yed300250
הכי מטוקבקות
    בצער תלדי | איור: זאב אנגלמאיר
    זמנים בריאים • 15.11.2018
    בצער תלדי
    לקרעים בלידה עלולה להיות השפעה הרסנית על איכות החיים, הזוגיות והמיניות • המומחים מציעים מגוון דרכי טיפול, מתרגול ועד ניתוח
    שיר־לי גולן

    כולם מדברים על ההשפעה שיש להבאת ילד לעולם על הזוגיות ועל המיניות, אבל אף אחד לא מדבר על מה שעלול לפגוע בהם באופן חמור הרבה יותר ‑ קרעים בלידה. קיים חשש טבעי מפני חזרה ליחסי מין אחרי הלידה, אם בוצע חיתוך באזור החיץ או שהיה קרע מיילדותי, אולם לרוב השפעתם של אלה שולית או זניחה. הבעיה האמיתית היא קרעים מתקדמים, אלה שמערבים את סוגרי פי הטבעת.

     

    "קרעים מתרחשים בלידות נרתיקיות לעיתים קרובות", מסביר ד"ר בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת אגן במרכז הרפואי הלל יפה. "ברוב המקרים מדובר בקרעים שטחיים, המערבים את הרירית ולעיתים גם את הרקמות הקרובות מתחת לרירית. קרעים המערבים את הסוגרים בפי הטבעת הם קרעים מיילדותיים מתקדמים בדרגות שלוש־ארבע. בעולם מסתיימות כך, לפי הסטטיסטיקה, כחמישה אחוז מהלידות, ואילו בארץ רק כחצי אחוז מהלידות מסתיימות בקרעים האלה. ייתכן שהפער בנתונים נובע מתת־זיהוי של הקרעים על ידי צוותי חדר הלידה".

     

    דרכי מניעה

     

    לקרע המערב את סוגרי פי הטבעת, שאינו מזוהה ולכן אינו מטופל כראוי, עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת על איכות החיים של האישה ותפקודה, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. במצב כזה תיתכן פגיעה בזוגיות ובקיום יחסי המין בעקבות כאבים העלולים להופיע בזמן קיום יחסים, בשל הצטלקות לא טובה של האזור, או בשל בעיות בשליטה על הסוגרים שעלולות לפגוע קשות בדימוי העצמי של האישה, בביטחונה העצמי וביכולתה לקיים אינטימיות כלשהי.

     

    לאחר גיל המעבר, שרירי רצפת האגן נחלשים ממילא וההשפעה המיטיבה של האסטרוגן המופרש מן השחלות נעלמת. תסמינים אלה עלולים לצוץ ביתר שאת בקרב נשים הסובלות מקרעים מיילדותיים מתקדמים, ולהביא למצב של חוסר שליטה בצואה וגזים - ואז הטיפול מורכב יותר. "אנו נתקלים לא פעם במקרים שבהם נשים מגיעות אלינו למרפאה מבלי להיות מודעות לדרגת הקרע שעברו או לחילופין, מצבים שבהם לא זוהתה כראוי מידת החומרה של הקרע בזמן הלידה", מסביר ד"ר פיינר. "האישה עלולה לפתח תסמינים הקשורים באי־שליטה בסוגרי פי הטבעת בדרגות שונות לאחר הלידה ועד שנים רבות מאוחר יותר. כמובן, רצוי שכל אישה שמרגישה שיש לה בעיה בשליטה בצואה או בגזים, תפנה לייעוץ רפואי במרפאה ייעודית לאורוגינקולוגיה ורצפת אגן, ותעבור הערכה מלאה תוך קבלת טיפול מותאם".

     

    ניתן למנוע את הקרעים?

     

    "בשנים האחרונות מושם דגש על מניעה, זיהוי וטיפול בקרעים מתקדמים בארץ ובעולם. החברה הישראלית לאורוגינקולוגיה ורצפת אגן, מקיימת מעת לעת סדנאות לשם העלאת המודעות בקרב רופאים גינקולוגיים וכירורגים כלליים. גם לנשים עצמן יש לפעמים יכולת להשפיע על דרגת הקרעים. יש עדויות המצביעות על כך שעיסוי הפרינאום באופן יזום החל מהשבוע ה־34 להיריון, מסייע ומגמיש את האזור ובכך מפחית את הסיכון לנזק משמעותי ברצפת האגן. כך גם הימנעות מ'קפיצה' של ראש היילוד בבת־אחת אל מחוץ לנרתיק היולדת: יציאת ראש היילוד צריכה להיעשות בצורה מבוקרת ואיטית, תוך הגנה מכנית על אזור הפרינאום והסוגרים. כדי להבטיח שכך יהיה, על היולדת להיות קשובה לצוות המיילד ולנשום בצורה נכונה, מבלי להפעיל לחץ לכיוון הנרתיק כשאין בזה צורך".

     

    דרכי טיפול

     

    אך גם אם לא הצלחתן למנוע את התופעה, אל ייאוש. "כאשר מזוהה קרע במהלך הלידה, המערב את סוגרי פי הטבעת, חשוב שהוא יתוקן בחדר ניתוח על ידי צוות מיומן שהוכשר לכך", אומר ד"ר פיינר. "זיהוי דרגת הקרע ותיקון נכון הם המפתח לטיפול ולהשבת התפקוד התקין של הסוגרים. אישה שעברה קרע בדרגה מתקדמת מוזמנת לביקורת כעבור שלושה־שישה שבועות במרפאה ייעודית בבית החולים, שיכולה להציע כמה דרכי טיפול בנשים הסובלות מבעיות שליטה בסוגרים".

     

    ואלו הן:

     

    פיזיותרפיה לחיזוק שרירי רצפת האגן וסוגרי פי הטבעת ‑ האישה עוברת הדרכה מלאה לביצוע תרגילים בבית.

     

    ביופידבק ‑ באמצעות המכשיר אפשר למקסם את היעילות של תרגילי הפיזיותרפיה על ידי מתן חיווי ויזואלי או קולי בזמן הפעלת השריר בצורה נכונה ולאורך זמן. כיוון שמדובר בשרירים שהפעלתם איננה אינטואיטיבית, נדרש סיוע כדי להמחיש ולהבין כיצד מפעילים אותם בצורה נכונה.

     

    נוירומודולציה ‑ השתלת קוצב סוגרים בגב התחתון או טיפול שבועי על ידי מכשיר חיצוני, שמעביר אותות חשמליים לצורך השפעה על הבקרה העצבית של הסוגרים. השתלת הקוצב הוכיחה את יעילותה בשליטה על דליפת שתן ודליפת צואה ‑ אפילו בנוכחות פגם במבנה פי הטבעת לאחר קרע מיילדותי.

     

    ניתוח ‑ במקרים נדירים יש צורך בניתוח לתיקון משני של הסוגרים, או הזרקת חומרים שמטרתם לעבות את דופן פי הטבעת ולשפר את יכולת הסגירה של השריר.

     

    "טיפול ממוקד, ייעודי ונכון עשוי למנוע סבל וכאב מיותר, להחזיר את האינטימיות בזוגיות ואת ההנאה מקיום יחסי המין", מסכם ד"ר פיינר, "ובוודאי לשפר את איכות החיים".

     

     

    shirgos@gmail.com

     


    פרסום ראשון: 15.11.18 , 20:12
    yed660100