אַתְּ שׁוֹאֶלֶת הַאִם אֲנַחְנוּ מִתְכַּוְּנִים לְהִשָּׁאֵר פֹּה

כְּאִלּוּ גָּדְמוּ לַחַיִּים אֶת הַיָּדַיִם

שֶׁיִּמְשְׁכוּ אוֹתָנוּ לַמַּסָּעוֹת

לִבְרֹחַ מִשּׂוֹנְאֵי הַזָּרִים הַפַּטְרִיוֹטִים לַשִּׂנְאָה

לְהִתְאַהֵב בַּמָּקוֹם הַזֶּה וּלְהִשְׁתַּחֲווֹת לָאֵיבָה

אַתְּ שׁוֹכַחַת שֶׁהַתְּפִלָּה נוֹעֲדָה

לְהִתְנַגֵּד לַנֶּצַח, לְעָתִיד, לַדְּמָמָה וְלַכְּלוּם

וְלִמְתֹחַ אֶת הַמִּלָּה שַׁיָּכוּת

עַד שֶׁתִּהְיֶה לַנָּחָשׁ הַבּוֹלֵעַ אֶת זְנָבוֹ