"מזג האוויר הנוח הביא קהל רב של נשים, גברים וילדיהם אל החנות המבהיקה. ליד דוכן הקצבים שבמחלקת הבשר סייע מאיר ששון בידי יוסף גבאי. הוא ניגש אל המקרר הגדול כדי ליטול משם עוד נתח בשר... ואז המם הרעם את הכל. 10:45: אפלה ירדה לפתע על החנות הגדולה. מאות קופסאות שימורים התעופפו ממדפיהן והתגלגלו בקול שקשוק על פני הרצפה הממורקה. כיכרות הלחם והחלות שהיו ערומים בערימות מול דוכן הבשר נבקעו והתעופפו לכל עבר. חלון הראווה הענקי שבפתח החנות התנפץ לרסיסים. מספר מאיר גבאי, עובד מחלקת הבשר: 'שמעתי את ההתפוצצות ורצתי פנימה לתוך מחסן הבשר. לא ידעתי מה קורה. אחר כך יצאתי החוצה מהמחסן וראיתי אישה בלי רגל. הדם שלה ניתז על החלוק שלי. עזרתי להוציא אותה החוצה. היה שם גם עוד הרוג (אז עדין פצוע) אחד... 'הרגל', הוא מילמל, 'הרגל'. כמתוך חלום חש בזרועות הנושאות אותו מתוך התופת לעבר האמבולנס".
("ידיעות אחרונות", גדעון רייכר, יום ראשון, 23 בפברואר 1969)
אחד מהמעורבים בפיגוע ההוא ביום שישי בשופרסל הוא יעקוב עודה. עודה הורשע ונאסר לשלושה מאסרי עולם. ב־1985, 17 שנה בלבד לאחר שנאסר, שוחרר במסגרת עסקת ג'יבריל, יחד עם עוד 1,149 אסירים אחרים, בתמורה לשלושה שבויי צה"ל. בטקס מיוחד ל"ותיקי החזית העממית" ב־2014, סיפר עודה לנוכחים כי הארגון "נבנה על דמם של שהידים ומנהיגים גדולים", וב־2017 נאם בכנס של "ותיקי חמאס והחזית". עודה מתואר באתר החזית העממית כ"Comrade", תואר ששמור לחברי הארגון הנאמנים.
למעט היותו טרוריסט מזדקן, לעודה תפקיד נוסף. ממסמכי מודיעין פנימיים שהגיעו ל"ידיעות אחרונות" עולה כי עודה הוא גם חבר במועצת המנהלים של ארגון בשם "אדאמיר" ("מצפוּן" בערבית). הארגון הזה חרת על דגלו את החרמת ישראל במסגרת קמפיין ה־BDS. עודה אמנם לא הורג היום פיזית ישראלים, אבל בהחלט פועל נגד מדינת ישראל.
והוא לא היחיד.
המסמכים, שרבים מהם נחשפים כאן לראשונה, משרטטים קשרים רבים בין תנועת ה־BDS לארגוני הטרור חמאס, החזית העממית, חיזבאללה ואף קשרים ישירים לאיראן. מהחומר עולה כי למרות שהתנועה מצהירה שוב ושוב כי היא תנועת זכויות אדם שוחרת שלום, בפועל חלק לא מבוטל מהחברים בארגונים השונים בתנועה הינם טרוריסטים לשעבר ולעיתים גם בהווה, שלחלקם דם יהודי על הידיים. עוד עולה מהמסמכים כי גורמים רבים, בהם ממשלות אירופיות, ארגונים פילנתרופיים אמריקאיים ואפילו משמרות המהפכה של איראן, מממנים במישרין או בעקיפין במיליוני דולרים את הארגונים שמעסיקים את הטרוריסטים הללו.
המסמכים נאספו על ידי אנשי "המערכה", כוח משימה מיוחד שהוקם במשרד לעניינים אסטרטגיים על ידי השר גלעד ארדן ומונה עשרות אנשים. בראש חטיבת המחקר של “המערכה” עומד איש אמ"ן, ד"ר שי הר־צבי. "באופן מסורתי, משתדלת תנועת ה־BDS להציג את עצמה בכל מקום כתנועה לא־אלימה, אלא שאנחנו גילינו המון קשרים של ארגונים שונים בתנועה לטרור", מסביר הר־צבי. "בתוך זה, אחד הדברים המרכזיים שגילינו הוא הלְבּנָה של הפעילות דרך ארגוני חברה אזרחית והצְנעה של העבר והמעורבות בטרור. ארגוני החברה האזרחית בעצם נותנים כסות מושלמת לפעילות של אותם פעילים להמשיך לשלוח את זרועות התמנון שלהם ברחבי העולם".
עו"ד צחי גבריאלי, מנהל "המערכה", מסביר: "היום סם החיים של פעילות ה־BDS בעולם, של כ־250 ארגונים, הוא כסף פילנתרופי. כשיש לך את סם החיים הזה שנקרא כסף פילנתרופי, אתה צריך להיזהר שלא תפגע במקורות, שיכולים להיות קרנות, מדינות, מימון המונים. בעולם הפיננסי, כל דבר שעלול להיות קשור לטרור בהווה או בעבר הוא 'אות אדומה' ועלול להביא לפגיעה במימון. ההסתרה וההצנעה של הקשר לטרור קריטיות מבחינתם, וכאן מגיע התפקיד שלנו לחשוף אותו".
"לא בחל ברצח"
ה־BDS הוא למעשה מעין ארגון־גג, שמאגד תחתיו פעילות של עשרות ארגונים פלסטיניים ופרו־פלסטיניים, וכן פעילויות חרם נקודתיות של ארגונים לא־ממשלתיים (NGO’s) אחרים, בעיקר באירופה ובארה"ב. מאז היווסדו ב־2005, ביטוי הקסם שחוזר שוב ושוב בהצהרות של ה־BDS ונספחיו הוא "התנגדות לא־אלימה". חלק מדובריו מקפידים לציין כהשראה לפעילותם אישים כמו מהטמה גנדי ונלסון מנדלה. אלא שהמסמכים שהגיעו לידינו צובעים חלק מפעילות ה־BDS בצבעים אחרים, מדממים בהרבה.
על פי המסמכים שהגיעו אלינו, ארגון הטרור אשר קשור בתנועת ה־BDS בצורה המשמעותית ביותר הוא החזית העממית. תזכורת: החזית העממית מוכרז כארגון טרור בישראל, בארה"ב ובאיחוד האירופי. מאז הוקם על ידי ד"ר ג'ורג חבש לאחר מלחמת ששת הימים, עסק הארגון בחטיפות רבות של מטוסים (שהידועה בהן היא חטיפת המטוס לאוגנדה בשיתוף עם "תאי המהפכה" הגרמנים, הפעולה שהובילה למבצע אנטבה), כמו גם פיגועי ענק בשנות ה־70 וה־80 (הטבח בנתב"ג, ליל הגלשונים). מאז שנת 2000, הארגון היה אחראי לרצח השר רחבעם זאבי ז"ל, לסדרה של פיגועי התאבדות ואף לקח אחריות על הטבח בבית הכנסת בהר נוף ב־2014.
לפני כחודשיים התקיים בעיר אלסינור שבדנמרק כנס, שהזכיר במשהו את הכנסים המחתרתיים שקיים ג'ורג' חבש בשנות ה־70: הונפו שם דגלי הארגון האדומים, והמרצה הראשי בהם היה איש החזית העממית חאלד ברכאת, אשר על פי המסמכים שהגיעו אלינו הינו חבר הלשכה המדינית של החזית העממית בלבנון.
אלא שהכנס הזה, בשונה מהכנסים של חבש, לא היה מחתרתי. ברכאת הופיע באין מפריע ותמונות מהכנס מפורסמות ברשת האינטרנט. הבדל נוסף ובולט לא פחות היה שהכנס בעצם לא היה כנס של החזית העממית, אלא של ארגון שנקרא "סאמידון", אחד מארגוני ה־BDS הבולטים בארה"ב, שקורא לחרם על ישראל. ברכאת, נשוי למנהלת והמתאמת הבינ”ל של הארגון, שרלוט קייטס. בראיון שהעניק ברכאת לרגל הכנס בדנמרק אמר: "לתנועת החרם הייתה חשיבות רבה בהפלת משטר האפרטהייד בדרום־אפריקה, כפי שגם יקרה כאן".
לפני כשלושה חודשים נתפס במעבר אלנבי אדם בשם מוסטפא עוואד, כשניסה להיכנס לישראל ונעצר על ידי השב"כ. עוואד, על פי כתב הבקשה למעצרו, עמד בקשר עם ברכאת. בכתב האישום שהוגש נגד עוואד סופר כי הנ"ל היה בקשר עם חיזבאללה ואף אומן על ידם. עוד נטען בכתב האישום כי רגע לפני שביקש להיכנס לישראל מחק את חשבון הפייסבוק המבצעי שלו והשאיר את מחשבו בידי פעילת החזית העממית בירדן. מה הוא תיכנן לעשות בישראל לא ידוע בשלב זה, אבל דבר אחד בולט בקשר אליו: על פי המסמכים שהגיעו לידינו, עוואד היה חבר בארגון סאמידון ועד למעצרו היה פעיל מרכזי בסניף הבלגי שלו. ד"ר הר־צבי: "הדוגמה של עוואד היא בדיוק אותה שיטת פעולה של אנשים שהצליחו להתערות בארגוני חברה אזרחית, שהם תכל’ס ארגוני דה־לגיטימציה נגד מדינת ישראל, והם בעצם קשורים באופן מאוד הדוק וישיר לארגוני הטרור".
ודוגמאות לכך לא חסרות. נחזור, למשל, לארגון אדאמיר, שכזכור מעסיק את יעקוב עודה, הטרוריסט מהפיגוע בסופר. מתברר כי מדובר בארגון עסוק מאוד. כמה דוגמאות: ב־2013 השתתף אדאמיר בקמפיין "אהבה תחת אפרטהייד"; ב־2015 היה הארגון ממובילי החרם על חברת האבטחה G4S, שפעילה גם בארץ. ב־2016 הגיש הארגון עם עוד ארגונים תלונה לאו"ם בנוגע לשלילת זכויותיו של עומר ברגותי, אחד ממנהיגי ומקימי תנועת ה־BDS. ב־2017 קרא אדאמיר לחרם נגד חברת HP, בשל פעילותה בישראל. ויש עוד.
על פי המסמכים, חוץ מעודה, מחמוד ג'ידה הוא חבר ועד מנהל נוסף באדאמיר. ג'ידה הורשע ונידון לשלושה מאסרי עולם לאחר שהטיל רימונים על ישראלים ברחוב שטראוס בירושלים בשנת 1968. מהמסמכים עולה כי גם עבדול לטיף ג'ית, יו"ר מועצת המנהלים ואחד ממייסדי הארגון אדאמיר, היה חבר הלשכה המדינית של החזית העממית, ובשל כך נאסר עליו לצאת מישראל. לג'ידה וג'ית נושא שיחה משותף נוסף: שניהם שוחררו בעסקת ג'יבריל לאחר 17 שנים בכלא הישראלי.
חאלדה ג'ראר הייתה עד לאחרונה סגנית יו"ר הארגון, ג'ראר הייתה מספר פעמים במעצר מינהלי, בין היתר בגין חשד לחברות בחזית העממית ובהסתה לחטיפת חיילים למטרות מיקוח. נגד עו”ד סחר פרנסיס, מנכ"לית הארגון, הוגש כתב אישום בגין שיבוש מהלכי משפט וסיוע להשמדת ראיה בזירת טרור - אך היא זוכתה. גם חבר הארגון יוסוף חבש (אחיינו של ג’ורג’ חבש) היה בעבר חבר בחזית העממית, ויש עוד שם מעניין: סומוד סעדאת, שהיא לא אחרת מאשר בתו של המזכיר הכללי של החזית העממית והאסיר מספר אחת שלה – אחמד סעדאת, שהורשע בתכנון רצח השר רחבעם זאבי.
אלא שלמרות העבר הטרוריסטי והקשרים לחזית העממית, הצליח אדאמיר ללקט תרומות רבות. הנה כמה דוגמאות: הארגון קיבל מענק של 498,700 דולר ממינהלת זכויות האדם, גוף שמומן על ידי דנמרק, הולנד, שוודיה ושווייץ, לשנים 2014־2017. במאי 2016 הסוכנות הבסקית לפיתוח שיתוף פעולה (AVCD) חתמה על הסכם עם אדאמיר על מנת "לסייע לאסירים פלסטינים", הסכם שכלל העברת 199,988 אירו לארגון. ויש עוד.
גבריאלי: "יש כאן עניין גדול, וזה העניין של תעשיית החרמות מהמקום הכספי. כשיש לך כסף שמגיע ממדינות, מקרנות או ממימון המונים, ויש לך זרם קבוע של כסף, אתה שואל את עצמך מה אתה מעדיף: להחזיק רימון או רובה? כנראה שתעדיף להסתובב בעולם עם חליפה, להתקבל בכנסים בינלאומיים, לדבר עם גורמים בכירים בענייני זכויות אדם ולקבל משכורות ביורו".
מהמסמכים עולה כי ארגון BDS נוסף שבין שירותיו טרוריסטים לשעבר הוא "אל חאק" (בערבית: "הצדק"). אל חאק מגדיר עצמו כ"ארגון זכויות אדם פלסטיני לא־ממשלתי", ונהנה ממימון אירופי. ייתכן שחלק מהכספים הללו זורמים גם למקומות שפחות קשורים לזכויות אדם. אל חאק, למשל, היה שותף ב־2013 בקמפיין שקרי שלפיו ישראל גונבת מים מהפלסטינים, על מנת למנוע שיתוף פעולה בין חברת מקורות לחברות הולנדיות; ב־2015 היה אל חאק ממובילי הקמפיין נגד אורנג', שככל הנראה תרם להפסקת עבודתה של החברה בישראל והתנתקותה מפרטנר; וב־2017 יצא בקריאה לאיסור יבוא סחורות מהגדה המערבית, כמו גם לחץ על הממשלה הצרפתית להתנתק ללא דיחוי מכל קשר פיננסי עם המערכת הבנקאית הישראלית. אלא שמהמסמכים שהגיעו אלינו עולה כי הפעילות האזרחית הזו, אשר מסבה לישראל נזק רב בזירה הכלכלית, מנוהלת בשיתוף אנשי החזית העממית.
שעואן ג'בארין, למשל, יו”ר אל חאק משנת 2006, שימש כאחד מראשי החזית העממית ועומד בקשרים עם פעילי הארגון באיו"ש. ג'בארין נשפט והורשע בעבר בגין פעילותו הצבאית בחזית העממית וריצה עונשי מאסר שונים. לאורך שנים ארוכות סורב ג'בארין ליציאה מהארץ מספר פעמים. באחת הפעמים כתבו עליו שופטי בג"ץ שנחשפו לחומר סודי עליו כי הוא "פועל ככל הנראה בחינת ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד, בחלק משעות פעילותו הוא מנכ"ל של ארגון זכויות, ובחלק אחר הוא פעיל בארגון טרור שלא בחל במעשי רצח ובניסיונות לרצח, אשר דבר אין להם עם זכויות, ואדרבה, שוללים הם את הזכות הבסיסית מכולן, זכות היסוד שביסוד, שבלעדיה אין זכויות אחרות – הזכות לחיים".
ג'בארין הוא לא היחיד באל חאק שיש לו היסטוריה בארגון טרור. זיאד מוחמד שחאדה חמידיאן, שעובד באל חאק למעלה מעשור ומשמש כיום כראש המחלקה לבניית יכולות והכשרות בארגון, היה במעצר מינהלי בשנת 1996, ובין השנים 2005־2007 על רקע פעילותו בחזית העממית. גם זאהי עבד אל־האדי מוחמד ג'ראדאת עובד באל חאק מספר שנים כאחראי על תפעול, ניהול, איסוף תרומות ובניית תקציב הארגון. ג'ראדאת נעצר מספר פעמים בעבר על רקע פעילות צבאית בחזית העממית ונשפט לארבע שנות מאסר. על פי המסמכים, גם אל חאק, למקרה שתהיתם, נהנה ממיליוני יורו שזורמים אליו מממשלות ומארגונים באירופה.
עכשיו הזמן להכיר ארגון נוסף, בשם P־DCI. בתרגום לעברית, ראשי התיבות שלו הן "האגודה הבינלאומית לזכויות הילד - פלסטין". אפשר היה לדמיין שמדובר בארגון שעוסק אך ורק במצוקות הקשות של הילדים הפלסטינים, אבל במציאות גם הוא ארגון תומך BDS. מהמסמכים עולה כי מנכ"ל הארגון לשעבר ואחד ממייסדיו, ריפעת עודה קסיס, הוא ממחברי "קיירוס פלסטין", מסמך אינטרנטי אשר נחשב לאחד המסמכים החשובים במסגרת קמפיין ה־BDS להחרמת ישראל בקרב כנסיות ומאמינים נוצרים ברחבי העולם. אבל זה לא נגמר בכך: גם לארגון זה קשרים לחזית העממית. האשם אבו־מריה, שהיה רכז היחידה לגיוס קהילתי בארגון, נהרג ב־2014 במהלך מהומות אלימות בבית אומר בסמוך לחברון. לאחר מותו הוציאה החזית העממית הודעה מפוארת, ששמורה ללוחמים שהידים ולא לרכזים בארגוני זכויות אדם, שבה נכתב: "בשם המזכיר הכללי הכלוא של החזית העממית לשחרור פלסטין, אחמד סעדאת; סגנו, החבר אבו אחמד פואד; כל המנהיגים, הקאדרים וחברי החזית, וההמונים הפלסטינים, החזית העממית מתאבלת על חברנו, מנהיג הקדושים האשם ח'דר אבו מריה, בן 47, שנרצח על ידי כוחות הכיבוש ביום שישי אחר הצהריים בבית אומר, פלסטין הכבושה".
מהמסמכים עולה כי נוסף על אבו מריה יש ב־P־DCI חברים נוספים בעבר או בהווה מהחזית העממית. כך למשל חסן עבד אל־ג'ואד, עיתונאי ואחד ממנהיגי "החזית העממית" באזור בית־לחם; חלימה אבו־סלב, שנשפטה כמשויכת לחזית העממית בסוף שנות ה־80 ונידונה לשלוש שנות מאסר; ומיודענו מחמוד ג'ידה, זורק הרימונים מרחוב שטראוס.
ליילה ח'אלד היא טרוריסטית מפורסמת, שבצעירותה הייתה מעורבת בפעילות טרור של החזית העממית, כולל ניסיון לחטוף מטוס אל על. זה לא הפריע לשני ארגוני BDS להשתמש בשירותיה לצורך גיוס כספים: הראשון הוא ECCP, מעין ארגון־גג שמאגד כמה ארגונים ומדינות בפעילות פרו־פלסטינית (הגיוס היה יחד עם סאמידון); והשני הוא BDS South Africa, אשר מהווה ציר מרכזי בקמפיין החרם העולמי וקידם את הניסיון לגרש את ישראל ממוסדות פיפ"א בשנה שעברה.
איתי ראובני, ממכון המחקר NGO מוניטור, מסביר: "מה שמיוחד כאן זה שהארגונים האלו באופן מוזר מתקבלים על ידי הקהילה הבינלאומית. למשל מנכ"ל אל חאק, שבית המשפט הרשיע אותו כבכיר בחזית העממית, יושב בבורד של אחת מפלטפורמות זכויות האדם הגדולות בעולם, FIDH. יש כאן איזושהי הצלחה שלהם לזלוג למיינסטרים של השיח ההומניטרי של החוק הבינלאומי".
איך בעצם מצליחים טרוריסטים לשעבר ובהווה להסתיר את עברם מפני המוסדות שתומכים בהם?
"התופעה היא הלבנה של כל מה שקשור לפגיעה בישראלים. פתאום הם פחות מתהדרים בעבר שלהם. יש פה ניסיון להלבין את ארגוני הטרור כארגונים לגיטימיים למרות שהם מוגדרים ארגוני טרור ויש להם דם רב על הידיים".
ד"ש חם מעזה
המעורבות העמוקה של ארגון החזית העממית בפעילות ה־BDS היא רק חלק אחד של הסיפור. מהמסמכים שהגיעו לידינו עולה כי גם חמאס לא טומן ידו בצלחת. עיקר הפעילות של חמאס בקרב ארגוני החרם, כך עולה מהמסמכים, הינה בבריטניה. אחד מארגוני ה־BDS המרכזיים בבריטניה הוא ארגון PRC, "מרכז השיבה הפלסטיני", אשר מוגדר על ידי השב"כ כ"זרוע הארגונית והמתאמת של תנועת חמאס באירופה". בראש המרכז עמד בעבר זהאר ביראווי, שבשנים האחרונות שימש כיו"ר ה־PFB ("הפורום הפלסטיני בבריטניה") ובכיר בארגון ה־BMI (“היוזמה המוסלמית־בריטית”); שניהם, הפתעה־הפתעה, קוראים לחרם על ישראל. על פי המסמכים שהגיעו אלינו, "ביראווי מקושר לחמאס גם היום". בארגון ה־BMI חבר בירוואי למוחמד סואלחה, חבר הלשכה המדינית של חמאס, שלקח חלק במשלחת בכירי חמאס למוסקבה ב־2017.
הארגונים הללו, יחד עם ארגונים בריטיים נוספים כמו FOA (בתרגום, ראשי התיבות של "החברים של אל־אקצה") ו־PSC (בתרגום: "קמפיין הסולידריות עם פלסטין") הובילו בשנה האחרונה קמפיין לציון מאה שנה להצהרת בלפור שכלל הפגנת ענק בלונדון, עצומה להתנצלות בריטית ועוד. ארגון PSC, כך עולה מהמסמכים, מצהיר כי בראש מעייניו הדאגה לזכויות הפלסטינים. בפועל, PSC הינו ארגון הדה־לגיטימציה הגדול והמוביל בבריטניה, (ואחד הגדולים באירופה בכלל), והעומד בראשו, יו לנינג, לא הורשה להיכנס בעבר לישראל. ב־2017 הארגון הזה גרם ללא מעט דאגה בקרב מעריצי אמן הרוק האלטרנטיבי האגדי ניק קייב, כשהפעילו מערכת לחצים כבדה כנגד הגעתו לארץ. בניגוד לאחרים (כמו לנה דל ריי) קייב לא נשבר.
ארגון FOA הוא בעיקר הצגה של איש אחד בשם איסמעיל פאטל, שתועד ב־2011 מחבק חיבוק אמיץ את איסמעיל הנייה במסגרת "מַיילים של חיוכים" (שיירה של פעילים שנכנסה לעזה). פאטל, שהשתתף במשט המרמרה, מוביל בשנים האחרונות קמפיין לחרם סחורות, בין היתר של תמרים מתוצרת ישראל, כמו גם קריאה לחברות בינלאומיות כמו קוקה־קולה ומקדונלד'ס להפסיק את פעילותן בארץ.
מהמסמכים עולה כי קיים קשר נוסף של חמאס עם ארגוני BDS באירופה ‑ עם הארגון הנורווגי NPA, אשר פירסם דו"ח הקורא לקרן הפנסיה הנורווגית למשוך את השקעותיה מחברות אשר עובדות בישראל, כמו מוטורולה, HP ו־G4S. אלא שלצד הקריאה לחרם על ישראל, ארגון NPA (ראשי התיבות של "עזרת העם הנורווגי") מימן בין השנים 2012 ו־2016 פעילויות העצמה לנערים, שלקחו בהם חלק גם חמאס והחזית העממית וסיפק בין השנים 2001 ו־2008 שירותים שונים באיראן בתחום האנרגיה. אחד התורמים של NPA היא ה־USAID (סוכנות הפיתוח האמריקאית לפיתוח בינלאומי). באפריל האחרון, אחרי שהאמריקאים גילו את הקשר לארגוני טרור ולאיראן, הם קנסו את NPA בשני מיליון דולרים. ראובני: "באירופה האירופאים מסתכלים על זה בצורה ש'תראו לנו איך הכסף שלנו גרם לפעילות אלימה', הם לוקחים את זה בצורה הצרה ביותר. הם אומרים משפטים מקוממים כמו 'הוא ריצה את עונשו', או 'הוא אמר שהוא כבר לא תומך בזריקת רימונים על קהל'. בארה"ב יותר קל: חוקי המימון והתמיכה בארגונים שרק נושקים לטרור מאוד ברורים, והרבה יותר קל להסביר את זה".
על פי המסמכים, חמאס פועל בזירת ה־BDS גם באמריקה, כך למשל בקרב ארגון AMP ("מוסלמים אמריקאים למען פלסטין"), אשר קורא לחרם על ישראל, ואחראי בין היתר לקמפיין הקורא “לעצור את האפרטהייד בישראל”. על פי המסמכים, דמויות מובילות בארגונים שהיו מעורבים בעבר במימון חמאס השתלבו בארגון AMP בתפקידים בכירים. כך למשל חוסיין חטיב, אשר היה בכיר בארגון HLF, שהוגדר על ידי האמריקאים כ"חמאס אמריקה" ונסגר על ידי האף־בי־איי לאחר שנמצא כי העביר לחמאס מיליוני דולרים. חטיב הוא חבר הוועד המנהל של AMP; וכך גם סלאח סרסור, חבר הוועד המנהל של AMP כיום. לפי דיווח של האף־בי־איי למשרד האוצר האמריקאי מ־2001, סיפר אחיו של סרסור לגורמים ישראליים (לאחר מאסרו בישראל) על מעורבותו של אחיו בגיוס כספים עבור חמאס באמצעות HLF. השניים, כך על פי המסמכים, העבירו כספים למנהיג הזרוע הצבאית של חמאס באמצעות חשבון בנק של חנות רהיטים במילווקי.
פרופסור דן דייקר, מהמרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה ומומחה לתנועת ה־BDS, מסביר: "הגנטיקה של ארגון AMP ושל הארגונים שהתפרקו היא אותה גנטיקה, והיא חמאס. ה־BDS נתפס כרעיון לא־אלים וכאופציה היחידה שיש לרשות הפלסטינית כדי להילחם כלכלית נגד ישראל לחירותם. זו תפיסה מוטעית. מה זה BDS באמת? זו מכבסה של מילים של ממש, של ארגון ששודד את השפה של זכויות אדם, ושל חירות, ושל כל המילים שבמערב אנחנו מזדהים איתן כאידיאלים, ומנצל אותן באופן ציני מאוד כדי לכסות על הזהות האמיתית של ה־BDS שזה בעצם ארגונים קיצוניים רדיקליים שמשתמשים בכל כלי כדי לפגוע בעצם זכות קיומה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי".
פיגוע תודעתי
החזית העממית וחמאס הם שני ארגוני טרור, וברור מדוע ירצו לצבוע את הפעילות שלהם כ"לא־אלימה" ו"שוחרת שלום", תחת מטריית ה־BDS. אלא שמהמסמכים שהגיעו לידינו עולה כי לאחרונה הצטרפה אליהם שחקנית חדשה, מעצמה עולמית בתחום הטרור, ואולי המדינה הרחוקה ביותר ממושגים כמו "פעילות לא־אלימה": איראן.
ממחקר מפורט שהוכן בחודשים האחרונים במשרד לעניינים אסטרטגיים ונחשף כאן לראשונה עולה כי האיראנים מעורבים עמוקות בקמפיינים שונים של ה־BDS ברחבי העולם. מטבע הדברים, במקרה האיראני, המגע עם פעילי החרם סמוי יותר, ובעיקר מתבטא במפגשים.
הקשר החמאסי ל־BDS מתפרס בכל רחבי העולם. נתחיל, למשל, דווקא בספרד: תכירו את מפלגת פודמוס (בתרגום מספרדית: "אנחנו יכולים"), סיעת שמאל עם נציגים בפרלמנט הספרדי, ולא מעט פעילויות תמיכה ב־BDS. הפעילות שלה היא בעיקר בתחום הפרלמנטרי, אבל לא רק: באוגוסט 2015, למשל, פודמוס תמכה בפעילות BDS שבמסגרתה בוטלה הופעתו של הזמר היהודי מתיסיהו בפסטיבל בוולנסיה.
אלא שלצד פעולות אלו, גילתה היחידה למלחמה בפשיעה כלכלית של משטרת ספרד כי בין השנים 2013 ל־2015 קיבל מנהיג המפלגה, פבלו איגלסיאס, סכומים של אלפי אירו מאיראן. על פי הפרסומים בספרד, מסלול הכסף היה באמצעות הנחיית תוכנית טלוויזיה בהפקת חברה איראנית. איגלסיאס טען כי הכל תקין, ושישמח להציג כל חומר בפני רשויות החוק.
בבריטניה מזהה המחקר כי לאיראן קשרים בארגוני BDS כמו IHRC (בתרגום ראשי התיבות: "הוועד האיסלאמי לזכויות אדם") אשר תומך בחיזבאללה, וארגון בשם Innovative Minds (בתרגום מילולי, "מוחות חדשניים"), שהעומד בראשו, עבאס פנג'ואני, נחשב לתומך חיזבאללה ונסראללה נלהב. מסעוד שחרזה, יו"ר IHRC, ופנג'ואני אף נכחו בוועידה באינדונזיה שעסקה בנושא הפלסטיני ואליה הגיעו בכירי חיזבאללה. שני הארגונים משתפים פעולה רבות בחרמות וקמפיינים משותפים נגד ישראל בבריטניה.
לצד התמיכה במוסדות BDS באירופה, באיראן מאמצים בחום גם כמה ארגונים אמריקאיים. על פי המחקר, הארגון הבולט ביותר בקשריו עם איראן הוא Codepink, תנועת שלום נשית־פמיניסטית, שמשמיעה את קולה בנושאים רבים בארה"ב. אחד מהם הוא החרמת ישראל. Codepink ניהלו למשל קמפיין נגד חברת Airbnb להפסקת פרסום דירות להשכרה בגדה המערבית, ונגד Re/max, להפסקת פעילותה בהתנחלויות, כמו גם קמפיין לסילוקן של קבוצות כדורגל מעבר לקו הירוק מפיפ"א, ואף למניעת אירוח של אמנים ישראלים בארה"ב. כך, למשל, פעל הארגון לביטול הופעתו של עידן רייכל בניו־יורק (ההופעה נערכה לבסוף מול הפגנה עוינת).
מהמחקר עולה כי במהלך השנים האחרונות הפעיל הארגון גם קמפיינים רבים לטובת איראן, ובתוך כך ניתן לזהות מספר קשרים ישירים בין הארגון ואנשיו לבין איראן ואף לאישים בכירים במשטר. מדיאה בנג'מין וג'ודי אבנס, שתי בכירות בארגון, נפגשו בשנת 2008 עם מחמוד אחמדיניג'אד. כחודשיים לאחר מכן נסעו השתיים לאיראן ונפגשו עם מספר סגנים של נשיא איראן. בשנת 2014 הקשר התחמם ובנג'מין נאמה בכנס האנטי־ישראלי (והאנטי־אמריקאי) New Horizon, אשר נערך בטהרן.
השר לעניינים אסטרטגיים גלעד ארדן: "ארגוני הטרור, איראן וארגוני הדה־לגיטימציה והחרם, פועלים למען אותה המטרה - השמדת מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי - והם מעצימים ומזינים אחד את השני. ארגוני הטרור יורים והורגים את אזרחי ישראל, וארגוני הדה־לגיטימציה מנסים לפגוע ביכולת של ישראל להגיב לטרור הזה על ידי השחרת ישראל. זו אותה המערכה בכלים אחרים, שהם לא פחות מסוכנים בטווח הבינוני והארוך. אם בעבר הכרנו סוג אחד של טרור, טרור הדמים, היום שם המשחק הוא טרור תודעתי".
איך אתה מתכוון לטפל בתופעה הזו?
"במישור הכלכלי אנחנו פועלים מול מקבלי ההחלטות בעולם כדי להביא לפגיעה במקורות המימון של הארגונים הללו וסגירת חשבונות הבנק שלהם. כבר הבאנו לסגירת חשבונות של ארגוני דה־לגיטימציה בחמש מדינות באירופה. במישור המשפטי אנחנו מקדמים חקיקה ומהלכים משפטיים נגד ארגוני הדה־לגיטימציה, דרך הצגת ראיות המציגות אותם כגורמים הנגועים באנטישמיות, אפליה ועובדות המוכיחות את הקשרים שלהם לטרור. במישור התודעתי, אנחנו פועלים לחשוף את הקשרים בין ארגוני הדה־לגיטימציה והחרם לארגוני הטרור, ואת האופי האנטישמי והקיצוני של הקמפיין לפגיעה והשחרת מדינת ישראל בעולם. הפעילות שלנו פוגעת באמינותם ובמעמד שלהם ומונעת מהם להשפיע על דעת הקהל ברחבי העולם. אנחנו נוודא שכל פעילי החרם בעולם ידעו שלפגיעה במדינת ישראל יש תג מחיר".
"טענות סרק של גורמים פוליטיים"
בזבוזים? חוסר שקיפות? הצלחות מועטות? לאחרונה נמתחת ביקורת ציבורית נגד פעילות המשרד לעניינים אסטרטגיים בנושא ה–BDS. עימתנו את השר ארדן עם עיקרי הטענות
בחודשים האחרונים נמתחת ביקורת ציבורית ותקשורתית נגד הפעילות של המשרד לעניינים אסטרטגיים במאבק ב־BDS. הטענות נעות מחוסר שקיפות לגבי תקציבי המיליונים שמופנים לנושא, דרך תהיות לגבי היעילות של המאבק ועד כמה הוא באמת קוצר הצלחות, וכלה בטענות לפעילות ב”שטחים אפורים” לגבי איסוף מידע על אודות פעילי BDS. השבוע הצגנו בפני השר ארדן את עיקרי הטענות הללו, וביקשנו כי יגיב.
השר ארדן, מדוע אתם לא נוהגים בשקיפות בכספים שהוקצו למלחמה ב־BDS?
“כל אדם מבין שאין היגיון לחשוף שיטות פעולה כאשר מנהלים מערכה מול יריב שפועל לפגוע בישראל, כמו שלא נציג לחמאס את הפקודות המבצעיות והשיטות שבהן צה”ל פועל. כל מה שהמשרד יכול לפרסם מבלי לפגוע במאבק נגד ארגוני החרם - פורסם, והכל בהתאם להנחיות משרד המשפטים. חייב להתקיים איזון בין השקיפות הנדרשת על מנת שהציבור יידע במה מושקע תקציב המשרד ובין הפעילות הנחוצה כדי לסכל את התקפות ארגוני החרם נגד ישראל”.
יש טענה כי מדובר בכסף מבוזבז. ח”כ סתיו שפיר, למשל, טוענת בכנסת שאין לכם אף לא הישג אחד במאבק ב־BDS.
“טענותיה השקריות והפוליטיות של חברת הכנסת שפיר נגד המשרד אינן ענייניות. פעילות המשרד הוצגה בפניה באריכות במספר ישיבות, כולל בהשתתפותי. המשרד שינה מדיניות ממגננה למתקפה על ארגוני ה־BDS. לראשונה ישנה בממשלה הבנה מעמיקה מיהם הארגונים, הקשרים, הפעולות והפעילים של ארגוני החרם, כולל קשריהם לארגוני הטרור. לראשונה נחשפו פניהם ומטרותיהם של ארגוני החרם, חשיפה שהביאה לפעולות נגדם על ידי גורמים מדיניים, כלכליים ופיננסיים ברחבי העולם. בפעם הראשונה ישנה עצירה דרמטית של כספים לארגוני החרם ממספר מדינות אירופיות. לראשונה מנהיגי העולם החופשי דוגמת מרקל, תרזה מיי, מקרון ועוד מתבטאים כבר היום נגד תנועת החרם. 25 מדינות בארה”ב חוקקו חקיקה מדינתית נגד ה־BDS והונעה חקיקה ברמה הפדרלית. לראשונה חלה ירידה חדה במספר החלטות החרם משנת 2015 ועד היום בקמפוסים בארצות־הברית. לראשונה ב־2018 לא התקבלו החלטות חרם באגודות מקצועיות. סוכלו עשרות החלטות חרם נגד ישראל ברחבי אירופה, הודות לפעילות נמרצת של משפטנים פרו־ישראלים, וישנן עוד פעילויות רבות שאת חלקן גם לא ניתן לפרסם”.
ומה לגבי הטענות שאתם פועלים בתחומים אפורים?
“כל פעילויות המשרד מלוות בצורה מתמדת וקבועה על ידי ייעוץ משפטי צמוד. שני שומרי הסף - היועמ”ש לממשלה והחשב הכללי - מלווים ומפקחים על פעילות המשרד. טענות הסרק הללו אין להן על מה להתבסס והן מגיעות אך ורק מגורמים בעלי עמדה פוליטית שבגללה הם מבקרים את מאבקנו ב־BDS, שבו אנו כה גאים”.
