לפי נתוני ארגון שופהוליקים אנונימיים (Anonymous Shopaholics) הבינלאומי, יש סוגים שונים של מכורים לקניות. ישנם הכפייתיים, שקונים כשהם מרגישים מצוקה נפשית, אלה שרוצים להרשים, אלה שיקנו עוד ועוד רק כי יש מבצע, "המכורים הבולימיים" שנקלעים למעגל קסמים של קניית מוצרים והחזרתם, וגם אספנים – שלא מרגישים שלמים אף פעם עם מה שיש וחייבים תמיד עוד משהו.

מכורים, או כמעט מכורים, לא חסרים גם בארצנו הקטנטונת, ובאחרונה ה"התמכרות" מתמקדת כמובן באתרי האון־ליין בחו"ל. ניב קוטר, מבעלי חברת השילוח DealTas, מחלק את הקונים ה"מתמידים" לשתי קבוצות: המתונים יחסית, שקונים בין ארבע לשמונה פעמים בחודש, כל פעם בעלות של עד 75 דולר כדי שלא לשלם מכס, ולעומתם הקונים הכבדים, שמזמינים יותר משמונה חבילות בחודש, בין 140 ל־400 דולר לחבילה, ומאחסנים את המוצרים במחסני חברת השילוח בחו"ל כדי לשלוח יחד כמה חבילות ולחסוך בעלויות.

איפה גרים הקונים הכבדים? הייתם מצפים שבתל־אביב, למשל, או בערים עשירות אחרות? אז לפי חיים מזעקי, סמנכ"ל התפעול והעברת הדואר בדואר ישראל, נכון ל־2017 העיר המובילה במספר החבילות הממוצע לתושב בשנה היא דווקא כרמיאל (3.4 חבילות). אחריה ממוקמות קריית־גת וראשון־לציון, ותל־אביב הרחק למטה במקום ה־19. רוב קניות האון־ליין בארץ, על פי מחקרים, נערכות בימי חול בשעות הצהריים המאוחרות. היום הפופולרי ביותר הוא ראשון, בשעות 17:00־14:00, אבל אם תשאלו את ה"מכורים", כפי שאנחנו שאלנו, רבים מדווחים שהם קונים הכי הרבה בשעות הערב והלילה לפני השינה.

רובם גם מסתייגים מההגדרה "מכורים", מעדיפים שופהוליקים או "פריקים של קניות", ולא במיוחד רוצים להיפטר מההתמכרות. "מכור זה אומר שאני צריך גמילה", אומר אחד מהם, "ואני תכל'ס לא מתכוון להיגמל מקניות און־ליין. זו דרך הקניות של העתיד. קניונים זה פאסה!"

חן לבן. "בנובמבר אני אפוצץ בקניות" | צילום: יובל חן

גם לאחרים חשוב להסביר כמה עדיפה הקנייה און־ליין, כי היא חוסכת זמן וכסף. הצצה לדוחות כרטיסי האשראי שלהם מלמדת שמדובר בהוצאה של אלפי שקלים בממוצע בחודש, עוד לפני נובמבר הגדול. ויש להם גם שיטות להסתיר את התמכרותם. כותבת שורות אלה, למשל, אוספת חבילה מהדואר ומיד פותחת, מורידה את התוויות ומעבירה לכביסה. כשהבגד חוזר מכובס, פחות קל (לבעל, למשל) לדעת שהבגד חדש. לחברות שלי יש שיטה אחרת: הן משאירות את החבילות בתא המטען של האוטו, ומדי פעם שולפות משם בגד.

"נהייתי אספנית"

אופירה עזריאלי מאזור השרון, סופרת ומרצה, בת 59, מכריזה שהיא אוהבת לקנות הכל ותמיד, לא רק במבצעים. אבל כשמדובר בבגדי יוניקלו, זו כבר התמכרות. כשאני מדברת איתה היא בדיוק מסיימת לשריין בסל הקניות שלה גרדרובה חדשה של מעילים, חולצות תרמיות והלבשה תחתונה, כולם של הרשת היפנית. "נהייתי אספנית ידועה של מעילי יוניקלו בכל מיני צבעים ודגמים. במיוחד מאז שגיליתי שגם אותם אפשר לרכוש און־ליין אם מצטיידים בכתובת פיקטיבית בארצות־הברית. ביוניקלו יש גם קטגוריה של 'מהדורה מוגבלת', והצלחתי להשיג את המעיל המנומר, שהיה ברשת לזמן קצר מאוד. אני קונה בכל מיני צבעים ודגמים (קצר, ארוך, בלי שרוולים, עם שרוולים), וגם מהחולצות התרמיות שלהם יש לי את כל הצבעים, וגם בצווארון עגול וגם בווי. שלא לדבר על ליין הגרביים התרמיים עם ההדפסים היפים. את הגופיות מנדפות הזיעה לקיץ Airism אני זוממת לרכוש בבלאק פריידי, למרות שגם מהדגם הזה יש לי מלאי מכובד בארון, בכל מיני צבעים".

לדברי אופירה, בארון שלה יש כרגע 28 מוצרי יוניקלו סגורים, שטרם הוציאה מהאריזה, אבל ידה עוד נטויה. "אין גבול לכמות המעילים שיש לי בארון, ועוד יהיו לי בקרוב בחבילות שיגיעו אחרי השופינג. אני כמובן קונה לא רק לי - גם לבעלי, לבן שלי, לנכדים".

ניקול ומיקו שמעון ובנם. "אחרי שהילדים הולכים לישון" | צילום: שאול גולן

חן לבן, בת 22, מקדימה, שהשתחררה לאחרונה מצה"ל, עובדת בחנות אופנה בנתניה וגם כשמרטפית כדי לחסוך לטיול בדרום אמריקה. זה לא מונע ממנה לקנות בכמויות. "כל החברות שלי מכורות כמוני", היא אומרת. "אנחנו מבלות שעות בקניות בסמארטפון. אני כמעט כל יום עוברת בדרך לעבודה ליד חנויות אופנה, נעליים ואקססוריז, אבל מעדיפה לקנות באינטרנט. כי אנחנו אוהבות מותגים של חו"ל, והרבה, ובמחיר שאפשר לקנות. אני צמודה לסמארטפון, ומכל מקום נכנסת לאתרים, מוסיפה מוצרים לסל הקניות, וממתינה למבצעים כדי לקנות אותם ".

איך זה התחיל?

"כשהייתי חיילת בסדיר, במשמרת שבת בבסיס, חיפשתי מכשיר בלוטות' שמתחבר לרדיו ברכב, ונכנסתי לעלי אקספרס. משם זה פשוט התגלגל. בלילה לפני השינה אני מטיילת באתרים שאני אוהבת ואוספת פריטים במחירי מציאה. בגדי ספורט, נעליים ממותגות, אופנה, אקססוריז, תיקים, משקפי שמש, בגדי ים, ומה לא. גם אח שלי, עומר, בן 15, כבר שולט חזק בקניות און־ליין בחו"ל. הוא קונה בעיקר אלקטרוניקה, מחשב, מסכים, עכברים, מקלדות, במחירים שמתאימים לדמי הכיס שלו".

כמה את מוציאה בחודש על קניות און־ליין בחו"ל?

"כמה אלפי שקלים, אבל זה מונע ממני לקנות בקניונים. החודש מתחילות מכירות נובמבר, אז אני מכינה מראש רשימת מוצרים שאני רוצה ומחכה ליריית הפתיחה: טופים של נייקי ואדידס לאימונים, מעיל של דה נורת' פייס, שעוני DW, מעיל ומגפיים של אסוס, והרבה גרדרובה עדכנית לחורף, סוודרים, שמלות, סווצ'רים ומה לא. כל שקל שאת חוסכת מעניק לך את האופציה ליהנות מיותר מוצרים שווים בפחות כסף. אני רק מחכה לגהץ את הכרטיס ולחכות לחבילות. זה הרגע הכי מרגש. ובשנה האחרונה חל שיפור משמעותי בזמן הגעת החבילות הביתה, כך שזה עושה את ההתמכרות לעוד יותר משתלמת ומגביר אותה, כי לא צריך לדחות סיפוקים להרבה זמן. בנובמבר אני אפוצץ בקניות, אבל מבחינתי אני קונה כל השנה".

"התמגנטת? הלך עליך"

מיקו וניקול שמעון, בני 40 מנתניה, קונים הרבה מוצרים לילדים ברשת. הם הורים לשניים, הוא טכנאי תקשורת, והיא לא עובדת מאז שילדה את הצעיר בן השנתיים. ניקול: "כשהילדים נרדמים לפני השינה אני מפעילה את מיקו שישוטט באתרי קניות בחו"ל. החוכמה היא לאגור לסל הקניות את המוצרים שרוצים ולחכות למבצע. אחרת המלאים אוזלים צ'יק־צ'ק. מיקו חובב גדול של קניית צעצועים מכל סוג לבנים שלנו, וכל פעם מפתיע בצעצוע אחר במחיר משתלם".

מיקו: "גם גאדג'טים מלהיבים אותי. כמי שמתקין מערכות אינטרקום, רשתות מחשבים, מערכות אזעקה ומצלמות מתקדמות, אני נסחף תמיד לקנות אביזרים וציוד שכאן בארץ עולים לי פי כמה יותר. וברגע שהתמגנטת, הלך עליך. בכל רגע של הפסקה בעבודה, או כשהילדים הולכים לישון, אני ואשתי מציצים באתרים, כל אחד והמוצרים שהוא אוגר. וכבר לא קונים במחשב – הכי קל בסמארטפון".

ארז מתל־אביב, בן 35, עובד בהיי־טק, נשוי ואב לילד, קונה לא מעט לילד שלו ובכלל, ומספק כמה תובנות: "מכור קונה הכל, החל מפיצ'יפקס ואביזרים לסמארטפון ולרכב ועד מסכי טלוויזיה, מחשבים, שעונים, צעצועים לילד, ומה לא. כשהילד ואשתי ישנים, אני פעיל מאוד בקניות און־ליין. אתה כאילו יוצא לסיור בקניון שיש בו אינסוף חנויות, מוצרים והנחות גדולות – זה מטורף כמה שכיף לקנות בצורה כזו. מכור אמיתי יודע לנהל את הרכישות שלו בצורה מאורגנת, שולט בתהליכים, מכיר את כל השטיקים, אבל ברור שקורה לי לא מעט שאני נכנס במטרה למצוא מוצר ספציפי שעליו אני עושה בדיקת מחיר באתרים השונים, ועל הדרך נתקל במוצר שלא תיכננתי לקנות אבל הוא מוצע במחיר כזה שאני מיד מוסיף אותו לעגלה. זו הרגשת סיפוק נפלאה כשאתה דג מוצר איכותי במחיר ממש משתלם. גם כשאני בנסיעה ברכבת להורים או בבית קפה אני משוטט באתרי קניות. ולמרות שיוצא לי לא מעט לקפוץ במסגרת עבודתי לחו"ל, אני לא ממש מבלה בשופינג שם. אני עושה את הרוב בסמארטפון און־ליין. יותר נוח. אין לי באמת זמן באמצע פגישות עבודה בחו"ל לרוץ לקניונים עם רשימות שאשתי נותנת לי לקנות לילד. וגם למי בא להיסחב עם שקיות? הקניות של המכורים נעשות מהכורסה בבית, במשרד או מתחת לשמיכה, רגע לפני השינה".

"יש תחושת אושר עילאי, ואחריה באות אשמה וחרדה"

אם שופינג הוא התחביב האהוב עליכם ואתם מוצאים את עצמכם מעבירים את רוב זמנכם קונים, או חושבים על קניות; אם חרגתם מהתקציב שלכם באופן מוגזם כבר זמן ממושך ואתם מרגישים שאתם כבר לא שולטים בזה; אם קנייה מלווה אצלכם בתחושות של ריגוש ואושר עילאי, ואחריהם בתחושת אשמה וחרדה – ייתכן שגם אתם סובלים מהתמכרות לקניות.

לדברי איתן טמיר, פסיכולוג, בעלי מכון טמיר לפסיכותרפיה, המציע גם טיפול בהתמכרויות, "התמכרות לקניות (אוניומאניה) שכיחה בקרב כ־8%־2% מהאוכלוסייה ובעיקר נשים. למכור יש דחף כפייתי לבזבז, ללא קשר לצורך או ליכולת. לאחר שחרור הדחף מופיעות חרטה וחרדה. מומחים סבורים שהקונה הכפייתי חש את אותה האופוריה שמכור לסמים מקבל משימוש בסם. גם מכורים לקניות נוטים לנסות להסתיר את ההתמכרות. הם יסתירו קבלות ושקיות מהחנויות, לעיתים ישקרו לגבי הכמות האמיתית שביזבזו. ינצלו את תקרות האשראי שלהם ויזמינו עוד כרטיס אשראי. ורובם מתמודדים עם דיכאון וחרדות בעקבות תחושת חוסר האונים המאפיינת התמכרות. אפשר בהחלט להיגמל. קיימים סוגים שונים של טיפולים. למשל, קבוצות 12 הצעדים של AA (אלכוהוליסטים אנונימיים), טיפול קוגניטיבי־התנהגותי, טיפולים קבוצתיים וגם טיפול זוגי או משפחתי".

ד"ר מירה משה, מרצה במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת אריאל, מוסיפה על ההיבט החברתי: "תרבות הצריכה יצרה מסלול לגיטימי חדש להגדרה עצמית של סטטוס חברתי: 'אני הוא מה שאני קונה'. יותר מכך: באמצעות רכישת מוצרים ניתן 'להתחפש' למישהו אחר, וכך, גם אני, ישראלי שחי במזרח התיכון, יכול ביום הרווקים הסיני להיות ליום אחד אזרח העולם".

נירית צוק, מנכ"לית פורטל "עשר פלוס" ומומחית למחקר תרבות נוער, אומרת שההתמכרות לקניות מתחילה כבר אצל בני נוער, ואפילו ילדים. "הורים רבים עובדים שעות רבות ומרגישים צורך לפצות את הילדים, ובגיל ההתבגרות הילדים מנסים להיראות 'נכון', עם המותגים הנכונים, וזה מרדף שלא נגמר. הורים צריכים לקבוע כללים ותקציב ולעמוד בהם, להסביר כבר מגיל צעיר על סדרי עדיפויות, ולתת לילדים הרגשה שהם שווים בזכות מה שהם ולא בזכות מה שהם לובשים".