yed300250
הכי מטוקבקות
    יובל עובדיה, השבוע. אמו סיגל: "היום, אחרי הטיפול, הוא ילד פעיל ואהוב, המורים שלו מתים עליו. הוא הולך לחוגים ויש לו חברים. אלה דברים שלא חלמנו עליהם לפני הקנאביס"
    7 ימים • 04.12.2018
    ילדי הפרחים
    1,325 ילדים ישראלים מקבלים כיום טיפול במריחואנה רפואית (בדרך כלל בצורת שמן) - כולל 38 תינוקות (!) בני פחות משנה. למרות שהטיפול בילדים באמצעי זה שנוי במחלוקת בין החוקרים, ישראל נחשבת למובילה בתחום, ורבים מההורים מגדירים את ההקלה שהוא מביא כ"נס משמיים". אבל לצד כל אלו, לעיתים דווקא הילדים שחולים בסרטן וזקוקים למריחואנה הרפואית כדי להקל על תופעות הלוואי הקשות - נתקלים בהתנגדות של רופאים לצמח (כולל כאלו ששלחו ילדים לבדיקה פסיכיאטרית). אז נכון, בשום אופן לא מדובר בתרופת פלא. אבל אם זה עוזר לילד חולה שלא מסוגל לאכול, למה לא לתת? רופאים: "לא רוצים להכניס גורם שעלול לשבש את הטיפול"
    שרית רוזנבלום | צילום: אילן ספירא

    יובל עובדיה, היום בן 13 וחצי, היה ילד רגיל ובריא, עד שבועיים לפני שמלאו לו שבע. ביום ההוא, ששינה את חייו ואת חיי משפחתו לנצח, התעורר יובל, אז תלמיד כיתה א' – ולא ידע היכן הוא נמצא. "הוא לא זיהה אותנו, ולא ידע שהוא נמצא בבית שלנו", מספרת אמו, סיגל. "במשך זמן קצר הוא נע בין אי־שקט לשינה עמוקה. מיד לקחנו אותו לחדר מיון".

     

    יובל אושפז ביחידה לטיפול נמרץ, שם החל לפרכס. "בימים הקשים ביותר יובל פירכס כל שתי דקות במשך דקה", מספרת סיגל. "כדי להגן על המוח שלו, נתנו לו תרופות שהכניסו אותו להרדמה עמוקה, ואת כל הטיפולים האפשריים, מהנשמה עד דיאליזה. אלפי בדיקות שנערכו לו, אשר חלקן נשלחו לחו"ל, לא גילו ממה הוא סובל".

     

     

    אחרי יותר מחודש שבו היה מורדם ומונשם, החל יובל להתעורר. אבל מהמחלה האלימה והסוערת הזו חזר ילד שונה לחלוטין מזה שלקה בה. "לקח הרבה זמן להעיר אותו", מספרת סיגל. "כשהתעורר לא הצליח לדבר, וכמובן שלא הלך. השרירים שלו ניזוקו מהשכיבה הממושכת, והוא עדיין פירכס. המחלה שלו הוגדרה כתסמונת שמלווה באפילפסיה עמידה לתרופות. בדיקות ההדמיה שנערכו לו הראו שהפרכוסים הרבים גרמו נזק קשה לתאי המוח שלו".

     

     

    צילום: טל שחר

    צילום: טל שחר

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    יובל הועבר לשיקום ממושך בבית החולים שיבא. כשהשתחרר משם, אי־שם בכיתה ב', חזר לכיתה קטנה יותר בבית הספר הקודם שבו למד. אבל איכות חייו, מספרים הוריו, נפגעה מאוד. "במהלך השיקום הותאם לו קוקטייל של תרופות שהפחית את הפרכוסים", מספר אביו, אמיר, "אבל הם לא נעלמו, וחלקם היו ארוכים. הבעיה העיקרית הייתה שיובל הפך לזומבי. הוא היה נכנס למיטה בשבע בערב, ובבוקר הייתה מלחמה להוציא אותו ממנה. בסוף היום היו מספרים לנו שגם בבית הספר הוא המשיך לישון".

     

    "הוא בקושי הלך, ולא הצליח ללמוד", מוסיפה סיגל. "ראינו שהוא לא מבין סיטואציות שמתרחשות סביבו. שנינו הבנו שאחרי שנה שיובל לא היה בחברת ילדים טבעי שיהיו בעיות, אבל הוא הגיע למצב קיצוני. התרופות שקיבל גם גרמו לו להתנפח מאוד. רוב הזמן הוא היה באי־שקט".

     

    אחרי שנתיים של מאבקים להשאיר את יובל במסגרת הלימודית שהכיר, החליטו הוריו להעביר אותו לחינוך המיוחד. במקביל, המשיכו לנסות למצוא את הפתרון הרפואי שיאפשר לו לנהל חיים רגילים. "ניסינו כל מיני תרופות כדי להגביר את שיתוף הפעולה שלו", מספרת סיגל, "השתלנו לו קוצב מוחי בניסיון להפסיק את הפרכוסים והלכנו איתו לטיפול רגשי, אבל מצבו הפיזי והקוגניטיבי רק הלך והידרדר".

     

    קנאביס בתפזורת
    קנאביס בתפזורת

     

    ארבע שנים אחרי שחלה, החליטו הוריו לחשב מסלול מחדש. "שמעתי הרצאה על טיפול בקנאביס בתחום אחר", מספרת סיגל, אחות במקצועה. "הבנו, אמיר ואני, שאם נמשיך בטיפול הקיים יובל לא יתקדם לשום מקום, והחלטנו שאין לנו מה להפסיד. קיבלנו רישיון די מהר, והתחלנו לתת לו את שמן הקנאביס באופן הדרגתי. לאט־לאט הפרכוסים התקצרו והפכו רחוקים יותר. בשלב מסוים התחלנו, בתמיכת הנוירולוגית שמטפלת ביובל, להפחית את מינוני התרופות הרגילות.

     

    "תוך זמן קצר יובל הפך מכבוי לילד פעיל ומתפקד, שמצליח להגיע להישגים יפים. הוא מגיע לבית הספר בצורה עקבית, אחרי שבשנים הראשונות נעדר הרבה בגלל הפרכוסים. כבר בכיתה ו' הוא היה ראש מועצת התלמידים. במשך כל תקופת הקנאביס הוא כמעט לא נזקק לאשפוזים, לעומת 15 אשפוזים בשנה כשרק השתחררנו מבית החולים. הוא ילד פעיל ואהוב, המורים שלו מתים עליו. הוא הולך לחוגים ויש לו חברים. אלה דברים שלא חלמנו עליהם לפני הקנאביס".

     

    יובל אינו הילד היחיד בישראל שהקנאביס שינה את חייו. על פי נתוני היחידה לקנאביס רפואי של משרד הבריאות, הנחשפים כאן לראשונה, 1,325 ילדים ובי נוער עד גיל 18 מקבלים היום קנאביס רפואי להתוויות שונות, בראשן אפילפסיה ואוטיזם, אבל גם שיתוק מוחין, טורט ועוד. מתוכם, 38 הם תינוקות בני פחות משנה, ו־848 ילדים בני שנה עד 12.

     

    הדרישה לטיפול בקנאביס בילדים ובבני נוער הולכת ועולה, ובהתאם לה גם מספר האישורים שנותנת המדינה: מספר הרישיונות שניתנו לילדים עד גיל 18 זינק פי יותר משישה בחמש שנים, מ־220 בשנת 2013, ליותר מ־1,300.

     

    כיום, מדינת ישראל נמצאת בין המדינות המובילות בעולם בשימוש בקנאביס רפואי בילדים. למרות מיעוט במחקרים רציניים שמעניקים גושפנקה מדעית ליתרונותיו של הצמח בילדים, המדינה קשובה לצורכי הילדים שאינם מוצאים מרפא בדרכים רגילות. ההורים מדווחים על השפעות פלאיות, אבל בהעדר תשתית מדעית יציבה הממסד הרפואי עדיין מבולבל: הגישה למתן קנאביס אינה אחידה והיא משתנה לא רק בין מוסד רפואי אחד למשנהו, אלא גם בין המחלקות השונות. כך קורה שבמוסד מסוים מנהל מחלקה אחד מרבה לעשות שימוש בקנאביס בילדים, ושני מתנגד לו נמרצות.

     

    אבל חרף הפתיחות היחסית באישור קנאביס לילדים, בדיקת "ידיעות אחרונות" מגלה שיש בישראל ילדים הזקוקים לו נואשות, אבל אינם נהנים מיתרונותיו. למרבה הפלא, מדובר דווקא בחולים אונקולוגיים, הסובלים ממחלות סרטן שונות ונלחמים על חייהם בטיפולים קשים בעלי תופעות לוואי איומות. בקרב המבוגרים, חולים כאלה קיבלו הקלות שונות, בהן קבלת קנאביס ישירות מהרופאים האונקולוגיים, ללא צורך בהליך מורכב במשרד הבריאות. אולם כאשר מדובר בילדים, הממסד הרפואי מהסס לעשות שימוש בקנאביס, גם כאשר ההורים מבקשים זאת.

     

    "הרופא פשוט השתולל"

     

    מי שחוותה על בשרה את יחסם המורכב של הרופאים לקנאביס הייתה אופיר אשכנזי ז"ל מהוד־השרון, שנפטרה לפני שנה וחצי מסרטן המוח, כשהייתה רק בת 12 וחצי. "העלינו את האפשרות של שימוש בקנאביס בבית החולים שבו אופיר טופלה, בשלב הראשון של המחלה, מתוך רצון להקל על תופעות הלוואי הקשות של הטיפולים הכימותרפיים והקרינתיים שהיא קיבלה – בחילות, הקאות, כאבים וחוסר תיאבון – אבל גילגלו אותנו מכל המדרגות בטענה שיש לזה השפעות נפשיות וקוגניטיביות", מספר אביה, איילון. "היא הייתה עושה מאמצים אדירים לאכול, בגלל הבחילה, ומיד הכל היה יוצא החוצה. בשלב מסוים היא הגיעה למשקל של 23 קילו. במצב כזה אתה עומד מול הבת שלך, שאתה יודע שהיא עלולה למות מהמחלה שלה, וברור לך שאם היא לא אוכלת ויורדת במשקל, הסיכוי שלה להילחם במפלצת הזו הוא אפס, ולא יכול לעזור לה".

     

    איילון אשכנזי, עם בתו אופיר ז"ל שנפטרה לפני שנה וחצי
    איילון אשכנזי, עם בתו אופיר ז"ל שנפטרה לפני שנה וחצי

     לאחר סדרת טיפולים הסרטן נסוג לתקופה, אבל תוך זמן קצר שב והסתער על אופיר. אז התברר להוריה השבורים כי התחמושת במלחמה נגד המחלה אזלה, ולרפואה המערבית למעשה אין עוד מה להציע לה. "כשהסרטן חזר והתברר שאופיר עומדת למות, התפרקנו לאלף חתיכות", מספר איילון. "סירבנו לקבל את רוע הגזירה, ובסופו של דבר אספנו את עצמנו ויצאנו לחפש מה בכל זאת אפשר לעשות. בין היתר שמענו על טיפול שנקרא 'ריק סימפסון' (שמן קנאביס בריכוז גבוה שמרפא, כך נטען, מסרטן – ש"ר) ואמרנו, 'אין לנו מה להפסיד'".

     

     

    איילון אשכנזי מכין את שמן הקנאביס עבור בתו
    איילון אשכנזי מכין את שמן הקנאביס עבור בתו

     

    חמושה בתקווה מחודשת, שהושתתה ברובה על מציאות עגומה של חוסר ברירה, יצאה משפחת אשכנזי למסע להצלת חייה של אופיר. התחנה הראשונה הייתה מרפאת הכאב של בית החולים בילינסון, שאליה הגיעו בבקשה לקבל המלצה על קנאביס להפקת השמן המבוקש. "כדי להפיק שמן ריק סימפסון צריך כמות גדולה של קנאביס, משהו כמו 100־150 גרם בחודש. אבל הרופא לא היה מוכן לשמוע את השם הזה, ריק סימפסון. הוא פשוט השתולל", משחזר איילון. "עד היום אני לא מבין את מה שקרה שם. אין שום סיבה הגיונית שמתקבלת על הדעת למנוע מבן אדם את האפשרות לנסות להציל את הילד שלו. בלית ברירה הלכנו למרכז רפואי אחר, שם קיבלתי את ההמלצה המבוקשת. הרופא שנתן לי את הרישיון אמר לי: 'גם אם לא תציל את הילדה שלך, איכות החיים שלה תשתפר פלאים'. וזה בדיוק מה שקרה.

     

    "מרגע שהתחלנו לתת לה שמן קנאביס הרגשתה של אופיר השתפרה בצורה בלתי רגילה. פתאום הייתה לי ילדה שמחייכת ולפעמים צוחקת. בזכות השימוש בשמן הפסקנו עם כל התרופות נגד בחילה. אופיר סבלה פחות מכאבים וישנה יותר טוב בלילה. התיאבון שלה השתפר ומצב רוחה היה בהתאם. גם הרופאה שלה אמרה שהיא נראית נהדר, כי היא עלתה קצת במשקל". את השמן המיוחד הפיקו הוריה של אופיר לבד, בסיוע מתנדבים שהדריכו אותם כיצד לעשות זאת. "תיפקדנו כמו מפעל תרופות: כדי להשיג את השמן הייתי צריך להביא את התפרחות מ’תיקון עולם’ (חברה לגידול ולהספקת קנאביס, המרכזת את הטיפול בו ברוב הילדים בישראל - ש”ר), להפיק מהן את השמן וגם להכניס אותו לקפסולות. בערבים הייתי שוקל את השמן במשקל יהלומים כדי להכניס את הכמויות המדויקות לקפסולות. כל זה במקום להיות עם הילדה שלי, שגססה לי מול העיניים".

     

    באפריל 2017, שבעה חודשים לאחר שקיבלה קנאביס בפעם הראשונה, נפטרה אופיר. למרות שלא הצליח להציל אותה, כפי שחלם, איילון מצטער על דבר אחד: שלא התחיל לטפל בה בקנאביס הרבה קודם. "הרבה מהחולים בקבוצת הפייסבוק של ריק סימפסון מתים, בסופו של דבר", הוא אומר. "זו לא תרופת פלא, וזה בטח לא מתאים לכל אחד, אבל אם הייתי יכול לחזור אחורה, הייתי רוצה לתת לאופיר קנאביס מההתחלה, כבר בשלבים הראשונים של הטיפול. מה שמשגע אותי הוא שהרופאים סירבו לתת לנו קנאביס בגלל תופעות הלוואי. הרי תופעות הלוואי של קנאביס זניחות לעומת ההשפעות הנוראות של קרינה או כימותרפיה. למה לא לתת לילדים האלה, שנלחמים על חייהם, את היכולת לישון כמו שצריך, לאכול ולהיות במצב רוח טוב? כל הורה יגיד לך שבבחירה בין ילד מקיא ומדוכא לילד בסטלה, בחודשים שלפני המוות, אין ספק שעדיף ילד בסטלה".

     

    בנובמבר 2014 קבע נייר עמדה של האיגוד הישראלי לרפואת ילדים, כי עקב הסכנות "הידועות ושאינן ידועות", יש לשקול בכובד ראש את הגשת הבקשה לקנאביס רפואי בילדים ואין להמליץ על קנאביס רפואי לפני מיצוי כלל האפשרויות הרפואיות המקובלות, למעט בחולים סופניים. עוד קבע האיגוד, כי יש להבהיר לחולה ומשפחתו את כל הסכנות האפשריות בנטילת קנאביס.

     

    העמדה הנוקשה שמייצג איגוד רופאי הילדים נגד הקנאביס אומצה ברוב המחלקות להמטואונקולוגיה ילדים ברחבי הארץ, המטפלות ביותר מ־400 חולים חדשים מדי שנה. זאת ועוד: בחלק מבתי החולים שולחים את הילד ומשפחתו להערכה פסיכיאטרית, למרות שזו אינה נדרשת בהנחיות משרד הבריאות, על מנת לשלול סכנה פוטנציאלית להתמכרות.

     

    "מדובר בהמלצה אומללה, שגרמה לכך שקנאביס יינתן לילדים חולי סרטן רק כקו אחרון, כלומר בפועל רק לחולים סופניים בחודשים האחרונים לחייהם", אומרת רופאה בכירה בתחום. "זו החלטה בעייתית קודם כל כי אין לדעת מה תוחלת החיים המדויקת של כל חולה כזה, אבל עוד לפני כן זה נורא ואיום, כי גוזלים מהילדים האלה טיפול שהוא בראש ובראשונה טיפול חמלה. מדובר בילדים שחווים סבל איום ונורא, וקשה להבין איך רופא מסוגל למנוע מהם עזרה. הלב פשוט נכמר כשרואים את הסבל הזה".

     

    הרופאים לא חולקים על העובדות – שרק מיעוט הילדים שחולים בסרטן מקבלים קנאביס – אבל מציעים פרשנות אחרת. "רוב הילדים מחלימים ממחלות הסרטן שלהם באמצעות טיפולים כימיים, ביולוגיים ואימונותרפיים, קרינה והשתלות", אומר ד"ר גיל גלעד, מומחה בהמטואונקולוגיה מבית החולים שניידר ומוסמך לרישום קנאביס לחולים אונקולוגיים מטעם משרד הבריאות. "יש חשש להוסיף משהו חדש למשוואה, שאנחנו לא יודעים מה בדיוק הוא עלול לעשות והאם הוא לא עלול לפגוע ביעילות הטיפולים הקיימים. בילדים יש גם סכנת התמכרות לא מבוטלת, וסיכון לבעיות פסיכיאטריות כמו סכיזופרניה ופסיכוזות. גם כאן צריכים לנהוג במשנה זהירות. כשילד נמצא על המסלול לריפוי אנחנו מאוד נשתדל לא להוסיף לטיפול משהו שיכול לעשות אינטראקציה שנצטער עליה. במקרה של תסמינים שלא מגיבים לתרופות הרגילות נשקול בחיוב טיפול כזה".

     

    "זה נכון שהגישה של רופאי הילדים יותר זהירה", מסכים פרופ' עמוס תורן, מנהל המערך להמטואונקולוגיה ילדים בשיבא. "גם במבוגרים ההוכחות המדעיות ליעילות הקנאביס לא מספיק טובות, על אחת כמה וכמה בילדים, שעלולים להינזק ממנו יותר בגלל שמוחם עדיין מתפתח. אבל אני סומך על הידע ועל הניסיון הרב שלנו, שמאפשרים לנו לדעת מי לא מסתדר עם הקו הראשון והשני של התרופות וצריך להמשיך הלאה. מי שצריך, מקבל קנאביס בשיקול דעת".

     

    פרופ' עמוס תורן
    פרופ' עמוס תורן

     

    לפרופ' תורן דווקא יש בשורה מפתיעה. "במעבדה שלי יש קבוצה שבודקת את האפקט של קנבינואידים (החומרים הפעילים המצויים בצמח הקנאביס — ש"ר) על שורות תאים של גידולי מוח בילדים. אני חייב להגיד שכאן כן ראיתי אפקט מעכב צמיחה של החומרים האלה ברמה של תאים וברמה של גידולים שהושרו בעכברים. בעכברים שהשתלנו בתוכם גידולים זהים לאלה של ילדים זה עיכב את הצמיחה של התאים הסרטניים. אבל מכאן ועד להגיד שקנאביס יכול לרפא סרטן בילדים – המרחק רב. אני חושב שיש אפקט ריפויי לקנאביס. ייתכן שבעתיד נוכל להשתמש בו בשילוב עם חומרים אחרים, אולי להפחית קצת את מינוני הכימותרפיה. האם זה החומר שציפינו לו? עדיין קשה לדעת".

     

    דרוש: מחקר רציני

     

    המחלוקת העולמית על שימוש בקנאביס בחולים צעירים נובעת קודם כל ממחסור משמעותי במחקרים מדעיים רציניים, המוכיחים שהטיפול בטוח ויעיל במצבים שונים. בעוד שימוש בקנאביס נבחן במבוגרים באשר למגוון מצבים, וגם בהם מספר המחקרים דל, הספרות הרפואית כמעט נעדרת מידע לגבי תועלת של שימוש בקנאביס בילדות, למעט מחקרים פרוספקטיביים, שנערכו בדיעבד, ומחקרים שנשענים על דיווחי הורים.

     

    גם המחקרים הקיימים סובלים מבעיות מתודולוגיות רבות. סקירה של 23 מחקרים שנערכה ב־2012 על טיפול בשמן קנאביס בילדים הסובלים מאפילפסיה, גילתה שרק ארבעה מהם עומדים בקריטריונים המדעיים המקובלים. סקירה שערכה האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה ב־2014 על 34 מחקרים שבהם השתמשו בקנאביס לטיפול בטרשת נפוצה, אפילפסיה והפרעות תנועה גילתה, כי המידע הקיים אינו מספיק לתמוך או להפריך את היעילות של קנבינואידים בהפחתת תדירות ההתקפים. גם הידע על טיפול בקנאביס בבעיות התנהגות מוגבל מאוד.

     

    שמן קנאביס. טיפול בו במסגרת מחקר היטיב את מצבם של 80% מהילדים
    שמן קנאביס. טיפול בו במסגרת מחקר היטיב את מצבם של 80% מהילדים

     

    לעומת המחסור במידע מהימן על יעילות השימוש בקנאביס בילדים, מחקרים רבים הצביעו על נזק פוטנציאלי, כולל נזקים פסיכולוגיים, חוסר מוטיבציה ואפילו סיכון מוגבר להתפתחות סרטן. מחקר שפורסם באוקטובר האחרון בקנדה מצא כי שימוש ממושך בקנאביס בקרב בני נוער עלול לגרום נזק לטווח ארוך למוח. החוקרים מאוניברסיטת מונטריאול מצאו, לטענתם, ראיות ברורות וראשונות מסוגן לכך ששימוש במריחואנה קשור לבעיות בהיגיון ובזיכרון בהמשך החיים. מחקרים קודמים מצאו עדויות לפגיעה בכישורי למידה, קשב וריכוז והפרעה בקבלת החלטות, כמו גם ירידה בהצלחה בלימודים ואפילו ירידה במנת המשכל כתוצאה משימוש בקנאביס בגיל צעיר.

     

    "בשנים האחרונות נמצא שקנאביס בילדים יעיל נגד הקאות שנגרמות על ידי כימותרפיה ובסוגים מסוימים של אפילפסיה", אומר פרופ' מתי ברקוביץ', מנהל היחידה לפרמקולוגיה קלינית וטוקסיקולוגיה בבית החולים אסף הרופא, לשעבר יו"ר איגוד רופאי הילדים. "באחוז ניכר מהילדים זה מוריד את תדירות ההתכווצויות, ומשפר את איכות השינה. בילדים עם אוטיזם, יש עבודות שמראות שניתן לשפר סימפטומים של תחלואה נלווית, כגון אלימות ובעיות שינה.

     

    "עם זאת, צריך לזכור שלא מדובר בתכשיר פלא. קנאביס עוזר רק לחלק מסוים של החולים, ובחלקם הוא עלול לגרום לתופעות לוואי. באפילפסיה היו מקרים ששימוש בקנאביס החמיר את ההתקפים, והייתה גם תופעת לוואי נדירה של פסיכוזה. אצל אוטיסטים הוא עלול להחמיר תופעות של אי־שקט ובעיות קשב וריכוז. אף אחד גם לא יודע מה ההשפעה על מערכת העצבים המתפתחת של הילד או המתבגר לטווח ארוך. יש סימני שאלה איך קנאביס בגיל צעיר ישפיע על ההתפתחות המינית ועל הגדילה. בשלב הזה פשוט אין מספיק ידע ולכן נדרשת זהירות רבה".

     

    שינה את חיינו

     

    אבל סימני השאלה שהממסד הרפואי מודאג מהם לא עוצרים את הורי הילדים החולים, הנחושים לעשות הכל כדי לעזור לילדיהם. שיחות עם הורים שילדיהם מטופלים בקנאביס משרטטות תמונת מצב שונה לגמרי מזו שמתארים חלק מהמחקרים. מילים כמו "נס" ו"מהפך" חוזרות על עצמן בכל שיחה. "לא האמנו שדבר כזה אפשרי", אומרים לי שוב ושוב הוריהם של ילדים אפילפטיים ואוטיסטים, שתי קבוצות הילדים העיקריות שמטופלות כיום בקנאביס בישראל.

     

    "אחד הדברים שהילד שלי הצליח לעשות אחרי שנה של טיפול בקנאביס היה לדבר בטלפון סלולרי", מספרת שרון אימברמן, שבנה בן ה־18.5 הסובל מאוטיזם ומאפילפסיה מטופל בצמח כבר ארבע שנים. "בחודש הראשון הפרכוסים שלו הפסיקו לגמרי, וגם כשהם חזרו הייתה ירידה של 70 אחוז בתדירות ובעוצמה שלהם. בזכות הקנאביס הוא הצליח, לראשונה בחייו, לכתוב בעברית ובאנגלית. אחד הדברים שמאפיינים ילדים על הספקטרום הוא בעיות השינה שהם סובלים מהן. בגלל הפרכוסים ובגלל שהוא היה מתעורר באמצע הלילה הוא ישן איתי במיטה כמעט כל החיים. שלושה־ארבעה חודשים אחרי שהתחלנו את הטיפול הוא הפסיק לפרכס בלילות ואמר לי 'אמא, אני הולך לישון לבד'. היום הוא בא למיטה שלי רק בזמן פרכוסים".

     

    אפילפסיה היא התחום היחיד שבו ניתן רישיון לקנאביס רפואי לילדים בישראל באופן רשמי, ושהממסד הרפואי בו אימץ את הטיפול באופן נרחב יחסית. "הנתונים חד־משמעיים", טוענת אימברמן המסייעת בהתנדבות להורים אחרים המעוניינים לנסות את הטיפול השנוי במחלוקת. "בקרב ילדים עם אפילפסיה המטופלים בקנאביס רק 30 אחוז מפסיקים את הטיפול. לכל השאר הוא עושה רק טוב. הקנאביס שינה את חיינו. הילדים שמטופלים בו ניסו במקרה הטוב חמש תרופות ולעיתים גם עשר, ומצבם רק הלך והידרדר. השיפור שחל באיכות חייהם של הילדים האלה הוא עצום. התרופות הרגילות יכולות לפגוע בראייה ובשיווי המשקל וליצור בעיות התנהגות קשות. קנאביס מקל את המחלה עד כדי כך שאצל עשרה אחוזים מהילדים ההתקפים נעלמים. בנוסף אנחנו רואים שיפורים קוגניטיביים, התנהגותיים וחברתיים מדהימים".

     

    "הקנאביס נוסה עד היום בכ־500 ילדים עם אפילפסיה, ובכל רגע נתון מטופלים בו כ־300 ילדים כאלה", מעריכה פרופ' ברוריה בן־זאב, מנהלת היחידה לנוירולוגיה של הילד בבית החולים ספרא שבמרכז הרפואי שיבא, שהייתה מחלוצי הטיפול בילדים בארץ. "חמישה עד שבעה אחוזים מהילדים שטופלו הגיבו באופן דרמטי, ואין להם פרכוסים כלל או שחוו ירידה של למעלה מ־90 אחוז בהם, עוד 40־30 אחוז מגיבים טוב, וכ־50־40 אחוז לא מגיבים אליו, אבל אלה החולים הקשים ביותר. אין ספק שכיום הקנאביס הוא עוד כלי אפקטיבי בטיפול באפילפסיה, אבל הוא צריך להיחקר יותר ולהינתן באופן יותר מסודר".

     

    תחום נוסף, שטרם גובה במחקר נרחב אבל כבר יצא לדרך עקב דרישות הורים ששמעו על השפעותיו החיוביות של הטיפול, הוא קנאביס באוטיזם. הטיפול המסורתי המוצע כיום לילדים אוטיסטים מבוסס בעיקרו על התערבות התנהגותית ונטילת תרופות אנטי־פסיכוטיות ונוגדות דיכאון, שמטרתן להפחית התנהגות אגרסיבית ולשפר מדדים ותגובות שונות. אולם יעילות התרופות האלה חלקית מאוד.

     

    לפני שנתיים קיבל השימוש בקנאביס באוטיזם רוח גבית ממחקר ראשון מסוגו שנערך בבית החולים שערי צדק בירושלים, אשר גילה כי טיפול בשמן קנאביס בעל ריכוז גבוה של CBD (החומר הפעיל הלא ממסטל בקנאביס) היטיב את מצבם של 80% מהילדים שהשתתפו במחקר. 80 אחוז מהורי הילדים שהשתתפו במחקר דיווחו על ירידה בהתנהגות הבעייתית, ו־62 אחוז אמרו שההתנהגות של הילד שלהם השתפרה באופן ניכר או ניכר מאוד. כמעט מחצית מהורי הילדים שהשתתפו במחקר דיווחו גם על שיפור ברמת התקשורת של הילדים.

     

    מחקר אחר שנערך באסף הרופא ויתפרסם בקרוב, בדק מה דיווחו הורים לילדים אוטיסטים המטופלים בקנאביס. "ראינו שאחוז מאוד גדול מהמטופלים שהתחילו בטיפול המשיכו בו, כלומר אנשים מוצאים בזה משהו טוב ויעיל", אומרת ד"ר אורית סטולר, מומחית לנוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד מאסף הרופא ומאלו"ט, שערכה את המחקר יחד עם פרופ' ברקוביץ'. "כמעט 70 אחוז מההורים דיווחו על שיפור במצב הילדים. נראה שזה יעיל בעיקר להפחתת תסמינים של הפרעת קשב ובעיות שינה, ומצאנו את זה יעיל מאוד נגד פגיעה עצמית ואלימות. גם בתסמיני חרדה רואים שיפור".

     

    למרות הממצאים המרשימים, מבקשת ד"ר סטולר, שאף יזמה לאחרונה את הקמתה של קבוצת חוקרים משלושה מרכזים ברחבי הארץ כדי לערוך מחקרים נוספים בתחום, לצנן את ההתלהבות. "בדרך כלל במחקר רפואי אתה מתחיל בעכבר במעבדה ומגיע לאנשים", היא אומרת. "כאן הדברים התנהלו הפוך: קודם הורים התחילו לתת קנאביס לילדים שלהם ורק אז הגענו למחקרים במעבדה. הידע בתחום עוד רחוק מלהיות אופטימלי, ויש לנו עוד המון עבודה. צריך לבדוק איזה סוג של קנאביס עוזר, איזה זן ובאילו מינונים, כדי להבין יותר מה אנחנו בעצם נותנים. במקביל חייבים לחקור מה תופעות הלוואי ארוכות הטווח שעלולות להיות בילדים. המערכת הקנבינואידית שותפה להתפתחות המוחית, ובילדים צעירים מאוד שימוש בקנאביס עלול להיות ממש מסוכן. אין ספק שהקנאביס צריך להיות חלק מהארסנל הטיפולי שאנחנו מציעים, והוא כנראה ילך ויתפוס מקום מרכזי יותר, אבל יש לנו עוד הרבה ללמוד כדי להבין מה בדיוק לתת ולמי".

     

    אחת הילדות שהקנאביס חולל, לדברי אמה, שינוי אדיר בחייה היא נוי (שם בדוי), בת 13 מירושלים, שסובלת מתסמונת גנטית נדירה. "כבר מגיל צעיר מאוד, ממש כמה חודשים, הבחנתי שמשהו בנוי לא רגיל", מספרת אמה. "היא לא הייתה מסתכלת עליי כשחזרתי הביתה מהעבודה, לא התהפכה ולא ישבה בזמן ונראתה מאוד אפאתית. בשלב מסוים היא אובחנה כסובלת מפיגור בדרגה בינונית ומאוטיזם. בשלב הזה כבר לא שינה לנו איך קוראים למחלה שלה, אלא מה אפשר לעשות כדי לעזור לה".

     

    רק כאשר אחיותיה הגדולות התחתנו ונוצר חשש מבעיה גנטית שעוברת במשפחה, אובחנה המחלה של נוי. "מדובר בתסמונת קשה מאוד, שבאה לביטוי באוטיזם, בפיגור, בבעיות של ראייה והשמנת יתר, בחוסר איזון ובבעיות הליכה", מספרת אמה. "היה לה גם קושי ניכר בדיבור. היא הייתה אומרת רק מילים בודדות כמו 'לשתות' או 'לאכול'. בזה הסתכמה התקשורת שלנו איתה".

     

    לצד הקשיים התפקודיים ההולכים וגדלים נוצרו בעיות אחרות, שהקשו מאוד על המשפחה. "הבעיה הקשה ביותר הייתה התנהגותית", מספרת האם. "נוי הייתה אלימה מאוד והרביצה לכל מי שהתקרב אליה, כולל לנו. ככל שהשנים עברו היא הלכה והתחזקה, והבעיה הלכה והחמירה. היו לה התקפי זעם בלתי נשלטים, שבהם היא זרקה דברים, שרטה והרביצה. כל הבית חווה את זה 24 שעות ביממה. לא היו לנו חיים. לא יכולתי לשתות קפה עם שכנה, כי לא היה עם מי להשאיר אותה. כל מי שהתקרב חטף מכות.

     

    "מגיל שלוש, כדי לנסות להשתלט על התקפי הזעם שלה, היא קיבלה תרופה שמיועדת לטיפול בסכיזופרניה של מבוגרים, אבל התרופה לא עזרה לה. תופעות הלוואי שלה היו איומות: היא זללה בלי הפסקה עד שתפחה לממדי ענק. קנינו מקרר מיוחד עם מנעול כדי לשמור עליה, אבל בכל פעם שסירבנו לתת לה אוכל היא הייתה מרביצה לנו. הגעתי למצב שחשבתי פשוט להתאבד ולגמור עם הסבל הזה".

     

    הסיוט המתמשך הזה נפסק כאשר בוקר אחד נתקלה האם בסרטון, שהראה ילדה אוטיסטית בהתקף זעם נרגעת אחרי שקיבלה שמן קנאביס. "לא האמנתי למראה עיניי", היא מספרת. "התחלתי להתעניין ולראות עוד סרטים ועוד תגובות, והחלטתי שכדאי לנסות, אבל כל פסיכיאטר שהגעתי אליו לבקש קנאביס לא רצה לשמוע. בסופו של דבר הצלחתי להגיע לפסיכיאטר שמתמחה בתחום. הוא העיף מבט אחד בנוי ואמר לי: 'את תראי שזה יעזור לה'". תוך זמן קצר, מספרת אמה, התרחש השינוי הדרמטי. "הילדה התחילה יותר לדבר ונהייתה יותר רגועה. גם התיאבון שלה התחיל לרדת. פעם ראשונה שהיא ישנה טוב בלילה, אחרי שנים שהייתה מתעוררת כל שעה. היום היא מקבלת בסך הכל שתי טיפות ביום, והעולם השתנה לגמרי. קיבלתי ילדה אחרת: מדברת, מתעניינת, מתווכחת. היא רזתה והתחילה לישון ולדבר. אנחנו כבר לא פוחדים ממנה. תמיד היינו בעמדת התגוננות, מפחד שעוד שנייה היא מפליקה לנו. היום היא מחבקת ומנשקת אותנו. זה פשוט נס".

     

    מהול בשמן זית

     

    הטיפול בקנאביס בילדים מתבצע, לרוב, באמצעות שמן המכיל את תמצית הצמח כשהיא מהולה בשמן זית. לרוב, מכיל השמן המיועד לטיפול בילדים ריכוז גבוה יותר של ה־CBD, אולם ניתן לערבב את הזנים בהתאם למצב הרפואי הנדרש, ולעיתים הטיפול מתבצע בכמה סוגים של שמנים.

     

    "שגרת הטיפול משתנה מילד לילד, זה לא כמו תרופות רגילות או כאלה שיש להן פרוטוקול טיפולי ברור", אומרת נעמה סבן, אחראית הסברה בחברת “תיקון עולם”. "יש כאלה שצריכים שלוש טיפות ביום וכאלה שחייבים 60".

     

    נעמה סבן מ"תיקון עולם"
    נעמה סבן מ"תיקון עולם"

     

    סבן, אחות במקצועה, שבתפקידה האחרון עבדה במחלקה אונקולוגית לילדים בבית חולים גדול במרכז הארץ, מעידה על עצמה שלא היה לה כל רקע אישי או ידע בקנאביס, עד שנוכחה בעצמה בשינוי שהוא מחולל בילדים שטופלו בו. "לראות ילד כזה, שחוזר להיות חיוני, שמח, תקשורתי ומשוחרר מכאבים – זה מדהים. גם ההשפעות על ילדים אוטיסטים מרגשות. הקנאביס מאפשר שיפור בתקשורת והפחתת התקפי הזעם והאלימות, בעיה שמשבשת את חייהן של אלפי משפחות. הוא לא מרפא את האוטיזם, אבל הוא פשוט נותן להם את החופש לחיות".

     


    פרסום ראשון: 04.12.18 , 23:09
    yed660100