ראשון 16 בדצמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    סימה קדמון
    חדשות • 03.12.2018
    אז יש המלצות. אז מה
    סימה קדמון

    כשראש הממשלה ירד מהבמה כדי להדליק נר ראשון של חנוכה עם הרב לאו, צעקו באולם: "הוא קוסם". נדמה לי שזו האמת היחידה שנאמרה בכפר המכביה אתמול. וזה למרות שנתניהו דווקא הקפיד לחזור שוב ושוב: "זה זמן להגיד את האמת. רק האמת". מה שמעורר את השאלה: רגע, ומה זה היה עד עכשיו?

     

    בדיוק לפני שנה, באותו מקום, באותו אירוע, בפני אותם אנשים, נשא ראש הממשלה את נאום ה"אז יהיו המלצות, אז מה". הנאום אז נועד להמעיט מחשיבותן של המלצות המשטרה, בטענה שרוב ההמלצות ממילא לא מתקבלות על ידי הפרקליטות. המטרה הייתה להכין את הציבור ליום שבו יתפרסמו ההמלצות, כדי שיתקבלו כלא רלוונטיות, כלא חשובות. אז יש המלצות. אז מה. אבל אפילו נתניהו לא האמין שייקח שנה תמימה עד שההמלצות יתפרסמו, ועוד בעיתוי שכזה: יום פרישתו של המפכ"ל רוני אלשיך מהמשטרה.

     

    איך ידעו לתזמן את פרסום ההמלצות ההזויות בדיוק ביום האחרון של המפכ"ל, תהה נתניהו אמש מול קהל מעריציו. אבל נתניהו צריך להיות אסיר תודה למפכ"ל היוצא על העיתוי. על כך שבמסגרת כיפוף הידיים בינו לבין ראש הממשלה אלשיך לא התאפק ופירסם את ההמלצות ביום פרישתו. בכך הוא איפשר לראש הממשלה להפוך את העיתוי לסיפור המרכזי, כשההמלצות החמורות להעמיד לדין את ראש הממשלה בעבירות של שוחד, מרמה, הפרת אמונים וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות - הן שצריכות להיות הסיפור העיקרי והבלעדי.

     

    אבל ראש הממשלה לא היסס להאשים את המשטרה, מראשה ועד אחרון חוקריה, בכך שזה היה משחק מכור מראש. נורא לחשוב שראש ממשלת ישראל עומד כך בערב חנוכה ומסית את הציבור במשטרת ישראל. נורא לשמוע אותו נושא עוד נאום רווי שקרים והאשמות, כשתומכיו עומדים ומריעים לו. איזה הבדל בין האיש שעמד במשרד הביטחון רק לפני שבועיים ופנה אל הציבור הישראלי בנאום הדם, יזע ודמעות שלו. איזה הבדל בין האיש המרשים שדיבר על הסכנות שעומדות בפתחנו, שקרא להקרבה, לבין האיש הקטנוני, המריר, הכועס, שדיבר אמש שוב על מסע ציד נגדו ונגד משפחתו.

     

    עכשיו כבר ברור למה פועל נתניהו בשבועות האחרונים בכל המרץ נגד הקדמת הבחירות: הוא רוצה להרחיק את המועד עד כמה שניתן מההמלצות. ציבורית, לא השתנה הרבה עם פרסום המלצות המשטרה. ההמלצה להעמיד את נתניהו לדין בעבירת שוחד כבר ידועה זמן רב ואין לה בשלב זה משמעות מרחיקת לכת. אלא אם גורם כלשהו בקואליציה, כמו כחלון, למשל, ישתמש בהמלצות כנימוק להקדמת הבחירות. אם כחלון חושב שההמלצות יוצרות מצב חדש ונתניהו עומד להיחלש - אולי זה הזמן מבחינתו להתנתק וליזום בפועל את הקדמת הבחירות.

     

    ספק אם זה מה שיעשה. ההיבט הפסיכולוגי משחק פה תפקיד חשוב: נראה שהמערכת כולה כל כך התרגלה לשליטה של נתניהו, שכולם מתקשים להאמין בשינוי וממשיכים להתנהל כאילו המצב הזה יימשך לנצח. כאילו נתניהו הוא השמש והירח, וכל היתר הם הכוכבים, והכל מתנהל ביחס למיקום שלו בגלקסיה הזאת.

     

    אבל השינוי הזה יגיע. אולי בהפתעה, כשנתניהו ובני משפחתו יבינו שהחבל כבר נכרך, ומה שיכול להציל אותם זו רק עסקת טיעון מהירה. יש להניח שמילותיו של פרקליטו ואיש סודו הנאמן של נתניהו, יעקב וינרוט, שנאמרו ערב מותו, מהדהדות באוזניו על משכבו בלילות, מייעצות לו לעשות איזה מעשה גדול ולפרוש.

     

    אבל נתניהו לא מסוגל למעשים גדולים. הוא לכוד בכותונת שתפרו לו אשתו ובנו, ואינו מתכוון ללכת. הוא יודע שהמלצת הפרקליטות לא תהיה שונה מהמלצת המשטרה, ואפילו היועץ המשפטי לממשלה ייאלץ בסופו של דבר להגיד את דברו. ראש הממשלה נחוש להעביר את מדינת ישראל היקרה לו כל כך את כל דרך החתחתים הארוכה הזאת, בתקופה הביטחונית המורכבת שעליה דיבר, כשהוא מצפה מאיתנו להקרבה - אבל הוא לא מתכוון להקריב שום דבר.

     

    בטח לא את כיסאו.