בסוף השבוע האחרון זכה רומן זדורוב לחיבוק פרלמנטרי מח"כים יוצאי ברית־המועצות לשעבר משני קצות הקשת הפוליטית. יום קודם הוא ישב בתאו שבכלא שטה וכסס ציפורניים מול מקלט הרדיו, כשהצעה לסדר היום להקמת ועדת חקירה בעניינו שהגישה ח"כ יוליה מלינובסקי מ"ישראל ביתנו", נדחתה ברוב קולות.
הוקלט באולפני הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה
למחרת כבר ביקר אותו בכלא ח"כ רוברט טיבייב מ"המחנה הציוני". טיבייב סיפר לזדורוב על הצעת חוק שהגיש למתן פיצויים אוטומטי לכל אסיר שיזוכה במשפט חוזר, וזדורוב, כך מספר טיבייב, התלהב.
ח"כ טיבייב, למה בעצם נסעת אליו?
"זה היה הביקור השני שלי בכלא שטה, מאז ההתפתחות האחרונה בפרשת תאיר ראדה ז"ל. גיליתי אדם חזק מבחינה נפשית. זדורוב מרגיש שנעשה לו עוול חמור, הוא משוכנע שמשפט חוזר יוציא את צדקתו לאור, והוא ממש מחכה לרגע שיחזור הביתה. הוא שאל אותי: 'מה יהיה גובה הפיצויים?' ממש התחיל לספור את הכסף. הסברתי לו שלפי הצעת החוק שלי שכבר חתמו עליה 40 ח"כים, מדובר ב־390 שקלים על כל יום שישב בכלא. במקרה שלו, 12 שנים מסתכמות בלמעלה מ־1.7 מיליון שקלים".
ואיך הוא הגיב?
"רומן נשמע מאוד מרוצה, אבל עם זאת אמר לי שהוא מעריך שעוד יחלוף זמן עד שהוא ישתחרר. השבתי לו שאם נצליח להשלים את החוק, אולי הוא אף יחול עליו".
לזדורוב, כך מתברר, יש יחס דו־ערכי להתפתחויות ולראיות החדשות בפרשה. בעוד לדברי גורמים בכלא הוא מתנהל לעיתים "כאילו הוא אוטוטו יוצא לחופשי", כלפי משפחתו זדורוב משדר עסקים כרגיל.
בתור מי שהושלך לצינוק בעקבות ראיון טלוויזיוני, זדורוב לא מתראיין. עם זאת, ביום רביעי שעבר הוא שיגר את אשתו אולגה להביע התנגדות - כן, התנגדות - להקמת ועדת חקירה בעניינו, בעודו יושב בכלא. בראיון לגל"צ הסבירה אולגה כי "חקירה רק תעצבן את מי שאמור להסכים למשפט חוזר לרומן... המטרה שלי היא להוציא את בעלי מבית הסוהר... כשהוא ייצא, אוכל לשקול את מי להאשים ולתבוע, ומה לעשות. אבל כל זה - אחרי".
גם בשיחות שהוא מקיים עם אשתו, זדורוב מנמיך ציפיות. "הוא מנסה לשמור על איפוק בנוגע להתפתחויות האחרונות, מחשש שיתאכזב", מסבירה עו"ד גליל שפיגל. שפיגל היא פרקליטתו לשעבר של זדורוב, שיחד עם בעלה, עו"ד דוד שפיגל, ייצגו אותו במשך שש שנים, ונשארה מאז פעילה למענו ועומדת בקשר הדוק עם המשפחה.
שפיגל: "אולגה סיפרה לי השבוע ש'רומן מאוד רגוע', או לפחות מנסה להישאר כזה". לדבריה, "הוא מחזיק את האמוציות. לא מתלהב מכל מה שקורה וקרה, והוא בכלל לא מאמין שייצא מזה משהו לטובתו".
וזה מדוע?
"הוא אמר לה: 'אולגה, בואי נחכה בסבלנות. עוד מוקדם לשמוח. אפילו אם יהיה משהו, הם יעשו הכל כדי לטייח, לשקר. כשאולגה אמרה לו: 'מה פתאום? הציבור לא ייתן להם עכשיו. הם מודעים למה שקורה, וגם התקשורת - אז תשמח', זדורוב השיב: 'אני לא יכול להיות שמח, כי אני עדיין כאן. עד שלא ייתנו לי את זה רשום (הכוונה להחלטת בית משפט - ש"מ) שאני יוצא, אני לא מתלהב".
ומה אולגה חושבת?
"היא אמרה לי שהיא פיתחה תקווה חדשה בגלל השערה שנמצאה, ושהיא מאמינה כי יהיה לבעלה משפט חוזר. 'אנחנו מחכים לתוצאות', אמרה לי אולגה, 'אבל זה לוקח הרבה זמן. או שמושכים אותנו בכוונה, או שהם באמת עדיין לא מצאו מעבדה. אבל אנחנו מחכים בסבלנות'".
יהיו תוצאות הבדיקות הגנטיות אשר יהיו, אין ספק כי רומן זדורוב הוא אחד האסירים השנויים ביותר במחלוקת בכלא הישראלי. מצד אחד, זדורוב הורשע כדין בשתי ערכאות ברצח תאיר ראדה ז"ל; מצד שני, מדי כמה חודשים, ולאחרונה ביתר שאת, מתפרסמים עוד ועוד ממצאים שמעמיקים את הספק בהרשעה. רק מערכת המשפט תהיה זו שתכריע אם התיק הטעון הזה יגיע למשפט חוזר, אבל בינתיים, זדורוב מרצה את העונש שנגזר עליו. באמצעות שיחות עם מקורבים, מקורות בבית הסוהר ופעילים למען שחרורו, משרטט "7 ימים" את חיי הכלא של אסיר מס' 1241634, זדורוב. רומן זדורוב.
1. התנאים בכלא: "חלק מהחבורה הרוסית"
בשמונה השנים האחרונות זדורוב (40), יושב בכלא שטה. תזכורת: זדורוב היה עובד קבלן שהגיע מאוקראינה לישראל בנובמבר 2002 במעמד של תייר. בפברואר 2005, נישא לאולגה, ישראלית מקצרין, והחל בתהליך קבלת אזרחות ישראלית. זדורוב הועסק כפועל בניין בבית הספר התיכון "נופי גולן" שבו למדה תאיר ראדה ז"ל, שנרצחה בדצמבר 2006. הוא הואשם והורשע פעמיים ברצח שלה, וב־2015 נדחה הערעור שהגיש לעליון.
מהר מאוד הופיעו הטענות והספקות לגבי הרשעתו, ודרישה למשפט חוזר. לאחרונה נחשפו עוד גילויים חדשים בתיק, ובראשם התגלתה שערה, שמתאימה בפרופיל הדי־אן־איי שלה לבן זוגה של אישה בשם א”ק. בן הזוג טען בעבר כי א”ק אמרה לו שהיא ביצעה את הרצח, בעודה לובשת את בגדיו (על שלל הגילויים האחרונים בפרשה ‑ ראו מסגרת). הנטייה של המערכת המשפטית היא לבטל את הגילויים האחרונים או להמעיט בחשיבותם, אבל כך או כך - ברור שרומן זדורוב איננו כלוא "רגיל", אלא אסיר עם פרופיל תקשורתי גבוה מאוד ועם עדת פעילים נאמנה שעושה רבות למענו מחוץ לחומות. כל אלו העלו את מעמדו בקרב חלק מהאסירים, ואפילו בקרב חלק מהסוהרים בכלא שטה.
"מהרגע שהייתה ידיעה שנמצאה שערה, במשך יומיים־שלושה האסירים וגם הסוהרים בכלא שמחו בשבילו", סיפרה אולגה לעו"ד שפיגל. "הם אמרו לו: 'יאללה, אתה הולך להשתחרר', התחילו לעודד אותו ולתמוך בו. כולם שם בשטה מאמינים שהוא משתחרר עוד מעט". רומן, כאמור, הרבה יותר סקפטי.
כלא שטה ממוקם בעמק חרוד, כ־8 ק"מ מבית־שאן. הוא נחשב לאחד ממתקני הכליאה הקשוחים והקשים ביותר של שב"ס, והיו אפילו בכירים בארגוני פשיעה שטענו כי הם חוששים להגיע לשם. הסיבה העיקרית היא שהכלא ידוע לשמצה בתנאיו: שטחי מחיה של כ־3.16 מ"ר לאסיר, כולל מיטות, שטחי אחסון וכן שטחי השירותים והמקלחת; מערכות החימום והקירור בכלא ישנות ובקושי עובדות. שב"ס מספק לכל אסיר שמיכה אחת מכובסת ונקייה. מטעמים ביטחוניים, לאסיר עצמו אסור להביא שמיכות מהבית, אולם הוא יכול לרכוש שמיכות מכספו הפרטי - עד שבע שמיכות בסך הכל - מהקנטינה. "הבעיה", מספר אסיר באגף, "שהתקציב לקנטינה מוגבל, והשמיכות בקנטינה הן מאיכות גרועה, כך שקר לנו".
שטה נחשב לכלא עם רמת סיווג ביטחוני מרבי. הוא מיועד לכ־800 אסירים פליליים וביטחוניים, ומנקז לתוכו אסירים "כבדים" שהורשעו בעבירות חמורות של רצח, הריגה, אונס, מעשי שוד ואלימות לצד אסירים ביטחוניים, שחלקם שפוטים לעשרות מאסרי עולם בגין רצח ישראלים.
לכלא יש היסטוריה ארוכה של קטטות ובריחות, והוא התפרסם בשל מרד אסירים עקוב מדם שהתרחש לפני 60 שנה, ובמהלכו נמלטו ממנו 66 אסירים ונהרגו שני סוהרים ו־11 אסירים. במהלך השנים חומות הכלא אירחו ביניהן אסירים מפורסמים כמו יגאל עמיר, יצחק דרורי ("המוח"), אילן קופרמן־סגל ("שודד הברינקס"), הרצל אביטן, שמעיה אנג'ל, רעי חורב, זאב רוזשנטיין, פרנסואה אבוטבול, אחמד סעדאת ועוד. בניסיון לשנות את תדמיתו, שונה שמו לפני כעשור ל"כלא שיטה", אבל המיתוג החדש לא תפס, והכלא חזר לשמו המקורי.
בתוך המתקן הקשוח הזה, זדורוב יכול להתנחם בכך שהוא יושב באגף שנחשב לטוב ביותר בשטה - אגף "מתקדמים 11". גורם בשטה מסביר שמדובר באגף המיועד לאסירים שעברו את אגף המתחילים (עצורי ימים) ואת אגף המשתלבים (אסירים חדשים), והם לוקחים חלק בפעילויות בכלא: לומדים במרכז החינוך, עובדים בשכר במתחם התעסוקה, משתתפים בסדנאות ובפעילויות חברתיות, ויחסית, יש להם חופש פעולה יותר מאשר לאסירים אחרים.
האגף מאכלס כיום 103 אסירים שמתגוררים במבנה בן שתי קומות, ומחולקים לפי מוצא: אסירים יהודים, ערבים ורוסים. הרוסים מאורגנים עם מנהיג אגף ומנהיג בכל תא. "וכשיש קטטה בכלא", אומר מקור, "אף אחד לא מתעסק איתם".
זדורוב עצמו חולק תא עם חמישה אסירים דוברי רוסית, שחלקם יושבים על עבירות "כבדות". גם בתאו יש היררכיה, ומעין "תפקיד" לכל חבר. "זדורוב", מספר אחד האסירים באגף, "נחשב שם לשיפוצניק שמתחזק את התא, ומתקן כל מיני דברים שמתקלקלים או נשברים. לפעמים הוא גם עושה עבודות ותיקונים באגף עצמו".
בתאו יש שלוש מיטות קומתיים. הציוד בחדר כולל: ארוניות, טלוויזיה, מכשיר די־וי־די ופלייסטיישן, וכן פלטה חשמלית לחימום האוכל, קומקום חשמלי וטוסטר אובן. כל הכלים חד־פעמיים, כולל הסכו"ם (מחשש שיפגעו בעצמם או באחרים). לתא יש מקלחת ושירותים צמודים, והאסירים מנקים אותו בתורנויות.
קבוצת "האסירים הרוסים", ובכללם זדורוב, נוטה לא פעם להפגין אי־שביעות רצון מהתנאים בכלא. "הביקורים שלי בשטה נעשו לאור פנייה שהגיעה מהאסירים דוברי הרוסית, לאחר שטענו שהח"כים דוברי הרוסית לא באים לבקר אותם", אומר ח"כ טיבייב. "הרמתי את הכפפה. ישבתי שם בין היתר עם חלק משותפיו של זדורוב לתא, והתברר לי שהם לא זוכים לערוץ טלוויזיה בשפה הרוסית כמו ערוץ 9, וגם לא לעיתון ברוסית, כך שהם מנותקים מהמתרחש מחוץ לכותלי הכלא. אני פועל כעת כדי להכניס להם כלי תקשורת ברוסית, שזה דבר בסיסי שכל אסיר זכאי לו".
אולגה זדורוב עושה את הדרך הארוכה מקצרין לעמק חרוד אחת לשבוע, ופעם בחודש גם מאושר להם ביקור התייחדות. זדורוב סיפרה לעו"ד שפיגל שבעלה "הפסיק לעשן בכלא, ובלי קשר, הוא גם מאוד השמין". הוא לא עושה ספורט בכלא מאחר שלדבריה, "הפעילות הזאת מתרחשת רק בשעות הבוקר, ורומן מעדיף לצאת לעבוד". מכיוון שזדורוב לא אוהב את האוכל של שב"ס, אז הוא "מנשנש כל הזמן קורנפקלס, סוכריות". אולגה סיפרה שגם התקציב משותף בתא: "כל אסיר מפקיד בקופה משותפת אחת לחודש בין 200 ל־300 שקלים, שמיועדים לרכישת מוצרי טואלטיקה (סבון, שמפו, משחת שיניים, נייר טואלט וכו’), או לקניות מרוכזות של מצרכי מזון בקנטינה: קפה, משקאות מוגזים, עוגות, קופסאות שימורים וכו'".
2. המאבקים בשב"ס: "מודיעין שלילי"
זדורוב, אולי בזכות מעמדו התקשורתי והציבורי מחוץ לכלא, הפך בשנתיים האחרונות למעין לוחם זכויות אסירים. פעמיים הוא היה אחד מראשי העותרים נגד שב"ס בנוגע לתנאי הכליאה. שני המאבקים הללו נגעו לאחת הזכויות הרגישות ביותר עבור כל אסיר: ביקורי ההתייחדות.
שב"ס יכול להעניק או לשלול את זכות ההתייחדות לפי שיקול דעת הקצינים. אסירים שזוכים להתייחדות מובלים לחדר מפואר (יחסית, כמובן), אבל עם מינוס אחד: מיטות מבטון. המפגש עם בנות זוגם הוא למשך 12 שעות ברציפות ללא התערבות, מלבד בדיקה בכל חצי שעה, בהקשה על הדלת, כדי לשמוע שהכל כשורה.
בשנים האחרונות הייתה נהוגה עוד הטבה מפליגה: אסירים שהם אבות לתינוקות עד גיל שנה, יכלו לראות את ילדיהם במהלך ביקורי ההתייחדות. שב"ס חישב שאסיר שיפגוש גם את בת זוגו וגם את בנו או בתו הפעוטים, יקבל עוד יותר מוטיבציה להשתקם ולרצות את עונשו במינימום בעיות משמעת. אלא שלפני כשנתיים, הוחלט בשב"ס להפסיק עם הנוהג הזה. הסיבה, ככל הנראה, הייתה שאחד האסירים השתמש בזכות להכניס תינוק לחדר ההתייחדות כדי להבריח חומרים אסורים.
זדורוב רתח. בספטמבר 2016 הוא הצטרף להתארגנות של חמישה אסירים שעתרו לבג"ץ נגד שב"ס. באמצעות עו"ד ליאור אשכנזי הם קבלו נגד ההחלטה למנוע כניסת תינוקות לחדר ההתייחדות. "נפגשתי עם זדורוב פעמיים במסגרת הכנת העתירה, וגם שוחחנו מספר פעמים בטלפון", מספר השבוע עו"ד אשכנזי. "התרשמתי ממנו כאיש נעים הליכות, נראה אדם רציני. מאוד משפחתי ואכפתי. אמר לי: 'הילד שלי, שנולד במסגרת ההתייחדות, גדל בלי אבא שלו בבית מהיום שנולד. אני רוצה להרגיש אותו מקרוב, להכיר אותו ושהוא יכיר אותי. רוצה לגעת בו, לחבק ולנשק אותו'".
ומה קרה בבג"ץ?
"המדינה ניסתה להדוף אותנו וביקשה לדחות את העתירה, אבל השופט העליון צבי זילברטל דחה את בקשתה. נקבע דיון לנובמבר בהרכב שלושה שופטים בראשות הנשיאה מרים נאור, והיא הפנתה אותנו בסוף להגיש עתירות פרטניות. מהרגע שהעליון לא נתן לנו גיבוי והשאיר למעשה את הוראת החוק על כנה, הרוח מהמפרשים של העותרים ירדה, כולל זדורוב. בעוד שחלקם כן הגישו עתירות פרטניות, הוא כבר לא רצה. מה גם שלפי החוק הקודם, שב"ס הגביל את גיל התינוק שיכול להיות נוכח בחדר ההתייחדות לשנה, ומאחר שהילד שלו כבר גדל, זה הפך ללא רלוונטי".
איך התרשמת מהיחס שזדורוב מקבל מיתר האסירים?
"יש לי לקוחות בשטה, ואני שומע מהם מאז ולמעשה עד היום, שכולם באגף שלו עומדים מאחוריו. הסיפור של זדורוב נותן להם השראה. קיבלתי המון טלפונים מלקוחות שלי ששואלים: 'ומה איתי?'"
באפריל 2017, כארבעה חודשים אחרי העתירה, נשללו לפתע מזדורוב ביקורי ההתייחדות, ומנובמבר 2017 אף נאסר עליו לצאת לעבודה. כך במשך כשנה.
בפוסט זועם שכתבה על כך אשתו אולגה בנובמבר 2017, היא טענה כי "רומן עובר בחודשים האחרונים סדנת ייאוש בכלא", והוסיפה: "מי אחראי להתעללות הנפשית בבעלי, בילדים שלי ובי? מי הפחדן מאחורי הקלעים שנתן את ההוראה? לא אשתוק יותר. אין גבול לאטימות ולרשעות. בזמן שכמה 'צדיקים' ממערכת המשפט לחוצים מאוד מהבקשה הצפויה למשפט חוזר של בעלי, הם מחלקים הוראות מגבוה לשב"ס, להתיש את רומן באמצעות שלילת זכויות בסיסיות... בגסות רבה וללא נימוק ענייני, מישהו החליט למנוע ממנו ביקורי התייחדות איתי מחודש אפריל האחרון". הסיבה, לטענת אולגה זדורוב, היא אחת: "פשוט מתעללים בו כי הקיום שלו הוא כתם היסטורי למערכת המשפט כולה".
זדורוב עתר לבית המשפט המחוזי בנצרת (בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים) בבקשה שיאפשרו לו לחדש את ביקורי ההתייחדות עם אשתו, וטען גם כי התריע "על התנאים הירודים בחדר ההתייחדות: רמת הניקיון בחדר ירודה, הכפתורים של הטלוויזיה שבורים, אי־אפשר להחליף ערוצים, המקלחת אינה תקינה ועוד".
בדיון נחשף כי בקשתו של זדורוב לקיום התייחדות נדונה במאי וביוני על ידי הגורמים הממונים בשב"ס, שהחליטו לא לאשר לו התייחדות, "לנוכח קיום חומר מודיעיני שלילי עדכני... מדובר במידע לא מבוטל שהצטבר במהלך התקופה האחרונה, המצביע על מעורבות שלילית, כוונות שליליות, הסתות והתנהגות חריגה של העותר".
בהכרעתו, פסק השופט יוסף בן־חמו כי "בחודשים האחרונים הצטבר חומר מודיעיני (חמישה מידעים) לפיו העותר עוסק בהסתת אסירים נגד שב"ס", ועוד ידיעה "שמצביעה על מעורבות פלילית". על רקע התנהלותו של העותר (זדורוב) בתקופה האחרונה", פסק השופט, "שלילת טובת ההנאה של ההתייחדות לעת הזאת איננה בלתי סבירה".
כיום, לאחר כשנה, זדורוב חזר לעבודתו במסגרייה וגם ביקורי ההתייחדות חודשו. "זה יום כיף בשבילו", סיפרה אשתו אולגה לעו"ד שפיגל, "לפחות קצת שקט".
3. סדר יום: המסגרייה של רומן
סדר היום של זדורוב בכלא מתחיל בהשכמה לצורך ספירה בשעה 5:30 בבוקר. בזמן הספירה עליו לעמוד ליד המיטה. אחרי שהוא מתארגן, מתקלח ואוכל ארוחת בוקר (בדרך כלל שלוש פרוסות לחם, מנת גבינה, ריבה, מרגרינה, ירקות, ביצים קשות ושתייה חמה), יוצא זדורוב ב־7:30 לעבודה.
הכלא מאפשר לאסירים לעבור הכשרות מקצועיות ולעבוד במפעלים שנמצאים במתחם שלו. המטרה: האסירים יכולים להרוויח מעט כסף כיס מחד, ולומדים מקצוע לחיים שאחרי הסורגים מאידך. בשטה יש כמה בתי מלאכה, ובהם מתפרה, שם נתפרים המדים הכתומים של הכלא; ויש גם נגרייה, שבה עבר זדורוב הכשרה כנגר ועבד לאורך תקופה. בשנים האחרונות עבר למסגרייה, והוכשר כרתך.
אולגה סיפרה לעו"ד שפיגל, שאת הכסף שבעלה מרוויח מהעבודה - 1,000־1,200 שקל בחודש - הוא מכניס לחשבון הקנטינה, אבל לא מנצל את מלואו, וחוסך עבור משפחתו. במקביל, אולגה יכולה להפקיד עבורו עד 1,600 שקל לחודש נוספים, דרך בנק הדואר.
בשעה 11:00 יש ספירת אסירים נוספת, הפעם במפעלים. בין השעות 12:00־13:00 הוא אוכל צהריים. החמגשית כוללת מנה בשרית, פחמימות, סלט ופרי העונה. ב־15:00 זדורוב מסיים לעבוד וחוזר לאגף. אחרי ספירה נוספת, האסירים חופשיים לנוח.
אחר הצהריים גמיש יותר. חלק מהאסירים משוחחים עם עובדת סוציאלית, אבל גורם בכלא טוען שזדורוב מעדיף שלא להיעזר בה. בזמנו החופשי בתא הוא יכול לשמוע רדיו, לצפות בטלוויזיה, לשתות קפה, לבשל, לנקות את החדר, לקרוא או לישון. חלק גדול מהזמן שלו מוקדש לשיחות טלפון עם המשפחה.
"הוא מתקשר הביתה כל יום בין שלוש לארבע פעמים, ומדבר עם אולגה או עם בנו הבכור, כל פעם כחצי שעה", מספרת עו"ד שפיגל. "ביום שני שעבר, למשל, הוא גילה כי נגמר לו הטלכרט והוא לא יכול היה להתקשר הביתה, עד שאחד האסירים הסכים להלוות לו בחוב עד לקנטינה הבאה".
אחר הצהריים מתקיימת שוב ספירה. השעות 17:00־18:00 הן זמן ארוחת הערב: קוטג', גבינה, אורז או פירה, לחם מטוגן ושתייה חמה. ב־20:00 נסגרות דלתות האגף. ב־21:00 מתקיימת ספירת הלילה, ולאחריה האסירים יכולים להתארגן לשינה, לצפות בטלוויזיה או לקרוא. בחצות כיבוי אורות סופי.
בסופ"ש, כשאין יציאה לעבודה, זדורוב משתעמם. "כשמגיע יום שישי הוא אומר: 'אוי, אני לא יכול לשבת ככה (בלי עבודה), אני צריך לעשות משהו'", סיפרה אשתו לעו"ד שפיגל.
בכלא שטה יש מרכז חינוך ובו האסירים יכולים לרכוש לעצמם השכלה פורמלית (בבקרים) ובלתי פורמלית (בערבים). זדורוב, מספר גורם בכלא, למד שם אנגלית. כמו כן, הוא סיים בשעות הערב עוד פרק לימודים לא שגרתי: קורס לפי שיטת אדלר בשם "הורות בשלט רחוק". לדברי ליאן סלע, המשנה למנכ"לית מכון אדלר והאחראית על שותפויות ומיזמים חברתיים, "התוכנית מיועדת לכל האסירים שהם הורים לילדים ולמתבגרים, למעט לאסירים עברייני מין. מדובר בעשרה מפגשים שמתקיימים אחת לשבוע ומועברים בהתנדבות על ידי המדריכות שלנו, כשכל מפגש נמשך כשעה וחצי".
למה זה נחוץ לאסיר כמו זדורוב, ששפוט למאסר עולם?
"מטרת התוכנית היא לעזור לו להיות ההורה הטוב ביותר מבחינתו, על ידי פיתוח היכולות והמסוגלות ההורית שקיימות בו. גם רוצח אוהב את ילדיו והוא מבין את משמעות הנתק מהם. המטרה היא למנוע רצידיביזם (עבריין משוחרר שחוזר ומבצע עבירות), ומצד שני, למנוע מהדור השני לפשוע. הקורס מתנהל בקבוצות של עשרה אסירים, ודרך העבודה איתם בנושאים השונים אנחנו מסייעים, ולו במעט, לעצור את מעגל הפשיעה העובר בין הדורות במשפחה".
"זדורוב הוא אבא טוב לילד שלו", העידה אולגה בשיחה עם שפיגל. "בשנה־שנתיים האחרונות שהילד גדל והוא בעניינים, הם מאוד הידקו את הקשר ביניהם ומדברים המון. הוא אבא מעורב מאוד בכל מה שקורה לו".
4. מצעד המבקרים: "חידה לפיצוח"
זדורוב זכאי לביקור שבועי בן מחצית השעה, שיכול להתקיים בימים ראשון ושלישי בשעות 08:00־16:00 ובימי שישי בשעות 7:30־14:00. כל המפגשים הללו מתרחשים כשזכוכית עבה מפרידה בין זדורוב לאורחו ובאמצעות שיחה בשפופרת טלפון. אחת לשלושה־ארבעה חודשים הוא גם זוכה לראות את שני ילדיו ב"ביקור פתוח", שנמשך כחצי שעה.
אבל לא רק בני משפחה מגיעים לבקר את זדורוב. בשנים האחרונות התגבשה סביבו קבוצת פעילים נאמנה, שתומכת בו ובמאבקו למשפט חוזר. חלקם מגיעים גם הם לביקורים תדירים בכלא. אדיק פאינשטיין, למשל, הוא מהנדס בכיר בחברת היי־טק ובעל שני תארים אקדמיים במתמטיקה ובמחשבים. הוא לקח על עצמו לתרגם מרוסית לעברית את קלטת התמלול של זדורוב עם המדובב שלו, "ארתור".
למה בעצם?
"בסוף 2015, כששמעתי בחדשות שהשופט העליון לשעבר יורם דנציגר זיכה את זדורוב בדעת מיעוט מול שני שופטים, צרם לי שזדורוב הורשע, כי תמיד סברתי שדי בספק סביר. חיפשתי באינטרנט מידע על הפרשה, והתחלתי להתעמק בחומרים. מאחר שהקלטת עם המדובב שלו הייתה ברוסית ורובה התנהלה בלחישות, החלטתי לתרגם אותה לעברית. זאת קלטת של שעה, שעבדתי עליה בפועל ארבעה חודשים. הפעלתי כל מיני טכניקות והוצאתי מסמך מסודר. לאחרונה רכשתי ציוד משוכלל ואני שוב מתמלל אותה מתחילתה. בשבילי מדובר בחידה שאני רוצה לפצח".
ואיך הגעת לביקור אצלו?
"ב־2017 העליתי שאלה בפורום: 'מי מבקר את זדורוב מלבד משפחתו?' פעילים יצרו איתי קשר, הציעו לי להצטרף אליהם לביקור בכלא, והסכמתי. חדר הביקורים הוא בערך 20 מטרים על 2 מטרים. לאורך הקיר יש מספר ספסלים. ממול, לכל האורך, יש חלונות עבים. מעבר לחלונות יושבים האסירים. יש שני טלפונים בכל 'תא', בסך הכל כעשרה 'תאים' וכולם רואים את כולם. בין כולם מסתובבים שני סוהרים. איכות השמיעה גרועה מאוד. דיברנו בהתחלה ברוסית ואז עברנו לעברית".
הוא סיפר על יחס האסירים כלפיו?
"רק שיש אסיר אחד שמציק לו, ושנראה לו כי הוא עושה לו פרובוקציה כדי שיתפרץ, ויגידו אחר כך ש'רומן אלים'. השתכנעתי שהוא רחוק מלהיות מניפולטור כפי שהציגו אותו".
גם שירלי בן יהונתן היא אחת הפעילות המרכזיות במאבק לטובת זדורוב. היא בעלת תואר שני במינהל עסקים והתנהגות ארגונית, ועורכת המשנה של הספר שכתבה אולגה זדורוב, "האיש שלא היה שם". בן יהונתן מנהלת זה שנתיים קבוצת פייסבוק בשם "דורשים משפט צדק במשפט תאיר ראדה ז"ל", שבה רשומים 11,500 חברים. "אני כל הזמן בתחושה שעוד מעט הוא משתחרר", היא אומרת.
איך הגעת לעסוק בתיק הזה?
"ב־2015 ראיתי בטלוויזיה תוכנית על הערעור. לא הייתי סגורה בהתחלה אם הוא אשם או לא. נכנסתי לאחת הקבוצות, קראתי הרבה פרסומים ותגובות בעניינו וראיתי סרטונים. זה עניין אותי, כי ראיתי את אולגה זועקת בטלוויזיה שהוא חף מפשע, ואת אילנה, אמא של תאיר ז"ל, שלא בטוחה שהאדם הנכון נמצא בכלא. אחרי שחקרתי וקראתי את הראיות, אמרתי שאני רוצה לבקר אותו. לא הכרנו אחד את השני קודם. אולגה ביקשה שנקנה לו טלכרט כדי שיוכל לדבר איתה וגם סיגריות, ואז התברר שהוא בדיוק הפסיק לעשן. זה היה ביקור של חצי שעה, שהיה עבורי חווייתי ומשמעותי".
ואיך התרשמת ממנו?
"רומן לא נראה שבור, נראה בסדר גמור. דיברנו בעברית, הוא למד לדבר בכלא. הוא היה אסיר תודה וגם אולגה. באותו שבוע עלתה 'צל של אמת' (סדרה שעסקה בפרשה ‑ ש"מ) והוא אמר שבכלל לא ראה את זה, כי יש לו טראומה מהחקירות. אני יודעת מאולגה שיש לו תקווה. הוא מחזק אותה הרבה פעמים, אבל יש לו נפילות.
"כמה חודשים אחר כך", ממשיכה בן יהונתן, "נקלעתי לגמרי במקרה לשיחה בין אסיר לשעבר לבעל פיצוצייה שאני מכירה ברמת־גן. שאלתי אותו: 'אתה מכיר את זדורוב?' והוא ענה: 'לא רק שהייתי איתו באותו כלא, אלא ישבנו באותו תא. זה בן אדם חף מפשע במאה אחוז, והוא בטוח ייצא זכאי ויפיל את כל המדינה'. שאלתי אותו: 'איך אתה יודע שרומן חף מפשע?' והוא ענה: 'מה זאת אומרת? רואים את זה. מזהים שהוא תמים. כולם שם בכלא בטוחים שהוא לא אשם'".
עו"ד ירום הלוי, פרקליטו של זדורוב, מספר גם הוא שמרשו עדיין לא תולה תקווה בגילויים האחרונים. "אצל רומן מתקיים יחס אמביוולנטי להתפתחויות האחרונות בתיק שלו", אומר עו"ד הלוי. "מצד אחד הוא שומר על עצמו, במובן זה שנוכח האכזבות הרבות שהוא חווה והתקוות שהתנפצו הוא מקפיד לא להתלהב. מצד שני, בכל זאת מפעמת בו תקווה מרוסנת שאולי הפעם הוא יזכה למשפט חוזר".
אתם נפגשים הרבה? משוחחים בטלפון?
"הוא לא מרבה להתקשר אליי כי יותר נוח לו להתעדכן ברוסית מאולגה אשתו, ולכן אני מקפיד להסביר לה כל פרט וכל ספין תבערה שמרחף בשמיים. באופן זה הספין נכבה כבר אצלה, ומועבר אליו נטול חיים ובלתי מזיק. אני מאוד מקווה שהפעם זיק תקוותו יגבר על תבערת ההכחשה, והוא יזכה סוף־סוף למשפט חוזר".
תזכורת: השערה - והסערה
12 שנים חלפו מאז רצח הילדה תאיר ראדה ז”ל, והתיק ממשיך להסעיר את המדינה. בחודש האחרון התקבלו תוצאות בדיקה גנטית שבוצעו לשערה שנמצאה על חולצתה של תאיר בזירת הרצח. התוצאות העלו סבירות גבוהה לכך שהשערה שייכת לאדם מהשושלת המשפחתית של א”ח, גבר שטען בפני המשטרה לפני שש שנים כי זוגתו לשעבר, המכונה בראשי תיבות א”ק – סיפרה לו לכאורה כי היא זו שרצחה את תאיר ראדה, ובעת ביצוע הרצח לבשה את בגדיו (מאוחר יותר א"ק הכחישה). בפרקליטות טענו כי הדי־אן־איי שנמצא יכול להתאים לעשרות אלפי אזרחים, אך גורמים בכירים בתחום הרפואה המשפטית מתעקשים שמדובר במספר נמוך בהרבה. במכון לרפואה משפטית המליצו להרחיב את הבדיקה לאותה שערה כדי להגיע לתוצאות מדויקות יותר. בעקבות החשיפה והסערה שעוררה, הודיעה שרת המשפטים איילת שקד כי משרד המשפטים יממן את המשך הבדיקה וכן בדיקות לשערות רבות נוספות שנמצאו בזירת הרצח וטרם נבדקו. למרות אישור השרה, עד ירידת הגיליון לדפוס, הפרקליטות עדיין לא הורתה למכון לרפואה משפטית לבצע את הבדיקות.
בתוך כך חשף "ידיעות אחרונות" כי ימ"ר צפון זימן אישה נוספת שטענה שא”ק התוודתה לכאורה בפניה שהיא זו שרצחה את תאיר ראדה. אישה זו היא האדם השלישי שבפניו השמיעה לכאורה א”ק את הטענה הזו. במקביל נחשף תצהיר שעליו חתומה א"ק ובו היא לכאורה מודה כי סיפרה לאישה נוספת שהייתה מעורבת ברצח. עם זאת, היא מסייגת את דבריה וכותבת כי אמרה זאת בעקבות לחץ, וכי הדבר לא אירע במציאות. עוד נחשף מסמך של פסיכיאטרית ששוחחה עם א”ק בשנת 2014, כשנתיים לאחר שנחקרה בחשד לרצח ראדה. במסמך כותבת הפסיכיאטרית כי א”ק לכאורה שיתפה אותה שהיא מתכננת לרצוח את שכנה, וכי הכינה לצורך העניין כפפות וסכין. בעקבות השיחה אושפזה א”ק בכפייה.
עוד נחשף לאחרונה ב"ידיעות אחרונות" כי בפח אשפה סמוך למקום הרצח, נמצאו שערות מלאכותיות, מחלקי פאה נוכרית שלכאורה תואמת את עדותו של א"ח בדבר שימוש בפאה על ידי א"ק.
על רקע כל ההתפתחויות האחרונות, סנגורו של רומן זדורוב, עו”ד ירום הלוי, מתכנן בחודשים הקרובים להגיש לבית המשפט העליון בקשה למשפט חוזר.
