המהנדסים חישבו בדיוק את כמות חומרי האטימה של המנהרה, חלילה יזלוג קוב אחד מיותר של מלט לאדמת לבנון ויצית את המזרח התיכון. זהו האבסורד: חיזבאללה חופר מנהרות לתוך שטח ישראל כדי להשתלט ביום פקודה על שטחים בגליל, ואצלנו הולכים על קצות האצבעות - רק לא להרגיז אותו. זה קרה גם כאשר איים חיזבאללה לתקוף והיה אם תמשיך ישראל את הקמת החומה והגדר באזור ראש הנקרה ומשגב עם. הנתיב לא התאים לחיזבאללה וישראל עיכבה אז את העבודות. עושה רושם שגם מבצע "מגן צפוני" לא חורג מן המוטו שעל פיו פועל צה"ל: רק לא להידרדר למלחמה.

לא רוצים מלחמה, אבל משתמשים ברטוריקה לוחמנית שעלולה לגרור את הצד השני לתגובה. לפני חודש עוד היה ספק אם המבצע הזה ייצא בכלל לדרך בעיתוי הנוכחי. גם בקבינט וגם במטכ"ל היו קולות שטענו שאין עדיין בשלות טובה דיה כדי לעבור מהפעילות החשאית לחשיפת המנהרות למבצע רועש וגלוי, כזה שיבהיר לחיזבאללה שישראל עומדת לרסק עוד יכולת התקפית שאותה הוא חוצב בחשאי כבר יותר מארבע שנים.

הרמטכ"ל, גדי איזנקוט, היה הגורם הדומיננטי שדחף לצאת למבצע לאיתור ולאיטום פירי המנהרות שנחשפו ושעוד ייחשפו בשטח ישראל. התפנית חלה אחרי התפטרותו של ליברמן. נתניהו, כשר ביטחון, זיהה את הפוטנציאל הפוליטי שטמון במבצע כזה ותפס טרמפ על הרמטכ"ל. מרגע זה ואילך החלו הנאומים והרמיזות שלו על מערכה צבאית גדולה שממתינה מעבר לפינה. רמת המתח והחרדה בציבור הישראלי עלתה בלי הצדקה, אבל זה שירת צורך פוליטי.

אלה שהתנגדו לעיתוי הפעולה - הן בקבינט והן במטכ"ל - טענו שחשיפת המודיעין שיש בידי ישראל בעיתוי הנוכחי תאפשר לחיזבאללה להיערך נכון יותר לקראת העתיד, קרי לחפור מנהרות עמוקות יותר, בנתיבים אחרים, לשנות את תוכניות התקיפה ולהפיק לקחים נוכח השקיפות של מהלכיו.

עוד הועלה בדרג הפוליטי החשש שאם חיזבאללה יגלה שהוא מאבד את המנהרות הוא עלול להקדים תוכניות ולתקוף לפני שהוא מאבד את כולן. הפחד הדמוני הזה מעימות עם חיזבאללה הוא מוטיב דומיננטי שמרחף כל העת כעננה, לא רק מעל הדרג הצבאי אלא גם מעל הדרג המדיני.

לא ישראל ולא חיזבאללה רוצים עימות צבאי עכשיו. אז במקום לירות - מברברים. קוראים לזה מלחמה על התודעה. המאמץ התודעתי של ישראל נועד להשפיע על המשטר ועל הציבור הלבנוני, כדי שילחץ על חיזבאללה להוריד את הפרופיל הצבאי שלו. הוא נועד גם לגייס לגיטימציה בינלאומית והיה וישראל תחליט לתקוף את חיזבאללה בלבנון. החשיפה הפומבית של פירי המנהרות היא עליית מדרגה במלחמה הזו.

הרמטכ"ל, ככל הנראה, הגיע למסקנה שאם עד תום כהונתו לא יושלם לפחות השלב הראשון, הגלוי, של הטיפול במנהרות על גבול הצפון, יידחה הנושא בחודשים ארוכים עד אשר יתבסס הרמטכ"ל החדש אביב כוכבי בתפקידו. נראה שההתחייבות הפומבית שנתן להשלים את השמדת המנהרות עד תום כהונתו, כוללת גם את המנהרות בצפון. איזנקוט הציב לצבא שורה של סימנים שאם וכאשר יתממשו, חייבים לפעול. ממה שידוע, הסימנים שהצטברו לא היו חד־משמעיים, אבל מבחינת איזנקוט היה בהם די.

המנהרות בגבול הצפון הן סיפור של לפחות 15 שנה. כבר ב־2006, במלחמת לבנון השנייה, גילה צה"ל רשת בונקרים תת־קרקעיים, מנהרות חיבור בין מיפקדות והטמנה תת־קרקעית של אמצעי לחימה. ב־2012 החל המודיעין בישראל לעקוב אחר שינוי בדוקטרינת הלחימה של חיזבאללה. למערך הרקטות ולמערך ההגנה שלו נוסף מרכיב התקפי שנועד למה שכונה על ידי נסראללה: כיבוש הגליל. הכוח המיוחד של חיזבאללה, "רדואן", וכוחות מיוחדים אחרים אומנו לחדור לתוך שטח ישראל ולהשתלט על יישובים. פיקוד הצפון - תחת פיקודו של הרמטכ"ל הבא אביב כוכבי - השקיע מאות מיליוני שקלים בבניית מכשול שכולל: חומות, גדרות, יצירת מצוקים וכדומה. במקביל, מ־2014 החל חיזבאללה להשקיע באינטנסיביות בחציבת מנהרות כדי לפצות על הפגיעה ביכולות החדירה שלו מעל פני הקרקע. מספר המנהרות בצפון נמוך מזה שברצועת עזה ולדברי גורם צבאי בכיר הסיבה היא שההשקעה הכספית של חיזבאללה בכל מנהרה היא עצומה. “זה ממש ה־F35 שלהם”, אמר. האמצעים שאיפשרו את איתור המנהרות סביב רצועת עזה הופעלו גם בפיקוד הצפון וכך סומן אותו קו של פירי מנהרות אפשריים בתוך שטח ישראל.

המבצע שהחל אתמול יכול להימשך שבועות וחודשים, שכן לצד השמדת פירי מנהרות ידועים בתוך שטח ישראל, נערך הצבא למבצע ממושך של חציבה מראש הנקרה ועד מטולה כדי לאתר מנהרות שטרם נחשפו. הנעלם הגדול הוא מה יעשה חיזבאללה לאורך כל התקופה הזו שבה תשמיד ישראל מנהרה אחר מנהרה. האם יהיה ניסיון לשבש את העבודות כפי שמתרחש בגבול עזה? ואם כן, מה תהיה תגובת ישראל? אם גבול הצפון, עד אתמול, היה פחות נפיץ מזה של הרצועה, מהיום אנחנו מדברים על שני גבולות נפיצים שבכל רגע יכולים להתלקח.