שתי דקות לפני אחת־עשרה וחצי מגיח מחדר ההלבשה אלק בולדווין, בלבוש דונלד טראמפ מלא, וניגש לבמה הקטנה, שם מחכה תפאורה שאמורה להיות רקע של מרפסת מלון בבואנוס־איירס. כמה מאות צופים בני מזל באולפן יוצאים מדעתם. בולדווין לא שומע אותם, הוא כבר לגמרי בדמות, אפילו לא מרגיש את הסטייליסטית שרודפת אחריו עם הספריי ומרססת לו את הפאה עד שעולה ממנה עשן. יש לו בדיוק עוד דקה להיות לגמרי מוכן. הוא ממלמל כמה מילים בקול החיקוי של טראמפ, מסביבו המולה של שניות אחרונות לפני שידור חי, הספירה לאחור מתחילה, והקהל מרותק לכל פינה באולפן. בשביל זה הם שם, קצת פחות עבור מה שאפשר לראות גם בטלוויזיה, ויותר כדי לספוג את הדרך שבה כבר 44 עונות — קרוב ל־900 תוכניות — מייצרת תוכנית הסאטירה הקלאסית ששינתה לחלוטין את המשחק, שידור חי שצריך לראות אותו מתרחש כדי להבין באמת את השיאים המקצועיים והכישרון הנדרשים כדי להיות חלק ממנו.
הדבר הראשון שקופץ לעין כשנכנסים לאולפן של "סאטרדיי נייט לייב" בבניין "רוק 30" ברוקפלר פלאזה — אחרי שעוברים מסלול כמעט צבאי של זיהוי, אבטחה וחלוקת תגיות — זה עד כמה הוא קטן יחסית לתחושה שעוברת בטלוויזיה. הקהל מונה מאות בודדות, כמעט כולו יושב ביציעים העליונים שמורכבים בסך הכל מכמה שורות. ההבדל בגודל המציאותי לעומת אשליית הטלוויזיה נכון לגבי רוב התוכניות מהסוג הזה, אבל כאן כמובן המיתוס גדול הרבה יותר. האולפן הקטן, שדקות ספורות לפני תחילת התוכנית עוד עובדים בו על התפאורות, רק הופך את המאמץ כולו למרשים עוד יותר.
כמעט כל המערכונים שהקהל רואה בבית מתרחשים על אותה במה קטנה שאליה יוצא המגיש בתחילת התוכנית. צוות מיומן, מקצועי, שקט, מתקתק את חילופי התפאורה במהלך הפרסומות. הם כבר אפילו לא מביטים בשעון. יש מקרים שבהם שנייה לפני שהשידור חוזר, עדיין נמצאת על הבמה המאפרת ואיכשהו היא מצליחה להסתלק משם בזמן.
את התוכנית הספציפית הזו הגישה קלייר פוי, שהפכה כוכבת־על בזכות תפקידה כמלכה אליזבת ב"הכתר". זו הייתה הפעם הראשונה שלה בתוכנית, והיא התרגשה מאוד בדרכה הבריטית. היא יודעת שהגשה של SNL היא תו תקן בהוליווד. לא כל אחד מוזמן, לא כל אחד יכול, לא כל אחד עושה את זה טוב. היא עשתה את זה מצוין, זה השפיע על הקאסט שסביבה, והתוצאה הייתה אחת התוכניות היותר טובות של העונה.
להיט מהרגע הראשון
את סאטרדיי נייט לייב, שמשודרת בימי שבת בשעה 22:00 בערוץ yes COMEDY וב־STINGTV, הגה מוחו הקודח של לורן מייקלס, והיא שודרה לראשונה באוקטובר 1975. לקאסט המקורי הוא ליהק בין היתר את הכישרונות הצעירים והפוחזים ג'ון בלושי, דן אקרויד וצ'בי צ'ייס, שייצרו את הדי־אן־איי של התוכנית. היא הייתה להיט מהרגע הראשון.
מייקלס היה שם לכל אורך הדרך, למעט הפסקה לכמה שנים באייטיז, שהיו גם השנים הרעות ביותר של התוכנית. הוא חזר ב־1985 ולא עזב יותר. בעונה ה־44, מייקלס בן ה־74 עדיין מסתובב באולפן במהלך השידור, זורק עצה פה, מילה טובה שם, וגם משאיר את הטאלנטים במתח, מבהיר להם שהם דורכים על אדמה טלוויזיונית מקודשת, שנתנה הזדמנות לכישרונות שהפכו כוכבים עצומים. הרשימה באמת מדהימה למדי: ג'ון בלושי ודן אקרויד, סטיב מרטין ואדי מרפי, בן סטילר ואדם סנדלר, וויל פארל ובילי קריסטל, טינה פיי ואיימי פוהלר, קירסטן וויג וביל מאורי, כריס רוק ומייק מאיירס, ג'ימי פאלון וסת' מאיירס וטרייסי מורגן, ועוד ועוד ועוד.
היום מובילה את SNL קייט מק'ינון, אולי הקומיקאי המוכשר ביותר, גבר או אישה, שהוציאה התוכנית מאז ג'ון בלושי. היא נמצאת כמעט בכל מערכון, מה שאומר שהיא צריכה להחליף דמויות, לבוש, איפור ובעיקר הלך רוח בשתיים־שלוש דקות פרסומת. היא מסיימת מערכון, ומיד ניגשות אליה שתי עוזרות הפקה שפשוט מחזיקות אותה ביד ומובילות אותה בריצה אל חדר ההלבשה הצמוד לבמה. אחרי דקות ספורות היא חוזרת כאדם אחר לגמרי. לא לגמרי חשוב אם המערכון מוצלח או לא, מתח השידור החי והתהייה האם מק'ינון תצליח לחזור בזמן, פשוט מחשמל.
העיקר שכולם ידברו
על תוכנית בת שעה וחצי עובדים כמובן כל השבוע. זו עבודה סיזיפית, 12־16 שעות ביום. הכתיבה נמשכת עד לרגע האחרון, מילולית. בעידן דונלד טראמפ זה קשה במיוחד, כיוון שימי שישי הפכו למועדפים על החוקר המיוחד רוברט מולר, מה שאומר שהחדשות הגדולות נוחתות יממה לפני השידור ואז צריך לכתוב מערכון חדש, שגם אמור להיות הדבר האחד שכולם ידברו עליו ביום שני בבוקר בעבודה.
כמו כל יצירה טלוויזיונית — דרמה, קומדיה או סאטירה — גם "סאטרדיי נייט לייב" נפגעת מאוד מעידן טראמפ. להגיד שהמציאות עולה על כל דמיון זו קלישאה לא מספקת. המציאות הזו הרגה את שתי העונות האחרונות של "בית הקלפים" והוציאה את העוקץ אפילו מ"וויפ", סדרה שהגחיכה את הפוליטיקה האמריקאית באופן מבריק.
אז איך בדיוק עושים סאטירה בתקופה שבה המציאות נראית כמו סאטירה על "סאטרדיי נייט לייב"? זה קשה באופן חסר תקדים, אבל "סאטרדיי נייט לייב" תשרוד גם את זה. היא אחת מאותן יצירות תרבות שלעולם לא ימותו. היא תהיה פה גם כששינויי האקלים יחסלו את כדור הארץ, והאוקיינוס יציף את העיר, ועדיין יהיה מי שיצעק בשבת באחת־עשרה וחצי: Live from New York It’s Saturday night!
סאטרדיי נייט לייב משודרת בשבת ב־22:00 בערוץ yes COMEDY וב־STINGTV
