אז למה בעצם נשלם יותר על החשמל? שלשום הודיעה רשות החשמל כי מינואר יתייקרו התעריפים ב־6% עד להתייצבות ברף של כ־57.4 אגורות לקילוואט/שעה. בשבועיים הקרובים עוד תיתכן ירידה מסוימת, אבל גם אם תהיה כזו, היא לא תהיה משמעותית.

ממידע שהגיע ל"ממון" עולה כי מה שמשך בעיקר את המחירים למעלה אלו התייקרויות סל הדלקים והשינויים בדולר. הגז הנוזלי שחברת חשמל משתמשת בו תרם כ־0.5% להתייקרות, אבל שלושת הסעיפים הבאים היו משמעותיים יותר: תוספת של 3% לתעריף נגרמה מעלייה במחירי הפחם, תוספת זהה עקב כניסת מתקנים סולאריים חדשים שסובסדו עוד לפני חמש שנים על ידי המדינה, והתייקרות חוזה הגז של חברת חשמל. החוזה היה אמור להיות מוצמד למחירי הפחם או הדלקים, אלא שמשרדי הממשלה חששו שהוא יתייקר ללא הגבלה, ולכן עוד ב־2012 הם הצמידו אליו את מדד המחירים האמריקאי (CPI), וכן תוספת אחוז אוטומטית בכל שנה מ־8 השנים הראשונות בחוזה. כך שחוזה הגז של חברת חשמל ימשיך להתייקר עד 2021, ובפעימת ההתייקרות הנוכחית הוא "תרם" כ־2.5% לעלייה בתעריף.

ירידה בטווח הארוך

גם יו"ר מליאת רשות החשמל אסף אילת אמר אתמול בכנס אילת־איילות הבינלאומי לאנרגיה מתחדשת כי ההתייקרות "מקורה בשינויי שער דולר ודלקים, כמו גם התייקרות חוזה הגז של חברת חשמל. מדובר במשק סגור ואי־אפשר להעביר עלויות ממקום למקום. אני עוד לא יודע מה יקרה בשנה הבאה, אבל ככל שהשנה מתקדמת כך יש יותר אינפורמציה. בטווח הקצר המחירים לא יירדו, אבל ההתייעלות תגיע ובטווח הארוך תעריפי החשמל יירדו".

אסף אילת | צילום: עמית שעל

העלייה המתוכננת בתעריף החשמל תפסה את שר האוצר משה כחלון בביקור בארה"ב. מבחינתו לא מדובר כמובן בחדשות טובות. במה שקשור לתעריפי החשמל לבדם, כל משק בית ירגיש התייקרות של כ־250־300 שקל לשנה. אלא שהתייקרות בתעריף החשמל תייקר גם את תעריפי המים (מתקני המים הם צרכני החשמל הכבדים במשק), ובהמשך היא עלולה להגיע לכלל המוצרים והשירותים. במילים אחרות: כשהחשמל יקר והמים יקרים, אז גם הקוטג' שלנו בדרך להתייקר.

משה כחלון | צילום: אוראל כהן