עיכוב ביציאה

עכשיו זה רשמי: הממשלה אישרה אתמול פה אחד את מינויו של סגן הרמטכ"ל האלוף אביב כוכבי לתפקיד הרמטכ"ל ה־22 של צה"ל. כוכבי, המכהן כיום כסגן הרמטכ"ל, צפוי להחליף את הרמטכ"ל גדי איזנקוט ב־15 בינואר ולא כמתוכנן ב־31 בדצמבר, וזאת כדי לאפשר חפיפה מסודרת.

"כוכבי הוא קצין מצטיין ועתיר הישגים ומלא כרימון בתוכניות חדשניות, ואני בטוח שיעלה את צה"ל לפסגות חדשות וייתן מענה לאתגרים כקודמו", אמר ראש הממשלה נתניהו בפתח ישיבת הממשלה. "איזנקוט וכוכבי ביקשו כמה שבועות נוספים עבור חפיפה. תודה לאיזנקוט על שירות מסור וחשוב בתקופה לא פשוטה".

אך עם כל הכבוד לשבחים שהורעפו על כוכבי, החלק המעניין בישיבה היה דווקא הודעת ראש הממשלה על הארכת הקדנציה של איזנקוט. ספק רב אם באמת זקוק כוכבי, ששימש כסגנו של איזנקוט, לשבועיים נוספים בחפיפה. לתפקיד היוקרתי הוא התכונן במשך חודשים רבים עוד לפני שהורכז על מינויו.

הארכת החפיפה אפוא מעלה תהיות אם היא קשורה במידה מה לאמירות שיצאו מלשכת ראש הממשלה על תקופה ביטחונית רגישה, או שמא מבקש נתניהו דווקא בהארכה הזו להצדיק את אמירותיו שיצרו בהלה, גם אם בסופו של דבר אין מאחורי ההצהרות הללו דבר מלבד נסיונות להתמודד עם הביקורות הפוליטיות.

הארכת קדנציה לפני אירוע ביטחוני איננה דבר חדש, רק שבמקרים קודמים שמרו על חשאיות ומידור ולכן כשהחילופים בצמרת הוקפאו לא ניתן היה לקשר אותם לאירועים המתוכננים. כך קרה למשל בקיץ 2007 ערב תקיפת הכור בסוריה ב־7 בספטמבר, אז סגן הרמטכל דאז משה קפלינסקי שאמור היה לסיים את תפקידו ולהשתחרר מצה"ל, הודיע שהוא דוחה בכמה שבועות את שחרורו עד כניסת מחליפן דן הראל. מיד לאחר שבוצעה התקיפת הכור התברר מדוע הכניסה לתפקיד נדחתה.

על רקע הדברים, שר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן ממשיך לדבוק בעמדתו שאין סוגיה ביטחונית משמעותית על הפרק. ניתן להאמין לו כי אחרת היה מבקש להשאר בתפקיד. גם שר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון סבור כי נושאים את שם "הביטחון" לשווא.

בתוך כך, מבקר יעלון את מינוי אייל זמיר לסגן הרמטכ"ל וטוען כי נתניהו היה זה שכפה אותו על כוכבי. מבחינתו המועמד המתאים יותר לסגנות היה ניצן אלון. אולם כוכבי היה זה שבחר בזמיר מתוך ההבנה המקצועית שהוא בצע מגוון תפקידים מתאים יותר לתפקיד בפיקוד הצפון ובדרום כאלוף.