הגיע הזמן שנבין את מה שמבין כל ילד בעזה: ביבי בעד שלטון חמאס. הוא בעד שלטון חמאס משום שכל החלופות לחמאס לא נאות בעיניו. הוא נרתע מכיבוש עזה משום שהוא לא יודע מה יעשה בה ביום המחרת; הוא פוסל את שיקום עזה משום שאיננו רוצה להיות אחראי לפיגועים שיבואו מעזה המשוקמת; הוא בולם כניסה של הרשות הפלסטינית לעזה משום שנוח לו שהגדה ועזה נמצאות בשליטת שני גופים פלסטיניים מוחלשים ועוינים. לא הפרד ומשול - הפרד וכשול.

הדרך שבה סיים הדרג המדיני את הסבב הייתה שערורייתית. כל אחד מחברי הקבינט מתחזה לרמבו, ואף אחד מהם לא מוכן לקחת אחריות על מהלך צבאי. שקרן, אומר נתניהו על ליברמן; לא, אתה שקרן, אומר ליברמן על נתניהו; לא, אומר בנט, שניכם שקרנים. היו לנו קבינטים חצויים בעבר, במלחמות ובין מלחמות, היו האשמות והיו הדלפות, אבל לעיתים רחוקות הגיעה היריבות הפנימית לשפל כזה.

השרים בממשלה הנוכחית מרבים להתלונן על הדרג המבצע: הוא לא מאפשר להם למשול. חברת הקבינט איילת שקד הפכה את הטיעון הזה לדגל. אתמול נקרתה לה ולחבריה הזדמנות פז: חמאס ירה את 460 הרקטות שלו. כל אחד מהם התהדר בפתרונות משלו, קטלניים, מושלמים, לירי מעזה. ואז - דום שתיקה. אף אחד מהם לא דרש להעמיד את התוכנית המופלאה שלו להצבעה. גיבורי התהילה הסתתרו מתחת למדים של צה"ל.

הבעיה לא מתמקדת ב–48 שעות האש השבוע. נתניהו, שלמד ב–51 הימים של צוק איתן שבהפצצות אי–אפשר למוטט את עזה, הסיק את המסקנות הנכונות: מוטב להגיע להפסקת האש מה שיותר מהר, במינימום הרוגים ומינימום נזק. נתניהו אחראי לכישלון של מדיניות ישראל כלפי עזה. לא השבוע, אלא בתשע שנותיו כראש ממשלה. נכון שאין לנתניהו מדיניות. יש לו: הוא מאמין אדוק בהנצחת המצב הקיים. כן לחמאס, לא לשיקום. למרבה האסון, הסבבים החוזרים הם חלק מהמצב הקיים.

כמו בכל סבב קודם, צה"ל מנופף בנזקים שהוא גורם לעזה. כך וכך מיפקדות החרבנו; כך וכך בתים הרסנו. זאת התפארות שווא. אף אדם בישראל, גם לא בקצה הימין, לא מתפעל מבתים שהופצצו בעזה. אף אחד בעזה, גם לא ראשי חמאס, לא נבהל ממראה של בית מופצץ. בכל סבב אנחנו טוענים לפגיעה אנושה בחמאס. עוברים חודשים אחדים, ועוף החול מרים ראש.

נתניהו בנה את קמפיין הבחירות שלו על הצלחתו האישית. מנהיגי העולם מעריצים אותו; האיראנים מפחדים ממנו; החמאס מורתע; אבו–מאזן מושפל. המדינה בטוחה. רק הוא יכול.

כל זה נסדק בשבועות האחרונים, והציבור שלו, כולל אלה שיצאו להפגין בשדרות, מבין את זה. ערב הבחירות נתניהו לא יוכל לעמוד ברחוב באשקלון ולהבטיח שימוטט את שלטון חמאס. המאבטחים ירחיקו אותו משם. אשקלון? יאמר המאבטח. לא, אדוני. אנחנו לא רוצים שטיל מעזה יעוף עליך באמצע הנאום.