מעולה במעיליא

הנה לכם השורה התחתונה והיא פשוטה: למרים חדד, שף ובעלים של מסעדת אלרביע במעיליא, יש מה ששפים וטבחים מכנים "יד", מונח קצר שבאמת אומר הכל. הבישול של מרים טעים, שובה חך. צריך עוד משהו? עוד הגדרה טובה לאוכל של מרים היא "מטבח לבנוני". היא כבר מקפלת בתוכה את העידון, האנינות, הרבדים המורכבים של הטעם ואת הטעמים הגליליים. לפעמים גם תפלוצת שחוקה כמו המונח הזה, גלילי, היא במקומה, בבואה לתאר טעם מקומי.

זה אומר שמה שמוגש כאן, מסלט ירקות נפוץ ועד קובה חלומי, יהיה טעים, כלומר מאוזן, כי טעם הוא איזון. תחשבו על יין או על שמן זית. מתי הם טעימים? ברור. והרי לשם כך התכנסנו, בתנאי שהמקום גם תברואתי. חוויית האוכל ותאורת חג המולד אף מצדיקות את הדרך המתמשכת.

• מאבק נשי במעיליא: מרים היא חלק דינמי ובועט במאבק הנשים בישראל של היום. הלוחמה הפרטית שלה החלה כאשר התאלמנה זמן קצר לאחר שבעלה והיא הקימו את המסעדה.24 שנים היא עומדת מול צקצוקי לשון, ביקורת ואף איומים מן החברה המסורתית שבתוכה היא חיה, בשל הניהול העקשני שלה ועמידתה בחזית המקום, ולא מאחור במטבח, ללא שותפים גברים כמקובל. מרים היא השפית, הסו־שפית, המארחת והאחמ"שית. האמת? יופי של מפגן עצמאות, אבל מצב בעייתי.

• הדקוֹר: הפְנים החמים של אלרביע משכיח מיד את האזור המסחרי חסר הגוון שבו שוכנת המסעדה. צבע, נוחות ישיבה, אשוח מנצנץ ואיים של נוריות קטנות, וכל זה ממש מתרכב עם סגריר גלילי.

עוף על כבש, אורז וצנובר. מעדן חג מולד בבישול ארוך

• העיטור: בין נובמבר לסוף פברואר מוגש תפריט חג מולד שופע, גם בעיטורים. גם התפריט וגם העיטור מציגים נוסח ערבי ולא מערבי, ואינם מזכירים את קולינריית חג המולד בארצות המערב. הקישוטים נובעים גם מהמאכלים עצמם. תירגעו, פה אין מגלפים גלדיולות מגזר, אלא מקבצים אותן עם גמבות ופלפל צבעוני ועשב ירוק. הסלט מציע עגבניות, עשבים וכרוב. אדום, ירוק ולבן הם צבעי החג. בקינוח ה"בורברה" (עליו בהמשך), ספיישל חג המולד, נוצצים פירות יבשים.

• מה יבוא לשולחן: הנפלאים ביותר הם הקובה שנראית רגילה בתכלית, עוגת חג המולד במרקם פירורי ממכר על בסיס שמן זית ופירות, ומאפה עוף איטי של נתחי עופות החובקים אורז חגיגי ומתובל.

באופן כללי יש בכל הבחירות הקולינריות כאן יסוד חזק של קיימות. אוכל מקומי הכולל עשבים עונתיים, חיטה בשלל אופנים ואף בשר עיזים יקר וקשה להשגה. לדעתנו, עליו דווקא אפשר היה לוותר בשקט. הירקות הם בשלל ירוק־אדום־לבן, ושפע הממולאים רומז לעיטופו וחימומו של ישו התינוק. גם ההמתקה של מנות מפתיעות אומרת חג. אוף, נעים להתרווח בכל הנצרות הזו.

בנוסף תמצאו כאן בין היתר מרק פריקי מצוין מחיטה ירוקה, עגל ועשבים, המסמל את פתיחת עונת החגים, ממולאים במבחר גדול וקינוחים מקסימים. ראויה לציון הבורברה, שהיא חיטה בשלה למחצה המבושלת בתבלינים מתוקים ובשקדים ופירות ומעוטרת בסוכריות ג'לי.

• רמת הרעש: אפסית, אם רק תבקשו. בינתיים. בחג בוודאי תשרור מוזיקה, אבל, כידוע, יש גם מוצאי חג. עד פברואר, ישתבח שמו.

• שירותים: ככה־ככה. נקיים. לא מסודרים.

• טיפ לגנוב הביתה: מרים ממתיקה סלטים של ירקות ופירות בתערובת דבש מומס במיצי תפוז ולימון ושמץ של גרירת קליפה. מומלץ לצטט במטבח שלכם. עם סלט כרוב ושומשום.

• מחיר: ארוחה מתפריט החג תעלה 150 עד 180 שקל, תלוי בבחירה. את תבשילי הבשר והעוף יש להזמין מראש ולברר מחיר.

• מסביב: הדרך מן המרכז למעיליא, היישוב המקושט ביותר בתקופת חג המולד, מתמשכת, אבל אם באפשרותכם ללון באזור, יקיפו אתכם, מלבד אפשרויות טיול קריר תחת אורות חג, גם כל אוצרות הגליל המערבי. מטיילת אכזיב, שנולדה לחורף, ונפלאות מתחם ראש הנקרה, ועד מחלבות האזור, כמו טבע עז וכליל. אפשר ללון במלונות האינטימיים המתחדשים בנהריה, והאזור מפוצץ גם בצימרים. על מושב עין יעקב, למשל, שמעתם? ומזמן לא ביקרתם בסדנת התחריט בכברי.

• אתר הגליל המערבי: למי שחלליתו נחתה הבוקר מן מהמאדים - אתר מופלא ללא כוונות רווח שהקימה רעיה שטראוס: אוצרות הגליל, https://www.ozrothagalil.org.il/