שישי 14 באוגוסט 2020
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    יחסי ציבור
    ממון • 22.11.2018
    זה התחיל בבכי
    לפני שנולד ילד, רוב האנשים לא מדמיינים את עצמם מסתובבים במטבח באמצע הלילה עם קערות מים חמים, מנסים לחמם חלב שאוב לצלילי תינוק צורח • שני בוגרי הטכניון מצאו דרך לזרז משמעותית את החימום - ועשו מזה קריירה • הבקבוק הייעודי לחלב אם שפיתחו כבר נמכר במיליוני דולרים, והשבוע אפילו נבחר על ידי מגזין "טיים" לאחת מהמצאות השנה
    עופר מתן

    כשהחברה הישראלית מכינה אותך להורות, היא משום מה משמיטה את החלק הזה. כולם יודעים לספר כמה תהיו עייפים, איך הרצונות שלכם יהפכו משניים לצורכי התינוק/ת, ושהיחסים הזוגיים יושמו בהקפאה לשנה לפחות - אבל אף אחד לא טורח לומר את המשפט הבא: חלק מההורות זה להתחפש ללבורנט במעבדה ולנסות לחמם לטמפרטורת החדר חלב אם שאוב שהוצא מהמקרר, בעזרת קערות מים חמים. במיקרוגל אסור לחמם חלב אם, ואם המים בקערה רותחים, הוא מתחמם מהר מדי ומאבד יתרונות תזונתיים. הלחץ שנוצר, כי לחלב לוקח 10 דקות להתחמם כשהתינוק צורח, טראומטי לחלק מההורים. יש מי שמנתבים אותו לרצון להטיח את הבקבוק בקיר, אבל יש גם מי שעושים ממנו קריירה.

     

    אייל לנטרנרי הוא טיפוס מהסוג השני (הסוג הראשון לא מגיע לרוב למגזיני כלכלה). בשנת 2011, הוא הסתובב לילה אחד טרוט עיניים בדירתו החיפאית כשאשתו ישנה ובנו הבכור, אז תינוק בן יומו, צרח בסלון. הוא שלף מהמקרר שקית של חלב אם שאוב וניסה לחמם אותו. הוא ידע שהזמן פועל לרעתו: ככל שהדקות ינקפו, כנראה שהילד יסרב לבקבוק ויירגע רק עם המקור - השד של אימו. 10 הדקות שבהן החלב התחמם בבקבוק סטנדרטי בתוך הקערה הרגישו כמו נצח, ולנטרנרי תהה: זה סביר שהילד צורח ככה? אפשר לעשות משהו כדי להאיץ את התהליך? ואז באה ההארה. בדמיונו הופיעה צורה חדשה של בקבוק ייעודי לחלב אם, שתקצר את החימום משמעותית. הוא סימס את הרעיון לחברו אסף קהת, שלמד איתו הנדסה ביו־רפואית בטכניון, ופתאום הצרחות של הילד הפכו לנסבלות יותר.

     

    בינואר השנה, כ־7 שנים אחרי אותו ליל שימורים, הבקבוק המדובר עלה למדפים בכמה רשתות גדולות בארה"ב. המותג נקרא nanobebe, והצורה שלו, מבטיחים השניים, מאפשרת לו לחמם חלב אם פי 2 עד 3 יותר מהר. כמו הרבה בקבוקי תינוקות מהשנים האחרונות, גם הוא מדמה שד ופטמה, אבל בו יש גם בליטה בתחתית, שמזכירה בקבוקי יין. וזה העניין: הבליטה גורמת לחלב להיערם משני צידיה, וכך רוב החלב בא במגע עם דפנות הבקבוק - שמצידן באות במגע עם המים החמים.

     

    לפי קהת, המבנה הזה מאיץ פי 3 גם את קירור החלב, שנשאב והוכנס למקרר: "כל עוד הוא לא קר, הוא מייצר בקטריות בכמות שמוכפלת כל 20 דקות, וככל שנקרר אותו מהר יותר, הילד יקבל חלב איכותי יותר". לנטרנרי מוסיף: "הטרנד היום בעולם הוא לנסות להיניק תקופה ארוכה יותר, מתוך הבנה שחלב אם הוא הדבר הכי בריא ומזין לתינוק. הבקבוק שפיתחנו אשכרה עוזר לעשות את זה, כי הוא מקל מאוד על מתן חלב שאוב. זו מבחינתנו ההצלחה הכי גדולה. כשבפייסבוק שלנו נשים מספרות איך בזכות הבקבוק הזה הן המשיכו להיניק גם אחרי שחזרו לעבוד, זה הפידבק הכי מרגש שיכולנו לקבל".

     

    ויתרו על אפשרות לאקזיט מוקדם. אסף קהת (מימין) ואייל לנטרנרי | צילומים: זיו כפרי, nanobebe
    ויתרו על אפשרות לאקזיט מוקדם. אסף קהת (מימין) ואייל לנטרנרי | צילומים: זיו כפרי, nanobebe

     

     

    אחת מ־50 המצאות השנה

     

    פוסטים בפייסבוק הם לא הפידבק המרגש היחיד. השבוע התבשרו לנטרנרי וקהת שהבקבוק שפיתחו נבחר על ידי המגזין היוקרתי "טיים" לאחת מ־50 ההמצאות של השנה בעולם. הבחירה הזו מצטרפת להצלחה שרושם הבקבוק (ועוד מוצרים של חברת nanobebe שהקימו) במכירות בארה"ב ושאר העולם. "אפשר למצוא את המוצרים שלנו ברשתות האמריקאיות Buy Buy Baby, טארגט, ובקרוב גם בוולמארט", אומר לנטרנרי. "שווקנו גם דרך הרשת Babies R Us עד שהיא נסגרה לפני כמה חודשים. אנחנו מוכרים גם בקנדה, צרפת, רוסיה, פולין, ספרד, גרמניה, אוסטרליה, אינדונזיה, וגם בארץ (כרגע רק בסופר־פארם, ע"מ)".

     

    כבר ב־2013, הרבה לפני שהתחלתם למכור, חברה גדולה לציוד תינוקות הציעה לקנות מכם את הבקבוק הזה. למה לא עשיתם אקזיט?

     

    "כי אם מישהו שמכיר את השוק היטב מציע לקנות את המוצר שלך כמה חודשים אחרי שהקמת חברה, הוא כנראה מזהה פוטנציאל גדול. כשהקמנו את החברה גייסנו קצת כסף מאנג'לים, ולא היו לנו תוכניות להקים מותג שלם, אבל כשהתחלנו ללמוד את המשמעויות של להיכנס לשוק האמריקאי, הבנו שבארה"ב אי־אפשר להסתפק במוצר אחד וחייבים לבנות מותג כזה, והחלטנו ללכת על זה. בנינו אסטרטגיה והרמנו ליין שלם של מוצרים, ואיתו באנו לרשתות הגדולות שם. את הבקבוק לחלב אם אנחנו מייצרים בארץ, במפעל פוליכד בקיבוץ שפיים, ויתר המוצרים שלנו מיוצרים בסין. נכון שייצור בישראל אינו בהכרח הכי זול, אבל פוליכד נותנים לנו שירות טוב, וזה לפעמים שווה יותר מלחסוך כמה סנטים. חשוב לנו לייצר כאן, וכל עוד זה אפשרי עסקית, אנחנו שמחים לעשות את זה".

     

    ערכת מתנה של nanobebe. ליין שלם של אביזרים
    ערכת מתנה של nanobebe. ליין שלם של אביזרים

     

     

    המשרדים של nanobebe נמצאים בהרצליה, ושם גם יושב קהת. לנטרנרי עבר לפני חודש לצ'רלסטון, דרום קרוליינה, כדי להקים שם את המשרדים האמריקאיים. המיקום הלא־שגרתי בכל הקשור לביזנס והיי־טק נבחר, כי שם נמצאים המשרדים של התאגיד האמריקאי אינטרטק גרופ - השותף והמשקיע הגדול של nanobebe. החברה עשתה כמה סבבי גיוס וגייסה עשרות מיליוני דולרים ממשקיעים, בהם גם קרן ההשקעות הישראלית מועדון ה־100, גיל למל, מייסד חברת BornFree, והיזם ירון קרני. היא מעסיקה 30 עובדים, רובם ישראלים, ומתכננת לשכור נוספים לסניף בארה"ב. המכירות החלו השנה, ולדברי קהת ולנטרנרי, הם מוכרים במיליוני דולרים ולא עומדים בביקוש, ועם צפי מכירות לעשרות מיליוני דולרים בשנים הקרובות. "הבקבוק לחלב אם עולה 11 דולר בארה"ב, ו־49 שקל בסופר־פארם בארץ", אומר לנטרנרי. "מלבדו, יש למותג שלנו שורה של מוצרים עם כל מה שצריך להזנת התינוק: סטריליזטור, מייבש בקבוקים, שקיות הקפאה לחלב אם, צידנית קטנה שמאפשרת לשאת אותו בקירור. יש לנו גם מוצצים, ובקרוב נציע אפילו תיק החתלה".

     

    יותר קל להחזיק לבד

     

    בקבוקים בצורת שד הם להיט בשנים האחרונות. שלכם שונה מהם רק ביכולת להאיץ את חימום וקירור החלב?

     

    "לא רק. כשפיתחנו אותו באמת חשבנו בעיקר על האספקט הזה, אבל תוך כדי תנועה גילינו שהבליטה בתחתית שגורמת לכך, היא גם יתרון עיצובי אדיר עבור תינוקות. מסתבר שהשקע מבחוץ מקל עליהם לאחוז בבקבוק. הורים מספרים לנו שכבר בגיל כמה שבועות הילד מתחיל לאחוז בבקבוק לבד, ממש כמו שהוא אוחז בשד של האם". קהת מוסיף: "בזכות הצורה הייחודית, 94% מהתינוקות שמשתמשים בבקבוק שלנו, ממשיכים להשתמש בו. זה שיעור מדהים, כי הנתון ברוב הבקבוקים האחרים נע סביב 50%. תינוקות פשוט לא מרגישים מאוימים מצורת הבקבוק שלנו, והרי ידוע שהם לא רואים היטב בשבועות הראשונים לחייהם, וזורמים עם מה שהם מזהים כדומה לשד של אמא".

     

    הבקבוק על שער מגזין "טיים", השבוע
    הבקבוק על שער מגזין "טיים", השבוע

     

     

    קהת ולנטרנרי בהחלט רואים את עצמם כמי שפועלים לעידוד הנקה. הם מדגישים כי הבקבוק, שנפחו 150 מ"ל, לא מתאים לתחליפי חלב - חלקה העליון של הבליטה בתחתית קרוב מדי לפּייה ולא מאפשר לשפוך פנימה אבקה. עם זאת, nanabebe מציעה גם בקבוק המשך בנפח של 240 מ"ל, עם עיצוב דומה אך בליטה מתונה יותר - מה שמאפשר לשים בו חלב אם, תחליף חלב וכל נוזל אחר. השניים מבטיחים שבעתיד המוצרים שלהם יהיו זמינים לא רק בסופר־פארם: "כשמשיקים מותג כלשהו בכל מקום בעולם, בשלב הראשון הרשת החזקה ביותר מנסה לקבל בלעדיות. לסופר־פארם ישנה החשיפה הכי גדולה בארץ, יש לה סניפים בכל קצוות ישראל". ומה הלאה? "אנחנו שואפים להוסיף מוצרים תחת המותג", אומר לנטרנרי. "בארה"ב לפחות, כולם קונים לפי מותגים, וככל שיהיו לך יותר מוצרים תחת המותג שלך, כך תמכור יותר. בנוסף, אנחנו מתכננים להמשיך להתרחב גלובלית לעוד מדינות, ולעשות שיתופי פעולה עם גופים גדולים ברחבי העולם".

     

    nanobebe

    מספר עובדים:30, רובם ישראלים

     

    גיוסים:  כמה עשרות מיליוני דולרים

     

    משקיעים:  אינטרטק גרופ, מועדון ה־100,  גיל למל, ירון קרני

     

    משרדי החברה: הרצליה (בקרוב גם בדרום קרוליינה, ארה"ב)

     

    מכירות: מיליוני דולרים בשנה

     

    מוצרים: בקבוק ייעודי לחלב אם, סטריליזטור, מייבש,  שקיות הקפאה, צידנית

     

    מחיר הבקבוק בארה"ב: 11 דולר

     

    מחיר בארץ: 49 שקל (בסופר־פארם)

     

    מה חשבה התינוקת הפרטית שלי

     

     

    החלטתי לבדוק את בקבוק חלב האם של nanobebe על הבת הפרטית שלי. היא בת 5 וחצי חודשים, וידועה בחיבתה ליניקה, שתיית חלב אם מבקבוק והשמעת צרחות ספורדיות, לעיתים ללא נימוק נראה לעין. וכך השבוע בסביבות 10:00 בבוקר, כשהיא קמה מהשנ"ץ הראשון, החלטתי לבדוק אם זה אכן שוס כפי שממציאיו מבטיחים.

     

    בזמן שהיא שכבה על מזרן בסלון, תוהה מתי תקבל את ארוחת העשר שלה, שלפתי מהמקרר שקית של חלב אם שאוב ושפכתי את תכולתה לתוך הבקבוק, שאותו חיטאתי ערב קודם לכן. מילאתי קערה גדולה במים רותחים, עירבבתי אותם עם מים קרים, ואז הנחתי את הבקבוק בקערה. כיוון שקהת ולנטרנרי הבטיחו שהחימום בבקבוק שלהם עשוי להיות מהיר פי 3 לעומת בקבוק רגיל, כיוונתי טיימר ל־3 דקות. שיתפתי את בתי בשלבי הניסוי שאני עורך, והיא, בתגובה, חייכה ועשתה עם הפה קול של פלוץ.

     

    כעבור 3 דקות בדקתי את החום של החלב שבבקבוק על גב כף היד שלי, והוא אכן היה בטמפרטורת החדר פחות או יותר. קירבתי את הבקבוק לפה של בתי והיא שתתה בהנאה. זו אולי לא חוכמה גדולה כי היא הייתה רעבה מאוד, אבל מה שכן הפתיע אותי היה שהיא פשוט חטפה את הבקבוק מהידיים שלי והתעקשה לאחוז בו לבד. עד כה היא עשתה את זה בחייה חצי פעם בלבד, וניכר היה שהצורה אכן מקלה עליה את האחיזה בבקבוק. שאלתי אותה אם היא מרגישה שהעיצוב שלו אכן מדמה שד בצורה מדויקת יותר מזו של בקבוקים אחרים. היא חדלה לשתות, הביטה בי, ושיחררה גרעפס מפואר.

     


    פרסום ראשון: 22.11.18 , 15:59