שישי 24 בינואר 2020
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    לאה גולדברג
    חדשות • 15.11.2018
    דברי הימים
    כמעט 86 שנה אחרי שפירסמה את שירה המפורסם "ימים לבנים", אותר העותק המקורי שלו בכתב ידה של לאה גולדברג • העותק, לצד כתבי יד מקוריים נוספים של גולדברג ושל מרטין בובר, גרשם שלום ואחרים ייחשפו לראשונה בתערוכה שתיפתח בספרייה הלאומית בירושלים
    אלעד זרט

    "ימים לבנים, ארוכים, כמו בקיץ קרני החמה / שלוות בדידות גדולה על מרחב הנהר / חלונות פתוחים לרווחה אל תכלת דממה / גשרים ישרים וגבוהים בין אתמול ומחר". אין מי שלא מכיר את המילים לשיר "ימים לבנים" של לאה גולדברג. השיר, שזכה ללחן של שלמה יידוב מוכר מאינספור ביצועים, בהם של הגבעטרון, גידי גוב, יזהר כהן, נתנאלה ורוחמה רז. שורות הפתיחה של השיר אף מופיעות על גבי השטר החדש של 100 שקלים.

     

    אלא שלמרות החשיבות העצומה שיש לשיר שכתבה גולדברג הצעירה בת ה־21 בבון שבגרמניה, ושהתפרסם לראשונה בכתב העת הספרותי "פֶּתַח" ב־1932 — מקום הימצאו של כתב היד המקורי של השיר היה בגדר תעלומה. ארכיון לאה גולדברג, שנמצא במכון גנזים של אגודת הסופרים, הוא עשיר ונרחב וכבר סיפק הצצה לכתבי יד מקוריים של שירים אחרים של המשוררת האהובה, להתכתבויות שלה עם משוררים אחרים ולקטעי יומנים אישיים שכתבה. עם זאת, כתבי היד של השירים מספרה הראשון של גולדברג "טבעות עשן", שיצא לאור ב־1935 וכלל גם את השיר "ימים לבנים", לא היו נגישים, ככל הנראה משום שהיו בארכיון אחר שלא נסרק וטופל.

     

    הלחין ושר. שלמה יידוב | צילום: שאול גולן
    הלחין ושר. שלמה יידוב | צילום: שאול גולן

     

    לאחרונה אותר באותו ארכיון השיר "ימים לבנים" בכתב ידה של גולדברג, ויחד עם כתבים נוספים שלה ושל אינטלקטואלים גרמנים יהודים, יוצג במסגרת תערוכה חדשה שתיפתח ביום שלישי הקרוב בספרייה הלאומית בירושלים תחת השם "הוראת שעה: האוניברסיטה העברית, המלומדים היהודים והפרידה מאירופה".

     

    התערוכה — שהיא יוזמה משותפת לספרייה הלאומית ולאוניברסיטה העברית — עוקבת אחרי שבעה מלומדים שהחלו את דרכם המקצועית בגרמניה, והנסיבות הדרמטיות בגרמניה ובאירופה בכלל הביאו אותם לאוניברסיטה העברית בשנותיה הראשונות.

     

     

    צילום: הספריה הלאומית
    צילום: הספריה הלאומית

     

    התערוכה מציגה את רצף האירועים שעברו אותם אינטלקטואלים שפוטרו או נעקרו שלא מרצונם ממולדתם בתקופת עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, ועל השתלבותם — לעיתים תוך קשיים רבים — באוניברסיטה העברית הצעירה.

     

    באמצעות חומרים מאוספי הספרייה הלאומית ומארכיון האוניברסיטה העברית יוצגו לקהל בפעם הראשונה מסמכים, מכתבים ותיקים אישיים של שבעת המלומדים שפועלם המקצועי והאקדמי ניכר עד היום, ובהם הפילוסוף מרטין בובר, גדול חוקרי הקבלה גרשם שלום, מנהל בית הספרים הלאומי (שהפך מאוחר יותר לספרייה הלאומית) גוטהולד וייל ולאה גולדברג שהקימה את החוג לספרות השוואתית באוניברסיטה. לכל אחד מהמלומדים מוקדש בתערוכה שולחן מיוחד שעליו מוצגים מכתבים, יומנים אישיים וכתבי יד מקוריים, ולראשונה ייחשפו בתערוכה כמה מכתבי היד של לאה גולדברג ובהם גם יומן אישי שלה וכתב היד של השיר "ימים לבנים".

     

     


    פרסום ראשון: 15.11.18 , 23:40
    ידיעות אחרונות