שבת 21 בספטמבר 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    "ממלאת מקום"
    24 שעות • 08.12.2018
    האם אפשר למות פעמיים?
    לאורך כל הקריאה ב"ממלאת מקום" לא תצליחו להחליט האם נינה, גיבורת הספר, היא סוציופתית סקסית שמשתמשת באנשים סביבה ככלים חד־פעמיים, או שהיא ילדה אבודה ובודדה שהסתבכה באופן מסוכן במיוחד
    רן בן-נון

    מה הייתם עושים אם היה לכם הכבוד לצפות מבחוץ בגופתכם המתה כשהיא מוטלת על שולחן נתיחה במכון הפתולוגי? זה בערך מה שקורה לנינה, גיבורת "ממלאת מקום", ספר הפרוזה השני של האמנית רינת שניידובר. נינה היא צלמת במכון, אבל הגופה שעל השולחן אינה היא עצמה, אלא כפילתה הכמעט־זהה. צעירה יפה בשם אנסטסיה, די־ג'יי נחשבת שחיה את החיים הנוצצים שנינה תמיד רצתה, אבל לא הצליחה להשיג כי הקריירה האמנותית שלה לא נסקה מעולם.

     

    אנסטסיה המכונה בר נראית כמו נינה, רק קצת יותר טוב - תספורת הקארה הולמת אותה יותר מזו של נינה וציפורניה משוחות בדיוק בלק שנינה קנתה אך התעצלה למרוח. גרסה משודרגת, אם תרצו, שמתאימה בול לפרויקט האמנותי שנינה תמיד חלמה עליו אך חששה להגשים - לצלם את עצמה במקום עבודתה כגופה העוברת נתיחה שאחרי המוות. היא כאילו מצליחה לנכס לעצמה את מותה של בת דמותה, מעשה אמנותי נועז וקיצוני, אבל מה עם חייה של אנסטסיה ואיפה עובר הגבול?

     

    אין צורך לקחת את "ממלאת מקום" יותר מדי ברצינות, אבל הוא מהנה בהחלט. השפה של שניידרובר מרגישה כמו צ'יק־ליטית מדוברת, אבל דווקא באמצעותה היא מצליחה לתאר חריגות פסיכולוגית משונה שמדגדגת מתחת לעור. נינה גורמת לנו לחבב אותה כמעט בכוח בעיקר בזכות המודעות העצמית המשתקת שלה, חשיפת הזיוף המתמיד והפוזה עתירת הסלפי הריקנית שבתוכן היא מתנהלת. צינית, מניפולטיבית וחסרת בושה, שלא מחבבת שום דבר ואף אחד כמעט, כולל את עצמה.

     

    אנחנו מעריכים את הכנות שלה ולרוב מהנהנים בהסכמה, גם כי תל־אביב היא אכן מיצג מטמטם של מסכות עלובות, ובעיקר כי הדרך שבה נינה מזריקה את עצמה בעורמה אל תוך עולמה של בת דמותה המנוחה, מעוררת חלחלה והשתאות בו־זמנית. ההישג המשמעותי באמת של שניידובר טמון בכך שרוב הזמן לא ברור אם נינה היא סוציופתית סקסית להחריד המשתמשת באנשים סביבה ככלים חד־פעמיים, או שהיא ילדה אבודה ובודדה שהסתבכה בסיפור הגדול על מידותיה הצנומות בכמה וכמה מספרים. כמו תמיד במצבים כאלה, התשובה הנכונה והמוצלחת היא פשוט גם וגם.

     

    ממלאת מקום / רינת שניידובר. כתר, 277 עמ'

     

     

     


    פרסום ראשון: 08.12.18 , 20:20