סמארטפון גיימינג
משחקים לסמארטפון? ברור שיש. סמארטפון למשחקים? אז זה מתחיל ממש עכשיו
לפני כשבוע הציגה חברת נוביה, יצרנית סמארטפונים סינית חביבה, סמארטפון מיוחד העונה לשם Red Magic והוא שייך לטרנד שהולך ותופס תאוצה בחודשים האחרונים, סמארטפונים לגיימינג.
המכשיר מצויד במעבד מדגם סנאפדרגון 835 של חברת קוואלקום ומסך בגודל 6 אינץ' וברזולוציית FHD+. שני הרכיבים הללו בתוספת סוללה חזקה בקיבולת של 3,800 מיליאמפר/שעה, הם הרכיבים היחידים שאולי היו יכולים לרמוז על סמארטפון שהוא חזק במיוחד ומיועד למשחקים. יתר הרכיבים הם סטנדרטיים לחלוטין והם מעטרים כל סמארטפון היום שהוא בין מדרגת מכשירי הביניים למדרגת מכשירי הדגל.
מה בכל זאת עושה אותו ייחודי לגיימינג? לטענת המהנדסים בחברת נוביה, הוא יכיל פיצ'ר שנקרא GameBoost, במילים פשוטות, אפשרות להסב חלק ניכר ממשאבי המערכת לטובת המשחקים שישוחקו בו. אה, ואסור לשכוח את עניין המראה של המכשיר: פס לד מואר ובולט בגב המכשיר מעניק לו ללא ספק מראה ייחודי למדי וצובע אותו בצבעי עולם הגיימינג.
נוביה לא לבד בזירה הזו וכבר בסוף שנת 2017 הציגה חברת Razer, יצרנית מוצרים לגיימינג, סמארטפון חדש ומעניין העונה לשם המתבקש Razer Phone. גם המכשיר הזה הכיל את אותו מעבד של חברת קוואלקום, הוא צויד בסוללה בקיבולת של 4,000 מיליאמפר/שעה והמסך שלו הוא בגודל 5.7 אינץ' עם טוויסט קטן שהופך אותו למשהו מיוחד בכל זאת, וזו האפשרות מצד המשתמש להגדיל את קצב רענון המסך מ־90Hz שמקובל במסכים מהסוג הזה ל־120Hz. זה אומר שהמעברים, הגלילה והנראות של המסך יהיו חלקים יותר ומרשימים הרבה יותר מאשר בסמארטפון "רגיל". זה כמובן מגיע על חשבון זמן הסוללה, אבל זה בהחלט מייחד את המכשיר הזה.
גם חברת שיאומי לא פסחה על ההזדמנות להיכנס לשוק המתהווה של סמארטפוני גיימינג, והיא הציגה לאחרונה מכשיר חדש העונה לשם Black Shark והוא מכיל מפרט דומה לשני המכשירים שהצגנו לעיל. מעבד מדגם סנאפדרגון 845, החדש ביותר של חברת קוואלקום, מסך בגודל 6 אינץ' ברזולוציית FHD+ וביחס 18:9 וגם הוא מצויד בסוללה עוצמתית בקיבולת של 4,000 מיליאמפר/שעה.
המחירים של שלושת המכשירים שהצגנו נעים בין 500־800 דולר, בהתאם למפרטים השונים שהם באים איתם ואלו מחירים שאמנם נחשבים גבוהים למכשירים מתוצרת סין, אבל ביחס למכשירים אחרים עם מפרטים דומים הם דווקא בגבולות הסביר.
מה מסתתר מאחורי המכשירים הללו?
כל טירון בתחום הטכנולוגיה יבין מיד שהמכשירים הללו לא מיועדים למשחקי קנדי קראש או אנגרי בירדס, משחקים שכל סמארטפון שיוצר בשנתיים האחרונות יוכל להכיל ללא כל בעיה, אלא הם מיועדים יותר למשחקים רבי משתתפים כמו PUBG או Fortnite, משחקים הדורשים משאבים גבוהים יותר מהמכשיר. משחקים אלו אגב, פופולאריים בעיקר במדינות מזרח אסיה, מה שמסביר גם את העובדה שמי שמייצר מכשירים כאלו וגם מי שכרגע רוכש את המכשירים הללו, מגיעים מסין.
אז למה לא לרכוש מכשירי דגל של החברות הגדולות אתם שואלים? בדיוק כאן טמון ההיגיון בייצור מכשירים מהסוג הזה. קח מכשיר סיני, פנק אותו ברכיבים איכותיים אשר חלקם לפחות מגיעים הישר ממכשירי דגל מתקדמים של החברות הגדולות, תוסיף פיצ'ר מעניין ולא יקר כמו תאורת לד מרשימה בגב המכשיר, מערכת קירור מתקדמת יותר, אולי אפילו נוזלית, לחצן Boost להגברת עוצמות המשחק ולבסוף הצמד לו סוללה חזקה במיוחד כדי שהשחקנים יחוו שעות על גבי שעות של משחקים רצופים, וקיבלת סמארטפון גיימינג כשר למהדרין ובמחיר שהוא זול יותר מאשר מכשיר דגל מתקדם של חברות כמו סמסונג או LG.
בשנת 2004 הציגה חברת נוקיה סמארטפון עתידני וחדשני שענה לשם N-Gage והוא למעשה היה סמארטפון הגיימינג הראשון שהושק בעולם. הוא הגיע עם כמה משחקים מובנים וכבר אז חזו בנוקיה שיום אחד מכשירי הסמארטפון יהיו למעשה מכונות משחקים ניידות, אבל משהו קרה במהלך השנים שחלפו מאז והרעיון של נוקיה לא החזיק יותר מאשר קוביית קרח בכוס תה.
האם אנחנו נמצאים לפני עידן חדש בו סמארטפוני הגיימינג יגיחו אל עולמנו בחזרה? והאם נראה את היצרניות הגדולות מצטרפות אל הטרנד הלוהט? כמו בכל תחום בעולם הטכנולוגיה, את התשובה לכך אנחנו נקבל מהר מאוד, אז אל תמצמצו יותר מדי, המכשירים האלו כבר כאן.
מהפכת הכתוביות והתמלול האוטומטי של יפעת:
נשמע דמיוני אבל זה עובד וזה בעברית; חברות תרגום ותמלול של סרטים ותוכניות טלוויזיה אימצו את השיטה; ברוכים הבאים למהפכת התמלול של קבוצת יפעת
חברת יפעת העוסקת בתמלול במשך עשרות שנים פיתחה שירות טכנולוגי המחולל מהפכה בתחום הכתוביות לסדרות וסרטים.
לאחר השקעה בפיתוח יכולת מהמתקדמות בעולם לתמלול תוכן המופיע בטלוויזיה, ולאור העובדה ששוק הפקת הכתוביות בישראל מתנהל בצורה מיושנת, איטית ויקרה, הבינו בקבוצת יפעת שהם יכולים להביא בשורה לשוק ההפקות.
מה שהאיץ את הפיתוח של חברת יפעת היה אישור תקנות הנגישות המחייבות גופים רבים להנגיש לכבדי שמיעה תכני וידאו באמצעות כתוביות, גם העלייה בהיקף שעות הווידאו שעולות בכל יום ליוטיוב ופייסבוק ומקודמות בעדיפות על יותר מתוכן טקסטואלי או תמונות סטטיות מגדילה את שוק הכתוביות בישראל.
תקנות הנגישות אמנם לא מחייבות תוכן ברשת, אך מחקרים מראים בבירור שתוכן וידאו ברשת נצפה ברובו ללא סאונד כך שהכתוביות הן בגדר חובה כדי להעביר מסר בצורה אפקטיבית. בנוסף שכבת הטקסט מאחורי הסרט מקדמת אותו פי 30 ב־seo ומאפשרת לגולש לאתר תוכן גם בווידאו.
אחרי תקופת הרצה ולמידה ניתן לקבוע בוודאות כי היכולות שפותחו בתחומי התמלול האוטומטי בחברה הן המתקדמות ביותר בישראל, ובשל העובדה שבישראל מצויים רוב דוברי העברית בעולם הרי שמדובר במערכת הטובה בעולם התומכת ביכולות תמלול בשפה העברית.
כך עובדת השיטה:
עבודת התמלול והכתוביות מתקבלות באמצעות ממשק ניהול שפותח על־ידי יפעת והוא נגיש ומאובטח. הלקוח מעלה את הקובץ הרלבנטי ויכול לקבל תמונת מצב בכל זמן נתון. לאחר קבלת הקובץ מבוצע תמלול אוטומטי, חלוקה לדוברים ופיסוק של הטקסט. לאחר בקרה אנושית על איכות הטקסט, מחולק הטקסט לכמות מילים המתאימה לכתוביות, ואלגוריתם מתקדם מתזמן את המשפטים לנקודת הזמן הרלבנטית בסרט. גם תהליך זה מבוקר על־ידי גורם אנושי כדי להגיע לדיוק מושלם.
יכולות מתקדמות אלו מאפשרות לחברת יפעת לספק מענה מהיר באופן משמעותי מהמקובל ולא פחות חשוב מכך בתג מחיר נמוך בעשרות אחוזים מהמקובל בשוק.
בעקבות ההצלחה בשוק התמלול סימנו בקבוצת יפעת את היעד הבא – הנגשת לימודים אקדמיים לסטודנטים כבדי שמיעה. כאשר, "על הדרך", מסייעת המערכת החדשה למערכות תקשורת ואתרי אינטרנט בישראל להצטייד בכתוביות שהופכות את התכנים לנגישים לכבדי שמיעה. כאשר גם כאן, היתרון הבולט של המערכת הוא הבקרה האנושית ויכולת הלמידה האוטומטית.
חברות הפקה רבות וערוצי טלוויזיה ביניהם ענני תקשורת, דנה הפקות, ערוץ 20, שולה שפיגל הפקות, קודה תקשורת הפקות, מארס ועוד, כבר נהנים מהשירות לתוכניות הטלוויזיה.
