מגזין "טיים" האמריקאי נוהג כבר קרוב למאה שנה לחלק את תואר "איש השנה" לגבר או אישה, קבוצה, ארגון או תנועה, שעשו מעשה מיוחד, מעורר השתאות. כמעט כל נשיאי ארצות־הברית, למשל, מאז פרנקלין רוזוולט, זכו בתואר (פרט לג'ראלד פורד). רק אישה אחת, מחוץ לארה"ב, בלטה בין הזוכים, שרובם המוחלט גברים: קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל שקיבלה את התואר היוקרתי ב־2015. השנה מסתמן שינוי: התואר מתחלק בין קבוצה של עיתונאים שהבולט ביניהם — העיתונאי הסעודי שנרצח בטורקיה, ג'מאל חאשוג'י — זכה לעמוד נפרד משלו במגזין היוקרתי.
חאשוג'י נרצח ב־2 באוקטובר בתוך הקונסוליה הסעודית באיסטנבול, כשבא לקבל מסמך לאישור גירושיו מרעייתו הקודמת לקראת נישואיו המתוכננים לאישה טורקייה, חדיג'ה ג'נקיז. ארוסתו, המתינה בפתח הקונסוליה. כשבושש להגיע, צילצלה לארמון הנשיאות באנקרה, כמו שסיכמה עימו מראש, ונשלחו למקום אנשי ביטחון.
צריך לשים לב להתנהלות המוזרה של הנשיא טראמפ וחתנו ג'ארד קושנר, שלמעשה מדריכים את יורש העצר הסעודי, הנסיך מוחמד בן סלמאן — החשוד המרכזי בפרשה. הוא חשוד אבל לא נאשם: נדמה שהם מדריכים אותו איך לצאת מהפרשה בידיים נקיות, איך לגייס את דעת הקהל, ואיך לטפל ביריביו הלא מעטים מבית. ומצד שני: כבר שמענו על סדרת טלפונים מהארמון בריאד לקונסוליה בטורקיה, איך "הבכיר ביותר" קיבל דיווחים מיידיים לפני ואחרי הרצח, איך שלטונות טורקיה נתנו לג'ינה האספל, ראש ה־סי־איי־איי, להאזין לקלטת הרצח. ובכל זאת, טראמפ מתעקש שבן סלמאן "נקי, כל עוד לא הוכח משהו אחר", וטוען: "אני לא מתכוון להאזין לקלטת בערבית".
דווקא בשל התנהלות הממשל האמריקאי סביב רצח חאשוג'י, הענקת פרס "איש השנה" לעיתונאי הנרצח ולחבריו היא בגדר סטירת לחי מצלצלת, שמבליטה את הפער בין האינטרסים הכלכליים של הנשיא בוושינגטון לבין התקשורת האמריקאית.
אין אפילו עיתונאי אחד בארצות־הברית שמוכן לקנות את האמירות של טראמפ בעניין חפותו כביכול של בן סלמאן. די לשמוע את חברי הקונגרס הדמוקרטים או לקרוא את התחקירים של בכירי העיתונאים בארה"ב כדי להגיע למסקנה שמשהו רקוב בוושינגטון, ושיש שילוב ידיים הדוק מדי בין הארמון בסעודיה, שמוכן לשלם הרבה כדי להתנקות, לבין הבית הלבן שמקפיד לסייע ולנקות את הכתמים. איזה ראיות עוד צריך? אחרי שראינו את דמותו של המהנדס הסעודי שלבש את בגדי חאשוג'י מיד אחרי הרצח — אבל נשאר בנעלי הספורט שלו — ויצא לשוטט ברחובות איסטנבול בניסיון להעמיד פנים שהוא חאשוג'י כדי ליצור רושם שהוא בכלל חי?
פרס איש השנה של "טיים" לחאשוג'י מעמיק את הפער בין הנשיא לבין התקשורת האמריקאית. אלה פערים חדים, עמוקים, שלא יתאחו בקרוב. טראמפ תוקף את העיתונאים, כי מבחינתו הם "מפריעים" לו. בודדים מהעיתונאים באמריקה עוד מתייחסים אליו, במקרה הטוב, כאל "עוף משונה". השאר, אותם עיתונאים רציניים יותר מכלי התקשורת המובילים, רואים בטראמפ שותף לחיפוי על רצח העיתונאי הסעודי.
