית יקבל ניקוד נוסף.

לצד זאת, ייתכן שיתווסף נדבך חדש לשיטת הבחירה שייתן את הכוח לשטיינברג. המאמן מעוניין להיות זה שיקבל את ההחלטה הסופית בנוגע לזהות הגולש שייצא לטוקיו, כאשר לצד הניקוד הוא ייקח בחשבון קריטריונים אישיים שלו כמו משמעת, שיוטים מיוחדים וניתוח התנאים הצפויים בטוקיו. שטיינברג מנסה להעביר את ההחלטה בימים אלה.

התפקיד של נמרוד משיח: ישנו שם משמעותי מאוד שלא צוין עד כה – נמרוד משיח, אחד הגולשים הישראלים הבכירים בעשור האחרון, שפסילה בזינוק האחרון באליפות אירופה הוציאה אותו מהסגל האולימפי. גם בשנה שעברה הוא לא התחיל את ההכנות עם הנבחרת (חזר לאימונים אחרי שהוועד האולימפי סידר לו מלגה מיוחדת), אבל הפעם נראה שהוא על סף סיום הקריירה התחרותית ובתחילת דרך מקצועית חדשה.

עדיין לא ברור אם מדובר בפרישה סופית של משיח, אבל בהכנות לטוקיו הוא יתפוס תפקיד אחר, לאחר שהביע רצון לעזור לנבחרת. המטרה היא שיעבוד עם הגולשים הצעירים ברוחות החזקות, בהן הוא נחשב לאחד הגולשים הטובים בעולם, ויקדם אותם מקצועית לקראת התחרויות המכריעות.