שינוי חיובי, כישלון ניהולי

המחאה נגד ניקולה וויצ'יץ' תופסת תאוצה, למרות שעל הפרקט מכבי ת"א הפגינה אתמול סימנים של שינוי בכיוון הנכון. שוב הוכח שהסיפורים על הגרלה קשה ופציעות, שעובדתית היו נכונים, לא היו הסיבות למשחקי הנפל – אלא ניהול מקצועי כושל.

פנרבחצ'ה היא קבוצה מהדרג השני ביורוליג, קומה אחת מתחת לריאל מדריד ולצסק"א מוסקבה, ושתי קומות מעל מכבי ת"א. פער האיכות הצטמצם אתמול, למרות שזה לא הספיק לניצחון. שינוי מתחיל בהגנה, ההתקפה היא בונוס.

לטורקים לקח 3:40 דקות לקלוע סל ראשון. בעשר הדקות הראשונות ההגנה של מכבי גרמה לפנר לאבד חמישה כדורים, תוצאה של לחץ בלתי פוסק על הכדור. בכל המחצית הראשונה הייתה לטורקים רק זריקה אחת ממצב חופשי של לואיג'י דאטומה. כל היתר היו תחת לחץ.

קשה לראות טביעת אצבע של מאמן בלי אימונים, אבל היו מהלכים שאפשר היה להבחין בהם בשינוי ב"רוח המפקד": שמירה כפולה על כל כדור שהולך פנימה, לחץ על כל המגרש אחרי סל. אין ספק שהקהל רעב לשחקנים ישראלים. השיתוף של יובל זוסמן ודני אבדיה (זוכרים שחקן כזה?) התקבל בהתלהבות. נמרוד לוי עלה לשמור על עלי מוחמד בפוזשן האחרון ברבע השלישי, מהלך של מאמן שחי את המשחק.

לא כל התקפה צריכה להיות מתוכננת, פה ושם צריך גם שחקנים שכונתיים כמו קנדריק ריי וג'וני אובראיינט שייצרו סלים מכלום. כששחקנים יבינו מה מקומם ברוטציה, התוצאות יגיעו, כנראה מאוחר מדי.

העונה היא כמו מרוץ שליחים, וספרופולוס עשה כמעט את המקסימום עם המקל שהוא קיבל בפיגור ענק. וויצ'יץ' העביר לו קבוצה בפיגור עצום שנבנתה על סקוטי ווילבקין. מי אתם חושבים שקילקל שוב את הכדור האחרון?