{ }
שבת 07 בדצמבר 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: עדו לביא
    7 לילות • 19.11.2018
    "אני בחרדות איומות כשאני על הכביש. שואלים אותי הרבה איך אני שומרת על המשקל, בכל נסיעה לירושלים אני יורדת קילו"
    רז שכניק | צילום: עדו לביא

    גלית גוטמן, בזוגיות ואם לשניים, נולדה בשנת 1972 בירושלים וגדלה בהרצליה, רעננה ואבן יהודה. למדה בפנימיית הדסים במגמת לבורנטים. בגיל 16 וחצי השתתפה בתחרות 'נערת השנה' וסיימה בחמישייה הראשונה. הצלם אלדד מאסטרו ראה אותה ברחוב והציע שתגיע לתחרות 'תגלית השנה' של 'לאשה', שבה זכתה. לאחר מכן החלה בקריירה בינלאומית כדוגמנית של מותגי אופנה גדולים. שירתה בצבא בשלישות ברמת־גן ולאחר הצבא עבדה שנה וחצי בארצות־הברית ובאירופה. שיחקה באופרת הסבון 'רמת אביב ג'' ובערוץ 10 הובילה את 'הדוגמניות', שעשועון השידוכים 'משחק מקדים' ויצרה את סדרת התעודה 'בטבעת זו'. בהמשך הנחתה את הסדרה הדוקומנטרית 'אחים לכל החיים' בערוץ 10 והגישה משדרי דוקו. פרזנטורית של קרייזי ליין, רונית רפאל ובוניטה דה מאס. בימים אלה מגישה בימי שישי בקשת את 'שישי בבוקר', עם יואב לימור, ואת 'גלית ואילנית', עם אילנית לוי.

     

    הוקלט באולפני הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה  

     

    איזו עצה היית נותנת לגלית גוטמן בת ה־16?

     

    "16 זה גיל קשה מאוד ומבולבל. בעיקר להפסיק לדאוג ממה שיהיה, להגיד לה שהכל יסתדר. דאגתי ממה אני אחיה ואיך אתקיים. רציתי נורא להיות עצמאית. הייתי בסדר בחבר'ה, לא איזו מנודה, אבל ידעתי להיות החברה של הכי מקובלת. כל מה שעניין את הבנים אז היה ציצים וטוסיק ולי לא היה מה להציע בנושא בגיל הזה. כולן התפתחו ואני נשארתי דוק, וזה היה פחות מודרני אז. התבאסתי מאוד, הייתי מחכה לפורים כדי להתחפש, לשים חזייה ולמלא אותה בגרביים. עד שעשיתי ניתוח. בגיל 17 קניתי את הציצים הראשונים שלי. זה השתלם. זה היה לקראת סוף י"ב. זכיתי בתגלית השנה עוד לפני הניתוח וביום אחד כל הגברים גילו אותי. קיבלתי חותמת שאני יפה".

     

     מתי היית הכי מאושרת?

     

    "כשיצאה סדרת הדוקו הראשונה שעשיתי, 'בטבעת זו', על בעיות בחיי נישואים. כשעלה הפרק הראשון, שקיבל סופרלטיבים, זו הייתה הפעם הראשונה אחרי קריירה של כל כך הרבה שנים שהצלחתי להביא את מי שאני באמת לקהל בבית ולהפסיק להיות פוסטר. הורדתי אז הרבה מסכות ומגננות, לא פחדתי להביא את עצמי ולאו דווקא את מה שאני אמורה להיות. לא חששתי לעמוד מול המצלמות ולהיות פשוט אני. אזרתי אומץ לעבור על הרבה מכשולים, על מה יגידו, כדי לעשות את זה. הרגשתי שאני עושה משהו חשוב עם ערך מוסף אמיתי בתוך מדיה שנקראת טלוויזיה, ולא רק משהו בידורי".

     

    אם הייתה לך מכונת זמן, לאן היית חוזרת?

     

    "לאזור גיל 21. אחרי שהשתחררתי מהצבא נסעתי לעבוד בחו"ל בקמפיינים ועל המסלול. התחלתי קריירה בינלאומית, אבל ויתרתי לעצמי נורא מהר ורק רציתי לחזור לארץ. לא היו אז סמארטפונים, לא היו בכלל ניידים, הייתי מתקשרת להורים פעם בשבוע והרגשתי נורא לבד. את נוסעת לדירת דוגמניות, ואז מקבלת עבודה בארה"ב ואחר כך פתאום טסה לספרד ובהמשך לאיטליה. היה נורא קשה".

     

    נשמע חלום מהצד.

     

    "זה כל כך לא חלום שאתה לבד שם, זה לא חלום לקום בארבע בבוקר ולשים רולים על הראש. היום אני חושבת שזה ממש פספוס שלא הצלחתי להיות מספיק חזקה כדי להמשיך לעבוד שם כמה שנים ואז לחזור לארץ".

     

    מה השמועה הכי פרועה שהייתה עלייך?

    "כשנפרדתי מזיו בפעם הראשונה, אני זוכרת שמישהו החליט שאני יוצאת עם אחד שאני בכלל לא מכירה. העיתונים ירדו לדפוס והייתי צריכה להישבע שזה לא נכון, כי הבית של אותו בן־אדם שנקשר בשמי התפרק שם בגללי ואשתו בכתה. אין לי מושג עד היום מי הם. היה נורא להיות במקום הזה. כנראה שזו הייתה שמועה שעברה ליותר מדי עיתונאים. הצלחנו לעצור את הפרסום אבל זו הייתה הרגשה איומה".

     

    מי צריך לבקש ממך סליחה ולמה?

     

    "היה לי ריב עם שר הכלכלה אלי כהן בתוכנית הבוקר. שאלתי אותו למה הוא ומשה כחלון כל כך ממהרים לרוץ לבחירות ומה יהיה הטיקט שלהם, אחרי שפעם קודמת אמרו שיורידו את מחירי הנדל"ן אבל לא הצליחו. הוא צעק שהחברים הקבלנים שלי אשמים במחירי הדירות. אז רציתי לשאול מיהם החברים הקבלנים שלי, ולמה שר כלכלה מעז לענות בצורה אישית כאשר הוא זה שמשרת את הציבור. אני בת של קיבוצניק ואמא שעלתה מפולין בגיל שמונה למעברה. לא לקחתי מעולם שקל מאף אחד. לשמוע את שר הכלכלה בשידור חי מדבר בצורה כזו לאישה שעובדת מגיל תשע ועצמאית כלכלית, נראה לי שוביניסטי, סקסיסטי, מיותר. אני חושבת שמגיעה לי סליחה על זה. לא ידעתי שלהיות אדם שומר חוק, אזרח הגון ומשלם מיסים במדינה זה משהו שהוא לא בסדר מבחינת שר הכלכלה. חברים קבלנים אין לי, אפילו לא אחד"

     

    ממי את צריכה לבקש סליחה ולמה?

     

    "מהבנות שלי אני כל הזמן מבקשת סליחה, מראש, כדי לרכך דברים. יש משהו יפה בסליחה. אני מצוינת בסליחות מאז גיל 40. קצת הזדכיתי על הציניות והפכתי להיות בן־אדם שמבקש סליחה כל הזמן. עברו כל מיני דברים בגיל הזה - למשל התגרשתי, והייתה תקופה שאמרתי לעצמי, 'יו אני פחות מצחיקה', אבל זה היה סוג של פרידה מהמרירות, שנעשתה בשמחה רבה. אני גם יותר פתוחה לקבל סליחה מאנשים כיום וגם הרבה יותר קל לי לבקש".

     

    מה יהיה כתוב על המצבה שלך?

     

    "מעולם לא פחדה למות".

     

    מתי הרגשת אבודה לאחרונה?

     

    "להיות אבוד באיזשהו מקום זו פריבילגיה. אני לא כל כך מצליחה להביא את עצמי למקום הזה וכשאני מרגישה שאני קרובה לשם, אני פשוט הולכת לישון. יש לי יותר מדי אחריות, שתי בנות, ואני מקווה שיגיע הרגע שבו אוכל להרשות לעצמי להיות קצת אבודה. כל הזמן אני קרובה להיות אבודה, אנחנו הרי חיים בעולם מטורף. בפעם האחרונה הרגשתי קרובה לזה כשהיו כל הנפילות בדרום. יש לי בת דודה שחיה שם עם שלושה ילדים קטנים. אמה הבת שלי, שהיא בת 13 וחצי, חזרה לישון איתי במיטה ביום שני שעבר כי היא פחדה מהטילים. לפעמים אני מרגישה שאנחנו חיילים במשחק של כל מיני פוליטיקאים שמנהלים אותו, או בעצם לא מנהלים אותו כמו שצריך".

     

     

    מה היה הג'וב הכי גרוע שלך?

     

    "פורים, גיל 17, הזמינו אותי לעמוד מול הסנטר בדיזנגוף ת"א, עם עוד דוגמניות. הביאו מאפרות שעשו עלינו ציורי גוף. מישהי החליטה לעשות ממני שקיעה עם שחפים וכך קרה שאני עומדת בדיזנגוף, בבגד ים, קריר בחוץ, ומאפרים אותי במשך שעות ברחוב בכל הגוף, כשאנשים עוברים ומסתכלים. זה היה נורא".

     

     

    מה הפחד הכי גדול שלך?

     

    "תאונות דרכים, אני זו שיושבת ליד הנהג, שמטרידה אותו ועושה עם רגל ככה על הברקס, בכאילו. אני הכי ילדה טובה על הכביש, נוסעת רק בנתיב הימני, מפחדת ממש, מרגישה כל יום קרובה למוות כשאני עולה על הכביש. אני בחרדות איומות כשאני על הכביש. אם הייתי יכולה, הייתי הולכת ברגל לכל מקום. שואלים אותי הרבה איך אני שומרת על המשקל, בכל נסיעה לירושלים אני יורדת קילו".

     

    מה האלבום הראשון שקנית?

     

    "Thriller של מייקל ג'קסון. הייתי שרופה עליו. כל החדר היה פוסטרים שלו ואחר כך זה התחלף לג'ורג' מייקל, שגם אותו מאוד אהבתי".

     

    אם היית גבר, מי היית?

     

    "הייתי שמחה להיות בן זוגי יגאל אהובי לאיזה יום. הוא הגבר שלי ומאוד מעניין אותי לראות את העולם מהעיניים שלו".

     

    מאיזה הרגל היית רוצה להיפטר?

     

    "הייתי שמחה לו יכולתי להיות בן־אדם יותר זוגי ולחשוב יותר בשניים, כי אני מאוד עצמאית, להכעיס. אתה מכיר את הנשים שהן גם חזקות וגם 'תציל אותי', אז הייתי רוצה להרגיש גם את ה'תציל אותי', לשחרר קצת, להרשות לעצמי להיות יותר חלשה ויותר פגיעה, להישען. הייתי שמחה להיפטר מהעצמאות יתר ומההרגשה שכל העולם על הכתפיים שלי".

     

    מתי בכית לאחרונה?

     

    "אני נורא בכיינית. כמעט בכל פעם שאני עושה תוכנית בוקר. בשישי האחרון היה אצלנו ילד בן 13 שחולה בסרטן וכל השכבה שלו עשתה קרחת כדי שלא ירגיש לבד. ישר התחלתי לבכות. הורדתי מינון בתוכנית הבוקר כי כבר לא נשארו לי דמעות, נוכח הסיפורים האנושיים על העוני והמחלות והתאונות והמשפחות שנשארו לבד, ועוד בעל שרצח את אשתו. לעשות חדשות זה סבל נוראי. זה לא שמסתיימת התוכנית ונגמר. אתה ממשיך עם זה הביתה".

     

    מה הדבר היחיד שחסר לך כדי לשפר את איכות החיים?

     

    "זמן. יש חלוקה בין הקריירה, האימהות, בן הזוג. אני תמיד מרגישה שמשהו נשאר בחוץ".

     

    מה הדבר הכי גרוע שכתבו עלייך או אמרו לך?

     

    "כל יום כמה פעמים ביום אומרים לי, 'יא! את לא נראית כמו בטלוויזיה או כמו בתמונות'. אנשים חושבים שאני אמורה ללכת עם שמלות ערב, עקבים ואיפור מלא. אני ביום יום לא מתאפרת ורוב הזמן עם בגדי ספורט. זה החופש שלי כשאני לא נמצאת על המסך. אז אנשים קצת בהלם כשהם רואים אותי במציאות ואני מרגישה שאני מאכזבת אותם כי זה לא נראה כאילו יצאתי מהשטיח האדום באוסקר. אבל מבחינה אישית זה משאיר אותי עם רגליים על הקרקע ושומר על איזון. אני לא אמורה להיראות כמו בפוסטרים".

     

    איזה שיר ישמיעו בלוויה שלך?

     

    "'שיבחרו מה שהם רוצים, העיקר שיהיה של שלמה ארצי או אריק איינשטיין ז"ל".

     

    באיזו מילה את משתמשת יותר מדי?

     

    "מאמי. כי אני לא זוכרת שמות. אז כולם הפכו להיות מאמי אצלי".

     

    איזו סדרה כולם צריכים לראות כרגע?

     

    "'בית הנייר'. סיימתי את שתי העונות עכשיו. חודשים אמרו לי לראות את הסדרה ואמרתי שלא, שאני לא אראה סדרה בספרדית, שזה לא יקרה. אבל כרגע כל מה שאני רוצה זה ללמוד ספרדית. אני מאוהבת בכולם שם. הסדרה מנערת אותך מהקודים שלך, אתה לא מבין באיזה צד אתה בכלל, של הרעים, של הטובים. זו סדרה שמערערת את כל המוסכמות שחונכנו עליהן. אני מאוהבת בדמות של מוסקבה ברמות".

     

    מה הדבר שהכי משגע אותך כרגע?

     

    "האמת? השיחה איתך, שלא נגמרת".

     

    תודה. באיזה ריאליטי היית משתתפת?

     

    "בכל דבר שלא קשור לבישול ולאוכל. בעצם, נשארו כאלה? היה מסקרן אותי להיות סגורה באיזה בית או בעצם בעיר החדשה של יורם זק, הוא האורים והתומים של כל הריאליטי, גאון".

     

    מה ההורים שלך לא הבינו לגבייך?

     

    "כשהייתי צעירה הם לא הבינו עד כמה אני חזקה. הם היו בחרדות איומות כשנכנסתי לעולם הדוגמנות, שאלו את עצמם איך אני הולכת לצלוח את זה. לא היו ריבים, אבל הם חששו מה יקרה אם לא אזכה בתחרות הזו או ההיא ובכלל מהדברים המפחידים של עולם האופנה, שנראה אחרת כשאתה מחוצה לו. הם לא ידעו עד כמה אני נחושה ורוצה אבל הבינו את זה מאוד מהר. מבחינתי זה היה כרטיס כניסה לעיר הגדולה ולעצמאות כלכלית".

     

    מה מטריד אותך לפני השינה?

     

    "אני כל כך אוהבת לישון, כך ששום דבר לא מטריד אותי. זה משהו שאני מחכה לו כל היום. אני מאלה שנרדמות מהר וישנות טוב בלילה".

     

    מי היה משחק בתפקיד גלית גוטמן בסרט על חייך?

     

    "הייתי שמחה שמישל פייפר תעשה את זה. היא השחקנית הכי מדהימה בעיניי בעולם, גם בהיבט של המשחק וגם בהיבט של אישיות".

     


    פרסום ראשון: 19.11.18 , 23:55
    ידיעות אחרונות