כמה ראשי ערים אתם מכירים שכאשר מתקשרים לברך אותם על המינוי, הם מבקשים לחזור אליהם עוד עשר דקות, כי הרגע סיימו להרדים את הפעוטה? מה הסיכוי שבמקום ווטסאפ סטנדרטי לרגל הזכייה בבחירות, תושבים שולחים לראש העיר החדש תמונות של הבנות הרווקות שלהם, כי הוא רווק בן 38? בעבר כבר נרשמו מקרים של ראשי ערים צעירים כמו מאיר שיטרית ביבנה או שלומי לחיאני בבת־ים, אבל בבחירות המוניציפליות האחרונות התגברה תופעת הצעירים שבאו לנהל עיר — ולא אחרי קריירה בת 40 שנה, אלא כמעט ממקום עסקי, הייטקיסטי. מבחינתם, יש להם משימה והם באו למלא אותה על הצד הטוב ביותר. הם מתוחכמים במובן הטוב, מודעים לסביבתם, לקשר עם התושב. הם לא מתכוונים לעסוק בגינון וזבל, מבחינתם זה שייך לעבר. עכשיו דברו אליהם במושגים גלובליים של ערים ירוקות, שיפור השירות המקוון לתושב ואם צריך לסגור את העירייה יום אחד בשבוע כדי שכולם ילכו הביתה לשחק עם הילדים, גם זה מקובל.
לרגל ניצחון הצעירים כינס ב"ידיעות אחרונות" שלושה ראשי ערים ושני ראשי מועצות מקומיות לשיחה על החיים החדשים. כולם כבני 40, פלוס־מינוס, לכולם מלבד לאחד יש ילדים קטנטנים, והם מבטיחים שימשיכו להיות פעילים בקבוצת הווטסאפ של גן הילדים אם לא יותר מזה. כולם מחוברים לתושבים ולנעשה בעירם וגם לרשתות החברתיות, עד כדי כך שגם כשהם מגיעים לצילומים הם מתקשים להיפרד מהטלפון הנייד.
קחו למשל את ראש עיריית בת־ים הטרי, צביקה ברוט. עד לפני עשרה חודשים נשא ברוט בהרבה טייטלים מכובדים. הוא היה בעבר כתב בכיר, גם בעיתון הזה, ובחמש השנים האחרונות שימש כיועץ אסטרטגי ובין השאר ניהל את הקמפיין הישראלי של טראמפ. למרות שהיה מועמד הליכוד בבת־ים, ראש הממשלה בנימין נתניהו פירסם ערב הסיבוב הראשון סרטון תמיכה דווקא ביריבו, המועמד העצמאי יוסי בכר — אבל ברוט ניצח בסיבוב השני בכל זאת. הוא סיפר שנתניהו מיהר לברך אותו על ניצחונו, ולאחר זכייתו קיבל גם טלפון מהבית הלבן, "אמנם לא מהנשיא", הוא מנסה להיות צנוע, "אבל מנציגים של הבית הלבן. רק להגיד שקיבלתי טלפון מהבית הלבן זה כבר מגניב".
הגר פרי־יגור, ראש מועצת פרדס־חנה־כרכור מזכירה בביוגרפיה שלה נבחרת חדשה אחרת – את ראש עיריית חיפה עינת קליש־רותם. שתיהן אדריכליות, מתכננות ערים ונמצאות בפוליטיקה המקומית לא מעט זמן. פרי־יגור למשל, נכנסה כבר לפני עשרים שנה, אבל התמודדה לתפקיד הראש כבר לפני חמש שנים, ואז הפסידה. השנה לא רק שזכתה בבחירות, אלא שלראשונה היא גם חווה יחד עם בעלה עמית, סא"ל בקבע, הורות לעופר, תינוק בן שנה. "מגיל אפס אמרו עליי שאהיה ראש עיר ומגיל צעיר כיוונתי למטרה הזאת, וגם עמית, מאז שהוא מכיר אותי ידע שהוא מקבל את כל החבילה. עמית הריץ אותי לתפקיד, האמין בי. זה לא רק בתמיכה הוא ממש דחף אותי לעשות את זה. הוא אסטרטג מספר אחת בקמפיין שלי. הוא סגן־אלוף ובעצמו מאוד עסוק אבל הוא לא חשש לרגע מההתמודדות שלי לתפקיד, למרות שזה לא קל לשנינו".
ואיך זה להיות ראש עיר שהיא גם אמא טרייה?
"מן הסתם כל מה שקשור לגיל הרך ולזוגות צעירים קרוב לליבי, מכיוון שאני חיה את זה ויכולה להרגיש את הדברים כאן ועכשיו, מה זה להיות אמא בעלת קריירה. בסוף זה עניין של החלטה וסדר יום. מבחינתי, לקחת את הבן שלי בבוקר לגן זה מאסט. תמיד אני אוציא אותו וסדר היום האחר ישתלב, ואני מקווה שאצליח להנחיל את זה לכלל העובדים".
ראש עיריית ראשון־לציון הנבחר, רז קינסטליך, בן 40, נשוי לעורכת דין ועוזרת מנכ"ל בחברה גדולה, וגם אבא לריף בן העשרה חודשים — שנקרא על שם סבתא שפרה שבבחירות הקודמות עוד חילקה פלאיירים עבור הנכד, אך לא זכתה לראות אותו ראש עיר. שתבינו כמה הוא צעיר. כבר 15 שנים שימש כסגן וממלא מקום ראש העיר. "אשתי קיבלה אותי כעסקת חבילה. היא ידעה לאורך כל הדרך מה המטרות שלי ולאיפה אני שואף. היא עזרה לי מאוד בקמפיין וממש עבדה איתי ימים כלילות. יש לי אישה תותחית. לא היה פשוט עם הלידה של הילד הראשון אבל צלחנו גם את זה וזה לרגע לא גרם לי לחשוב על הסרת ההתמודדות".
ויסאם נבואני, בן 44, שנבחר השבוע להיות ראש מועצת ג'וליס, הוא אב לארבעה ילדים: עמרי 11, יארה 9, דניאלה 4, ופרחן בן שנה. "אשתי בהתחלה רצתה לזרוק אותי מהבית", הוא מספר בחיוך. "לקח לי זמן לשכנע אותה ורק לפני חצי שנה היא התחילה לשתף פעולה. כשהיא נכנסה לזה היא עשתה חצי מהעבודה הפוליטית שלי ועזרה מאוד לכל הקמפיין ואני חייב לה הרבה". נבואני הוא בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל־אביב ששירת כעתודאי בפרקליטות הצבאית. אחרי שנכנס לרשות המקומית והבין שיש הרבה מה לתקן, הקים את תנועת "ג'וליס עכשיו" והחליט להתמודד. "השאיפה היא להשפיע כמה שאפשר במגזר הדרוזי שסובל ממנהיגות מסוימת שמזיקה לו. אני רוצה להגיע למקומות שבאמת משפיעים. הטיפול ביישובים הדרוזיים זה דבר שלוקה בחסר במדינה ואני מרגיש שאני יכול לשנות את זה".
פז"מ מול אינסטגרם
מאז עלה לכותרות מתמודד אמיר כוכבי עם השאלה האם הוא קרוב משפחתו של הרמטכ"ל המיועד אביב כוכבי. "אני יודע שזה יהיה צבעוני להגיד", הוא צוחק, "אבל זו שאלה שאני מתמודד איתה עוד מבה"ד 1 והתשובה היא שלא מצאנו קשר, לפחות עד עכשיו". כוכבי, בן 38, נשוי למיטל ואבא לאופיר בת הארבע ורותם בת השנתיים. הוא היה חבר מועצה עשר שנים וכיהן כסגן ראש העיר, וכשזה פרש החליט להתמודד. העלילה הסתבכה כאשר אביו נפטר לפני כמה חודשים וכוכבי שקל את המשך דרכו. "זה קרה בדיוק כשעמדתי לצאת לדרך וזה טילטל וניער והעמיד את התוכנית שלי בסימן שאלה גדול. אבל התאוששתי בכוחות גדולים. כל התא המשפחתי התאמץ מאוד בשבילי, גם הילדות וכמובן האישה בראש ובראשונה".
על השאלה מה הערך המוסף שצעירים מביאים לתפקיד הזה הם תמימי דעות. "צעיר זה עניין של תפיסה ולא עניין של גיל", אומר כוכבי. "המערכת המוניציפלית היא זו שמשתנה. גם אם אנשים מחפשים את הוותק, את הפז"מ, את הדרגות, את השורות בקורות חיים, את כל מה שהיה בפוליטיקאי המבוגר יותר, הרי שהיום הם מצפים להרבה יותר מהעיריות שלהם. זה כבר לא הדאגה לפינוי זבל או לגינון, אלא נגישות למידע, שקיפות. היכולת להציף סיפור ברשתות החברתיות גבוהה מאוד ואם אני משתמש בפייסבוק, טוויטר ואינסטגרם יותר טוב, פתאום זה נותן נקודות במאזן".
רוב הקולות שלך הגיעו מהצעירים?
"הוד־השרון נתפסת כצעירה, אבל יש בה אחוז של גיל שלישי שהולך וצומח. 15% מהקולות שלהם הגיעו אליי אבל המסה המרכזית הייתה של בני 40. צריך לזכור שבסיבוב הראשון היינו שמונה מועמדים, חמישה מהם מתחת לגיל 45. יכול להיות שהיום הקרקע פורייה להנהגה צעירה ומאפשרת הזדמנויות. יש תמורה כזו בכל העולם שאנשים נותנים סיכוי להנהגה פוליטית צעירה".
פרי־יגור גם שומעת את הדברים ולגמרי מסכימה. "אם פעם דיברו על פינוי זבל וחינוך, היום התפיסה מתרחבת ואנשים מצפים מהרשות להעניק שירותים בתחומי התרבות, שטחים ירוקים ורווחה. דבר שני שהשתנה הוא שרשויות מקומיות חייבות לאמץ אג'נדה יזמית ולחשוב מהפכני. אני לא אומרת שמועמד בן 60 לא יכול לעשות את זה. רוב מי שישבו בכיסאי עד היום, היו אנשים עם תפיסות מיושנות".
יש גם חסרונות לגיל הצעיר?
"יש, אבל לא כשבאים עם מטען של 20 שנה ברשויות מקומיות. הגיל הוא לא פונקציה. הנה, רז מספר לי שהוא כבר 15 שנה במועצה. הוא גם היה חבר מועצה וסגן ראש עיר. זה לא הגיל, זה המטען של המקצועיות".
קינסטליך: "מה שטוב בגיל שלנו שהוא גיל אמצע החיים: אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים עבור ההורים, וגם מה בשביל הילדים והצעירים של העיר. אנחנו הסנדוויץ'. אנחנו באים לעבוד. אנחנו צמאים להצלחה. אנחנו באים בשביל התושבים מבוקר עד לילה. למרות שהמערכת רגילה והרוטינה שגרתית ויש עייפות החומר. אני לא חושב שראש עיר זה איש עסקים. אתה צריך להכניס את נושא האנושיות. לא כל ההחלטות הן עם נגזרת כספית. חוץ מזה, את יודעת בן כמה מארק צוקרברג? והוא שולט בכל העולם. אז אם לו יש זמן וכוחות, גם אני אמצא אותם".
"מה שקובע זה הניסיון והרקורד, והיכולת להציע שינוי", חורץ ברוט. "כשאתה צעיר אתה יותר מודע לעולם החדש. במועצת העיר אין לנו מישהו שאחראי על הגנת הסביבה, ועכשיו יש מאבק מי יקבל את התיק הזה. יש רצון לעסוק בנושאים שבעבר פחות ענינו את הדור הקודם".
נבואני מג'וליס מספר שגם ביישוב שלו קולות הצעירים היו מכריעים. "מי שהכריע את המערכה זה הצעירים שרוצים שינוי. הם רוצים להרגיש את עצמם שותפים ולהתנתק מהאג'נדה הישנה של הפוליטיקאים המבוגרים. אנשים מהדור הישן שלטו פה עד שנת 2014 ועכשיו זה משתנה. אנחנו עושים קפיצה. בן 44 זה לא צעיר מדי ולא מבוגר מדי. עכשיו תהיה השקעה בגיל הרך. עכשיו אני אפעל להנחלת תרבות ישראלית ולחבר אותם לחברה הישראלית מגיל קטן. הילדים שלי שאלו למה אתה רוצה להיות ראש העיר? עניתי כי אתם חשובים לי, ומי שאיתכם בכיתה. הסברנו להם שזה טוב להם. שאלו אותי מה תעשה כראש עיר? אמרתי שאני אמשיך כרגיל".
כוסית ערק בסטודיו
ברוט איננו רק ראש עיר צעיר, אלא ראש העיר הצעיר בתולדות בת־ים. "יש טרנד עולמי עכשיו", הוא אומר, "של צעירים שלוקחים את השלטון כחלק מרצון כללי של הציבור לעשות שינוי משמעותי וזה לא תמיד בא לידי ביטוי במועמד צעיר בגיל כמו במועמד שנתפס מרדני. קנצלר אוסטריה שנבחר בן 31 ועמנואל מקרון שנבחר בגילי לנשיאות צרפת. יש קו ישיר שמחבר בין המקרים האלו בחו"ל למערכת הבחירות הזו בישראל. היא משדרת פוליטיקה חדשה שקיפות, נקייה יותר וכנראה גם אנרגיות אחרות וטובות יותר. השינוי המשמעותי, בעיניי, התחיל דווקא בבחירות הארציות עם נפתלי בנט, תמר זנדברג, שהחליפו מנהיגות ותיקה יותר. זה בהחלט משהו שהציבור הישראלי מחפש גם בימין וגם בשמאל ולכן באופן כללי, המגמה היא כזו. בהחלט יש יתרון להנהגה שמכירה את הכללים החדשים של העולם כדרך חיים ולא כמשהו נלמד או נכפה: אווירה שוויונית, חופשת לידה לאבא ולא רק לאמא. הטרדה מינית היא דבר פסול. לדור שלי זה ברור ואולי לאנשים שחיו בכללים של שנות השבעים זה קצת פחות ברור.
"גם כשהייתי בן 28 דיברו איתי על התמודדות לראשות העיר וזה לא עמד על הפרק, כי אני חשבתי שאדם בן 28 צעיר מדי לנהל תקציב של קרוב למיליארד שקל. אני חושב שהגיל שלי עכשיו אינו צעיר מדי. יש לו את היתרונות של הגיל הצעיר ואין לו את החסרונות של הגיל המבוגר. אני מקווה שהבשורה החדשה תביא שלטון נקי יותר. עד עכשיו ראינו הצטברות מדאיגה של חקירות. זה תוצאה של מנהיגים שצברו כוח רב מדי ולא ידעו להתמודד איתו. אני מקווה שהדור שלי יציג מנהיגות טובה יותר. גם לחיאני נבחר לפני למעלה מ־15 שנה והיה בגילי, אבל זו הייתה תקופה אחרת. בעשור האחרון עשינו קפיצה מנטלית של כמה עשורים".
הגיל הצעיר של המועמדים השפיע אפילו על בחירת התמונות לכרזות הבחירות. "אני לא אוהב להצטלם", חושף כוכבי, "אבל מי שצילם היה חבר שהוא צלם טוב והייתה לו כוסית ערק בסטודיו שהוציאה לי את הברק בעיניים. הייתה מחשבה שאני נראה צעיר מדי, ואז להתגלח או לא? הייתה התעסקות. בכלל, אנשים מתעסקים במראה של נבחרי ציבור יותר ממה שנדמה. זה יכול להצחיק או להחמיא. כשאנשים לא מכירים אותי או פוגשים באקראי, הרגע הראשון הוא מוזר. הם בנו לעצמם בראש תדמית של פוליטיקאי וזה לא מתחבר להם לגיל. הם רואים מישהו בגיל של הבן שלהם וזה מפתיע אותם. גם צעירים. אפילו כשבאנו לפה להצטלם, בחור חמוד מההפקה ירד לקרוא לנו, ראשי הערים, והוא לא קרא לי, עד שמישהי אמרה לו: הנה, גם הוא ראש העיר. ככה זה המפגשים הראשונים, מאתגרים".
"בכל סיור שיצאתי לשטח עלתה הסוגיה אם אני לא צעיר מדי", מתאר גם ברוט. "אתה רק בן 38 ואתה יכול לנהל אותנו? עניתי שאני לא עד כדי כך צעיר. בכל מקרה, גם בהיסטוריה של מדינת ישראל היו לפניי גנרלים מוצלחים וצעירים וגם פוליטיקאים. כשהצטלמתי לקמפיין שאלתי את הצלם אם אני לא יוצא צעיר מדי בתמונה. והוא אמר: אני יכול להוסיף לך שערות שיבה ולבגר אותך. אבל אם אתה מתחיל מהתחלה למכור את עצמך בתור מה שאתה לא, זו התחלה לא כל כך טובה. וקיבלתי את דעתו. ואני לא רוצה למכור לתושבים משהו שאני לא. אני בן 38 וזה גיל מושלם להנהגה".
"היו שיקולים בבחירת התמונה", חושפת פרי־יגור. "בסוף בחרתי משהו שישדר את מי שאני היום. בת 40. אפילו מייק אפ לא שמתי. לא ניסיתי להיראות צעירה יותר או מבוגרת יותר. מילימטר לא ביקשתי פוטושופ, רק תיקנו לי שערה סוררת. לפני חמש שנים אמרו לי שאני צעירה מדי. טוב, תהיי חברת מועצה, תלמדי קצת. הפעם לא נשמעו קולות כאלו. זה לא בגלל שגדלתי פיזית בחמש שנים אלא בגלל הניסיון והעשייה".
בין דייטים לג'ימבורי
אם אתם חושבים שבעוד 40 שנה יחזרו על עצמן הסצנות של ז'קי סבג מנהריה שכינה את בוחריו כפויי טובה, תשכחו מזה. כולם בלי יוצא מהכלל מבטיחים שלא יישבו על הכיסא יותר משלוש קדנציות, אם לא פחות. "הדור שלי מגיע עם תפיסות שונות בכל התחומים", אומר ברוט, "אני לא רואה את עצמי בגיל 80 ראש עירית בת־ים. לא בגלל שאני לא אוהב את העיר, אלא כי זה יהיה רע לעצמי שאני אשב על הכיסא כל כך הרבה שנים. תושבים מתים על רון חולדאי ועל מוטי ששון, אבל מתישהו צריך לפנות את הכיסא לצעירים. אני רוצה להיפגש עם חלקם וללמוד מניסיונם אבל זה יהיה עוול אם אני אשב על הכיסא יותר מדי קדנציות. לא יודע מה המינון הנכון כדי להשאיר חותם ושהעיר תעבור הלאה".
כוכבי: "אני לא מחויב לרעיון של למות על הכיסא והתרעננות היא צורך הכרחי בכל גוף. אני מבטיח שלא אשב על הכיסא לא ארבעים, ואפילו לא עשרים שנה".
"הצעירים באים מראש לתקופה קצובה לא בגלל שהחוק אומר אלא בגלל שהם בעלי תעוזה, פתוחים לשינוים ויותר דינמיים ויותר מעזים", מסכימה פרי־יגור. "אני לא יודעת מה יהיה היעד הבא אבל ברור לי שזה לא לכל החיים ולא לארבע קדנציות, כמו מי שהיה לפניי".
בסוף הפגישה תופס קינסטליך את ברוט בצד לשיחת בנים צפופה. "אני נישאתי בגיל 39", אמר לו, "אז לך יש עוד שנה. תיהנה, תירגע מהקמפיין ותבחר לך את האחת".
ומה אתה אומר, צביקה? אתה רואה את עצמך יוצא לדייטים?
"האמת שהשנה האחרונה הייתה מאוד אינטנסיבית ואני מקווה לייצר את זה איפשהו אחרי שהטירוף יירגע. בסוף זה שגרה. אמנם זה תפקיד לא שגרתי, אבל עדיין מקום עבודה. אם יש משהו שלא קיים למועמדים בני 70, זה תושבים שמציעים להם להכיר את הבנות שלהן".
כוכבי אומר שבבוקר למחרת סבא וסבתא לקחו את הבנות לגנים. של קינסטליך עוד בבית, ושל פרי־יגור כבר במשפחתון שבירך על הזכייה. "הגדולה שלנו בת ארבע", אומר כוכבי, "היא מבינה שקורה משהו אבל היא לא סגורה על הקונספט של ראש העיר. היא הבינה שהייתה תחרות והיום היא סיפרה לי בהתרגשות שניצחתי. היא יודעת שקורה משהו, ראתה את התכונה בשלטי חוצות ועל בתים של אנשים וניסינו להסביר".
אז נראה אותך בג'ימבורי?
"לא אהבתי ג'ימבורי גם לפני שנבחרתי, אבל אם צריך אהיה לגמרי בגינות. החיים לא נעצרים. זה אתגר לשלב את הדברים יחד ושליחות ציבורית זה 24/7 ואני מקווה שאדע לשים את האיזונים".
איך הגיבו בקבוצת הווטסאפ של הגן כשנבחרת לראש העיר?
"הקבוצה תססה. בבוקר הבחירה הם שמחו קצת ואז חזרו לענייני הגן הרגילים, מה להביא לטיול של הילדים. אני נמצא בכל כך הרבה קבוצות ווטסאפ שאני לא חושש מהקבוצה של הגן. רק ביקשתי לא להיות פולנים אם אני לא עונה ישר".
