האישה לידי באקסטזה. "רינת את מלכה", היא צועקת ומניפה מצלמת סלולרי. רינת עוצמת עיניים על הבמה ושרה, גם היא באקסטזה. זאת ההופעה הראשונה שלה למבוגרים, חלום חיים שמתגשם במופע של שעה שהפך לשעתיים וחצי, כי היא לא מסוגלת להתעורר מהחלום.
יצא שהתיישבתי ליד אחותה של רינת, שמנציחה כל רגע בהתלהבות בלתי מרוסנת. לצידה ההורים, מתוחים בגאווה ובחשש, קפואים מרוב התרגשות. דורון, הבעל והאיש שדחף אותה קדימה כל השנים, עומד כמה שורות לפנינו, בפינה. זו הפעם הראשונה מאז שהם ביחד, שהם פועלים בנפרד. מי שניגש לקדמת הבמה בתום המופע כדי לנשק ולהעניק זר פרחים מלבלב הוא גבר אחר, אבא שלה.
מאז שהכניסו מישהי נוספת לחיים שלהם, לפני כשנה, התערערה הזוגיות של רינת ודורון. המישהי הזו התערבה להם בחיים, טילטלה את אוניית הפאר שלהם והציפה פחדים עמוקים. המישהי הזאת, מצלמה שחוברה אליהם מטעם הפקת "מחוברים", נכנסה למיטה שלהם, הוציאה שדים מהארון ויצרה מערבולת שממנה הגיחה רינת גבאי חדשה, נחושה, שבגיל 45 מחליטה לאפסן במגירה את הקוקיות ולשלוף מהארון שמלת תחרה שחורה ועקבים 12 ס"מ.
רינת החדשה הלחיצה את דורון, שהעדיף להישאר באזור הנוחות הישן. בעיתונים כתבו שהם התגרשו מקצועית, אחר כך רמזו שהם מתגרשים בכלל, וכעת אומרת רינת: "הסנסציה היא שעברנו גירושים בלי להתגרש והתחתנו מחדש".
תסבירי.
"המצלמה של 'מחוברים' חיברה אותי לעצמי, התחלתי להתעורר עם הרצון לשיר לגדולים ודורון התנגד לזה בתוקף. הוא אמר, 'אל תרוצי אחרי דברים שאי־אפשר לייצר בישראל, כי אנחנו במדינה שאי־אפשר לגדול בה'. הוא רצה שאני ארד מהדמיון, אבל בלי דמיון לאן נגיע?"
לשלום בית?
"קיבלתי קול מכובד, מרשים, זאת מתנה, אני לא יכולה לשיר באמבטיה. אני צריכה ללטף את האנושות עם הקול הזה. ידעתי שדורון מתנגד בגלל שהוא יודע שזה קשוח לנשמה שלי, כמו אבא שלא מרשה לילדה שלו ללכת למקום שהיא עלולה להיפגע בו. במילה אחרת זאת אהבה".
באהבה נותנים גב, כוח, לא מקצצים כנפיים.
"באהבה הזאת היה גם פחד. התבאסתי, לך תפתור את הפחד כדי שלא יתקע אותך".
דורון מצא פתרון: הוא חיפש אמנים חדשים לעבוד איתם ודרכו האמנותית עם אשתו התפצלה לאחר כ־20 שנה שבהן ניטר כל צעד שלה. "שנינו עברנו כאבי גדילה", אומרת רינת. "הייתי החמצן שלו ופתאום הוא עושה דברים שלא קשורים לרינת. הוא שיחרר אותי לעולם הגדולים והיה לו קשה מאוד לשחרר אותי, זה הדבר הכי קשה שעברנו בזוגיות. אני לא קוראת לזה משבר, זה משברון ובחרנו לא לוותר, טיפלנו בכאב".
איך מצליחים להתגבר על זוגיות שנסדקה?
"אני מטורפת עליו, מעריצה אותו, אנחנו דלוקים אחד על השני. זה כשאנחנו בטוב. כשאנחנו לא בטוב חייבים דיסטנס ואני פורשת לימיי השקטים, אני יכולה ללכת לחברה ללילה ואני מקבלת את מלוא השחרור כדי שאחזור מאוזנת ונעימה יותר. כשהצטלמנו לסדרה התרגלנו ללכת לשיחות עם ההפקה, כל שבוע היו פותחים לנו את הנפש, חותכים לנו את הטחול, זה היה פילאטיס פנימי מטורף מרוב שאתה כואב ופוחד, ואז ביום אחד זה נגמר והם נעלמים. אין שיחות, אין כלום, הם לא יכולים יותר לראות אותך. האפטר־פארטי הלא־מצולם אחרי 'מחוברים' לא היה שמח. נשארנו עם מיליון אינפורמציות, עם פחדים ורצונות שלא ידענו עליהם ועם אלוהים אחד. לקחו לנו את הקביים, אבל לאט־לאט מתפתחת איזו דינמיקה של ללמוד ללכת לבד".
זוגיות בהולד
רינת הייתה ילדת פלא, בגיל 12 שרה באופרה, אחר כך התגייסה ללהקת חיל האוויר, השתתפה במחזות זמר והפכה לכוכבת ילדים ענקית. השנה תשתתף במופע החנוכה "הקוסם מארץ עוץ" בתפקיד דורותי עם חמש הופעות ביום, לא משהו יוצא דופן מבחינתה. "חנוכה זה פרויקט רציני, קוטף אותך מהחיים שלך לחודשיים, שם על הולד את הזוגיות, האימהות, השירה למבוגרים", היא אומרת.
אז עולם הילדים לא יפסיד כל כך מהר את רינת, פרפורמרית מילים, אישה שממציאה ז'רגון מצחיק וקולח שמותח את גבולות השפה, לש אותה ועושה ממנה משפטי פלסטלינה. "אני אווירית, נולדתי שמיים", היא מדגימה, "אני עוד שנייה הופכת לאנרגיה, אני צריכה לשתות ברזל, מגנזיום, שיחזקו אותי".
מכאן הקרבה ההולכת וגוברת לדת?
"להיות ילדת פלא זה לא רגיל, זה לפתח מערכת רוחנית מאוד גדולה. כשהייתי ילדה היו לי תחושות גדולות שלא ידעתי להסביר, לימים הצלחתי להבין שזה כוח עליון שאני רוצה לפתח אליו קרבה ורגש. אתה יכול להיות פרזיט רוחני ולהגיד, 'אלוהים ידאג לי', אבל אני חשה שזה לא הדבר הנכון, כן צריך לברוא את עצמך ולמנטר הרבה דברים חיוביים על עצמך. אני רוצה להרוויח כל יום מחדש ולהגיד בסופו, 'יש לי יומיום חג הללויה'. אני בקרייבינג מטורף על לחיות, משתדלת להגיד כל יום שזה היום הכי טוב בחיי, ומנסה לעשות עליו וי גם אם הצלתי את היום רק בשפיץ, כי היה לי יום פחות מואר".
לאלבום "רגע מושלם" היא מתכוננת תקופה ארוכה, שבה עברה ימים חשוכים של פחד במה משתק. הייתם חושבים שמישהי עם רזומה כמו שלה תקפץ על הבמה בקלילות של יו־יו, אבל לילות לפני המופע רינת גבאי לא מצליחה להירדם, עם חרדת קהל מטורפת. "אני עומדת על במה כל היום ופוגשת כמויות של אהבה מטורפת ואהדה ורעידות, ופתאום אני נפגשת עם פחד במה. אמרתי לעצמי ריבונו של עולם, עשית אפיפיור, הופעת בבירקנאו, שרת בטקסים לצד אושיות כמו יצחק רבין, היית זמרת אופרה, מה נסגר איתך? תעמדי ותשירי! ולא הצלחתי להתגבר על זה".
למה?
"להופיע בדמויות של יו־יו ואסתר המלכה זה לשחק דמות, ופה אני שקופה, עם הופעה שהיא נטו אני והשירה שלי. ניסיתי להבין מאיפה מגיע הפחד, בדקתי את זה ברזולוציות עמוקות מולי, וכל פעם ניצחתי את המקום שמקפיא את הדם על ידי כנות ושיחות התבודדות, בשפתו של רבי נחמן".
להופעה הראשונה הזמינה מקורבים, בני משפחה וחברים טובים. זה קרה באחד האולמות הקטנים שבתיאטרון הקאמרי, עם להקת נגניות שיצרו עיבודים מוזיקליים יפהפיים. "אני מתחילה את ההופעות שלי בקטן, חייבת מדרג, כמו שתינוק מתחיל את צעדיו", היא מתרגשת. "זה מתקתק, עדין, שביר, רגיש, חשוף, כמו היום הראשון בגן. הכל קורה לי מההתחלה, זה מבורך, זו חגיגה. במקום להתחיל רגרסיה ולהתלונן שהגעתי לגיל שכבר מאוחר להתחיל משהו חדש, בחרתי בחיים. כל יום זו מתנה, ומי שמבין את זה לא יעבור לצד המקטר".
הרבה נשים מסתכלות עלייך ואומרות, קל לה לדבר, יש לה כסף, קשרים, היא יכולה להמציא את עצמה מחדש בלי להסתכן.
"הקושי הכי גדול זה שיצרת לעצמך תבנית שלפיה הגעת לגיל מסוים ואת אמורה להיות יציבה, אבל פתאום מתפרץ בך כוח ונברא מתוכך משהו אחר שמוחק את כל התיאוריות שהאמנת בהן. כבר הייתי בטוחה שנכנסתי לנישה שלא תשתנה, כי הכל טוב, אני אהובה ואוהבת, והנה זה קרה. שום דבר לא דבש, אבל אני גאה בי על הנחישות, שהתגברתי על כל הפחדים, שיצאתי לדרך אף על פי ולמרות הכל. במקום הצניחה התחלתי את הצמיחה".
משפט לפנתיאון!
"מגיע הגיל שבו אנחנו שקועים ושוקעים, ואני לא רוצה להיות חלק מזה. הספורט של החיים שלי זה לשיר, זה משמר אותי מוארת, שמחה. זה מסע של נשמה".
בין שלל עיסוקיה, רינת מנסה למצוא את הזמן הנכון להיות עם בנותיה, וזה לא קל כשהילדות שלך בגיל אינסטגרם. "הקריירה הרצינית ביותר שלי זה להיות אמא, להכין את האוכל הכי טרי, שכל יום יהיה סיר כדי שידעו שאני נוכחת", היא אומרת. "אגב, פיצחתי את הקוד, הייתי קלאמזי מטורפת במטבח וקלטתי שאני לא צריכה להתיימר, אלא צריכה להכין סיר בטעמים שלי, מהלב, זהו. כשאני עושה את זה הילדה שולחת לבבות, אורות, חיבוקים, נשיקות".
יש לה שלוש בנות ואפליקציה אחת שמגלה לה איפה הן נמצאות בכל רגע נתון. בנותיה נולדו לאחר מספר ניסיונות להרות שלא צלחו, וכעת היא משתוקקת לילד נוסף. "אני מתה להביא עוד, זה בדיוק השפיץ של הגיל", היא מודה, "אני בתפילות על זה, אבל לא בלחץ".
מה תעשי עם כל הקריירות, תמשיכי להופיע מחדר יולדות?
"אין לי את היכולות של מיכל הקטנה, שחזרה להופיע אחרי הלידה. היא עברה קיסרי, מה עם הכאבים? אני רואה נשים מדדות וכואבות אחרי קיסרי ואצלה לא ראיתי את הדפוס הזה. ראיתי בה על־אדם, מישהי מעל הטבע".
בואי נישאר בעולם הילדים הגדולים ונדבר על יובל המבולבל.
"למה חשוב לך לדבר איתי עליו?"
כי רובנו אחרי כמה שעות עם הילדים בקניון מחפשים איפה לתלות את עצמנו. יובל מצא לעצמו דרך מאוד מסוימת להתמודד עם העולם הזה, ומעניינת אותי הדרך שבה את שומרת על השפיות שלך.
"כל אחד מאיתנו מסגל לעצמו פירוטכניקה כדי לעמוד בלחצים כמו חמש הופעות ביום. אני לא ברברה סטרייסנד שיוצאת להופיע פעם בשנה וחוזרת לספא בבית, זאת קריירה מאוד אינטנסיבית, ונדרשים כוחות על־טבעיים כדי לייצר שמחה. אני עושה עבודה של אושו, לואיס הייז, קוראת ספרים רוחניים, פיתחתי קרקע לדבר הזה. נתיב הבריחה שלי הוא לא סמים אלא התבודדות, התכנסות פנימה, מדיטציות וקברי צדיקים. לפעמים אני מגיעה לקברי צדיקים לא בוודג' הדתי מאה שערים, אלא פשוט יושבת ומטמיעה אנרגיה".
רגעים מושלמים
בלילה שלפני "רגע מושלם" חוותה גבאי כמה רגעים מושלמים כשהלכה על חוף הים יחפה. את כפר טרומן עזבה לטובת תל־אביב, בדיוק כפי שדורון רצה, אבל היא עדיין מצליחה למצוא מקום מפלט. "אני מגיעה המון לים", היא אומרת, "אני נושמת, שרה קונצרטים שלמים בגלים, משחקת. בשעות הערביים בתי שירי באה איתי לים ולגלים, וכששאר המשפחה ממשיכה לשופינג בנמל, אני בפינות של הטבע עוד שעתיים עם עצמי. אני נפגשת איתי מחדש ולא בנקודות שאני מכירה את עצמי. שחלילה לא ישתמע שלא טוב לי בעולם הילדים, זה פשוט מרגש אותי להתחדש ולגדול, יש לי המשכיות בלתי נגמרת ובלתי צפויה. אני חווה סוג של הגשמה חדשה, קיבלתי משימה שהיא מתנה, האנטנות שלי פתוחות ומה אני אגיד לך, וואללה לא בקלות באו האנטנות האלה".
איזה כיף לקלוט תדרים חדשים בגיל 45.
"אני מתרגשת כמו שלא התרגשתי בחיים. בלילות שלפני המופע לא הצלחתי להירדם וקמתי עם כאבי בטן מטורפים, ניסיתי לדמיין מה אני לובשת אבל לא היה לי ויז'ן, לא רציתי פומפוזי אבל גם לא ג'ינס מהבית".
אין לך בחוזה סטייליסט מתלהב, מסדרת גבות ומדביקת ריסים?
"אין לי סטורי של כוכב, כוכב יש רק בשמיים. יש לי משהו יותר טוב, תחושה של נר דולק".
